ראש העין שלנו

1. ראש העין שלנו שמות: ליהי שמחי ועמנואל בטלרכיתה: ד'2 בית-ספר: "אפק" ניסויי לקיימותהמורה: אלדד בר-נירתאריך: 22.5.13

2. תעודת זהות לראש העין

3. מפת ראש העין

4. היסטוריה מקור השם ראש העין בשם הכפר הערבי ראס אל-עין, "ראש המעיין", ששכן בסמוך וננטש בשנות ה-20 של המאה ה-20. מלחמת העולם השנייה הוקם במקום מחנה צבאי בריטי גדול. ב-22 בנובמבר 1945 חדר כוח של אצ"ל למחנה והחרים כמויות גדולות של נשק ותחמושת. סמוך למחנה שכנה תחנת השאיבה שסיפקה מים לירושלים. במאי 1948 השלימו כוחות המנדט הבריטי את פינוי המחנה ותחנת השאיבה שלידו, ואת מקומם תפסו לוחמים ערבים. לאחר קרבות עזים נכבשו המחנה ותחנת השאיבה, במסגרת מבצע בתק. היישוב הוקם בשנת 1949 על השטחים החקלאיים של הכפר הערבי מג'דל יאבא, שנכבש במהלך מלחמת העצמאות ושימש בתחילה כמחנה עולים ומעברה בעיקר לעולים חדשים מתימן שהתיישבו בביתנים של הצבא הבריטי אוכלוסיית העיר הייתה מורכבת רובה ככולה מעולי תימן וצאצאיהם עד לתחילת שנות ה-90; בעשור זה נבנו שכונות חדשות רחבות ידיים במזרח העיר, ואוכלסו על ידי תושבי רבים מהערים השכנות, פתח תקווה ותל אביב, וכן על ידי עולים חדשים רבים, במיוחד ממדינות ברית המועצות לשעבר. אוכלוסיית העיר שילשה את עצמה תוך עשור. ראש העין נקראת כך בגלל משמעות המילה ראש המעיינות משם מתחיל נחל הירקון שמשם נשפך לים התיכון וכן הלאה ראש העין מחולקת לשני אזורים :ראש העין הוותיקה וראש העין החדשה: ראש העין הישנה/הוותיקה - האזור למטה, ראש העין החדשה-האזור למטה כגון: גבעת טל, נווה אפק ועוד. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2011, מתגוררים בראש העין 39,917 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.8%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2010, העיר .

5. פרסים ארציים • ראש העין זכתה בשנים האחרונות בשורה של פרסים ארציים המעידים על התנופה והפיתוח בעיר: • פרס חינוך ארצי- לראשונה בהיסטוריה העירונית ראש העין זוכת פרס החינוך הארצי לשנת 2009-2010. • עיר ירוקה- בשנת 2011 הוכתרה העיר על ידי הוועדה הבינלאומית "קלינטק 2011" כעיר ירוקה. • פרס ניהול תקין- ראש העין זכתה בתואר בשנים 2010-2011 מידי שרי הפנים והאוצר על התנהלות כספית תקינה. • עיר מתנדבת- העיר זכתה בשנת 2012 בתואר עיר מתנדבת, מתוך עשרות ערים בישראל, נבחרו רק 2. (ראש העין וב"ש). • מעיינות ראש העין, הקרויים גם מעיינות הירקון, נמצאים למרגלות תל אפק, בתחומי הגן הלאומי ירקון שהוקם סביבם. מעיינות אלה הם מקור נביעתו של נחל הירקון (הניזון גם משלושה נחלי אכזב הזורמים אליו). המעיינות משתרעים על שטח של כ-250 דונם. עד המאה העשרים זרמו מי המעיינות לנחל הירקון, אך כיום מרבית המים משולבים במפעלי השקיה ואינם מגיעים לירקון.

6. שכונות העיר השכונות החדשות: • שכונת נווה אפק ("השכונה הצבאית") • שכונת גבעת טל • שכונת גבעת הסלעים • שכונת מצפה אפק • השכונות הוותיקות: • שכונת אביב • שכונת הרקפות • שכונת צה"ל • שכונת שבזי • שכונת משכנות המוסיקה

7. אוכלוסייה • מדורגת 6 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תש"ע (2009-2010) היה 64.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2009 היה 7,937 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,070 ש"ח).‏ • השינוי באופן התפתחות העיר הביא לחלוקתה לשני חלקים גאוגרפיים ודמוגרפיים ברורים, המתקיימים עד היום : במערב (אזור מישורי, בגובה של כ-50 מטרים מעל לפני הים) נמצאות השכונות הוותיקות (מכונות "ראש העין הישנה"), המאוכלסות ברובן ביוצאי תימן; הבתים ברובם פרטיים (כמו ברוב חלקי העיר) המתפרסים על אדמות פרטיות גדולות אשר ניתנו לתושבים הוותיקים בהקמת היישוב, במזרח (אזור גבעות שיפולי השומרון, גובה ממוצע של כ-200 מטרים מעל לפני הים) נמצאות השכונות החדשות (מכונות "ראש העין החדשה"), המאוכלסות בתושבים שעברו מכל חלקי הארץ, בעולים חדשים ובתושבים שעברו מן השכונות הוותיקות. אוכלוסיית העיר הוותיקה היא יהודית מסורתית ברובה; אוכלוסיית השכונות החדשות, לעומת זאת, מורכבת ברובה מחילונים.

8. מספר האנשים בעיר

9. מגדל צדק • מצודת מגדל אפק במקום חולשת על "מעבר אפק" שהוא מעבר צר בדרך הים שהובילה ממצרים דרך ארץ ישראל לארם נהריים. מעבר דרך הים במישור הצר בין תל אפק למגדל אפק היה נחוץ כדי לעקוף את נחל הירקון וכן את הביצות והנחלים של אזור השרון. בתקופת בית שני היה כאן ישוב יהודי בשם מגדל אפק שנהרס על ידי הרומאים בזמן המרד הגדול בשנת 67. • בתחילת המאה ה-12, בתקופה הצלבנית, הוקמה במקום מצודה בידי משפחת איבלין בשם "מיראבל" (יפה נוף) על שום הנוף היפה הנשקף משם. בשנת 1187 נכבשה המצודה בידי המוסלמים. בשנת 1191 במסע הצלב השלישי נהרסה המצודה על ידי המוסלמים אך נבנתה בידי הממלוכים. מהמאה ה-16 היה כאן כפר בשם מג'דל יאבא. • במאה ה-19 השתלט על האזור שייח' צאדק אל ג'מעיני ובנה טירה על חורבות המצודה לריכוז שלטונו ולצורך גביית מיסים באופן בלתי חוקי מעוברי אורח, לבסוף הגלו אותו השלטונות הטורקים. מאז הכפר מג'דל יאבא כונה על שמו גם בשם מג'דל צאדק שתורגם לעברית כ"מגדל צדק".אבלברוב המקורות כמו במפות נקרא המקום מג'דל יאבא‏‏. • על משקוף אחד החדרים חקוקה כתובת ביוונית: "המרטיריון של הקדוש קיריקוס". אבן זו נלקחה כנראה ממקום אחר ושימשה כאן בשימוש משני. מרטיריון הוא מקום זיכרון למרטיר (קדוש מעונה). לפי המסורת הנוצרים היה קיריקוס ילד בן שלוש שנהרג על אמונתו בימי הקיסר דיוקלטיאנוס בסוף המאה ה-3 לספירה. הכתובת היא מהמאה הרביעית-חמישית לספירה‏‏. • ליד מסעף הכבישים ובכניסה אל הכפר ההרוס ניצבת אנדרטה לזכר הלוחמים במלחמת העצמאות שנפלו בכיבוש הכפר. על אדמות הכפר יושבים היום היישובים ראש העין, עינת וגבעת השלושה. • לאחרונה הוכרז המקום כגן לאומי מגדל אפק. נכון לשנת 2009 העבודות בעיצומן אך המקום נפתח לביקורי קהל. הוכשר מגרש חנייה והוצבו שלטי הסבר והכוונה.

10. יער ראש העין יער ראש העין הוא יער ושטח ירוק השוכנים בחלקה הצפון-מזרחי של ראש העין, לאורך יובלו של נחל רבה . היער ננטע על ידי קרן קיימת לישראל בין 1976 ו-1980 והוא מיוער בעצי אקליפטוס, אורן ,ברוש, חרוב,שקד,אלה אטלנטית, שיזף מצוי,כליל החורש ועצי בוסתן. שטחו 1,050 דונם, והוא נושק לשכונות החדשות של העיר. ביער מספר אתרים ארכאולוגיים, בין היתר עזבת צרטה המזוהה עם היישוב המקראי אבן העזר וח'רבתאדאוויר שרידי יישוב קדום, שבסמוך לה ניצב "מצפור אילן" הצופה לנחל רבה, לשומרון ואל כביש 5. עד פעילות קק"ל ועיריית ראש העין בנושא בשנת 2001 הוזנח היער ושימש אתר להשלכה בלתי חוקית של פסולת המשך טיפוחו המשיך בשנת 2006 עת סולקו ממנו מיני צמחים פולשים ובוצע שיקום נופי. היער אומץ על ידי שני בתי ספר ייסודיים בעיר ("אפק" בית הספר האקולוגי-ניסויי) ומוגדר על ידי קק"ל כ"יער קהילתי". ליער כניסה אחת לכלי רכב וכניסות נוספות להולכי רגל או רוכבי אופניים. בנוסף, מסומנים מסלולי טיול ורכיבה ביער.הכניסההעיקרית לכלי רכב היא מרחוב קיבוץ גלויות מול רחוב נחל רבה. בחלק זה נמצא שביל מעגלי-"שביל פרחי הבר" העובר בתוך שלל פריחה ומגיע לתצפית מראש הגבעה בח'רבת א-דווייר. חלק אחר של היער נמצא בחלק הצפוני של שכונת גבעת הסלעים. בחלק זה נמצא האתר הארכאולוגי עזבת צרטה. הכניסה לחלק זה היא מקצה רחוב נתן שאול ומשם עולה "שביל אבן העזר" שנפרץ על ידי ילדי בית ספר, ומגיע לפסגה שם נמצא האתר הארכאולוגי ושלטי הסבר. יער ראש העין, שביל פרחי הבר והשדות המקיפים אותם, ידועים בפריחה השוטפת אותם בסוף החורף והאביב. כלניות מצויות בצבעי אדום ולבן פורחות בכל שטחי היער והשדות שמסביב, ובגבעת שביל פרחי הבר פורחות גם רקפות בשדות פורחים גם פרחי כתמה עבת-שורשים צהובים .באביב ניתן למצוא מגוון פרחים רב ביער, ובהם כלניות, צבעונים,נוריות,דבורניות.

11. תמונות מיער ראש העין

12. שביל פרחי הבר • שביל פרחי הבר והשדות המקיפים אותם, ידועים בפריחה השוטפת אותם בסוף החורף והאביב כלניות מצויות בצבעי אדום ולבן פורחות בכל שטחי היער והשדות שמסביב, ובגבעת שביל פרחי הבר פורחות גם רקפות. בשדות פורחים גם פרחי כתמה עבת- שורשים צהובים. באביב ניתן למצוא מגוון פרחים רב ביער, ובהם כלניות, צבעונים, נוריות, דבורניות.

13. מעיינות הירקון • בשנות ה-30 של המאה ה-20 חיפשו הבריטים מקור מים משמעותי נוסף לירושלים המתפתחת. נבחנו שתי אפשרויות: הירדן והירקון. הירדן קרוב יותר לירושלים אך נמוך הרבה יותר מנחל הירקון ולשם העלאת המים לגובה נדרשו אמצעים טכנולוגיים מורכבים יחסית, ולכן, החליטו הבריטים להעדיף את חלופת מפעל ירקון-ירושלים. באמצעות משאבות שהוצבו במקורות הירקון הוזרמו מים עד לשער הגיא ומשם באמצעות משאבות נוספות לתוך העיר. מעיינות ראש העין היו בתקופת המנדט הבריטי למקור המים העיקרי והחשוב ביותר של ירושלים. הם סיפקו 13,000 מטרים מעוקבים של מים ביממה, כמות שהספיקה לכל ירושלמי למלא אמבטיה שלמה בכל יום. • בתחילת שנות ה-50 עודד דוד בן-גוריון את יישוב הנגב. גם הוא הסכים כי הירקון הוא מקור מים משמעותי והורה על הקמת מפעל ירקון-נגב. את מי הירקון שאבו שלושה מנועים של משחתות אמריקאיות ממלחמת העולם השנייה שהוסבו למשאבות מים ונקברו תחת גבעה משוריינת בגבעת השלושה. הסיבה לשריון הייתה שהגבול עם ירדן עבר במרחק של 3 קילומטרים ממקורות הירקון והיה חשש שמא יפגיז הלגיון הירדני את המפעל וכך תושבת אספקת המים לנגב. מפעל ירקון-נגב נחנך בשנת 1955, ובשנת 1964 השתלב במערכת המוביל הארצי. • בשנות ה-60 שאב מפעל ירקון-נגב כ-90 אחוז ממי הירקון לטובת תושבי תל אביב ודרום הארץ. כתוצאה מכך הדרדרה ספיקתו של הנחל עד כדי 500 מטר קוב בשעה ולעתים נעצרה הזרימה כליל כך שאפיק הנחל החל להיסתם ולהפוך למפגע תברואתי. • מתוך שפיעה ממוצעת של 220 מיליון מטר מעוקב בשנה, זורמים כעת לירקון רק 2.7 מיליון מטר מעוקב מים בשנה, כלומר 1.2% בלבד מהשפיעה הכוללת. • בסמוך למעיינות פועל מרכז הדרכה למבקרים של חברת "מקורות".

14. נחל רבה וראש העין • עיריית ראש העין מתעתדת להפוך את חלקו של הנחל הזורם ביער ראש העין וחוצה את העיר לרוחבה לאתר תיירותי שיכלול חורשות, מתקני נופש פעיל, שבילים לרוכבי אופניים, משטח גלגיליות ובית קפה. האתר יקרא "טיילת צלילי המוזיקה", וימתח לכל אורכה של העיר. התכנון כרוך בהטיית הנחל והעמקתו, ויתפרש על פני שטח של 115 דונם.

15. אקולוגיה • נחל רבה נושא עימו מזהמים, שפכים ופסולת תעשייתית, המוזרמים אליו משלושה מקורות עיקריים : • באגן הניקוז של הנחל שוכנים שלושה כפרים ערביים ללא מערכת ניקוז מסודרת. • ההתנחלויות-עלי זהב, קריית נטפים וברקן, כמו גם חלק ממפעלי אזור התעשייה ברקן מזרימים שפכים לנחל, חלקם לאחר שעברו תהליך טיהור, וחלקם מבלי שעברו תהליך זה. • אל הנחל נשטפים חומרי ריסוס מהשדות שבקרבת ראש העין.

16. מה למדנו?