Download
1 / 55
570 likes | 785 Views
מערכת ממוחשבת להערכת תהליכי קשב מתמשך ומיומנות פענוח מלים כתובות. אורן לם החוג ללקויות למידה. הנחיות לנבדק : על המסך שלפניך תוצג מילה. אתה מתבקש לקרוא אותה בקול רם במהירות הרבה ביותר שאתה יכול. לאחר כל מילה תופענה 4 תמונות התבונן בהן בתשומת לב שכן לאחר
E N D
מערכת ממוחשבת להערכת תהליכי קשב מתמשך ומיומנות פענוח מלים כתובות אורן לם החוג ללקויות למידה
הנחיות לנבדק : על המסך שלפניך תוצג מילה. אתה מתבקש לקרוא אותה בקול רם במהירות הרבה ביותר שאתה יכול. לאחר כל מילה תופענה 4 תמונות התבונן בהן בתשומת לב שכן לאחר היעלמותן תופיע תמונה נוספת ועליך להחליט האם הייתה בסדרת 4 התמונות שהוצגו קודם או לא. אמור כן אם הייתה בסדרה לדעתך ואמור לא אם לא הייתה בסדרה.
שחיפוט r 1 2 3 4
מערכת אבחון זו משלבת שתי מטלות א. מטלת התמונות – מטלת סטרנברג בחינת תהליכי קשב מתמשך. ב. מטלת שיום מהיר של מלים ומלות טפל לא מנוקדות. בחינת הטמעת התכונות הסטטיסטיות של יחסים בין הרכבי אותיות תת – מילוניים והרכבי צלילים.
תהליכי קשב מתמשך במונח תהליכי קשב מתמשך הכוונה לאותם תהליכים המאבטחים זרימת מידע ממערכות חוש למערכות עיבוד על חושיות. אבטחת הזרימה מתבצעת באמצעות יצירת סדר עדיפויות של כניסה למעבדי המידע הגבוהים. סדר העדיפויות נקבע ע"י הקצאת משאבי קשב מתמשך.
תפקידים רבים בחיי היומיום מחייבים הקצאת קשב מתמשך לצד תהליכי עיבוד אוטומטיים שהם צרכנים מזעריים של משאבי קשב מתמשך. דוגמאות: נהיגה בכביש וקריאת טקסט.
פעולות השליטה ברכב ופענוח מלים בודדות הם תהליכים אוטומטיים לנהג ולקורא המיומן. לעומת זאת עדכון המערכת בנתונים משתנים כמו נתוני הכביש והתנועה עליו או רמת המשפט /פסקה בטקסט מחייב הקצאת משאבי קשב לאותן רמות גרייה המאפשרות עדכון נתונים בתנאים משתנים.
בשנים האחרונות נכנסה מאד לאופנה אבחנה של הפרעות קשב (ADD) בלי שמעבר לתלונת הנבדק על קשיי ריכוז יש איזה שהוא אמצעי אפקטיבי לבחינת התלונה. התלונה נפוצה במיוחד בקרב מתבגרים ומבוגרים צעירים ועקב רפיפות האבחון בתחום זה קיימת אבחנת יתר חריפה לצרכי רווחים משניים. הגרסה שפותחה על ידנו למטלת סטרנברג עשויה לשמש לפי ממצאינו ככלי אבחון מהימן ותקף של הפרעה לתהליכי קשב מתמשך ואיתור נבדקים לא אמינים.
מטלת סטרנברג מטלת סטרנברג היא דוגמא לתפקיד פשוט אך הכולל את המרכיב החיוני להערכת תהליכי קשב מתמשך – השקעת קשב באלמנטים שיהיו חיוניים לקבלת החלטה עתידית – היה או לא היה. מהו הבסיס לטענה זו?
מערכת האבחון כוללת 180 צעדי מבחן. כל צעד כולל סדרה בת ארבע תמונות שלאחריה מופיע גירוי יחיד לשיפוט. ל 120 גירויים התשובה הנכונה היא לא. צעדי ניסוי אלה מפוזרים במספר שווה בשליש הראשון והאחרון של המטלה. מה שנבדק הוא רמת הביצוע הכללית (דיוק וחביון תגובה) ורמת הביצוע לשליש הראשון בהשוואה לשליש האחרון.
נבדקים החשודים כלוקים בהפרעת קשב מתמשך אשר שטף הקריאה שלהם תקין (מפענחים אוטומטיים של מלים כתובות) אמורים להפגין הידרדרות ביצוע לשליש האחרון של מטלת סטרנברג אך לא למטלת שיום מלים.
שיטה מתוך 276 פונים לאבחנה על בסיס תלונות של קשיי ריכוז, חלימה בהקיץ וקשיים בזיכרון/ שכחה/ הספק נמוך במבחנים נדגמו 160 ( 80 תלמידי תיכון מכתות ט' – יב' ו 80 סטודנטים תלמידי שנה א' עד ד'). בכל קבוצה 40 בנים וארבעים בנות. לכל הנבדקים הועברה סוללת מבחנים ענפה בנוסף למערכת הממוחשבת. תוצאות הנבדקים הושוו לאלה של קבוצת בקורת ולתוצאות של לקויי קריאה בגילאים מתאימים
תיכון סטודנטים בנים בנות בנים בנות סה"כ
מדדים: 1. הפרש שגיאות שליש ראשון/ אחרון לתשובות לא. 2. הפרש סטיית התקן לממוצע החביון שליש ראשון /אחרון לתגובות לא.
ההפרשים חושבו לפי הנוסחה שליש אחרון פחות השליש הראשון כך שערכים חיוביים מבטאים שגיאות רבות יותר לשליש האחרון וסטיית תקן גדולה יותר סביב ממוצע החביון. לצורך השוואה נבדק גם הפרש סטיית התקן לשליש ראשון ואחרון במטלת שיום מלים.
גרף 1 ממוצעי הפרשים לסטיית התקן לשליש ראשון ואחרון – סטרנברג ושיום מלים תלת עיצוריות.
גרף 2 הפרשי שגיאות לצעדי ניסוי 'לא' – סטרנברג
על סמך התפלגות מדדים אלה בקב' הביקורת נקבע רווח בר סמך לכל מדד ונבדקי הקבוצות האחרות נבחנו לאורם. נבדק המספר היחסי של נבדקים שנמצאו חריגים על פני שני הממדים כאחד.
גרף 3 שעור יחסי של נבדקים חריגים על פני מדד שגיאות ומדד הפרש סטיית תקן לחביון. 77 נבדקים מתוך 160 חשודי ADD נמצאו כחריגים על פני שני המדדים לעומת 17 מתוך 126 לקויי הקריאה ו 8 מתוך 112 בקורת.
המשך המחקר השוואת החריגים מכל הקבוצות לאחרים על פני מדדים קוגניטיביים ורגשיים שונים. חשוב לציין כי מתוך 102 הנבדקים החריגים 63 היו בנות. מתוכן 22 ע"פ דיווח היו בטיפול קליני של הפרעות אכילה. 102 הנבדקים הללו הושוו לנבדקים האחרים בקבוצותיהם על פני מספר רב של מדדים – בחרתי להביא כאן כמה מרכזיים שמבחינים מאד בין הקבוצות.
גרף 4 זכירת פרטים מטקסט נקרא Recall Reading speed
גרף 5 גודל אנכי של אותיות בכתיבה להכתבה (דף חלק).
גרף 6 שאלון פסיכיאטרי מקוצר HSCL 90 חרדה כללית / כפיתיות שאלון חרדת בחינות זיידנר - נבו.
מאפייני האוכלוסיה 1. מתבגרות 15 -18 שיעור גבוה של הפרעות אכילה. 2. סטודנטיות וסטודנטים במסלולים תחרותיים. 3. כמעט בכל המקרים קיימת רמת חרדה גבוהה.
מה יהיה ? S משאבי קשב J הדינמיקה של הקצאת משאבי קשב נדרשים משאבי קשב מתמשך כדי להבין תהליכי הקצאה של קשב מתמשך.
שיום מלים – מבחן קריאה דיאגנוסטי נקודת המוצא של מבחן זה היא מודלים קונקציוניסטיים של פענוח מלים כתובות – מודלים הגורסיםתהליך מקבילי – מבוזרשבו מעבדים אורטוגרפים פונולוגיים וסמנטיים מעוררים בו זמנית ופועלים אינטרקטיבית בתגובה לגירוי (מלה כתובה). התובנה המרכזית של מודלים אלה והחשובה לעניינו היא תהליך הלמידה של פענוח מלים באורטוגרפיות עמוקות כמו עברית.
תהליך למידה זה רגיש מאד לתכונות הסטטיסטיות של השפה וקביעויות מקומיות גם אם הללו אינן בבחינת כלל מפורש או אפילו ידע גלוי ומודע. תכונות סטטיסטיות רלוונטיות הן שכיחות מילונית, שכיחות תצלילית וקביעויות של קשרים בין הרכבי אותיות תת מילוניים והרכבי צלילים על פי מודלים חישוביים משקלל תהליך הפענוח את כל הגורמים הללו במערכת קשרים אחת – רשת עצבית כאשר המשקל היחסי של כל גורם מוטמע בתהליך הלמידה לתוך הקשרים (הסינפטיים) בין יחידות הרשת.
הטענה שלחישובי רשת זו השפעה על התנהגותנו גם אם איננו מודעים לאותן תכונות סטטיסטיות שעיצבו את בחירות הרשת. כדי לתת לכם את התחושה לפקטורים הלא טריוויאליים של מערכת החישוב איך הייתם הוגים את המלים הבאות ? :
המחקרים לצורך בדיקת מודל חישובי כנגד מודלים רב- ערוציים התמקדו בשתי קבוצות מלים בעברית - מלים תלת עיצוריות ומליםהמסתיימותבאותיות ון. המחקר השני שהוא טרי מאד בוצע ע"י כחלק של עבודת תזה לתואר שני. מחקרים אלה הראו כי ניתן לנבא בקירוב טוב את ההיגוי של קוראים מיומנים בהתאם לחישובים של משקל הפקטורים השונים כפי שראיתם בדוגמאות שרון גרדי
מסקנת שני המחקרים היא שבקרב לקויי קריאה ששפת אמם עברית התופעה הנפוצה ביותר היא הטיה תצלילית חריגה שאינה מרוסנת היטב על ידי פקטורים סמנטיים ואורטוגרפיים. הטיה זו באה לידי ביטוי בשני אופנים: 1. חביון תגובה ממושך למלים הנהגות בתצליל נדיר (למשל מלים שכיחות כמו כפר). 2. העדפה ברורה של ההיגוי התדיר גם כאשר שכיחות המלה בתצליל הנדיר גבוהה יותר. 3. העדר משקל להרכב אותיות תת מילוני בבחירת היגוי למלות טפל. (ענח / גשל).
לקויי קריאה צעירים נוטים לשיים המלה כפר כkafar דהיינו להעדיף את התצליל השכיח (53% ) על פני שכיחות המלה. בה במידההם מעדיפים את תצליל KATALלמלות טפל גם כאשר הרכב אותיותיהןאינו תומך בתצליל זה – כמו במלה גשל
השפעת התכונות הסטטיסטיות של הרכבים אורתוגרפיים בשפה הכתובה ושכיחות התצליל על שיום של מילים כתובות בקרב קוראים מיומנים וליקויי קריאה. שרון גרדי אורן לם
קיימות 827 מילים בעלות סיומת "ון", מתוכן: 650 בעלות סיומת "וֹן", 146 בעלות סיומת "וּן", ו- 31 בעלות סיומת "וָן" + "וֵן". 9 התבניות המורפולוגיות השכיחות ביותר בעלות סיומת "ון" הן: XXXון (301 מילים), XXון (157 מילים), XXXXון (54), XXיXון (39), XיXון (28), XוXXון (25), XXוXון (24), XוXון (15), Xון (13).
