סטראוטיפים

1. סטראוטיפים

2. חשיפה כל מה שלא העזתם לשאול על הננס הקוגניטיבי .....

3. אשרי המאמין... • 1960: תפיסה חברתית ושיפוט נשלטים לחלוטין. • 1970: המשאבים המנטליים מוגבלים היוריסטיקה: שימוש "קמצני" ושטחי במשאבים סטראוטיפיות • 1978: זו לא בחירה אסטרטגית אלא אוטומטיות לא מכוונת. • 1989: אם מודעים לקיום ההשפעה הלא מודעת, ניתן להשתלט על האוטומטיות

4. “We have to believe in free will- we have no choice!” • 1989: ישנם 2 שלבים: 1. אקטיבציה אוטומטית של סטראוטיפיות 2. אפליקציה ניתנת לשליטה • 1991: לעתים ניתן לשלוט על שלב האקטיבציה • 1997: מודל דו מסלולי • 1999: כנראה בכל זאת אוטומטי • מה שבטוח:הסטראוטיפיות קיימת במציאות!

5. רקע • קוגניציה חברתית הצליחה באמצעות שיטות של עיבוד מידע להדגים עירוב של זיכרון ותהליכים קוגניטיביים אחרים בסטריאוטיפיות סטראוטיפיות היא תוצר של פעילות קוגניטיבית שגרתית במוחנו. • נרצה להשתמש במדדים עקיפים שלimplicit memory

6. מושגים • Implicit memory – חוויות לא מודעות מן העבר משפיעות על ביצועים מאוחרים, למרות שלא זוכרים אותם מפורשות. • Implicit social cognition– חוויה מן העבר משפיעה על שיפוט חברתי או התנהגות... • Implicit stereotype–עקבות חוויה מן העבר שמשייכות תכונות לחברי קטגוריה חברתית. חדש

7. Implicit Gender Stereotype In Judgment Fame Banaji &GreenWald

8. תהילה עובדתית • המושג "תהילה" (fame) משויך יותר לגברים מאשר לנשים. • בנות - זה הרגע להתקומם, אבל עובדתית: • ברשימות המפורסמים יש רוב גברי • במשחק: זהה את הדמות (המפורסמת) רוב גברי • אסוציאציות: מה הדמות המפורסמת הראשונה שעולה בדעתך?

9. Implicit stereotyping • שני גורמים אפשריים לסטראוטיפיות מרומזת: 1. reduced sensitivity– התעלמות ממאפייני הפרט בקבוצה (הומוגניות של קבוצה). 2 . Bias– הטיה בשיפוט הפרט לטובת הכללה של הקבוצה. • המשמעות העיקרית היא לצורך תיקון התופעה. • הטיה קל יותר לתקן. • שיטת גילוי אות תאפשר להבחין בין שתי האפשרויות

10. תזכורת - גילוי אות • מצבים שבהם עלינו להבחין בין התרחשות / אי התרחשות של אירוע • אי התרחשות אירוע = רעש • התרחשות אירוע = רעש+ אות • הנחת יסוד: גם כאשר לא התרחש שום אירוע, הצופה קולט "משהו" שמקורו ב רעש לא שיטתי של המערכת. רעש זה קיים תמיד. כאשר מתרחש אירוע בעצם נוסף ערך קבוע [אות] ל רעש.

11. d’ ציר ה – X: הסקלה על-פיה מחליטים האם היה אות או לא. [בד"כ זוהי סקלה של תחושה פנימית של המחליט] רעשµ רעש+אותµ

12. מהם הסיכויים להחלטה נכונה? קריטריון קליטת הצופה אירוע החלטה

13. hit • המטרה: להגדיל ככל האפשר את היחס בין hits לבין false alarms. • הגדלת hits מקטינה אוטומטית את ה – misses. כנ"ל, הקטנת false alarms מגדילה correct rejections. false alarm

14. לסיכום בתיאורית גילוי האות ישנה אבחנה בין 2השפעות בלתי תלויות על התגובה: (א) רגישות(d’) – כמה 2 ההתפלגויות שונות זו מזו. או כמה קל להבחין בין התרחשות ואי התרחשות אירוע. (ב) החלטה על קריטריון התגובה (b)– האם לקבוע קריטריון "אופטימלי" או לא.

15. ניסוי 1 • ניסוי תלת שלבי: (שאלון מודפס) 1.הגייה+ דירוג קלות ההגייה של 72 שמות מפורסמים ולא מפורסמים סקאלה:1: מאוד קל 5:מאוד קשה 2. כעבור 24 שעות: הכרעה דיכוטומית: האם השם המוצג הוא מפורסם? (144 שמות) 3.מסירת פרטים אישיים: מספר שנים במדינה ושפת אם. (בקורת) • השערה: (שמות גברים לא מוכרים)FA > (שמות נשים לא מוכרים)FA ישנה הטיה מִגדרית בשיפוט שקרי של תהילה.

16. ניסוי 1- בניית סט גירויים • שמות מפורסמים (144): 12 גברים ונשים מכל אחת מ 6 קטגוריות: שחקנים, סופרים, זמרים, אנשי רוח(scholars), פוליטיקאים וספורטאים • שמות לא מפורסמים (288): לכל שם משפחה מפורסם הוצמד שם פרטי נשי, ושם גברי *היו מספר קריטריונים מגבילים. *שם משפחה יופיע לכל היותר פעם אחת לכל נבדק. לדוגמא:אם מיקי מאוס מופיע אז דני מאוס לא יופיע (ולהפך)

17. ניסוי 1- תוצאות • אין הבדל בין ביצועי גברים ונשים, ולכן ניתוח התוצאות מתעלם ממין הנבדקים(ות). • (שמות גברים)Hits > (שמות נשים) Hits • (שמות גברים)FA > (שמות נשים)FA • (שמות מוכרים) Hits > (שמות לא מוכרים) Hits • (שמות מוכרים)FA > (שמות לא מוכרים)FA

18. ניסוי 1 – גילוי אות • אבל.... האינטראקציה לא מובהקת בין מגדר ומוכרות גם ב Hits וגם ב FA. • פתרון: גילוי אות • תזכורת: d' – רגישות הנבדק(למוכרות או מגדר???) - b כלל הכרעת המוכרות

19. ניסוי 1 - תוצאות גילוי אות אין הבדל משמעותי ברגישות בין שמות מפורסמים לשמות לא מפורסמים, ובין גברים ונשים לגברים מפורסמים סף הכרעה נמוך ---> הטיה מיגדרית

20. ניסוי 1 – מסקנת גילוי האות ההבדל הוא לא ברגישות הנבדקים לשמות של גברים ונשים אלא סף ההכרעה לשמות גבריים נמוך מסף הכרעת שמות נשיים.

21. ניסוי 1- דיון • Implicit effect(page 187)???? • נבדקים לא שמו לב לכך ש: - מין השמות רלוונטי לניסוי - מין השם השפיע על השיפוט שלהם שאלה: אולי מזהים מפורסמים על פי שם משפחתם ולכן השמות "הלא מפורסמים" לא מוצלחים ????.

22. ניסוי 2 • שיחזור של ניסוי 1 • שינויים: - סט השמות ה"לא מפורסמים" - 3 קטגוריות של מפורסמים (במקום 6) - 48 שעות השהייה בין שלבי הניסוי (במקום 24) לקרוא 187 ימין

23. ניסוי 2 - בניית סט גירויים • שמות "מפורסמים" בדומה לניסוי1, אך מתוך פחות קטגוריות • שמות "לא מפורסמים" נבחרו מתוך ספר טלפונים: דמיון באורך השם ובאתניות של מפורסמים לכל שם משפחה "לא מפורסם"הצמידו שם פרטי גברי ונשי.

24. ניסוי 2 - תוצאות • בדומה לניסוי 1: • אין הבדל בין ביצועי גברים ונשים, ולכן ניתוח התוצאות מתעלם ממין הנבדקים(ות). • (שמות גברים)Hits > (שמות נשים) Hits • (שמות גברים)FA > (שמות נשים)FA • (שמות מוכרים) Hits > (שמות לא מוכרים) Hits • (שמות מוכרים)FA > (שמות לא מוכרים)FA • האינטראקציה לא מובהקת בין מגדר ומוכרות ב Hits • אבל כן מובהקת ב FA.

25. ניסוי 2 – תוצאות גילוי אות • רגישות לתהילת גברים > תהילת נשים • רגישות לתהילת מפורסמים > תהילת לא מפורסמים • שוב:הטיה מגדרית: קל יותר להכריע ששם גברי לא ידוע הוא מפורסם. • כמובן – לשמות מוכרים נוטים לשייך פירסום.....

26. ניסוי 2 - מסקנות • שִחזור ניסוי 1 : הטיה מגדרית בהכרעת תהילה  • חידוש:הבדלים ברגישות ( d’) בין גברים ונשים. • אבל: יתכן שזה ארטיפקט

27. ניסוי 3 • מה הקשר בין אמונות מוצהרות לבין סטראוטיפיות מרומזת (implicit)? • דיסוציאציה בין מדידות מפורשות ועקיפות ..... • עמ' 189 ???? • מחקרים קודמים: לא ניתן להבחין בין גזעניים ולא גזעניים על פי מדידה עקיפה של סטראוטיפיות. • מחקרים אלו בחנו משתתפים קיצוניים מאוד בדעותיהם. • ניסוי 3 לא בוחר דווקא משתתפים קיצוניים

28. ניסוי 3 • מטלות וגירויים- כמו בניסוי 2. • תוספות: הוספת שלבי מדידה ישירה של סקסיזם: - דירוג הסכמה עם 8 משפטי "שוויוניות" . סקאלה:1: מסכים מאוד 5: מתנגד בתוקף - שאלה דיכוטומית: האם אני פמינסט(ית)?

29. ניסוי 3 - תוצאות • בדומה לניסויים 1 & 2 : • אין הבדל בין ביצועי גברים ונשים, ולכן ניתוח התוצאות מתעלם ממין הנבדקים(ות). • (שמות גברים)Hits > (שמות נשים) Hits • (שמות גברים)FA > (שמות נשים)FA • (שמות מוכרים) Hits > (שמות לא מוכרים) Hits • (שמות מוכרים)FA > (שמות לא מוכרים)FA • האינטראקציה לא מובהקת בין מגדר ומוכרות גם ב Hits וגם ב FA.

30. ניסוי 3 – תוצאות גילוי אות • שיחזור תוצאות ניסוי 2: • רגישות לתהילת מפורסמים > תהילת לא מפורסמים • שוב:הטיה מגדרית: קל יותר להכריע ששם גברי לא ידוע הוא מפורסם.

31. ניסוי 3 – ניקוד סקסיזם מוצהר • הסכמה עם משפטים (ניקוד ממוצע): גברים: 3.03 נשים: 2.33 סה"כ: 2.36 • אני פמיניסט: 23% (3/13 משתתפים) • אני פמינסטית: 40% (10/25 משתתפות) יש הבדלים בין גברים ונשים!!!

32. ניסוי 3-קורולוציה בין אמונות מפורשות וסטראוטיפיות מרומזת • ההבדל בביצוע מטלה מפורשת בין המינים לא צופה (predict) את קריטריון שיפוט התהילה שלהם. • בנוסף- הפתעה: ככל שניקוד הסקסיזם גבוה יותר, הרגישות לתהילה (באופן כללי) נמוכה יותר. (קורולציה שלילית) קשר בין ידע כללי (על מפורסמים) וסקסיזם לא מפורש.

33. ניסוי 3- ביקורת הניסוי בדק קורולוציה בין אמונות מפורשות וסטראוטיפיות מרומזת. האמנם? • המשפטים לא נלקחו מתוך סקאלה מוסכמת למדידת סקסיזם. • האם בהכרח יש קשר בין דירוג אמונות מגדר לבין שיפוט התהילה?

34. השלכות מעשיות על הניסוי: הבלטת המגדר במטלת ההיכרות הראשונית. מטלה ישירה קלאסית: דירוג המינים בתכונות שונות הנבדק נשאל:מה לדעתו מטרת הניסוי? מטרות: בדיקת ההשערה: הבלטת רמז הקטנת הטיה מטלה ישירה אמינה יותר בדיקת מודעות הנבדק לניסוי. אחרון אחרון חביב ניסוי 4 - מטרות

35. ניסוי 4 שלבי הניסוי דומים לשלבי הניסויים קודמים: 1. הגייה +דרוג קלות ההגייה של שמות מפורסמים ולא מפורסמים בסקלה של 1-3.חצי מהנבדקים קיבלו רמזי מגדר ברורים יותר. 2. כעבור 48 שעות: - הכרעה דיכוטומית: האם השם המוצג הוא מפורסם או לא. - מדידה ישירה: דירוג גברים ונשים בסקאלות של תכונות שונות. - מה לדעתך השערת הניסוי?

36. ניסוי 4 – בניית סט גירויים • שמות – מתוך מאגר השמות בניסוי 2. • תכונות- 6 תכונות סטראוטיפיות גבריות (אסרטיביות) 6תכונות סטראוטיפיות נשיות (עדינות) 6תכונות epicene(כנות, יעילות) *הדוגמאות מתוך המאמר * ההוראות לנבדק הדגישו לבסס את הדירוג על ידע אישי על האוכלוסיה הכללית ולא על פי שיפוט עצמי, שאיפות ואמונות.

37. ניסוי 4 - תוצאות • בדומה לניסויים קודמים: • אין הבדל בין ביצועי גברים ונשים, ולכן ניתוח התוצאות מתעלם ממין הנבדקים(ות). • (שמות גברים)Hits > (שמות נשים) Hits • (שמות גברים)FA > (שמות נשים)FA • (שמות מוכרים) Hits > (שמות לא מוכרים) Hits • (שמות מוכרים)FA > (שמות לא מוכרים)FA • האינטראקציה לא מובהקת בין מגדר ומוכרות ב Hits • אבל כן מובהקת ב FA(כמו בניסוי 2).

38. ניסוי 4 – תוצאות גילוי אות • הרמזים הברורים לא שינו את התוצאות • אין הבדל משמעותי ברגישות בין המינים • שוב: הטיית מגדר

39. ניסוי 4 – תוצאות סקסיזם מוצהר • תזכורת: סקאלת הדירוג: 1-7. • קורולציות בכיוון המצופה • ???????

40. ניסוי 4 - תוצאות נוספות • ל 88% מהמשתתפים לא היה שמץ קל לגבי השערת הניסוי. • רק 2 משתתפים שיערו שלמגדר השמות הייתה משמעות כלשהי בניסוי. הניסוי אכן בדק סטראוטיפים מרומזים

41. ניסוי 4 - מסקנות • ישנה הטייה מגדרית בשיפוט תהילה (כל הניסויים הראו זאת). • המניפולציה להקטנת האפקט, ע"י רמזים ברורים נכשלה. • כלומר: לא הנמיכה את הפער בין ספי קרטריוני ההכרעה. • נבדקים ב 2 תנאי הניסוי לא היו מודעים למטרתו.

42. השפעת מין הנבדקים: ברוב הניסויים ההבדל לא היה מובהק, ולכן התעלמנו ממשתנה זה. המון ניסויים אז מה היה לנו?- סיכום תוצאות

43. סיכום תוצאות – d’ • השפעת מין הנבדקים: מדד d’ מעיד שכל מין רגיש יותר לתהילת השמות של המין שלו. • FA נפוץ יותר לשמות גבריים, יתכן ששמות הגברים היו יותר מוכרים למשתתפים.(כלומר ההשלכה על קיום ממשי של ההטיה?????.) • רגישות:צריך עדויות נוספות כדי לקבוע שמקור ההטיה המגדרית הוא ברגישות הנבדקים.(?)

44. סיכום תוצאות – log beta • סף קריטריון הכרעת השיפוט הושפע ממניפולציית הניסוי. • כמעט ואין הבדל בין המשתתפים והמשתתפות באפקט הסטראוטיפיות המרומזת. (למה לאלפי עמודות הלא מוכר???)

45. מסקנות • המאמר הציג הגדרה כללית לסטראוטיפיות מרומזת- עקבות של חוויות מן העבר שמתווכות שיפוט של חברים בקבוצה חברתית. • תוצאות ניסוי זה מדגימים זאת: • אפקט מגדר על רגישות לתהילה • הטיית המגדר בשיפוט התהילה • ניסוי 4 תומך בכך שהאפקט מרומז ולא מפורש. התוצאה העיקרית

46. השלכות תאורתיות • אמונות חברתיות משפיעות על repetition priming.צריך להתאים את תאוריות העירור הקיימות לממצאים חדשים אלו. • ניתן ליצור אפקט סטראוטיפי איתן ללא מודעות הנבדק. Challenge תאוריות שסטרוטיפיות מפורשת predict סטראוטיפיות מרומזת. • ????( 3) • אין קשר בין סטראוטיפיות מפורשת ומרומזת. • ???? (סוף 4)

47. השלכות תאורתיות נוספות המאמר גילה מאפיינים כללים לחשיפת סטראוטיפיות מרומזת: 1. שיפוט תכונה שמשויכת יותר למגזר מסוים. 2. חוסר וודאות הנבדק בעת השיפוט. ניתן לשחזר תוצאות אלו בתכונות וקטגוריות חברתיות שונות !

48. השלכות מוסריות הסטראוטיפיות המרומזת משפיעה על שיפוטינו באופן אוטומטי ובלתי נשלט! אדם לא אחראי על השיפוט שלו כיצד ניתן להעניש אותו על הפליות סטראוטיפיות?

50. השלכות מעשיות • מציאת דרכים להבאת הסטראוטיפיות המרומזת והשפעותיה למודעות הציבור. • יצירת סביבה שתדכא את הסטראוטיפיות המרומזת • מחקר זה חשף את התנאים הקוגניטיביים שיוצרים סטראוטיפיות מרומזת, וכך מסייע במימוש היעדים הנ"ל !