יזמות עצמית במשק המשפחתי החקלאי

1. יזמות עצמית במשק המשפחתי החקלאי מיכאל סופר המחלקה לגיאוגרפיה וסביבה אוניברסיטת בר-אילן יום עיון מועצת הכפרים 12.2.2009

2. נושאים מרכזיים בהרצאה • גורמי ומנגנוני השינוי במרחב הכפרי • היבטים מרכזיים של התמורות במשק הישראלי • תמורות מרכזיות במושב ובמשקי הבית המושביים • יזמות עצמית במשק המשפחתי החקלאי: מאפיינים, מניעים, זרזים וחסמים • השלכות ומסקנות - המרחב הכפרי לקראת העתיד

3. 1. הגורמים העומדים בבסיס התמורות במרחב הכפרי אלה הם גורמים אוניברסליים • התייעלות המגזר החקלאי – עלייה בפריון ליחידת השקעה, התוצאה: ירידה בביקוש לכוח עבודה ויצירת עודפי מזון • הרעה בתנאי הסחר של המגזר החקלאי – ירידה במחירי תפוקות מול עליה במחירי תשומות, התוצאה: ירידה בהכנסה של החקלאים • ירידה בחשיבות החקלאות למשק הלאומי במונחים של תרומה לתל"ג, לתעסוקה וליצוא, התוצאה: פחות השקעות במגזר החקלאי

4. שינוי בהרכב האוכלוסייה והתעסוקה של יישובים חקלאיים: counter-urbanisation ו- suburbanisation, התוצאה: שינוי במבנה הדמוגרפי והפרופיל התעסוקתי של יישובים חקלאיים • שינוי במבנה החברתי של משק הבית – רכישת השכלה ופתיחות לקבלת חלופות להכנסה חקלאית, התוצאה: קטן העניין בתעסוקה חקלאית • שיפור תחבורתי – שיפור ביתרונות המיקום של הכפר ואפשרות הגעה למוקדי תעסוקה חיצוניים, התוצאה: התרחבות התרומה של מקורות הכנסה לא-חקלאיים • מדיניות פיקוח חקלאית וסביבתית – מגבלה על פעילויות חקלאיות מסוימות ועליה בחשיבות השטחים הפתוחים

5. ניתן להתייחס לתמורות במרחב הכפרי בארבעה תחומים עיקריים הקשורים קשר אמיץ כל אחד במשנהו: • התחום הדמוגרפי: הגירה, חוסר איזון דמוגרפי - גריטריפיקציה • התחום היישובי: מכפר לפרבר, ג'נטריפקציה • התחום הכלכלי: תעסוקה, תפקודים, שימושי קרקע • התחום הסביבתי: קונפליקט בין פיתוח יישובי וכלכלי לבין צרכי שימור הסביבה

6. שלוש אסטרטגיות הישרדות מרכזיות במשקים חקלאיים • התמחות – specialisation • ריבוי תעסוקות – pluriactivity • נטישת החקלאות – non-agricultural employment

7. שתי הערות (הארות) על המצב • הכנסה מחקלאות והכנסה של חקלאים אינם מושג נרדף • אישה שמתחתנת עם חקלאי לא בהכרח מתחתנת עם החקלאות

8. 2. תמורות מרכזיות במגזר החקלאי והכפרי בישראל א. מגמות מרכזיות • ירידה בחשיבות החקלאות במונחים של תרומה לתל"ג, ליצוא ולתעסוקה • עלייה בפריוןהייצור תוך כדי ירידה בכוח העבודה ובמספר משקי הבית החקלאיים • מגמת עלייה בהתמחות הענפית ובאופי שימושי הקרקע • תהליכי פירוור ואכלוס מחדש של יישובים כפריים מעבר למרחב רב-תפקודי במונחים של שימושי קרקע, מבנה תעסוקה ופעילות כלכלית – כל אלה מובילים לשינוי מבני ונופי

9. 3. תמורות מרכזיות במושב ובמשקי הבית המושביים • שינוי במבנה התעסוקה: ריבוי תעסוקות • שינוי בשימושי הקרקע: שינוי בגידולים, התמחות, התרחבות השטח הבנוי, חדירת עסקים לא-חקלאיים • ג'נטריפיקציה: תהליכי פירוור, לחץ נדל"ני, שינוי נופי • שינוי במבנה הארגוני: אגודה מול ועד, תפקידי המועצה האזורית • היבטים סביבתיים: מטרדים לא מוכרים, קונפליקט עם שכנים • אי שוויון במרחב הכפרי: מרכז מול פריפריה

10. ההשלכות המרכזיות של התמורות על המשק המשפחתי • מגמת גידול בשטח המעובד על ידי חקלאי פעיל • עלייה בעצימות הייצור החקלאי • רק מיעוט מהחקלאים מתפרנס מחקלאות בלבד • האסטרטגיה השכיחה בקרב משקי הבית במושבים היא ריבוי תעסוקות • עלייה בשיעור משקי הבית המשכירים נכסים ליזמים חיצוניים • עלייה מתמשכת במספר העסקים הלא-חקלאיים בנחלה • הקמת העסקים הלא-חקלאיים אינה זוכה לתמיכה או להסדרה מצד הממסד הממשלתי

11. שונות מרחבית • התופעות משתנות עם ההתרחקות ממוקדים מטרופוליטניים • תהליך גריאטריפקציה באזורי השוליים • תהליך ג'נטריפיקציה בשובל העירוני כפרי • מעבר ממרחב יצרני למרחב צרכני

12. א. רקע כללי 4. יזמות עצמית במשק המשפחתי החקלאי 1. רוב המדינות המפותחות מייחסות חשיבות לקידום החקלאות והפיתוח הכפרי ומתאימות את מדיניותן למטרה זאת 2. הן רואות בגיוון הפעילות הכלכלית – במשק וביישוב – כאמצעי מרכזי בפיתוח כפרי 3. ליזמים ממשקי בית חקלאיים יש תפקיד מפתח ביצירת מרחב רב-תפקודי

13. 4. מגמות בהבנייה מחדש של המגזר החקלאי • משקים גדולים ומתמחים • משקים מגוונים ומשלבים • משקי תחביב 5. סוגים של גיוון-שילוב • חקלאות ותעסוקה מחוץ למשק • חקלאות והשכרת קרקע ומבני משק • חקלאות ויזמות עסקית בתחומי המשק החקלאי

14. 6. טיפוסים של משקים שיש בהם עסקים • יזמים חקלאיים – המפעילים משק גדול ולצידו עסקים, בדרך כלל בעלי זיקה לחקלאות • יזמים עסקיים – המפעילים עסק במשק כמקור הכנסה מרכזי בצד פעילות חקלאית בהיקף בינוני או קטן • בעלי משק בהיקף קטן – עיקר הכנסתם נגזר משילוב בין עסק במשק ותעסוקה בשכר מחוץ למשק

15. ב. שיטת העבודה • ראיונות עם נושאי תפקידים – במשרדי ממשלה, מועצות אזוריות, גופים תומכים, תנועות מיישבות • ראיונות אישיים עם בעלי נחלות המשלבים חקלאות ויזמות עסקית • שאלון שהועבר בין 80 משקי בית במספר אזורים

16. גליל עליון גליל מערבי עמקים מטרופולין צפון מטרופולין דרום ומזרח דרום

17. ג. מאפיינים עיקריים: אוכלוסייה, משקים ועסקים 1. אפיון בעלי המשקים • 90% מבעלי המשקים הם מעל גיל 45: הגיל השכיח 56 – 65 • רמת ההשכלה של 60% מהגברים היא תיכונית. אצל הנשים שיעור גבוה יחסית של בעלות תואר שלישי • כ-60% מבעלי המשקים בני המושב בו הם גרים, חלקם כבר דור שלישי • 20% מבעלי המשקים הם דור ראשון; 44% הם יורשים ו- 35% הם רוכשים. בין הרוכשים יש גם בני מושב • מרבית בעלי המשקים שייכים למשפחות בעלות ותק חקלאי

18. 2. אפיון המשקים • גודל נחלה שכיח – 30 דונם • גודל חלקת המגורים השכיח – 2-2.5 דונם • כשליש מבעלי המשקים מעבדים יותר מ-50 דונם • בממוצע כל חקלאי מעבד יותר מפי 1.5 מן הנחלה שבחזקתו, עם הבדלים בין-אזוריים • קיימים הבדלים אזוריים בגודל השטח המעובד הממוצע: יותר מ- 100 דונם בעמק יזרעאל וכ-37 דונם במרכז הארץ • המשק מעסיק בממוצע בן משפחה אחד ועוד 2 שכירים, וככל הנראה יותר מזה כי לא כולם דיווחו על העובדים הזרים • חלק ניכר מן המרואיינים הם חקלאים פעילים בקנה מידה גדול יחסית

19. היחס בין ממוצע השטח המעובד לממוצע גודל הנחלה על פי אזורים

20. הסיבות לביצוע שינויים במשק החקלאי כרבע מן העונים הרחיבו את משקיהם וכחמישית צמצמו את הפעילות החקלאית.

21. התפלגות סוגי העסקים 3. מאפייני העסקים

22. שטח ומספר מועסקים ממוצע לעסק לפי סוג העסק

23. שיעור בעלי המשקים המעבדים את משקם באורח מלא לפי סוג העסק

24. קצב פתיחת יזמויות על פי תקופת הקמה

25. 4. מיקום העסק • מרבית העסקים ממוקמים במבנה נפרד בחלקה א', או במבנה המגורים • מחצית העסקים נמצאים במבני משק שאינם בשימוש • שטחם של כמחצית העסקים אינו עולה על 100 מ"ר ורק כ- 8% בעלי שטח העולה על 1000 מ"ר • על כל בן משפחה מועסקים כ- 3.3 שכירים

26. התפלגות הלקוחות והספקים על פי אזור - ערכים ממוצעים 5. קשרי העסק

27. שיעור המציינים קשר כלכלי בין העסק והמשק על פי סוג העסק וסוג הקשר (%)

28. 6. התפלגות המשקים לפי אשכולות

29. 7. מניעים, זרזים וחסמיםלהקמת עסק לא-חקלאי א. מניעים להקמת העסק על פי דרגת עצמתם

30. ב. זרזים לפיתוח העסק

31. ג. חסמים לפיתוח יזמות עסקית

32. א. תפישת התושבים את ההשפעות החיובית או השליליות של עסקים לא-חקלאיים (%) 8. השלכות ומסקנות

33. ה. מסקנות, או מה ניתן ללמוד מהנאמר עד כאן • ירידת חשיבות החקלאות וההכנסה הנגזרת ממנה מובילים לחיפוש מקור הכנסה חליפי • פיתוח היזמויות מתחיל מלמטה – מרמת משק הבית – ללא סיוע מוסדי וללא מדיניות מוסדית ברורה • קיומו של עסק במשק תורם משמעותיתלהמשך קיומה של הפעילות החקלאית במשק • העסקים מובילים ליצירת מרחב רב-תפקודי, ליצירת מקומות תעסוקה חדשים ולפיתוח המרחב הכפרי

34. עסקים במושב ובמרחב הכפרי משפיעים על רמת הרווחה המקומית • מיקום ומרחק מהגלעין הלאומי ומוקדי תעסוקה עירוניים מרכזיים משפיע על סוג העסק ועל אופי צמיחתו • בשונה מרוב המדינות המפותחות המייחסות חשיבות לקידום החקלאות והפיתוח הכפרי ומתאימות את מדיניותן למטרה זאת, אין בישראל מדיניות ברורה בתחום זה

35. ו. השלכות ומסקנות • התמורות משקפות אסטרטגיות הישרדות של משקי בית משפחתיים, אינטרסים של מתיישבים חדשים, אינטרסים חיצוניים ומדיניות ממשלתית לא ברורה. • המרחב הכפרי נעשה הטרוגני כלכלית, תעסוקתית וחברתית • נוצר מגוון של שימושי קרקע תוך כדי תחרות גוברת • היבטים פיסיים - שכונות יוקרה לצד מחסנים ורפתות • שונות כלכלית-חברתית – בתוך המושב ובין מושבים • האגודה החקלאית מאבדת מכוחה - עליית כוחו של הועד המקומי • יחסי חליפין עם הסביבה העירונית – מספקי תשומות לספקי כוח אדם ושטחי פעילות

36. המרחב הכפרי לקראת העתיד – שאלות למחשבה • האם רצוי לעודד את המגמות המסתמנות בשטח? • האם יש לתמוך בפיתוח הכלכלי המקומי, ולתרום על-ידי כך לצמצום היוממות? • האם נוצר בכפר הישראלי צביון חיים חדש שניתן עדיין לכנותו כצביון כפרי, או שהתמורות המתרחשות בו מבשרות על היעלמו של הכפר כצורת יישוב מובחנת והשתלבותו במרקם, ואולי אף במרחב, העירוני? • כיצד יראה היישוב הכפרי בעתיד?

37. תודה על הקשב

38. מושב רשפון

39. בית נחמיה

42. אינדיקטורים נבחרים של המגזר החקלאי

43. מגמות בתעסוקה במרחב הכפרי

45. מגמות במספר החקלאים ובגודל שטח ממוצע למשק מקור: Ahituv and Kimhi (2006)