Download
1 / 40
440 likes | 809 Views
ירידה בשמיעה וסחרחורות. מרצה: אלנה רזניק. מבוא. ליקויי השמיעה מתחלקים לליקויים הולכתיים וליקויים תחושתיים עצביים לעיתים יש פגיעה מעורבת פגיעה הולכתית היא כל פגיעה במנגנון הגברת הקול באוזן החיצונית והתיכונה. ליקוי שמיעה הולכתי. הגורמים מתחלקים למספר קבוצות עיקריות: מולד – תורשתי
E N D
ירידה בשמיעה וסחרחורות מרצה: אלנה רזניק
מבוא • ליקויי השמיעה מתחלקים לליקויים הולכתיים וליקויים תחושתיים עצביים • לעיתים יש פגיעה מעורבת • פגיעה הולכתית היא כל פגיעה במנגנון הגברת הקול באוזן החיצונית והתיכונה
ליקוי שמיעה הולכתי • הגורמים מתחלקים למספר קבוצות עיקריות: • מולד – תורשתי • דלקתי/זיהומי • יטרוגני • טראומה • גידולים • הפרעות מטבוליות ומערכתיות
אבחנה • אנמנזה ובדיקה גופנית דקדקניים • בדיקת שמיעה מלאה כולל טימפנוגרם • הדמיה (CT ו- MRI בהתאם לאנמנזה והחשד)
טיפול • בהתאם לגורם – תרופתי במקרי דלקת, סילוק גופים זרים ושעווה • לפי הפתולוגיה ניתן לשקול ביצוע ניתוחים שונים לשיפור ושחזור השמיעה
ליקוי שמיעה תחושתי עצבי • מדובר בפגיעה במנגנון השמיעה בתוך האוזן הפנימית או במסלולים העצביים המעבירים את אינפורמציית הקול למוח • אבחנה באמצעות אנמנזה ובדיקה קפדנית • האבחנה נעשית בעיקר באמצעים של אודיומטרים
אטיולוגיה • ליקויים בהתפתחות עוברית וגורמים תורשתיים • מצבים זיהומיים – זיהומים חיידקיים ווירליים • הרעלה ע"י תרופות אוטוטוקסיות • טראומה כולל חבלות ראש וחבלות רעש • הפרעות נוירולוגיות – MS, בעיות של מיגרנה וחסימת כלי דם (VBA)
אטיולוגיה • מחלות אוטואימוניות • ליקוי שמיעה תחושתי פתאומי (אידיופתי)
טיפול • בעיקר קיים במקרים של ירידת שמיעה פתאומית • הטיפול כולל מנוחה, סטרואידים ואינהלציות של קרבוגן • בליקוי שמיעה על רקע אוטואימוני יש צורך בטיפול אגרסיבי לפעמים (אימורן) • מכשירי שמיעה וניתוחי שתל שבלול
רקע כללי • המערכת הוסטיבולרית כוללת אברי חוש האחראים לתחושת תנועה של הראש ומיקום הראש במרחב. • ישנו גם החלק הוסטיבולרי של עצב 8 המעביר את האינפורמציה מאברי החוש אל מערכת העצבים המרכזית • אברי החוש פועלים בזוגות, כאשר עירור של המערכת מצד אחד ודיכוי של הצד הנגדי מתרחש עם כל תנועה של הראש. • כאשר יש גירוי שווה בשני הצדדים, המערכת מאוזנת ואין תחושה של תנועה
רקע כללי – המשך • לעומת זאת, כאשר אחד הצדדים חולה יש אסימטריה ומערכת העצבים מפרשת זאת כתנועה. התגובה היא תנועת עיניים מתקנת ושינויים ביציבה המובילים את החולה להרגיש כאילו יש תנועה של הראש. • הרגשה זו של תנועה היא הסחרחורת
אנטומיה ופיזיולוגיה של המערכת הוסטיבולרית
אפשר לחלק את הלבירנט הוסטיבולרי לחלק עליון (pars superior) וחלק תחתון (pars inferior) • החלק העליון כולל את התעלות הסמיסירקולריות העליונה וההוריזונטלית ואת האוטריקולוס. העצבוב עובר באמצעות ה- Superior vestibular nerve • החלק התחתון כולל את הסקולוס ואת התעלה הסמיסירקולרית הפוסטריורית. העצבוב עובר עם ה-Inferior vestibular nerve
פיזיולוגיה של המע' הוסטיבולרית • התעלות הסמיסירקולריות אחראיות על אינפורמציה לגבי תנועה סיבובית של הראש • הן רגישות לתאוצה סיבובית של הראש • סיבוב הראש גורם לתנועה של הנוזל בתוך התעלה בכיוון הפוך לתנועת הראש • הנוזל בתורו מכופף את הסטיריאוציליה של התאים בקופולה
פיזיולוגיה של המע' הוסטיבולרית - המשך • הפעלת המערכת הוסטיבולרית גורמת להפעלה של קשתות רפלקס המורכבות מתא השיער, נוירון אפרנטי ביפולרי, אינטרנוירון ותא נוירון מטרה. • קשת הרפלקס החשובה היא הרפלקס הוסטיבולו-אוקולרי (VOR) הקיימת בין התעלות הסמיסירקולריות לשרירים האקסטרא-אוקולריים. • הפעלת רפלקס ה- VOR גורמת לתופעה של ניסטגמוס. זהו ניסטגמוס פיזיולוגי הבא לתקן את המבט בתגובה לסיבוב הראש.
פיזיולוגיה של המע' הוסטיבולרית - המשך • ניתן לזהות לפחות שלושה תפקידים עיקריים של הרפלקסים הוסטיבולריים • הראשון הוא לשמור היציבה • השני הוא להפיק התכווצויות קינטיות חולפות של שרירים כדי לשמור על שיווי משקל ויציבות העיניים בזמן הליכה או תנועה • השלישי לשמור על טונוס שרירים • המערכת הוסטיבולרית עובדת יחד עם הראיה, המע' הפרופריוצפטיבית והשמיעה כדי לייצר שיווי משקל.
פיזיולוגיה של המע' הוסטיבולרית - המשך • התגובה הנורמלית של ה-VOR היא ההסטה האיטית של גלגלי העיניים בכוון הפוך לכוון הסיבוב של הראש • החלק המהיר של הניסטגמוס היא הסקדה המופיעה בגלל שסטיית הגלגל היא כבר בגבול התנועה ויש לחפש מטרה חדשה • הקונבנציה קובעת שכוון הניסטגמוס הוא זהה לכוון של הפאזה המהירה של תנועת העין
וורטיגו • וורטיגו - היא תחושה מדומה בה הסביבה מסתובבת סביב החולה, או לחילופין, שהחולה מסתובב מסביב לסביבתו. • זוהי תחושה של סחרחורת שגורמת לחוסר שיווי משקל • הסחרחורות עלולות להצביע על סיבוך עקב דלקות אוזניים ובעיקר דלקות כרוניות • תופעת הסחרחורת מלווה בבחילות והקאות אצל אנשים שסובלים מדלקות כרוניות של האוזן התיכונה, שעוברות לאוזן הפנימית. • הסחרחורת יכולה להופיע בהתקפים המלווים בבחילות והקאות, אשר חולפים כעבור דקות, שעות או ימים. • Dizziness- תחושה של תנועה בתוך הראש, כהות חושים, טשטוש, עייפות, בחילה וחולשה. הזימנים דומים לתחושה לש טרום עילפון.
אפידמולוגיה • סחרחורת היא התלונה התשיעית בשכיחות בין הפונים לרופא המטפל • בקבוצת הגיל של בני 75 ומעלה סחרחורת היא התלונה השכיחה ביותר בין הפונים לרופא המטפל • בכל שנה יש בישראל בין 300,000 ל-350,00 אבחנות של ורטיגו או דיזינס ! יש יותר מסיכוי סביר שבמהלך הקריירה תדרשו לטפל בחולים עם תלונה של סחרחורת !
סוגים שונים של וורטיגו Meniere’s disease : • הפרעה של האוזן הפנימית • אוסף סימפטומים הכולל התקפים ספונטניים של וורטיגו, ליקוי שמיעה עצבי, טיניטוס ולרוב תחושה של אטימות באוזן • לחולים יש התקפי סחרחורת סיבובית עם ניסטגמוס הוריזונטלי הנמשכים מספר שעות ומלווים בהתגברות הטנטון • כמו כן, לחולים במנייר ליקוי שמיעה תחושתי-עצבי פרוגרסיבי • ההפרעה מופיעה לרוב בין הגילאים 40-60
סוגים שונים של וורטיגו- המשך Vestibular Neuritis: • מופיעה כהתקף חריף ודרמטי של וורטיגו עם סימנים של בחילה,הקרה וחוסר יכולת לעמוד. אולם, אין אבדן הכרה. • הסחרחורת נמשכת מספר ימים עם שיפור הדרגתי עד להעלמות הסימנים. • גורם אפשרי הוא זיהום בוירוס נוירוטופי, כמו וירוסים ממשפחת ההרפס. לרוב יש היסטוריה של זיהום וירלי קודם להופעת הסחרחורת. • אין ליקוי שמיעה יחד עם הסחרחורת. • בבדיקה ראשונית לחולה יש ניסטגמוס לצד הבריא.
צורות של ורטיגו • Paroxismal Vertigo- התקף פתאומי שמגיע במהירות כרעם ביום בהיר. נמשך לזמן קצר – מספר שניות עד שעות מועטות, ואז נעלם. • התקף וורטיגו בודד, פתאומי ועז – מגיע גם הוא בפתאומיות אך נעלם לאט יותר מהסוג הראשון: לוקח להתקף ימים ואף שבועות להעלם לחלוטין. • וורטיגו כרוני – בדרך כלל אינו חמור אך נמשך לאורך חודשים ברמה קבועה, פחות או יותר.
ENG • זוהי בדיקה אלקטרופיזיולוגית המושתת על מדידת רפלקס VOR ובדיקות אוקולומטריות • בדיקה זו עוזרת להבחין בין פגיעה פריפרית למרכזית, ולזהות את הצד הפגוע • רושמים את תנועת העיניים עם אלקטרודות וגם מצלמים את תנועות העיניים במצלמות אינפרא-אדומות.
צורות נוספות של וורטיגו • וורטיגו שינוי תנוחה Positioning vertigo- מתרחש עקב שינוי מצב או תנועה פתאומית של הראש. בדרך כלל, נגרם כתוצאה מכיוון מסוים או מתנוחה מסוימת. • התקף דיזינס Diziness spells – התקפים שנמשכים מספר שניות ומתרחשים בקצב לא קבוע
מבדקי Nystagmus • מבדק ניסטגמוס כולל אבחון זעיר ופירוש של רפלקס תנועת העיניים • תנועת העיניים מכילה שתי פאזות: תנועת עיניים איטית (ווסטיבולרית) ותנועת עיניים מהירה, תנועת החלמה (מרכזית). • אם כאשר העין סגורה אך לא ישנה גלגל העין זז תנועה מהירה, הדבר נקרא ניסטגמוס ומצביע על סחרחורת ופתולוגיה של איבר שיווי המשקל, (או על מחלות של מערכת העצבים המרכזית). • כאשר תנועת העין המהירה, הניסטגמוס, היא לכיוון הימני, סימן שהפתולוגיה בכיוון השמאלי, ולהיפך.
בדיקת מבנים בראש וצוואר • הסתכלות: באפרכסת • מאחורי האפרכסת (Mastoid process) • מישוש לכאב: משיכת האפרכסת כלפי מעלה ואחורה • לחיצה על עצם המסטואיד • לחיצה על הטרגוס • לתעלה\עור התוף: הכנסת האוקט וסקופ (בעדינות) • כשהאפרכסת משוכה כלפי מעלה ואחורה (למבוגר)
מערת עצבים • עצם 8: בקשה לעתם עיניים • כיסוי לאוזן השנייה • לחיצה לאוזן השנייה • חזרת הנבדק על הנאמר • ימין\שמאל • Weber test • Rhine test • עמידה ברגליים צמודות • ידיים שמוטות • עיניים פקוחות • עיניים עצומות • עמידה מאחרי הנבדק לתמיכה
בדיקה באמצעות קולן בדיקות באמעות קולן בתדר קבוע ( למשל512Hz ) יכולות להצביע על בעיות שמיעה בצורה גסה ואף לכוון לאתיולוגיה
Rinne test מרעידים את הקולן ומשוים את סף השמיעה הגרמי לעומת סף השמיעה באויר. נרטיט את הקולן ונניח אותו באויר על יד האוזן הנבדקת. כאשר הנבדק יציין כי אין הוא שומע אותו יותר נניח את קצה הקולן על הmastoid process בצד הנבדק. במצב תקין סף השמיעה באויר גבוה מזה אשר בעצם ולכן האדם לא ישמע את תנודות הקולן שהונח על גבי העצם. לעומת זאת בפגיעה שמיעתית מסוג conductive כאשר נניח את הקולן על גבי העצם הנבדק יציין כי הוא שומע את הקולן שוב. לכן קיום מבדק פתולוגי עם ירידה מוכחת בשמיעה מכוונת לירידה מסוג conductive בשמיעה.
Weber test מרעידים את הקולן ומניחים אותו על קו אמצע בגולגולת כדוגמת ה vertex או המרווח בין השיניים. במצב תקין הקולן ישמע לנבדק בקו האמצע. אולם כאשר יש פגיעה בשמיעה חד צידית הקול ישמע מצד לקו האמצע. בפגיעה שמיעתית מסוג conductive המוח מנסה לפצות על ההפרעה ולכן מגביר את הקולות שהוא שמוע מהאוזן הפגועה. מאחר שהבדיקה פועלת על הולכה גרמית היא עוקפת את הפתולוגיה. לכן המח ישמע את הקול מהצד הפגוע חזק יותר ( הודות להגברה שלו ) מהצד הלא פגוע. כלומר הנבדק יתאר שהקול מגיע מהצד הפגוע
טיפול סיעודי • במהלך היום, עדיף שהחולה ישב בכסא נח מאשר שישכב במיטה • יש להמנע מעמידה ממושכת • על החולה להמנע מלהתכופף ומלהרים דברים מהרצפה • לשנות את תנוחת החולה לאט • לעשות בשלבים קטנים את שינוי התנוחה משכיבה לעמידה: א. קודם לשבת במיטה ב. להניח כסא או הליכון על-יד המיטה של החולה, על מנת שהוא יעזר בהם ג. להוריד רגל אחת לצד המיטה ג. להוריד את הרגל השנייה ד. כעבור כמה דקות, להתחיל לקום
טיפול סיעודי -המשך • עדיף להמנע ממקומות חמים כגון מקלחות חמות, אמבטיות, שמש ישירה, שמיכות חשמליות וכדו'. • אין לקחת תרופות המכילות ניטרוגליצרין בעמידה • לקחת תרופות נגד בחילה לפני האוכל • לאכול מנות קטנות כל כמה שעות • להישאר בישיבה ולא לשכב אחרי האוכל
