המכורים מסכנים את בריאותם וחייהם המכורים מסכנים את קרוביהם המכורים מהווים מטרד ציבורי

1. הטיפול הכפוי במכורים לסמים המכורים מסכנים את בריאותם וחייהם המכורים מסכנים את קרוביהם המכורים מהווים מטרד ציבורי המכורים מהווים נטל על החברה

2. מה עומד ביסוד הטיפול הכפוי • ראיית השימוש וההתמכרות לסמים כסוג של סטייה חברתית • שילוב בין רעיונות סותרים של עבריינות וענישה מחד גיסא ושל מחלה וטיפול מאידך גיסא

3. טיפול כפוי – היבט בין-לאומי • מותר על פי האמנות הבין-לאומיות מ- 1971 ו- 1972 • מתוך סקר שנערך ב- 1986 עבור ארגון הבריאות העולמי: • ב- 27 מדינות מתוך 47 החתומות על האמנות • ב- 12 מדינות: חלק מהחקיקה בעניין חולי נפש • ב- 15 מדינות: החוקים ייחודיים לאלכוהול וסמים

4. בקשה ואישור של אשפוז בכפייה • המשפחה או הקהילה • שירותי רפואה (לעתים חובת דיווח לממשלה) • שירותי רווחה • המכור עצמו • הרשויות לאכיפת החוק • שלוש סוגי רשויות מחליטות: בתי משפט, רשות ממשלתית מיוחדת, שירותי הבריאות

5. הליכי הטיפול הכפוי ומשכו • לעתים מפורטות דרכי הטיפול בחוק עצמו • ברוב המדינות החוקים אינם כה מפורטים • לעתים מציע החוק מגוון של דרכי חינוך וטיפול • בין 7 ימים (אוסטרליה) ל- 10 שנים (ברה"מ) • ב- 8 מהמדינות אין אזכור בחוק למשך האשפוז • השחרור: בתום התקופה שנקבעה או על פי החלטה טיפולית • ישנן מדינות שהחוק מאפשר המשך פיקוח

6. שבדיה – המודל הפטריארכלי • ל"חוק השבדי לטיפול במכורים לסמים במקרים מסוימים" שלוש מטרות טיפול: • מטרה מיידית: הפסקה של דרך חיים הרסנית • מטרה קצרת טווח: יצירת הניעה להמשך טיפול • מטרה ארוכת טווח: התחלת סגנון חיים משופר

7. הליך הטיפול הכפוי בשבדיה • דיווח לרשות העירונית על הצורך בטיפול כפוי: • רופאים, שוטרים או עובדי רווחה: 87%. • אחרים (בעיקר בני משפחה): 13%. • וועדת הרווחה בעירייה מחליטה אם לפנות לבית משפט שיצווה על ההליך • ניתן גם להתחיל מיד בטיפול כפוי • תקופת הטיפול המרבית היא 6 חודשים • העירייה משלמת 65% מהעלות והממשלה את השאר

8. מערך הטיפול הכפוי בשבדיה • הטיפול ניתן בעיקר במוסדות "המשרד הלאומי לטיפול מוסדי" - SIS שהוקמו למטרה זו • כיום כ- 15 מוסדות כאלה וחלקם מתמחים בנשים, בגברים, במכורים אלימים, במתבגרים וכד' • במוסדות ישנו מקום לכ- 1300 מטופלים • מוסדות אלה החליפו את מוסדות התיקון

9. מאפייני מטופלים ותוצאות הטיפול • מחציתם מכורים לאלכוהול והשאר מכורים לסמים • מעוטי השכלה, חסרי בית, לרובם רקע עברייני • לא נמצאו הבדלים משמעותיים בתוצאות הטיפול בין המטופלים מרצון לבין המטופלים בכפייה • מצבם של כ-20%-30% מהמטופלים השתפר במעקב לאחר 6 - 24 חודשים

10. גרמניה – מודל האכיפה • צו לטיפול במסגרת פורנזית בבתי חולים פסיכיאטריים סגורים • טיפול בעבריינים במבחן או על תנאי (בהוראת בית המשפט) • טיפול בעבריינים מכורים בתוך בית הסוהר • עיכוב בהגשת כתב אישום או בענישה לטובת קבלת טיפול

11. קנדה – מודל האכיפה • מאסר מותנה – טיפול כחלופה למאסר לעבריינים שעומדים בקריטריונים: • המועמד אינו מסוכן לקהילה • העבירה אינה דורשת הטלת מאסר מינימאלי • משך המאסר המרבי: שנתיים פחות יום • הפנייה לטיפול כפוי דרך בתי משפט לסמים

12. שוויץ – מודל רפואי ומודל אכיפתי • טיפול כפוי ב"מוסד מתאים" (בד"כ בית חולים פסיכיאטרי) על פי החוק ל"מניעת חופש אישי כדי לספק טיפול שלא ניתן לספקו בדרך אחרת" • הגורם המפנה: בית משפט לענייני אפוטרופסות או רופא שמונה מטעמו. • הפנייה לטיפול ממערכת המשפט הפלילי – התליית עונש מאסר בתוכנית טיפול.

13. ארצות הברית – החוק הפדראלי • Narcotic Addict RehabilitationActנחקק ב- 1966 • הפנייה לטיפול לתקופה של 6 חודשים עם אפשרות להארכתה ל- 36 חודשים נוספים (על ידי בית המשפט) • נדרשת בדיקה של מידת התאמת המכור לטיפול • בדיקת ההתאמה לטיפול גרמה לפסילה של כמחצית המטופלים. • המטופלים הופנו לשני בתי חולים ציבוריים • החוק וההתנהלות בעניין שונו בשנים האחרונות

14. ארצות הברית – החוקים במדינות • טיפול כפוי למכורים לסמים קיים ב- 32 מדינות • ב- 8 ממדינות אלה הופרד הטיפול הכפוי מהטיפול בחולי נפש • במרבית המדינות מאפשר החוק מעצר מונע או מעצר חירום בשל היותו מסוכן לעצמו או לאחרים • מעצר החירום מוגבל בזמן: בין 4 שעות עד 5 ימים • ב- 12 מדינות מאפשר החוק לבצע מעצר מונע של מכורים לסמים בלא צו של בית משפט

15. ארצות הברית – החוקים במדינות, המשך • ההליך למתן צו לאשפוז כפויinvoluntary commitment, קריטריונים ותנאים: • בקשה לבית משפט ע"י רופא, שוטר, קרוב משפחה או האדם עצמו • בית המשפט דורש תעודה רפואית או עריכת בדיקה מטעמו • בדומה לחולי נפש: האדם מסוכן לעצמו או לסובב • בחלק מהמדינות: על בסיס מקום טיפול פנוי ובאחרות גם בבית מעצר או בית סוהר ובתנאי שהמכור יופרד מהאסירים

16. ארצות הברית – החוקים במדינות, המשך • יש להודיע למטופל מהן זכויותיו, הזמן והמקום שיערך בו השימוע בבית המשפט • 4 מדינות מאפשרות לערוך שימוש בפני חבר מושבעים • קיימת הזכות להתייעץ אף כי היא אינה ניתנת תמיד לאדם שנמצא במעצר מונע או במעצר חירום • תקופות הטיפול הכפוי הנפוצות הן בין 30 ל- 90 יום. • ברוד איילנד עד 3 שנים ובווירג'יניה עד שנתיים. בוושינגטון DC אין הגבלת זמן (נתון להחלטת רופאים)

17. טיפול כפוי במכורים לסמים בישראל • החוק לטיפול בחולי נפש אינו מאפשר זאת אלא אם המכור פסיכוטי או מסוכן לעצמו / לזולתו • חוקים נוספים שיכולים לסייע בכפיית טיפול זה: • חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות,1962 • החוק למניעת אלימות במשפחה, 1991 • חוק זכויות החולה התשנ"ו-1996

18. סעיף 15 בחוק זכויות החולה – תנאים למתן טיפול ללא הסכמה • מצבו הגופני או מצבו הנפשי של המטופל אינו מאפשר קבלת הטיפול • בנסיבות שבהן נשקפת למטופל סכנה קשה ובאישור וועדה האתיקה תוך קיום התנאים: • נמסר למטופל מידע כנדרש לקבלת הסכמתומדעת • צפוי שהטיפול ישפר במידה ניכרת את מצבו • קיים יסוד סביר להניח שהמטופל ייתן הסכמתו לטיפול למפרע

19. סיבות לאי יישום סעיף 15 לגבי מכורים לסמים • תחושת אי נוחות של המטפלים הכרוכה בכפיית טיפול • בחוק לא מוגדר בבירור מהם הכלים החוקיים שניתן לחייב בהם את המטופל • גישת המטפלים בישראל אינה תואמת לחלוטין את גישת הטיפול הכפוי

20. חוק העונשין 1977 בעניין טיפול כפוי • בחוק העונשין המקורי: תוספת של טיפול כפוי לעבריינים המכורים לסמים • וועדת מאן המליצה ב- 1983 לבטל כפיית טיפול על עבריינים בנוסף לכליאתם • התיקון שנקבע בחוק: בית המשפט רשאי להטיל מבחן שבמסגרתו יעבור הנדון טיפול בקהילה בתנאים שנקבעו בחוק • תיקון נוסף מ-1997: לא להפעיל מאסר על תנאי ולהאריך את תקופת התנאי כשמדובר בעבריין שעובר טיפול או סיים אותו

21. השופט בזק בעניין טיפול כפוי במכורים • אין כרגע (2001) אפשרות חוקית לכפות טיפול על מתמכרים לסמים • ראוי לבחון את הנושא בחינה נוספת • יש צורך בחקיקה מפורשת של הכנסת לשם כך כדי למנוע התערבות בלתי חיונית בחופש הפרט • אין לראות פגם מוסרי או משפטי בכפיית טיפול בחקיקה ראשית • לחברה אינטרס חיוני בגמילת אנשים מסמים או אלכוהול • למתמכר עצמו יש אינטרס כזה אף אם הוא מתנגד לקבלת הטיפול

22. סיכום: יתרונותיו של הטיפול הכפוי • גורם נוסף להפניית מכורים לסמים לטיפול • מכורים שאלמלא הכפייה לא נכנסו לטיפול • ספרות המחקר תומכת בתוצאותיו • הגמילה מסמים היא אינטרס חיוני למכור לחברה • מתוך שלא לשמה בא לשמה

23. תחומים שמקשים על הטיפול הכפוי • דרושה היערכות חוקית, מוסדית ותקציבית • פסיביות המטופל ואי יכולת לגרום לשיתוף פעולה • הכפייה נוגדת את הברית הטיפולית • פגיעה בחופש הפרט • אי התאמה של אמות המידה של מסוכנות • מטופלים רבים אינם מתאימים לטיפול בכפייה – רבים עוזבים

24. מקורות • Palm, J. and Stenius K. (2002) Sweden: integrated compulsory treatment, Eu. Add. Research, 8(2), 69-77. • Bollinger L. (2002) Therapy instead of punishment for drug users – Germany as a model? Eu Add Res, 8(2), 54-60. • Fischer, B. et al. (2002) Compulsory drug treatment in Canada: historical origins and recent developments, Eu Ad Res, 8(2), 61-68. • Grichting, E. et al. (2002) Models and impact of coercive inpatient treatment for drug-related conditions in Switzerland, Eu Add Res, 8(2), 78-83. • Maddux, J.F. (1988) Clinical experience with civil commitment. NIDA Research Monograph Series, 86, 35-56.

25. מקורות - המשך • Taxman, F.S. and Messina, N.P. (2002) Civil commitment: a coerced treatment model, In: Leukefeld, C.G. et al. Treatment of drug offenders; policies and issues, New York: Springer. • Kitzmann, J.H. (1996) A Survey of statues allowing involuntary commitment for drug and alcohol dependent persons. Univ of Vir, Sc Law. www.virginia.edu/DMHL/Issues/kitzmannv16n1/html • מסטר, ר' ואחרים (2003) הטיפול הכפוי במתמכרים בישראל שאינם עבריינים: הערכת מצב ופתרונות אפשריים. הרפואה, כרך 142, חובר ו', 456-458. • בזק, י' (2001) טיפול כפוי במתמכרים – ההביט המשפטי. בתוך: אריאלי, נ' ונאור, א' עורכים, מקראה על אלכוהול