גטו קראקוב: המעבר לגטו - PowerPoint PPT Presentation

גטו קראקוב:המעבר לגטו

מגישים:אורי אלמקייס וגילעד תובל

• הנאצים טענו שהיהודים סולדים מן העבודה היצרנית והם טפילים המנצלים עמים אחרים. לכן, מותר להשתלט על הרכוש של היהודים.
• הביטוי לכך:
• בתקופת השלטון הצבאי חיילים נאציים יכלו להיכנס לבית של יהודי ולקחת מה שהם רוצים.
• עם תחילת תקופתו של הגנרל גוברנמנט אורגנו מעשי שוד קולקטיבים מחנויות ובתים של יהודים.

3. היו גם צווים נגד היהודים שפורסמו בספטמברב1939-1940.

עיקר הדברים:

• נדרש סימון כל החנויות של היהודים.
• כל הכסף של היהודים שהיה בבנק עבר לגרמנים והיהודים הורשו להחזיק רק 2000 זלוטי במזומן.
• איסור קיום פעילות מסחרית.

צו משנת 1939 על חובות היהודים בקרקוב

• הגרמנים גם חיסלו את מוסדות הדת החינוך והתרבות. היו שתי סיבות:
• 1.סיבה אידיאולוגית- היהודים מזיקים ונטולי כל ערך אנושי ואינם זקוקים לערכי תרבות.
• 2.סיבה פסיכולוגית- פולחן דתי וחינוך חיזקו את כושר העמידה של היהודים ואת כוחם המוסרי- השלטונות רצו למנוע זאת.

הגירוש מקרקוב:

• גירוש יהודים מהעיר קרקוב לפני הכניסה לגטו. לפני הגירוש היו 80,000 יהודים. הכוונה הייתה שיישארו רק 10,000 אך בפועל ערב הקמת הגטו היו 21,000 יהודים בקרקוב.
• מכך ניתן לראות כי נכון שהמעבר לגטו היה שלב נוראי וקשה ליהודים, אבל גם לפני זה לא היה טוב ליהודים.

1. בידוד היהודים והפרדה מוחלטת בינם לבין

האוכלוסייה הפולנית.

2.הפעלת טרור שיטתי כחלק בלתי נפרד מחיי היום יום

בגטו, כדי להשפיל את יושביו ולהמחיש להם את

חוסר האונים שלהם מול הגרמנים.

3.הגדלתממדי התמותה ע"י רעב, צמצום שטח

המחייה, ויצירת תנאי תברואה ירודים.

4. עידוד הפירוד הפנימי ע"י מתן סמכויות שלטון מוחלט

ליודנראט ולמשטרה היהודית.

5.הגברת הדמורליזציה בייחוד בקרב הנוער ע"י איסור פעילות חינוך ותרבות לרבות חיי דת.

6. ניצול כלכלי גם באמצעות שוד ישיר וגם באמצעות עבודות כפייה ללא תשלום.

7. הפצת תעמולת כזב באמצעות מלשינים למיניהם, כדי להטעות את יהודי הגטו ולהסתיר את כונותיהם האמיתיות של השלטונות.

• בשלישי במרס 1941 חל המפנה הגורלי- הצו על הקמת הגטו פורסם לרבות אזהרה שסגירתו הסופית תחול ב 21 במרס.
• מקומו נקבע ברובע פודוג'ה הנמצא בגדה הימנית של נהר הוויסלה.
• היהודים קיבלו את הצו בפחד ודיכאון.

• רובם המוחלט של יהודי קרקוב שעמדו לעבור לגטו יכלו לקחת רק את החפצים הנחוצים ביותר.
• השמדת הרכוש ע"י היהודים.
• רכוש רב נמכר לפולנים: שטיחים, תמונות, כלי בית , דברי לבוש , מצעים וכדומה.

יהודים מוכרים את רכושם לפני הכניסה לגטו

• האוכלוסייה הפולנית שהתגוררה ברובע פודוג'ה קיבלה את הידיעה על הקמת הגטו בתדהמה ובזעם.
• ברובע זה נמצאו מפעלים שונים וכנסיה . התושבים לא היו מעוניינים להעתיק משם את מקום מגוריהם.
• ראש הכנסייה ובעלי עסקים ניסו לבטל את רוע הגזרה אך ללא הועיל.
• לפולנים הקצו דירות ברובע קזימייז ובמקומות אחרים בעיר.

פאנקיוויץ' שהיה פולני בחר להמשיך ולחיות בגטו ולא לעבור לצד הפולני ובכך עזר להציל הרבה מיהודי קרקוב. הוא גם תיעד הרבה ממה שעבר על היהודים בגטו קרקוב.

תמונה של בית המרקחת

• "בעוד כמה ימים עלינו לעזוב את הדירה שלנו ולעבור לגטו. כאן אני נולדתי , כאן גרה אמי מימי הילדות. אני מביטה על חדרי דירתנו הגדולים, היפים והנוחים... וצער קורע את ליבי. כאן עליי להשיב חלק מחיי , משנות ילדותי המאושרות... היה לי עצוב נורא ביום המעבר. מצד אחד התקדמו לכיוון הגטו פלטפורמות ועגלות רהיטים עמוסות לעייפה בגרוטאות שונות - ובכיוון ההפוך נסעו הפולנים ... קזמייז תהיה עכשיו מלאה "ארים" !... אחרי הצהריים, כשחזרתי מהעבודה פניתי מבלי לחשוב לכיוון ביתי הישן הסתכלתי שוב על הגשר , על נהר הוויסלה , על העצים ב"פלנטי" שלנו ודמעות עלו בעיני"
• (הלינה נלקן יומן מגטו קרקוב)

הלינה נילקן

• ליהודים הוקצבו כ320 בתים לא גדולים, רובם ישנים ובמצב לא טוב.
• לכל אדם הוקצבו 2 מטר רבועים או חדר בעל חלון אחד ל3 אנשים.
• הצפיפות הייתה בלתי נסבלת . בכל דירה התגוררו כמה משפחות.
• המגורים עם אנשים זרים והשימוש במטבח ובשרותים משותפים גרמו לסכסוכים בין המשפחות.

חלק מחומת הגטו

• ברחובות היה הרבה לכלוך וזבל , היה מחסור במים ובגטו לא היו שטחי ירק ולא גנים. בגטו לא נועדו להיות יותר מ- 15,000 יהודים אך בפועל היו יותר.
• ב21 במרס 1941 נסגרו השערים ואלפי היהודים מצאו את עצמם לכודים במלכודת ושמה גטו קרקוב.