Download
1 / 33
390 likes | 1.04k Views
חוטרים. ייחורים. הברכה. הרבייה הוגטטיבית. פקעות ובצלים. תרבית רקמה. הרכבה. אורלי פלוטקין. ב ס י ס ב י ו ל ו ג י ל ר ב י י ה ו ו ג ט י ב י ת ( א ל - מ י נ י ת ). ריבוי ווגטטיבי - שיט ת ה ריבוי ע”י חלקי הצמח ש אינם רפרודוקטיבים: שורש, גבעול, עלה, ניצן .
E N D
חוטרים ייחורים הברכה הרבייה הוגטטיבית פקעות ובצלים תרביתרקמה הרכבה אורלי פלוטקין
ב ס י ס ב י ו ל ו ג י ל ר ב י י ה ו ו ג ט י ב י ת ( א ל - מ י נ י ת ) • ריבוי ווגטטיבי - שיטתהריבוי ע”י חלקי הצמח שאינם רפרודוקטיבים: שורש, גבעול, עלה, ניצן . • רבייה אל-מינית אפשרית הודות לקיומה של רקמה עוברית בצמח – רקמה מריסטמתית. • מריסטמה – רקמה בעלת תאים בלתי-ממויינים(תאים ללא צורה ותפקיד מוגדרים) השומרים על קושר החלוקה. חלוקת התאים המריסטמטיים מאפשרת גדילת הצמח במהלך כל חייו. • רקמת מריסטמה נמצאת בנקודות הגדילה של צמח: בקצוות השורשים וענפים ובניצנים חיקיים, וגם בגליל המרכזי של גבעול (רקמת הקמביום). • התמיינות התאים מבוקרת על ידי חומרים הנוצרים בצמח עצמו – מווסתי הצמיחה או הורמונים צמחיים
ענפים. עלים. שורשים בצלים ופקעות. שלוחות. ניצנים קודקודיים ניצנים חיקיים איברי הצמח המשמשים לריבוי ווגטטיבי קודקוד צמיחה ראשי פרח – איבר רבייה מינית קודקוד צמיחה ניצן חיקי ענפים עלים רקמת הקמביום הנמצאת בגליל המרכזי שורשים
חסרונות: אחידות הצאצאים מהווה חיסרון בזמן מחלה- כל הצמחים יפגעו באותה מידה. מוטציות חיוביות, גם אם הן מתרחשות, לא עוברות לדור הבא. יתרונות: תכונות רצויות של הצמח נשמרות לדורות. כל הצאצאים זהים מבחינה גנטית אפשרות לקבל צאצאים רבים מהורה אחד אפשר להרבות צמחים שלא מייצרים זרעים יתרונות וחסרונות של ריבוי ווגטטיבי
שיטות הריבוי הווגטטיבי: ייחורים, הברכה, פקעות ובצלים, הרכבה,תרבית רקמה ועוד. • ייחורים- חלק מנותק מצמח האם המצמיח שורשים, ענפים ועלים. • הגורמים המשפיעים על התחדשות (השרשה) הייחור הם: - גורמים פנימיים -הורמוני צמיחה*, גודל הייחור, גיל הצמח - גורמים חיצוניים - טמפרטורה, לחות , אור, עונת השנה כמות החמצן, מינרלים וסוג המצע . • *הורמוני (מווסתי) צמיחה: • אוקסין- ליצירת שורשים. (נוצר בעלים ובפקעים ) • ציטוקינין- ליצירת ענפים ולעיכוב שורשים
סוגי הייחורים ניצן קודקודי • בכל ייחור חייבות להיות לפחות שתי נקודות עם רקמה מריסטמית: - אחת תתפתח לשורשים - אחת תתפתח לצמרת • ריקמה מריסטמית ישנה בניצנים קודקודיים, בניצנים חיקיים ובקמביום. ייחור קודקודי ניצנים חיקיים ייחור אמצעי קמביום
הצלחת ההשרשה • ככל שייחור צעיר יותר, יש סיכויים טובים יותר להשרשה. • יש להקטין את מספר העלים בייחור על מנת להקטין את תהליך הדיות (איבוד מים על ידי הייחור). • מתן מווסתי צמיחה ממקור חיצוני מזרז את ההשרשה. • יש לשמור על לחות גבוהה כל עוד לא התפתחו השורשים
הרכבה- מאפיינים ועקרונות • הרכבה אינה שיטת ריבוי אלא שיטה שנעזרים בה לריבוי. • רקמת הקמביום מצמח אחד מתאחת עם רקמת הקמביום מצמח אחר ונוצר צמח שלם. • ההצלחה תלויה בקרבה הגנטית : מאותו המין או בין מינים מאותו הסוג ולעיתים רחוקות גם בין סוגים שונים מאותה משפחה. • כנה- החלק בעל השורש והגזע או גם הענף המרכזי. הכנה מהווה את הבסיס העמיד למחלות השורש או צוואר השורש , ומותאמת טוב יותר לסוג הקרקע המצוי. הכנה משפיעה על עוצמת הצמיחה אך לא משפיע כלל על תכונות התורשתיות של הרוכב. • רוכב- החלק המהווה את הנצר (ענפים ועלים). הרוכב מהווה את הזן הרצוי למגדל.
מטרותההרכבה: • גידול צמחים רגישים לסוג קרקע על ידי הרכבתם על כנות מותאמות לאותם סוגי הקרקע. • גידול זנים רגישים למחלות קרקע על ידי הרכבה על כנות עמידות . • קיצור זמן קבלת הפרי • עיצוב צורה וקבלת מספר צמחים על כנה אחת(רב בוסתן)
תהליך ההרכבה רוכב כנה
"הרכבת ראש" . הרוכב של קלמנטינה, הכנה של חושחש.
"הרכבת עין" . הפקע (הניצן) =עין . הפקע של קלמנטינה (רוכב). הכנה של חושחש. .
ההרכבה מוכנה: נסו לזהות את הכנה, את ההרכבה הישנה , את הרכבת הראש והעין החדשים.
הברכה • שיטה המאפשרת יצירת שורשים מן הענף בעודו קשור לצמח האם, ורק לאחר ההשרשה מנתקים אותו. • שיטות הברכה שונות: • תילול (ריבוי כנות של עצי פרי) -יוצרים תל מסביב לענפים צעירים . החושך ולחות המצע מאפשרים צימוח שורשים. • הברכת אוויר (עצי פיקוס)- הכנסת קצה ענף למצע לח • שלוחות (תות שדה)- גבעולים שצומחים משורשים אופקית.
דוגמה לשלוחות : תות שדה צמח אם צמח בת שלוחה
. ענפים צדדים המתפתחים מבסיס הגזע של צמח האם חוטרים (תמר, בננה ואננס) תמר חוטר
פקעות, בצלים. צמחים אשר להם בצל, פקעת, נקראים גאופיטים. איברים תת קרקעיים אילו משמשים כמאגר מזון וכאמצעי לרבייה וגטטיבית. עלים על-קרקעיים • בצל- גבעול קצר מעובה המוקף גלדים (עלים תת-קרקעיים) . • מניצנים שבגבעול הבצל מתפתחים בצלצלים חדשים הניתנים להפרדה ולגידול. (נרקיסים, שושנים, יקינטון). גבעול עלים תת-קרקעיים-גלדים שורשים
דוגמאות לצמחי בצל : צבעוני בצל-גלגול של עלים פקעת: תפוח האדמה פקעת- גבעול תת-קרקעי מקוצר ומעובה. פקעת ישנה מצמיחה פקעת חדשה + פקעיות. ניתן להפריד ביניהם ולקבל גידול של צמחים חדשים. (תפוחי אדמה , נוריות )
בצל של נרקיס: נסו לזהות את האמא ואת הבנות.
פקעת של תפוח אדמה אשר הצמיחה ניצנים מן הפקעים.
פיסת קליפת תפוח אדמה המכילה פקע נשתלה באדמה והושקתה . לאחר מספר ימים הפקע התפתח לשתיל. עשו זאת בעצמכם…
פקעת של בטטה. לאחר מספר ימים במים מפתחת שורש ונצר.
מצע גידול מכיל: חומרים אורגניים: סוכר, חומצות אמיניות, מווסתי צמיחה וויטמינים. חומרים אנ-אורגניים: חמצן, מים , מינרלים(תרכובות חנקן, אשלגן, זרחן, סידן ועוד). ריבוי צמחים בתרבית רקמה-קבלת צמחים שלמים לאחר גידול קטעי צמח (פיסת עלה, קדקודי צמיחה, קצוות השורש וכו’) על מצע מזון מלאכותי , סטרילי ובתנאים מבוקרים של טמפ’ ולחות. מריסטמה בקודקוק הצמיחה
שלבי הריבוי בתרבית רקמה התמיינות תאי ההקאלוס העברתרקמת הצמח למצע גידול גדילת הקאלוס קאלוס-תאים בלתי ממויינים
חלוקה של תאי הצמח על מצע גידול • תאי הצמח מתחלקים ומתקבל קאלוס. • קאלוס - גושי תאים בלתי ממוינים שביכולתם להתמיין לכל תאי הצמח.
התמיינות תאי הקאלוס לאיברי הצמח • בהשפעה של מווסתי צמיחה (הורמונים צמחיים) תאי קאלוס מתמיינים: חלקם לשורשים וחלקם לענפים
המשך ההתמיינות .... • כל גוש תאי הקאלוס מתמיין לצמחון – צמח זעיר בעל שורשים ועלים
מעבירים את הצמחונים מהצלחת אל הצנצנות להמשך הגידול בתנאים סטריליים ומבוקרים.
תהליך ההקשחה – מעבר צמחונים מתנאים סטריליים לתנאי גידול רגילים • לפני העברתו לשטח עובר שתיל תהליך ההקשחה. • במהלך ההקשחה - דפנות של תאי האפידרמיס נעשים עבים וחזקים יותר והקויקולה מתעבה. - מתפתחת מערכת השורשים גדולה יותר.
חסרונות: א. יקר ב. מופיעות מוטציות רבות הגורמות לאי-אחידות, למרות הזהות הגנטית. היתרונות: א. ריבוי מהיר של צמחים (קלונים) מקטע זעיר של צמח, לצרכים כלכליים או מחקריים ב. קבלת צמחים “נקיים” ממחלות. נגיפים עוברים בדרך כלל דרך צינורות ההובלה . ברקמות מריסטמטיות (לא ממוינות) אין צינורות הובלה. לכן גידול קודקודי צמיחה בתרבית רקמה בתנאים סטרילים מאפשר קבלת צימחוניים נקיים ממחלות. ג. חוסך מקום - במקום קטן אפשר לגדל מספר רב של שתילים יתרונות וחסרונות של שיטת תרבית הרקמה
רבייה ווגטטיבית בטבע נעשית על ידי ייחורים, חוטרים, הברכה, בצלים ופקעות.ריבוי בשיטת ההרכבה ותרבית הרקמה נעשה על ידי האדם בלבד דוגמה לרבייה ווגטטיבית בטבע:
לא להאמין...בכל מבחנה יש מטע שלם! הידעת…? קצב הריבוי של גרברה בשיטת החלוקה = 50-100 צמחים לשנה. בתרבית רקמה ניתן לגדל 1-3 מליון צמחים בשנה מקטע צמחי אחד.
