1 / 45

פוֹלִין – הַיוֹם וְאָז, אָז וְהַיוֹם

פוֹלִין – הַיוֹם וְאָז, אָז וְהַיוֹם. המסע לפולין בית חינוך תיכון 'הרצוג' 2014. רוסיה. ליטא. פולין. טרבלינקה. בלרוס. גרמ ניה. חלמנו. מיידנק. אוקראינה. צ'כיה. אושוויץ- בירקנאו. סלובקיה. ברקנאו. אושוויץ. קרקוב. קרקוב. אושוויץ- בירקנאו. לובלין. ורשה. לודג '. חלמנו.

marika
Download Presentation

פוֹלִין – הַיוֹם וְאָז, אָז וְהַיוֹם

An Image/Link below is provided (as is) to download presentation Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author. Content is provided to you AS IS for your information and personal use only. Download presentation by click this link. While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server. During download, if you can't get a presentation, the file might be deleted by the publisher.

E N D

Presentation Transcript


  1. פוֹלִין – הַיוֹם וְאָז, אָז וְהַיוֹם המסע לפולין בית חינוך תיכון 'הרצוג' 2014

  2. רוסיה ליטא פולין טרבלינקה בלרוס גרמ ניה חלמנו מיידנק אוקראינה צ'כיה אושוויץ-בירקנאו סלובקיה

  3. ברקנאו

  4. אושוויץ

  5. קרקוב

  6. קרקוב

  7. אושוויץ- בירקנאו

  8. לובלין

  9. ורשה

  10. לודג'

  11. חלמנו

  12. מספר תושבים: 38,346,279אוכלוסייה עירונית: 60.9% תוחלת חיים: 77 שנים בממוצע תמ"ג- 21,100$ מגזרים שונים: מועסקים בחקלאות - 12.4% מועסקים בתעשייה - 30.2% מועסקים בשירותים - 57.4%

  13. ההיסטוריה של פולין • המדינה הפולנית נוסדה לפני יותר מ-1,000 שנים והגיעה לתור הזהב שלה לקראת סוף המאה ה-16 (הייתה אחת המדינות העשירות והחזקות ביותר באירופה). ב-3 במאי 1791 התקבלה חוקה כתובה לפולין. משנת 1792חדלה פולין מלהתקיים, לאחר שחולקה על ידי שכנותיה: האימפריה הרוסית, אוסטריה ופרוסיה. 

  14. פולין קיבלה את עצמאותה מחדש ב- 1918 לאחר חתימת חוזה ורסאי. תקופה זו בתולדותיה של פולין נקראת "הרפובליקה השניה של פולין". בספטמבר 1939פלשה גרמניה הנאצית לפולין וכבשה אותה, במהלך שפתח את מלחמת העולם השנייה.

  15. לאחר המלחמה הפכה פולין למדינת חסות של ברית המועצות. ב-1989 התקיימו בפולין בחירות חופשיות למחצה, הראשונות שנערכו בה מאז מלחמת העולם השנייה, ובהן השתתפה תנועת סולידריות,שהנחילה תבוסה למפלגה הקומוניסטית. תקופה זו בתולדותיה של פולין נקראת "הרפובליקה השלישית של פולין". בשנת 1997 נכתבה חוקה חדשה, ב-1999 הפכה פולין לחברה רשמית בברית נאט"ט, וב-2004 הצטרפה המדינה לאיחוד האירופי.

  16. יהודים ופולין אלף שנות פולין 1264-1943 שואת היהדות 1939-1945 גרוש ספרד 1492 הקמת מדינת ישראל 1948

  17. יהדות פולין יהדות פולין הייתה למן ימה"ב ועד השואה, הקהילה הגדולה ומהקהילות החשובות שבקהילות ישראל בתפוצות. ההיסטוריה בת למעלה מאלף השנים של היהודים בפולין כוללת תקופות של סובלנות ופריחה דתית ותרבותית, לצד אנטישמיות קשה, רדיפות, פרעות וגירושים. ערב מלחמת העולם השנייה הייתה יהדות פולין הגדולה בתפוצות היהודים באירופה. היא מנתה כ-3.4 מיליון נפש, שהפכו לנתיני ארצות אחרות בעקבות השינויים התכופים בגבולותיה של המדינה. רוב יהודי פולין, כ-90% מהם, נרצחו בשואה באופן שיטתי, במלה"ע 2 על ידי שלטונות הכיבוש של גרמניה הנאצית. מעטים בלבד הצליחו להימלט או ניצלו על ידי פולנים חסידי אומות עולם.

  18. אז איך הגיעו יהודים לפולין? הזמנה פולנית פולין הפכה לנוצרית מאוחר מאוד, בראשית המאה ה-11, ורק אז הצטרפה לקהיליית העמים האירופאים. לאחר מכן חלפו עוד כמה מאות, עד שפולין התגלתה כעיר-מדינה עצמאית, בעלת פוטנציאל התפתחותי חזק. אם מישהו רוצה לפתח את המדינה שלו מבחינה כלכלית ותרבותית, את מי הוא צריך? את היהודים!מדוע היו היהודים נחוצים כל כך? הם ידעו קרוא וכתוב. יהודים היו בנקאים מעולים, מנהלי חשבונות ומנהלים אדמיניסטרטיביים, שידעו כיצד לשמור על כלכלה בריאה. כך, שבשנת 1264, הוציא הנסיך הפולני בולסלב כתב זכויות, שהזמין את היהודים להתגורר בארצו. כתב הזכויות היה מסמך מדהים, שהבטיח ליהודים זכויות ופריבילגיות חסרות תקדים. באוגוסט 1567 הזמין מלך פולני אחר, זיגמונד השני אוגוסטוס, את היהודים ונתן להם רשות לפתוח ישיבה בלובלין.

  19. תור הזהב של יהדות פולין בפולין, הורשו היהודים לקיים גוף מנהל עצמאי משלהם, שנקרא "ועד ארבע הארצות". גוף זה כלל מספר רבנים, אשר טיפלו בענייני היהודים באירופה המזרחית. הפולנים לא התערבו בחיים היהודיים ולימוד התורה פרח ושגשג. תפקידיו של הוועד היה גבייתמיסיםמכלל הקהילות היהודיות ומסירתם לשלטונות המתאימים וכן שיפוט פנימי הנוגע לתשלום או אי תשלום המסים. מאוחר יותר סיגל לעצמו הוועד את תפקיד ייצוגהקהילה היהודית בפולין בפני מלכי פולין. בנוסף לכך היו לוועד סמכויות שיפוטיות בתוך הקהילות היהודיות בנושאי שיפוט שבין יהודים לבין עצמם. וועד ארבע הארצות הורכב מנציגי הקהילות היהודיות של ה"ארצות" אשר הרכיבו את פולין של אותה התקופה, הארצות הכלולות בוועד השתנו עם שינויי הגבולות והשטחים עליהם שלטה פולין. חלוקה זו של פולין ל"ארצות" התבססה על החלוקה המקומית לצורכי מס, והיא מבוססת על הארצות ההיסטוריות שהרכיבו את הממלכה. כל אחת מהארצות חולקה לגלילות לצורך המיסוי.בין הארצות בתקופות השונות היו: פולין גדול, שבירתה העיר פוזנה פולין קטן, שמרכזה הערים קרקוב ולובלין רוסיה האדומה או גליציה המזרחית ופדוליה, שבירתה לבוב ווהלין, שמרכזה לודמירוקרמניץ ליטא, שמרכזה הערים בריסקוגרודנה וילנה,עיר-מדינה עצמאית באותה התקופה הנה כמה דמויות חשובות שעלו בתקופה זו: רבי משה איסרליש (1525-1572) מקראקוב, המוכר גם בתור הרמ"א. הוסיף עדכונים לספר "שולחן ערוך" של רבי יוסף קארו. הרב יעקב פולק (1455-1530) מקראקוב. הרב פתח את הישיבה הראשונה בפולין, ומאוחר יותר כונה רבה הראשי של פולין ופיתח שיטת הלימוד של התלמוד שנקראת "פלפול". רבי יהודה ליוואי (1526-1609), לא מפולין אמנם, אבל חשוב ליהדות מזרח אירופה. הוא מוכר לנו בתור המהר"ל מפראגוהיה אחד ממלומדי תורת הנסתר הגדולים באותה תקופה.

  20. חיי היומיום של היהודים בפולין לצד הצמיחה בלימוד התורה, בא גם הגידול באוכלוסיה. לדוגמה בשנת 1650 אנחנו מוצאים שם 500,000 יהודים. איפה הם התיישבו? יהודים, היו בדרך כלל אנשים עירוניים, אך הם גם יצרו קהילות כפריות משלהם, שכונו "שטעטל". על אף שאנו נוטים לתאר אותן ככפרים חקלאיים עלובים (כמו בכנר על הגג), במהלך תור הזהב של יהדות פולין, רבות מקהילות אלה היו מצליחות ומשגשגות. והיו מהן אלפים! היהודים בקהילות עצמאיות אלה דיברו בשפה משל עצמם, שנקראת יידיש. היידיש המקורית נכתבה בעברית והייתה תערובת של עברית, סלאבית וגרמנית. בסך הכול היהודים הסתדרו היטב. אבל, לחיים לצד נוצרים פולנים ואוקראינים (שסברו כי היהודים הרגו את ישו) היה גם צד שלילי.בה בשעה שהאצולה הפולנית הייתה זקוקה ליהודים, הפולנים המקומיים לא נזקקו להם. בעיה נוספת התעוררה עקב העובדה, שהיהודים עבדו כמנהלים וגובי מיסים, עבור האדונים הפולנים דבר שתמיד עורר את האוכלוסייה המקומית להתנגד ליהודים. בנוסף במקומות כמו אוקראינה, בה הנוצרים הקתולים ונציגיהם היהודים נתפשו כ"כוח הכובש", ולכן יצאו כנגדם.

  21. פוגרומים מזוויעים והחלשות פולין במאה ה-17 פרץ משבר בחיי יהדות פולין, בשל סיבות תרבותיות וכלכליות. מבחינה תרבותית, היהודים היו מיעוט שונה וזר, והם נרדפו בהתמדה ובעקביות על ידי הכנסייה. מפעם לפעם חויבו יהודים להיכנס לכנסיות על מנת לשמוע הטפות, הכנסייה תבעה לעצמה זכות שיפוט על יהודים (זכות שלא הייתה לה בימי הביניים בפולין) וכמרים עמדו בראש עלילות הדם וההסתה נגד יהודים. ובנוסף, הם ירדו במעמד מיזמים וחדשנים עקב תמורות המודרנה בטכנולוגיה ובכלכלה שלא היה להם חלק בהן ושינויים פוליטיים שהשפיעו על נתיבי המסחר. כך לדוגמה כשהאוקראינים החליטו לזרוק את הפולנים מאדמתם הם החלו לטבוח ביהודים. בשנת 1635היתה התפרצות האלימות הראשונה באוקראינה, נגד פולנים ויהודים. ניסיון הפיכה זה דוכא, אך חזר במרץ מחודש, שלוש עשרה שנים לאחר מכן. ההתקוממות השנייה ב-1648, שהצליחה לשחרר את אוקראינה מעול השליטה הפולנית, הובלה על ידי קוזאק אוקראיני בשם בוגדן חַמְלֵנִיצְקִי ובמידה רבה כוונה כלפי היהודים. (פרעות ת"ח-ת"ט) חמלניצקי ניצב במדרגה אחת עם היטלר, בהיותו אחד מהאנטישמיים הגדולים בהיסטוריה האנושית. מטרתו הייתה רצח עם וכוחותיו רצחו בדרכים מזוויעות ביותר, 100,000 יהודים בקירוב. להלן תיאור של מעשיו: "קְצָתם פשטו עורם מעליהם והבשר השליכו לכלבים, וקצתם קצצו ידיהם ורגליהם והשליכם על הדרך, ועברו עליהם בקרונות ודרכום בסוסים, וקצתם פצעו בהם פצעים הרבה שלא יהיו כדי להמית, והשליכם בחוץ שלא ימותו מהרה ויפרפרו בדמיהם עד שיצאה נשמתם, והרבה קברו בחייהם, והרבה ילדים קרעו לקרעים כדגים, ונשים מעוברות בקעו בטנם והוציאו העובר וחבטו בפניהם, וקצתם קרעו בטניהם ושמו חתול חי בתוך הבטן והניחם כך בחיים, ותפרו הבטן וקצצו בוהן [בנוסח אחר – כפות] ידיהם שלא יוציאו החתול מן הבטן ... וקצת ילדים תחבו בשפוד וצלאום על האש ... לא הייתה מיתה משונה בעולם שלא עשו בהם."

  22. יהדות פולין במאות 18-19-20 התפוררות המשטר הכלכלי במאה ה-18 גרמה ליהודים למצוא לעצמם פרנסות חלופיות. תחזקות מעמד בעלי האחוזת – הפריצים והמאגמנאטיים פתחה מקור פרנסה חדש - חכירת אחוזות ועסקים מניבים באחוזות. חסותו של הפריץ על היהודי "שלו" הבטיחה לאותו יהודי הגנת מה מפני לחציהם של אנשי הכנסייה ומפני עוינותם של האיכרים, שנבעה לרוב מכך שהיהודי היה גובה המסים. על מנת לתפקד כחוכרים נאלצו רוב החוכרים לעזוב את קהילותיהם העירוניות ולעבור יחד עם משפחותיהם לגור במרחב הכפרי. אולם חלוקת פולין בין פרוסיה (גרמניה), רוסיה ואוסטריה הביאה לקיצוץ במספר החוכרים ולתהליך חזרה מהכפר אל העיר ומצב היהודים הורע. • בראשית העת החדשה הפכה פולין להיות מרכז חיים של יהדות העולם. לימוד התורה וחיבור הספרות התורנית פרחו, ורבו בה תלמידי חכמים. רשת מסועפת של ישיבות ומוסדות לימוד השתרעה על פני יישובי היהודים במחוזות פולין. הפלפול היה לשיטת הלימוד בישיבות פולין. • תנועת ההשכלה היהודית עלתה באותו זמן במרכז אירופה ומערבה והטיפה לערכים חילוניים ואוניברסליים, והשתלבות יהודים בסביבתם. להשכלה הייתה השפעה מועטה על יהודי פולין, שהעדיפו להתמקד בשימור אורח החיים התורני וההלכתי במסגרות האורתודוקסיות והחסידיות.

  23. ברוסיה – הצארית יקתרינה הגדולה הכניסה את היהודים לתחום המושב. באוסטרו-הונגריה – נדרשו היהודים לאמץ שמות גרמניים, להתגייס לצבא ולהצניע את יהדותם. מיעוט יהודי עבר לפרוסיה (גרמניה). גל פוגרומים שפרץ ברחבי האימפריה הרוסית בשנים 1881-1884, 1903-1906, הביא לכך שכשני מיליון יהודים עזבו את תחום המושב. חלק גדול מאלה היגרו לאמריקה ובמקביל, נתנו הפוגרומים דחיפה להתפתחותה של התנועה הציונית ולעלייה לפלסטינה.

  24. יהודי פולין ערב השואה לאחר מלחמת העולם הראשונה (1918) חזרה פולין להיות מדינה עצמאית, וחלק מיהודי תחום המושב שבו להיות נתינים פולניים (אוקראינה). גם גליציה המזרחית על יהודיה הושבה לידי פולין (לתקופה קצרה שהסתיימה עם תחילת מלחמת העולם השנייה) עם פירוק האימפריה האוסטרו-הונגרית בתום המלחמה. ליטא הפכה למדינה עצמאית ויהודיה לא שבו לחיק פולין.

More Related