ארון הספרים היהודי

1. ארון הספרים היהודי רותי זוסמן

2. היצירה היהודית תורה שבע"פ 400 לפנ"הס – 447 לספירה תורה שבכתב 1312 לפנה"ס – המאה השנייה לספירה משנה ברייתות, תוספתא כתובים נביאים תורה תלמוד בבלי / ירושלמי רותי זוסמן

3. נתקדשה ונחתמה כנראה ע"י עזרא הסופר. הקובץ המקודש ביותר קובץ שנתקדש ונחתם כנראה, במאה השנייה לפנה"ס קובץ שנערך כנראה, בתקופת החשמונאים ונחתם במאה השניה לספירה תורה שבכתב כתובים אחד עשר ספרים: תהילים משלי איוב שיר השירים רות איכה קהלת אסתר דניאל עזרא ונחמיה דברי הימים נביאים שמונה ספרים: יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר תורה חמישה ספרים: בראשית שמות ויקרא במדבר דברים רותי זוסמן

4. דף מקראות גדולות חומש בראשית, פרשת תולדות רותי זוסמן

5. החינוך העברי-והתנ"ך "...חינוך עברי אינו כרוך בלימוד השפה בלבד. חינוך עברי פירושו גם היכולת להעביר את יצירות המופת היהודיות הגדולות ומקור האמונה ותורת המוסר של עם ישראל... התנ"ך הוא מסמך הזהות היקר של העם היהודי... בתנ"ך ימצא כל יהודי, דתי ככופר בעיקר, את מקורותיו, שורשיו ההיסטוריים והמוסריים." דוד בן גוריון, חזון ודרך, עם עובד " שום ספר בעולם לא מילא תפקיד כזה בחיי העמים כאשר עשה זאת ספר הספרים בחיי העם היהודי..." (שם) רותי זוסמן

6. "...הושטתי ידי מרוב יאוש לתנ"ך... איזה ספר גדול ורחב כעולם, שורשיו בתהומות הבריאה וראשו מרקיע לסודות התכלת של השמיים...זריחת השמש ושקיעת השמש, הבטחה וקיומה, לידה ומוות, כל הדרמה של האנושות, הכל מצוי בספר הזה...זהו ספר הספרים, התנ"ך. היהודים יכולים על נקלה להינחם על שהפסידו את ירושלים ואת ארון הברית ואת כלי הזהב ואוצרות שלמה...הפסד כזה הוא כאין וכאפס לעומת התנ"ך, אוצר שהצילו ושלא ניתן להחריבו. אם אינני טועה, היה זה מוחמד שקרא ליהודים "עם הספר", שם שדבק בהם עד היום במזרח, שם בעל משמעות עמוקה. הספר הוא מולדתם, רכושם, שליטם, מזלם ואסונם. הם חיים בתחומים המוגדרים של ספר זה, כאן הם פועלים על פי חוקי אזרחות שלא ניתנים לשלילה, כאן אי אפשר לגרשם, לבוז להם, כאן הם חזקים וראויים להתפעלות. בהיותם שקועים בקריאת ספר זה, הם הבחינו אך במעט בשינויים שהתרחשו סביבם בעולם המציאות: עמים קמו ונעלמו, מדינות פרחו וקמלו, מהפכות סערו על פני האדמה...אולם הם, היהודים, היו רכונים על ספרם ולא הרגישו דבר מן הצייד הפראי של הזמן שחלף מעל לראשם! מתוך: היינריך היינה"וקדיש הם לא יגידו" רותי זוסמן

7. תורה שבע"פ מבאר ומרחיב את ה: תלמוד משנה גמרא = הלכה ואגדה ששה סדרים: זרעים מועד נשים נזיקין קדשים טהרות. משנה (מתני') + גמרא (גמ') אמוראים תנאים רותי זוסמן

8. משנה נוצרה משנת 332 לפנה"ס עד 200 לספירה תוכן: נושאים מורכבים מכל תחומי החיים לשון: עברית מדוייקת ומתומצתת הוגדרה,סודרה ונחתמה ע"י ר' יהודה הנשיא מעוררת בעיות רבות הדורשות ביאור וכך משמשת לתלמוד יסוד מחשבתי ועובדתי. מקורות ההלכות שבתלמוד בד"כ במשנה. מבנה: מחולקת ל-6 סדרים, המחולקים למסכתות, כל מסכת מחולקת לפרקים, כל פרק מחולק למשניות. רותי זוסמן

9. דף משנה רותי זוסמן

10. תלמוד תלמוד ירושלמי: נתחבר ונחתם בא"י בשנת 337 לספירה (לערך). כתוב בעברית מתובלת בארמית מערבית. מקיף 4 סדרי משנה. תפס מקום פחות נכבד לעומת תלמוד בבלי תלמוד בבלי: נוצר בישיבות סורא ופומבדיתא בין השנים 219 - 447 לספירה. כתוב בניב ארמי מזרחי מתובל בעברית. מקיף ב - 6 סדרי משנה את חיי היהודי הפירוש החשוב לתלמוד, הוא פירושו של רש"י רותי זוסמן

11. תלמוד בבלי תלמוד ירושלמי רותי זוסמן

12. תלמוד ירושלמי נכתב בקיסריה , ציפורי וטבריה ע"י אמוראי א"י מכיל משנה +גמרא (דיון במשנה) מסורות של חכמים קודמים ואמוראים דן בהלכות שעניינן א"י (מצוות התלויות בארץ) קצר מתלמוד בבלי רותי זוסמן

13. תלמוד בבלי נכתב ע"י האמוראים (פרשנים) דברי האמוראים: גמרא (לימוד, פרוש) מחולק למסכתות לפי סדר מסכתות המשנה מבנה: משניות לפי סדרן גמרא: הלכה+ אגדה פירוש רש"י (מאוחר לתלמוד) רותי זוסמן

14. גמרא הלכה: תורת ההתנהגות. פירוש והרחבה של דיני המשנה פירוש החוקים וכוונתם כדי לסגלם למציאות. פסק ההלכה נקבע לאחר דיון וויכוח ההלכה מקיפה את כל תחומי החיים. אגדה: עוסקת במנטליזם בשאלות של ערכים ומוטיבציות כדי לכוון לחשיבה ע"י יסוד אידאי ובידורי. רותי זוסמן

15. אגדות חז"ל (חגיגה, י"ד) וכל משען מים- אלו בעלי אגדה, שמושכין לבו של אדם". כל משען לחם- אלו בעלי הלכה, נושאי האגדה-גיבורי כוח וגיבורי רוח, אירועים היסטוריים ודתיים המטרה- לחנך האגדות מאוגדות באסופות ובילקוטים מדרש רבה ילקוט שמעוני מדרש תנחומא ועוד האגדה נולדה מדברי הדרשנים בבית המדרש. כל מה שאינו הלכה בתלמוד ומחוצה לו רותי זוסמן

16. מדרשי חז"ל דברי הלכה ואגדה המסתמכים על פסוקי התנ"ך כונסו בקבצים ונערכו לפי סדר פרשיות השבוע מדרשי אגדה : נכתבו עברית וארמית ע"י תנאים ואמוראים. מקורם בדרשות שבת וחג שנאמרו בבתי-הכנסת. בנויים במבנה של: שאלה:"ילמדנו רבינו" תשובה:"כך שנו רבותינו": פס' מהתורה, דברי תנאים ואגדה מדרשי הלכה: עוסקים בחומש (למעט בראשית) נכתבו בעברית ע"י התנאים מבוססים על דברי ר' ישמעאל שהרחיב את דברי הלל הזקן. כללים כמו "קל וחומר," או "גזרה שווה". הקבצים: מכילתא-ספר שמות ספרא-ספר ויקרא ספרי-במדבר, דברים. רותי זוסמן

17. " לתת לכם את ארץ כנען…"(ויקרא ,כ"ה, 38) תנו רבנן: לעולם יחזר אדם וידור בא"י אפילו בעיר שרובה נוכרים, ואל ידור בחוצה לארץ אפילו בעיר שרובה ישראל, שכל הדר בא"י מעלה עליו הכתוב כאילו קיבל עליו עול מלכות שמיים , שנאמר: "לתת לכם ארץ כנען להיות לכם לאלוקים". ילקוט שמעוני, ויקרא כ"ה, רמז תרס"ו רותי זוסמן

18. תקופות, ספרים ואישים בהתפתחות ספרות ההלכה גאונים – פוסקים ראשונים סָבוראים אָמוראים תָּנאים 1000-1500 לספירה נקראים גם "פוסקים" (ר' יצחק אלפסי, רמב"ן רבינו יעקב בן אשר…) המאה השישית שביעית הוסיפו פירושים לתלמוד לאחר חתימתו בעלי הוראה. מאה רביעית וחמישית לספירה יוצרי התלמוד ( רב, אביי, רב אשי…) המאה השניה והשלישית לספירה יוצרי המשנה בא"י (הלל, שמאי, ר' עקיבא…) רותי זוסמן

19. תקופות , ספרים ואישים בהתפתחות ספרות ההלכה ספרי שו"ת פוסקים אחרונים שולחן ערוך משנה תורה מתקופת התלמוד ואילך שאלות המופנות לחכמים ותשובות המכילות בירור הלכתי ופסק הלכה 1500עד ימינו במאה ה-19 "קצור שולחן ערוך "- ר' שלמה גאנצפריד "בן איש חי -" ר' יוסף חיים בערך 1500 לספירה ר' יוסף קארו משמש עד היום כספר הלכה לספרדים ואשכנזים בערך 1200 לספירה נכתב ע"י הרמב"ם מחולק ל-14 ספרים הי"ד החזקה רותי זוסמן

20. תפילה פניית האדם לאל בדברי שבח הודיה ובקשה לאחר חורבן בית שני הוכרו התפילות כנגד הקורבנות מימי בית-שני קיים נוסח כללי של תפילה שרשי התפילה היהודית מצויים במקרא ה"סדור"-כולל את הנוסח המלא של התפילות ה"מחזור"-כולל את הנוסח המלא של תפילות למועדים וימים נוראים יהודי מתפלל ביום חול שלוש פעמים: שחרית, מנחה וערבית בשבת-אחרי שחרית מוסף נוסח התפילה כולל 19 ברכות (תפילת 18) רותי זוסמן

21. פיוט שיר תפילה עתיק מימי האמוראים והגאונים סוגים: "קרובות" "יוצרות" "הושענות" "סליחות" בימי הביניים- ר' יהודה הלוי, ר' שלמה אבן גבירול, ר' שלום שבזי בא"י נכתבו בגלל רדיפות דתיות, במקום הדרשה • אמצעים אמנותיים: • *אקרוסטיכון *חריזה • *רמיזה * שיבוץ • פסיחה * מצלול • *אליטרציה • *אילוזיות *קונוטציות מקראיות • *לשון פיגורטיבית המקפידה על • תבניות ומשקלים רותי זוסמן

22. כְּשֶאָדָם מֵת, אוֹמְרִים עָלָיו, נֶאֱסַף אֶל אֲבוֹתָיו. כָּל זְמַן שֶהוּא חַי, אֲבוֹתָיו נֶאֱסָפִים בּוֹ, כָּל תָּא וְתָא בְּגוּפוֹ וּבְנַפְשוֹ הוּא נָצִיג שֶל אֶחד מֵרִבְבוֹת אֲבוֹתָיו מִתְחִילַת כָּל הַדּוֹרוֹת יהודה עמיחי / פתוח סגור פתוח רותי זוסמן