מרצה: אביעד אפלבאום

1. Business Play (not)before Pleasure…על עבודת הגמר למגיסטר במסגרת הפקולטה להנדסת תעשיה וניהול,בהנחיית ד"ר שלומית קמינקא מרצה: אביעד אפלבאום

2. "התיאטרון הארגוני"בחינת השפעת המדיום התיאטרוני כשיטת הדרכה על עמדות עובדים ושחיקה בהקשר שינוי ארגוני אביעד אפלבאום מנחה: ד"ר שלומית קמינקא יועץ: פרופ' אוריאל זוהר

3. על סדר היום:סקירה כללית – למה תיאטרוןהדגמה - מופע, פורום התיאטרוןסקירת מחקר בקצרה

4. מטרות המחקר* לפתח ולעצב שיטת הדרכה חדשה, עוצמתית וחווייתית, גוף ידע אקדמי- בחינה אמפירית* לחקור אלמנטים מתוך המדיום התיאטרוני והשפעתם על עמדות ושחיקה* להשפיע על עמדות עובדים בארגונים ושחיקה - לבחון שינוי בעמדות ושחיקה בהקשר שינוי* לבחון השפעת משתנים מתערבים: שליטה נתפסת ותחושת שיתוף ומעורבות עובדים* לבחון קשרים בין עמדות ושחיקה לשליטה נתפסת ותחושת שיתוף

5. מטרת המחקר מטרת העל - בניית גשר אינטרדיסציפלינרי מפגשבין תיאוריות מעולם התיאטרון ותיאוריות מעולם הניהול

6. מחזות מסכות דמיון מודרך מונולוגים סב-טקס תרגילי משחק דיאלוגים קול ותנועהסצנות כניסה לדמות הצגהדמויות וטיפוסים מצבים ניתוח מצב נפשי

7. התייחסות לתיאוריות מעולם התיאטרון:כוחותיו, סגולותיו ועוצמותיו של התיאטרוןשימושיו בתחומי חיים נוספים ומוכחיםטכניקות הקהל כקבוצת התייחסות והשתייכות

8. עולם מדעי ההתנהגות והניהולמשאבי אנוש הדרכת עובדים פיתוח מנהלים רגשות בארגונים הפסיכולוגיה של התנגדות לשינוי תורת העמדות לחץ ושחיקה שליטה אי וודאות שיתוף תמיכה חברתית

9. סקירה ספרותית – למה תיאטרון

10. סקירה ספרותית – למה תיאטרוןהחוקרים הקלאסיים מתחומי התיאטרון, הסוציולוגיה והחינוך גרסו, שהתיאטרון הנו כלי יעיל ואפקטיבי ממדרגה ראשונה לשכנוע ולהקניית ערכים ושאין בנמצא מדיום אמנותי אחר שמתאים ויעיל יותר המסוגל לתת ביטוי לשאלות ודילמות של החברה האנושית.

11. סקירה ספרותית – למה תיאטרוןהם מתארים את התיאטרון כמעין "ראי" המשקף את העולם ושהחוויה התיאטרונית מאפשרת לנו להזדהות, גם עם עולמו של הזולת ולהכיר עולם אחר. לטענתם, למדיום התיאטרלי כוח עצום ביכולתו להעניק נקודת מבט אחרת, שינוי חוש הביקורת, נקיטת עמדות ומתן פרספקטיבה רחבה יותר, לחינוך למעורבות, לעיצוב זהות אישית וקולקטיבית, לויכוח ולהתמודדות עם שאלות יסוד חברתיות וקיומיות.

12. The fundamental conclusion is that drama is an extremely effective tool for helping people learn skills and behaviors they can apply in the everyday routine of business.Because so little has been written about theatre-based training, the primary value is to open readers' eyes to a new and powerful way to train business executive – and to outlines a few of the many ways that approach can be taken to ensure that management participants in training programs are actively involved and engaged in the programs being presented and as a result embrace the learning from the program in a lasting waySteed, R. (2005). The play's the thing: using interactive drama in leadership development. Journal of Business Strategy, 26(5), pp 48-52.

13. למה תיאטרון - כוחותיו של המדיום התיאטרוני ככליניתן למנות כיום מספר שימושים ופונקציות של התיאטרון בתחומים ושטחים שונים אשר בהם בא כוחו לידי ביטוי ויישום

14. כוחותיו, תועלותיו ושימושיו של המדיום התיאטרוני ככלי שינוי ונקיטת עמדה שינוי ונקיטת עמדה שינוי ונקיטת עמדה שינוי ונקיטת עמדה

15. למה תיאטרון - כוחותיו של המדיום התיאטרוני ככלישימוש במדיום התיאטרוני בתחומי חיים שונים: פסיכודרמה - תרפויטי סוציודרמה תיאטרון ילדים תיאטרון לבידור ושעשוע תיאטרון קהילתי תיאטרון פוליטי תיאטרון רפואי תיאטרון ארגוני

16. למה תיאטרון- כוחותיו של המדיום התיאטרוני ככלישימוש במדיום התיאטרוני בתחומי חיים שונים: התיאטרון ככלי תרפויטי וכפורקן ממעלה ראשונה- השימוש בפסיכודרמה ובסוציודרמה ככלי לטיפול יחידני וקבוצתי. הפסיכודרמה היא פעילות פסיכותרפית קבוצתית שבה הגיבורים' המשתתפים ממחיזים, משחקים ומציגים באופן ספונטאני את הבעיות, הקונפליקטים והקשיים שהם נתקלים בהם בתחום האישי, המשפחתי או החברתי, ובאותם אופנים גם הקשורים לקריירה ולעבודה. (מורנו 1972,1964) הפסיכודרמה מביאה את המשתתפים לידי חשיפה, מעורבות שחרור והקלה, ולעיתים גם לפתרון.

17. למה תיאטרון - כוחותיו של המדיום התיאטרוני ככלישימוש במדיום התיאטרוני בתחומי חיים שונים: הסוציודרמה היא שיטת משחק שבה מציגים המשתתפים בעיות שמטרידות אותם כקבוצה בעלת זהות, כגון התמודדות עם סטריאוטיפים חברתיים. שמים דגש על הקבוצה ולא רק על היחיד כמו בפסיכודרמה.

18. למה תיאטרון - כוחותיו של המדיום התיאטרוני ככלישימוש במדיום התיאטרוני בתחומי חיים שונים: התיאטרון ככלי משחרר, מקל ,מפיג וכקתרזיס פורקן- הצופה פורק המועקות והחרדות שנצטברו בתוכו. השלכה- מטעין או משליך אותן על הגיבור הטרגי שמשמש לו כמין ראי שקוף, שבו משתקף לו סבלו שלו ומתעורר בקרבו חומר להתבוננות פנימית (שפיגל, 1971)

19. למה תיאטרון - כוחותיו של המדיום התיאטרוני ככלישימוש במדיום התיאטרוני בתחומי חיים שונים: התיאטרון ככלי משחרר, מקל ,מפיג וכקתרזיס הזדהות- אנו צוחקים משום שאנו מגלים בגיבור הקומי תכונה שמשהו ממנה גם קיים בתוכנו. בחינה עצמית - הקומיות מסייעת לנו לבחינה עצמית ולחינוך עצמי, על דרך ההיתול וההגזמה. שיקוף - הדגמה ישירה ומעשית בהקשר הלקח שמפיקים למראה גורלו של הגיבור. דניס דידירו והוורת,(1982), פיינגולד (1996).

20. למה תיאטרון - כוחותיו של המדיום התיאטרוני ככלישימוש במדיום התיאטרוני בתחומי חיים שונים: התיאטרון ככלי קהילתי וכצורך חברתי לביטוי מצוקות, ערכים וזהות קולקטיבית : המדיום התיאטרלי והתיאטרון הקהילתי בפרט מאפשר: * לקהילה מסגרת והזדמנות לשחק, * להביט בעצמם * לבטא באמצעות הפעילות הדרמטית את הבעיות, המצוקות ואת הערכים המשותפים של הקהילה ומכאן חשיבותו. שפירא יונתן (1985)

21. למה תיאטרון - כוחותיו של המדיום התיאטרוני ככלישימוש במדיום התיאטרוני בתחומי חיים שונים: התיאטרון ככלי קהילתי וכצורך חברתי לביטוי מצוקות, ערכים וזהות קולקטיבית: קבוצת התייחסות והשתייכות- הצופה בוחן וקולט את מה שמתרחש על הבמה מנקודת מבט קולקטיבית וכפרט בעל זהות אינדיבידואלית המנתח ומעריך ע"פ קנה מידה אישי. הקולקטיב הופך למשך זמן ההצגה למעין 'קבוצת התייחסות' מבחינה סוציולוגית. (אורי רפ, 1974 ; ריצ'רד קרטני, 1989)

22. למה תיאטרון - כוחותיו של המדיום התיאטרוני ככלישימוש במדיום התיאטרוני בתחומי חיים שונים: התיאטרון ככלי קהילתי וכצורך חברתי לביטוי מצוקות, ערכים וזהות קולקטיבית: שיתוף ותמיכה– התיאטרון פועל על התודעה של הצופה לא רק כפרט, אלא כחלק מקולקטיב בעל זהות ואופי, שנוצר ומתהווה באולם מכוח החוויה המשותפת של הצפייה בתיאטרון.

23. למה תיאטרון - כוחותיו של המדיום התיאטרוני ככלישימוש במדיום התיאטרוני בתחומי חיים שונים: התיאטרון ככלי תעמולתי- (קהילתי, פוליטי) ארגוני האומנות והתיאטרון עובדים למען שינויים חברתיים במשך עשורים בנושאים כגון: עבודה, זכויות אזרח, עוני, זכויות נשים, שחרור הומואים ולסביות, איידס, שונות גזעית וגלובליזציה. התיאטרון הנו כלי ואמצעי לחינוך פוליטי ושהוא מאפשר להעלות נושאים מדיניים/פוליטיים/אתניים (וארגוניים) למחאה ועוד ולהציגם בפני קהל לביקורת, לנקיטת עמדה ומעורבות. (פיינגולד, 1996 (

24. כוחו של התיאטרון ככלי הדרכההתיאטרון הארגוני

25. המדיום התיאטרוני כשיטת הדרכה בארגונים -"התיאטרון הארגוני"- מה זה ? התיאטרון הארגוני כשיטה יתמקד בפיתוח ארגוני, בהדרכה ובאימון עובדים באמצעות אלמנטים שונים מהמדיום התיאטרוני. מושא ההתייחסות הוא מהקהילה או המדינה כמו בתיאטרון הקהילתי והפוליטי אל הארגון והשאלות הלוקאליות העומדות בפניו.

26. המדיום התיאטרוני כשיטת הדרכה בארגונים -"התיאטרון הארגוני" רקע נוסף: ארוין גופמן (1959,1967) – " הצגת האני בחיי היום יום " ערך דרמטולוגיה ארוגנית: התיאטרון כמיקרוקוסמוס. הארגון כבמה, זירת התרחשויות והעובדים כשחקנים. אוגוסטו בואל (1985) – “ Theater of the Oppressed ”: "פורום תיאטרון"- מקום בו מתקיים Problem – Solving Intervention עבד עם עובדים והתארגנויות בהקשר דיכוי וכישלון, ככלי לעשיית צדק כלכלי וחברתי

27. המדיום התיאטרוני כשיטת הדרכה בארגונים -"התיאטרון הארגוני"- אלמנטיםסקירה עולמית- דוגמאות • אלמנטים לדוג' מתוך המדיום התיאטרוני שכבר נעשה בהם שימוש בעבר וכיום: • משחקי תפקידים וסימולציות • אנסמבל פלייבק ( ג'ונתן פוקס, 1975), אביבה אפל • דמיון מודרך- לחץ ושחיקה, ריכוז- ספורט הישגי, צבא, תפקידי שרות • "עבודה על טקסט" - תסריטי שיחה–מכירות, משא ומתן • "כניסה לדמות" - צבא ופיקוד, משטרה ( סוהרים), ממשל ופוליטיקה, בתי ספר, בתי חולים • פרזנטציה בפני קהל • "מכשול – מטרה"- טיפול בהתנגדויות • "סבטקס"- מכירות, שרות, טיפול • תנועה- שפת גוף, מימיקה- מכירות, מ"ומ, טיפול, שרות, ממשל

28. המדיום התיאטרוני כשיטת הדרכה בארגונים שימוש בתיאטרון בארגונים: סקירה עולמית - שימושים נחקרים משחקי תפקידיםConrow & Delp(1999)- דרכי טיפול שונות לפיטורי עובד. קבוצות פלייבק – תרבות, רגשות בארגונים, צוות, ניהול, שינויERP- סיפור סיפוריםMelanie B & Julie W.C (2003)- העובדים כמספרי סיפורים במהלך שינוי ארגוני. העובדים סיפרו מניסיונם. מתודת סיפורי סיפורים מובילה את האינדיבידואל לשנות זווית ראייה ולהיפרד מדרך חיים קודמת במטרה לאמץ ולסגל דרך חיים וחשיבה חדשה וטובה יותר. סיפר סיפורים רלוונטיים היכן שאנשים מחפשים חברות והשתייכות לקבוצה (Abrams& Hogg,1990 ; Pilarzyk,1983) ארי שלף- התיאטרון העסקי

29. המדיום התיאטרוני כשיטת הדרכה בארגונים שימוש בתיאטרון בארגונים:סקירה עולמית - שימושים נחקרים * בחינת התיאטרון ככלי הדרכה בארגונים- לשאול טכניקות וכלים מעולם התיאטרון בהקשר עבודה על טקסטים בארוגני שרות Harris,R., Harris,K. & Baron, S. (2003)Williams,J.A. & Anderson, H ; (2005) * אימפרוביזציות לפיתוח מנהלים- תרגול דפוסים, פיתוח פתרונות Corsun,D., Young,C., McManus, A. & Erdem, M (2006) Monks,K., Monks,K., Barker, & P., Mhanacháin A ,) 2001) * סימפוזיון שנערךב-2002: Organization as Theater and Organizational Theater: From Metaphor to Intervention. A symposium accepted by the Research Methods, Organizational Development & Change, and Organization & Management Theory Divisions of the Academy of Management for presentation.

30. ייחודיות המחקר לראשונה נערך מחקר אמפירי חלוצי בטכניון הבוחן השפעת הדרכה באמצעות תיאטרון בארגון חיבור מחקרי בין שתי דיסציפלינות: תיאטרון וניהול = "התיאטרון הארגוני" – Organizational Theater

31. בלתי תלויים מתערבים תלויים מאפייני עובדים תיאטרון ארגוני כשיטת הדרכה עמדות כלפי שינוי תחושת שיתוף ומעורבות עובדים רכיב קוגניטיבי מאפיינים אישיותיים: רכיב אמוציונלי הצגת תיאטרון רכיב התנהגותי שליטה נתפסת סדנת תיאטרון ארגוני שחיקה נמדדו מאפייני רקע מאפיינים דמוגרפיים: תיאטרון פורום מין, גיל, השכלה, ותק מודל המחקר

32. משתני המחקר- משתנה תלוי: עמדות עובדים כלפי שינוי, שחיקה

33. הצייר/ עינת ברקמן מחזה ארגוני ראשון מסוגו

34. בית הבובות/ איבסן (1879) מערכה ג'- הסוד מתגלה ונורה עוזבת את בעלה, הילדים והבית 1 . "בית הבובות" בתיאטרון כריסטיאנה (כיום אוסלו), 1880 2. בטי הנינגס בתפקיד נורה בהצגת הבכורה של "בית בובות" בתיאטרון המלכותי בקופנהגן, 1879

35. המלט נסיך דנמרק/ שייקספיר (1602) "להיות או לא להיות" האם "להיות"-לעשות, לשנות, להשתנות, להיות אקטיבי או שמא "לא להיות" –פאסיביות, אזור הנוחות, הימנעות Sarah Bernhardt as Hamlet, photo from 1899 לורנס אולביה כהמלט

36. משתני המחקר- משתנה בלתי תלוי- התיאטרון הארגוני כשיטת הדרכהמרכיב שני: פורום התיאטרון (אוגוסטו בואל, 1985)* הקהלשואל שאלות קשות*הקהל יוצא ממקום פאסיבי למקום אקטיבי* מגלה מעורבות, הזדהות, השלכה* נוקט עמדה, מחזק, משנה עמדות* מחפש פתרון והתרה* נחשף ממקום אישי* מבקשלפתור את הקונפליקט מחדש- חוויה חיובית מתקנת* משנה את "הדיכוי" בסיטואציה

37. הדגמה

38. השערות המחקרשאלת המחקר המרכזית היא האם ובאיזו מידה קיים לתיאטרון כשיטת הדרכה, השפעה על עמדות עובדים ושחיקה בהקשר שינוי ארגוני ובהתייחס למשתנים מתערבים שליטה נתפסת ותחושת שיתוף ומעורבות עובדים ומשתני רקע דמוגרפיים

39. לסיכום השערה 1: כל הבחינות אוששו באופן מובהק את ההשערה, פרט להיבט המרכיב ההתנהגותי של העמדה כלפי שינוי, ונמצא כי אכן : התיאטרוןהארגוני ככלי הדרכה משנה עמדות בכיוון חיובי. כלומר, נמצאו הבדלים משמעותיים ומבוהקים בין העמדה כלפי השינוי לפני "המניפולציה התיאטרונית" לבין העמדה כלפי השינוי אחרי "המניפולציה התיאטרונית", בקרב קבוצת המחקר ובהשוואה לקבוצת הביקורת שלא עברה את ההדרכה. כך שהעמדה אחרי הפעלת המניפולציה הייתה חיובית יותר וזאת בשני רכיבי העמדה: הקוגניטיבי והאמוציונאלי, יחסית לקבוצה שלא עברה את החוויה התיאטרונית. כמו כן גם נמצאו ואוששו באופן זהה ציוני העמדה הכללית כלפי השינוי והציון הכולל של העמדה כלפי השינוי. (מתוך חמישה ציונים המודדים את העמדה כלפי השינוי אוששו למעשה ארבעה).

40. ממצאים עיקריים - השערה מס' 1: (F1,85=22.65, p<0.001) (F1,85=69.74, p<0.001) (F1,85=46.73, p<0.001) (F1,85=39.71, p<0.001)

41. ממצאים עיקריים- השערה מס' 3:השערה 3 אוששה : התיאטרון הארגוני ככלי הדרכה מפחית רמת שחיקה. כלומר, נמצא הבדל משמעותי בין רמת השחיקה לפני "המניפולציה התיאטרונית" לבין רמת השחיקה אחרי "המניפולציה התיאטרונית". רמת השחיקה אחרי הפעלת "המניפולציה התיאטרונית" הייתה נמוכה יותר משמעותית מאשר רמת השחיקה לפני הפעלת "המניפולציה התיאטרונית", יחסית לקבוצה שלא עברה את החוויה התיאטרונית(F1,85=28.47 ,p<0.001) .

42. ממצאים עיקריים- השערה מס' 5:בקרב קבוצת המחקר נמצא כי ציון השיתוף הנתפס חיובי יותר בהקשר השינוי באופן מובהק במדידה שלאחר המניפולציה התיאטרונית, בעוד שבקבוצת הביקורת לא נמצא הבדל מובהק בציון תחושת שיתוף הנתפס בהקשר השינויבין המדידות. ההשערה 5.1 אוששה:תחושת השיתוף בקרב קבוצת המחקר עלתה בעקבות העברת המניפולציה.(F1,85=22.47 ,p<0.001)

43. ממצאים עיקריים- השערה מס' 5 סיכום:לסיכום השערה 5: המניפולציה התיאטרונית מעלה את השיתוף והמעורבות הנתפסים ע"י העובדים. התיאטרון רתם את העובדים ע"י שיתוף לתהליך השינוי וחיזק את הקשר בין שיתוף לתמיכה בשינוי. כלי ההדרכה תיאטרון ארגוני העלה את תחושת השיתוף ומפחית בכך את ההתנגדות לשינוי, כי ככל שתחושת השיתוף עולה, פוחתת ההתנגדות לשינוי.

44. השערה 1:רכיב העמדה הקוגניטיבית:ניתן למצוא ירידה של 25% במידת ההתנגדות לשינוי* ניתן לייחס זאת היות והתיאטרון כלי המעורר למחשבה וחינוך (פיינגולד 1996 ; גסר אלדסבורג, 2006)* הצופים עברו תהליכים קוגניטיביים של עיבוד, מתן פרשנות, חשיבה וניתוח הערכות קוגניטיביות מחדש* ניתן מקום לבחינת תועלות ונזקים באופן שהשפיע רציונאלי ושכלתני

45. השערה 1:רכיב העמדה האמוציונאלית: ניתן למצוא ירידה של 16% במידת ההתנגדות לשינוי.* התיאטרון הנו כלי תרפויטי וככזה משפיע על רכיב העמדה האמוציונאלית לא רק ממקום קוגניטיבי אלא ממקום של מעורבות רגשית (אוריין, ברוק, זוהר, מורנו, סירוטה ואחרים)* המשחק הדרמטי הנו מקור לביטוי רגשי ( מרגרט לוונפלד, 1967)- במשחק אנו מבטאים את נפתולינו הפנימיים (אייזקס, 1967)- הצפייה בזוג שעובר פרידה הציפה מתחים נפשיים ורפרטואר עשיר של אמוציות בהקשר דרכי התמודדות* הזדהות* השלכה, פורקן, קתרזיס* שימוש במדיום התיאטרוני ובפסיכודרמה חושפים ומאבחנים כוחות נפש פנימיים (פיצל, 1991)* פורום התיאטרון- עירב רגשות* כאשר אנשים מציגים ומשחקים מצוקותיהם מגיעים לידי שחרור, הקלה ופתרון (מורנו, 1964,1972 ; ארצי, 1991)* כוחה של קבוצה (ביון)* תמיכה חברתית, לכידות, הדבקה* אינטימיות ושותפות גורל

46. השערה 2: למה שיערנו דווקא אמוציונאלי?חשבנו כך, שכן ההדרכה לא הייתה הרצאה של לימוד בעל מאפיינים קוגניטיביים או קונבנציונאלית על שינוי, אלא חוויה הפונה לחושים ולרגש.*חוויית הצפייה בהצגה מציפה, מערבת רגשות וגורמת להזדהות רגשית (אוריין,אריסטו, ברוק, זוהר, פיינגולד, רפ ואחרים)* בעיקר בשל ההזדהות שיוצר התיאטרון, אמוציות שמתעוררות, הצפה רגשית, פורקן והזדהותHeliman & nicoll (1965),(1972) Bentley * כמי שמדבר על המושג "הבכי הטוב" - " good cry A".Affron *(1991), הוא טוען כי הצופה מזדהה בגלל שהוא רואה על הבמה, את ההשתקפות שלו עצמו וכן גירויים נוספים שמזכירים לו את עצמו ואת חייו

47. השערה 2: למה שיערנו דווקא אמוציונאלי?* סיפור סיפורים- מעורר מעורבות , תמיכה, שיתוף וקתרזיס, מרכיבים אמוציונאליים ולכן היה ניתן להניח כי עוצמת השינוי במרכיב האמוציונאלי תהיה רבה יותר.*תמיכה חברתית במהלך הסדנה*יסודות פיסכודרמטיים וסוציודרמטיים*פורקן וקתרזיס

48. השערה 5 :תחושת השיתוף בקרב קבוצת המחקר עלתה בעקבות העברת המניפולציה. בקרב קבוצת המחקר נמצא, כי ציון תחושת המעורבות והשיתוף הנתפס חיובי יותר בהקשר השינוי באופן מובהק במדידה שלאחר המניפולציה התיאטרונית. בעוד שבקבוצת הביקורת לא נמצא הבדל מובהק בציון תחושת שיתוף הנתפס בהקשר השינוי בין המדידה הראשונה למדידה השנייה. * כוחו של התיאטרון* קולקטיב- קהל כקבוצת התייחסות והשתייכות* תמיכה חברתית* השפעה בשני מוקדים ובעיקר אמוציונאלי לצורך סוגיה זו* לכידות חברתית* תחושת השתייכות* סוציודרמה

49. אוריינטציה עתידית והשלכות למחקרים עתידיים:*המחקר מהווה בסיס בעתיד לארגונים בבחירת כלי הדרכה מתאים* המשך הרחבת המודל הנוכחי - לחץ, תמיכה חברתית, תמיכה ארגונית נתפסת, מחויבות, משתנים אישיותיים- סוגי טיפוסים, טיפולוגיה של יונג* בחינת אפקטיביות הכלי על קבוצות עובדים שונות* בחינת אפקטיביות הכלי בהקשר סוגי שינויים שונים* בחינת אפקטיביות הכלי לעומת שיטות הדרכה אחרות באותה תמה* בחינת הכלי בנושאים שונים מאשר התמודדות עם שינוי

50. תודותתודה לד"ר שלומית קמינקא על התמיכה, החום והאמוןתודה לפרופ' מיה ארז על הנכונות והסבלנותתודה לפרופ' זוהר על הייעוץ והחברותתודה לכם על ההקשבה