שלמות הנפש על פי הכתובים: חידוש צלם אלהים באדם " אימגו די" - הצלם האלהי

1. שלמות הנפש על פי הכתובים: חידוש צלם אלהים באדם"אימגו די"- הצלם האלהי מרצה: נחמה וויסמן תורגם והוכן על ידי: נחמה וויסמן ורחל בירנבאום

2. ישעיה ס"א ישעיהו ס"א הוא התמה, המוטיב המרכזי, והיעד של שרות הריפוי במלכות השמים. ישוע הכריז בבית הכנסת שבעירו נצרת, שנבואה זו מצאה את התגשמותה בשרותו. (לוקס פ' 4, פס' 16-20)

3. אמנם האדון הפסיק את קריאתו בהפטרה זו במקום מאד מוזר - באמצע פסוק ב' בישעיהו ס"א - אחרי "לקרוא שנת רצון לה'".

4. אך כל הקטע בישעיהו ס"א, מפסוקים 1-3, למעשה מתארים את שירותו. • נחמה בכל צרותינו – השנייה לקורינתיים א' פסוקים 3,4 • שחרור מאשמה – (רומים ח' פסוק 1) • שחרור מפחד בכלל ומפחד הנטישה בפרט. (רומים ח' 15-17 ) • שייכות, ומעמד הבנים (כנ"ל ורומים ח' 28,29 )

5. הסיבה היחידה שמתקבלת על הדעת היא שהוא בא להכריז על עת הכפרה והחסד, ועל כן "יום נקם לאלוהינו" שמור לביאתו השנייה.

6. פאר תחת אפר (רומים ח' 28,29 ) אכן האלכימאי האלוהי משתמש באפר שבחיינו כחומר גלם לפאר. הוא לא מבזבז אף אחד מכאבינו. אם ניתן לו ונשתף עימו פעולה! בכור ההיתוך של הכאב והצער והחטא של העולם הזה הוא מטהר זהב וכסף אנושי (מלאכי ב', 2-4), כוהנים לה' שיגישו לו מנחה בצדקה, מנחה אשר תערב לו.

7. פתח דבר אך מה עושים עם כל הרגשות השליליים- צער, כעס, מרירות, איבה, קינאה? בעולם המשיחי קיים לעיתים בלבול רב לגבי רגשות אנוש במיוחד רגשות שליליים. ללא ספק, הדבר קשור למסרים סמויים הרווחים בגוף המשיח, שרגשות שליליים אינם מתיישבים טוב עם "חיי ניצחון באדון".

8. המסקנה הנובעת ממסרים אלו היא, שהדבר הנבון הוא "לבלוע" או לקבור רגשות שליליים.

9. אך, למעשה, הגישה הבריאה והנבונה היא שיש לטפל ולעבד רגשות שליליים בפתיחות, ובעזרת גוף המשיח.

10. אני אסתכן ואומר שבעיות לא מעטות בגוף המשיח, כגון חוסר אמון, שתלטנות, טריטוריאליות, מריבות אחים, פיצולי קהילות, - כל אלו ועוד הרבה נובעים מחוסר טיפול- או בטיפול לא נכון- ברגשות שליליים.

11. (אתם בודאי תרצו לומר שלעיתים קרובות, גוף המשיח הוא המקום הכי פחות בטוח להביא את ההתלבטויות, המאבקים, הפחדים, הכאבים שלנו. אכן לצערינו, זה נכון בהרבה מקרים-ולכן אנו לומדים ביחד-כדי לנסות לתקן את המצב!)

12. אז, מה באמת עושים עם רגשות שליליים? ראשית, אין לפחד מרגשות שליליים.

13. רגשות שליליים מאותתים לנו שקיימת מצוקה נפשית, אשר יש לברר את מקורה ולטפל בה.

14. מה נאמר על אדם שיש לו כאב עז בחזהו, אך הוא מסרב ללכת לרופא לברר את מקורו, כי הוא חושש שהדבר מצביע על אופי חלש?!

15. אם כן, כאשר ישנה בעיה רוחנית או נפשית, או בעיה במערכת יחסים שלא מצליחים לפתור אותה, הדבר הרוחני- והטוב בעיני האדון הוא, לאחר תפילה, לבקש עזרה מגורמים מתאימים.

16. זאת, למרות המסר הסמוי, אךמאוד שגוי, הרווח בגוף המשיח, שלמאמינים חזקים ורוחניים אין בעיות ! ( יש כאן לציין, שמסרים סמויים הם רבי עוצמה רבה יותר מאלה המפורשים.)

17. שנית רגשות שליליים אינם שווי ערך לחטא! לדוגמא, הכעס אשר מאמינים נוטים לראותו כחטא, הינו רגש משני, כלומר הוא אינו מהווה שורש אלא פרי. שורשיו הם, או תחושה של חוסר אונים, או עצב, או פחד, או כאב נפשי כלשהו.

18. ישנן שיטות לא בריאות וחוטאות להתמודדות עם הכעס, וישנן שיטות בריאות וגם טובות בעיני האדון להתמודדות עם רגש זה. או, למשל שתלטנות ומניפולציה הן לעיתים אסטרטגיות חוטאות המיועדות לגרום לאחרים לספק צרכים נפשיים לגיטימיים, שלא סופקו בילדות (אהבה, תשומת לב וכו') ואף עד כאן.

19. בכתובים אנו רואים דוגמאות שונות של ביטוי לגיטימי ונכון לרגשות שליליים - כגון תחושה של אי-צדק. למשל, סוג התהילים השכיח ביותר הוא הקינות, המעלות תלונות ופניות אל אלוהים להגנה כנגד אויבים.

20. עד כאן הרציונאל (הנימוקים) לגבי טיפול אמיץ, מבלי לסגת ברגשותינו השליליים. אך אם בכל זאת נבחרלקבור את מכאובינו, או להסתירם, או לברוח מלטפל בהם, מובטח לנו שישנו אחד, אדיר שיטרפד מאמצים אלו - והוא האדון עצמו!

21. משום שהוא מחויב לתהליך ההתקדשות בחיינו- יותר מזה שיהיה לנו קל ונעים- הוא נוהג להרשות למצבים לא קלים להתרחש בחיינו, הגורמים למכאובינו הקבורים לעלות על פני השטח. אותו אדון אף נאמן להעניק לנו אמצעים לריפוי אותם הכאבים!

22. חשוב לציין שכולנו זקוקים לריפוי פנימי. כולנו זקוקים להרשות לאלהים לפתוח את "הקופסה שלנו". כמובן, כאשר כואב לנו, אנו רוצים לסגור שוב את הקופסה או להקים את קיר המגן.

23. אך סגירת הקופסה תעכב את תהליך הריפוי. היא תישאר סגורה עד חווית המשבר הבאה ואז היא שוב תפתח, אולי לפתע ובוודאי בצורה כואבת.

24. הדבר החכם הוא להרשות לאדון לטפל במכאובינו כאשר הוא בוחר לעלותם כי תזמונו הוא המושלם!

25. שיתוף הפעולה הנ"ל עם האדון בתהליך הריפוי מניב שתי ברכות רבות חשיבות: א) אנו חווים רווח וההקלה רגשית בחיינו הפרטיים כתוצאה מהריפוי, כך שהכישורים הטבעיים שלנו, פלוס מתנות הרוח שהאדון נתן לנו, משתחררים בחיינו וקולחים בחופש הרבה יותר גדול.

26. ב) אותו רווח פרטי הופך לנכס לגוף המשיח אותו אנו משרתים! מדוע? משום שאנו רק מסוגלים להעביר את העזרה והריפוי אשר אנו עצמנו קיבלנו.

27. ככתוב: "ברוך האלוהים אבי אדונינו ישוע המשיח, אב הרחמים ואלוהי כל נחמה, המנחם אותנו בכל צרותינו באופן שנוכל לנחם את הלחוצים בכל צרה שהיא – בנחמה שנוחמנואנו מאת אלהים." (השנייה אל הקורינתיים א' 3-4).

28. אם לא נטפלבבעיותינו אנו, נהיה נכים ביכולתנו לטפל באחרים. כמו שהאדון אמר : "עיוורים המוליכים עיוורים".

29. מאידך, הסוגיות שלא טופלו קודם לכך בחיינו יפריעו לנו לטפל באחרים ולשרתם בצורה בריאה.

30. למשל, אם אנו שואבים רגש של ערך-עצמי רק משרותינו לאחרים ולא מחיינו עם האדון, אזי השרות שלנו עלול להיות מעוות ואנו נשרת רק במידה ונקבל חיזוקים אישיים, ולמען קבלת חיזוקים אישיים. הדבר יגרום לנו להיות פגיעים למניפולציה מאלו שאותם אנו משרתים!

31. אקדמה ארוכה זו נועדה לספק את הנימוק למטלות שאבקשכם לעשות. אם הנלמד כאן יישאר בגדר תיאוריה בלבד, יהיה מעט מאד שיפור ביכולתנו לטפל בצאן אדוני.

32. גם בתחום בריאות הנפש, וגם בעבודת מלכות השמים, לא קיים לימוד בעל ערך כלשהו שהוא תיאורטי בלבד. עדיף לא להתקרב למשרדו של פסיכולוג אשר הוא עצמו לא קיבל טיפול לגבי הסוגיות בחייו הוא - הוא יזיק יותר מאשר יועיל! כנ"ל לגבי משרת אלוהים, המטפל בצאן ה'.

33. אנו עומדים ללמוד יחד אמיתות מדבר אדוני ומתחום בריאות הנפש העלולים להאיר מקומות חשוכים/כואבים בתוכנו אשר היו סמויים עד כה שכלל לא חשבנו שהם קיימים בחיינו. לכן...

34. מטלה לתלמידים במשך השיעור כאשר הנלמד מעורר סוגיה הנוגעת לחייכם, או כאשר תרגישו תגובה רגשית חזקה לנאמר, אתם מתבקשים לציין לעצמכם בקצרה מה חשתם ולשוב אל אשר כתבתם מאוחר יותר בכדי לכתוב על כך בהרחבה. (הערה: עדיף לכתוב את הדברים בשפת האם שלך).

35. אנתרופולוגיה מקראית כיוון שהנושא אותו נלמד הוא בריאות הנפש במסגרת מלכות השמיים, הגיוני הדבר שנפנה למקום בכתובים העוסק במקורו של האדם, וכוונתו המקורית של הבורא.

36. שאלות למחשבה ודיון ללא ספק, היצור האנושי שיצא מבית היוצר של "הקדר האלוהי", לפני בוא החטא, היה בעל אישיות מאוזנת, בריאה ותקינה. א. מה נוכל להניח שהיו המאפיינים העיקריים של אישיות בריאה זו? ב. מהו המודל בו השתמש הבורא ביצור האדם?

37. ג. האם האלהים, אשר לו תכנית ומטרה בכל מעשיו (אפסיים א', 11), אי פעם חשף את מטרתו בבריאת האדם? למשל, האם ספר בראשית עונה על שאלה זו? • ד. כיוון שכתוב "פרו ורבו....ורדו" (בראשית א' 28), האם לדעתכם בני האדם נבראו בכדי לנהל את כדור הארץ כנציגיו של הקדוש ברוך הוא?

38. ה. האם הכתובים עונים על השאלה "מדוע נברא האדם" במקום אחר בכתובים, מלבד בראשית?

39. ו. ולבסוף, אילו מהמרכיבים הבאים, לדעתך, הוא המרכיב העיקרי של צלם ודמות אלהים באדם?

40. הצורך החיוני ביחסי קרבה עם אלוהים ואדם. • אינטלגנציה ורציונאליות • רגשות ואמוציות • ריבונות, יכולת בחירה

41. . המטרהI בכתובים נאמר: "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדובדגת הים..." (בראשית א' 26). האם הכרזת הבורא כוללת כאן הסבר חד-משמעי על מטרתו בבריאת הייצור החדש? .

42. ההכרזה מכילה שני חלקי פסוק הכתובים בלשון ציווי ומחוברים על ידי 'ו' החיבור, דבר המצביע על שלוש משמעויות אפשריות לפסוק: א) "... נעשה אדם... למען ירדו בדגת הים ..." (מטרה) ב) "... נעשה אדם... אשר ירדו בדגת הים ..." (תיאור תפקיד) ג) "... נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וכתוצאה מכך הם ירדובדגת הים..." (יכולת הנובעת מהצלם)

43. מומחית עולמית לפעלים בשפות שמיות עתיקות, ד"ר הלן ד'אלר, אמרה לי כי מבחינה בלשנית, המבנה הדיקדוקי מצביע על מטרה (דהיינו: "נעשה אדם למען ירדו").

44. אך ברור שלא ניתן לטעון על בסיס זה, שעיקר יעוד האדם היא ניהול כדור הארץ. אם היה זה נכון, כל מה שהיה על אלהים לברוא היה סוג של רובוט אנושי מתוחכם- אשר היה זקוק רק לאינטליגנציה- יכולת לחשוב רציונאלית, להחליט החלטות ובקיצור, למשול כנציגו של אלהים.

45. יעוד שכזהלא היה מצריך בריאת רוח האדם, רגשות, בחירה חופשית, יצירתיות, מערכות יחסים אינטימיות, וכו'. חשיבה רציונאלית, והיכולת למשול (לנהל) היו תכונות מספיקות לצורך זה.

46. אכן תכונות אלו הן תכונות חשובות של הבורא המתבטאת גם באדם -אך הן מהוות חלק בלבדממכלול התכונות הכלולות בצלם. ובאשר לניהול הבריאה, לדעתי, מדובר כאן בתיאור תפקיד האדם, ומסגרת לעיצוב אופיו, ולא במטרת בריאתו, ובוודאי שלא תכליתו!

47. תעלומת מטרת בריאת האדם אינה נפתרת בספר בראשית, אלא מאוחר יותר בכתובים, כאשר השליח שאול כותב : "... את אלה שהכיר מקדם, אותם גם ייעד להידמות לצלם בנו, כדי שיהיה הבכור מבין אחים רבים" (אל הרומים ח' 29).

48. המילה היוונית שמשמעותה "לייעד" או "לייעד מראש", מקורה בפועל "ליראות" “oraoh” , מכאן "להציב גבולות או "להפריד", “oritzo” , ומכאן "להפריד" או "להקדיש מראש" (למטרה מסויימת) – pro-oritzo

49. מושג יווני זה שווה-ערך, מבחינת תוכנו למושג "קדוש", שאין פירושו בעברית מקראית "ללא חטא", אלא "כזה שהופרד למטרה מסוימת" , דהיינו "הוקדש". אם כך, על פי הכתובים, ייעודו של האדם מלכתחילה הוא להיות משפחה לבן האלוהים. אכן זהו ייעוד נעלה לבני עפר!

50. בין אם הדימוי שלנו כמאמינים הוא זה של "אחים", לישוע או "כלת המשיח"- ברור שמדובר על כאלה שחולקים בצלמו. מדוע?