1 / 14

התמורות בישוב היהודי בארץ ישראל מחצית השנייה של המאה ה- 19

התמורות בישוב היהודי בארץ ישראל מחצית השנייה של המאה ה- 19. תהליכי השינוי בחיים הכלכלים החברתיים בישוב היהודי במחצית המאה ה- 19 השפיעו על אופיו החברתי והרוחני. להלן השנויים שהתחוללו בישוב:. 1. א. האוכלוסייה: מספר היהודים בישוב גדל פי ארבעה.

Download Presentation

התמורות בישוב היהודי בארץ ישראל מחצית השנייה של המאה ה- 19

An Image/Link below is provided (as is) to download presentation Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author. Content is provided to you AS IS for your information and personal use only. Download presentation by click this link. While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server. During download, if you can't get a presentation, the file might be deleted by the publisher.

E N D

Presentation Transcript


  1. התמורות בישוב היהודי בארץ ישראלמחצית השנייה של המאה ה- 19

  2. תהליכי השינוי בחיים הכלכלים החברתיים בישוב היהודי במחצית המאה ה- 19 השפיעו על אופיו החברתי והרוחני. להלן השנויים שהתחוללו בישוב:

  3. 1. א. האוכלוסייה: • מספר היהודים בישוב גדל פי ארבעה. בהמשך השנים הפער הלך וגדל בשל גלי העליות הגדולות של החסידים והפרושים, שנבעו בעיקר מלחץ השלטון האנטישמי ברוסיה והן בשל האמונה בגאול ישראל הקרבה. ב. הסכמי הקפיטולציה- במאה ה- 19 חדרו מעצמות אירופה לא"י והקימו קונסוליות תפקידן היה לייצג את האינטרס של ארצם ולהגן על אזרחיהן בתחום המשפטי אם כן יצא שאזרחי אירופה נהנו מסמכיות משפטיות של הקטנסולים ובכך הוצאו ממסגרת שיפוטה של האימפריה העותומאנית .

  4. 2. ההתיישבות: "היציאה מהחומות" - לאור העובדה כי הישוב היהודי הכפיל את מספר תושביו, התפתחה הבעיה של מצוקת דיור חמורה ברובע היהודי בירושלים. על רקע זה הגיעה יוזמתו של משה מונטיפיורי לבנות שכונות חדשות מחוץ לחומות . בעצם זאת התחלה של תהליך היציאה מן החומות והקמת שכונות חדשות מחוץ לחומת ירושלים במערב העיר, וזה הנחת אבן היסוד לירושלים החדשה.

  5. משה מונטיפיורי 1885-1784 • ממנהיגי יהדות אנגליה מגדולי הנדבנים והשתדנים שקמו לעם היהודי. • נולד באיטליה למשפחה מיוחסת שמוצאה מספרד • היה סוכן בבורסה של לונדון בירת אנגליה,,לאחר נישואיו פעל בשמו וצבר הון עתק בעסקי הבורסה ,הבנקאות והמסחר. • בשנת 1824 פרש מעיסוקיו הכלכליים והקדיש את כל מרצו לפעילות הציבורית. • ביקר שבע פעמים בא"י ופעל רבות למען ביסוס הישוב היהודי בארץ והעסקתו בעבודה יצרנית. • כמדינאי באנגליה זכה מונטיפיורי ליוקרה רבה ולמעמד בכיר וניצל אותם להגנה על אחיו הנדכאים. מונטיפיורי פעל להשגת שוויוון זכיות גמור ליהודי אנגליה. בשנת 1840 – קיבל תואר כבוד ממלכת בריטניה – ויקטוריה– כאות הוקרה על פעילותיו למען הנרדפים. • בשנת 1840 נפגש עם השולטן התורכי בעקבות עלילת דמשק והצליח להוציא מתחת ידו פקודה האוסרת ניהול משפטי עלילות דם נגד היהודים • בשנים 1846, 1876 – ביקר אצל שלטונות רוסיה -, בשנת 1858 ביקר בותיקן שברומא, בשנת 1863- ביקר במרוקו. כל הביקורים נועדו למנוע רדיפות וגזירות נגד היהודים. • מאז ביקורו הראשון בארץ בשנת 1834 – החל להקפיד בשמירת מצוות ומנע את התפשטות התנועה הרפורמית באנגליה. • כיוניו של משה מונטפיורי – "השר הצדיק" הוא נפטר בגיל 101

  6. "משכנות שאננים" בשנת 1860הוקמה השכונה הראשונה מחוץ לחומות הרי היא "משכנות שאננים". בשכונה נבנו 20 יחידות דיור ולצידם טחנת קמח ומשאבת מים. השכונה הוקמה בעזרתו של משה מונטיפיורי ובכספיו של יהודה טורא, יחידות הדיור נמסרו חצי לקהילה הספרדית וחצי וקהילה האשכנזית. בתחילה אנשי הישוב היהודי לא רצו לגור בשכונה זו מפני הפחד לפגיעה מגנבים ושודדים, אך כאשר ראו תושבי הישוב שמגפת ה"חולירע" פגעה קשות בתוך יושבי החומות ומאידך לא פגעה כלל ביושבי "פורצי החומות" הדבר עודד רבים לצאת ולהתיישב בשכונות החדשות שמחוץ לחומות . • שכונות אלו נבנו בסמוך לרחוב יפו , שבאתה תקופה נסללה רכבת הדרך הראשונה מיפו לירושלים כמו כן נבנתה מסילת הברזל הראשונה באותו נתיב. היזומה לדבר הייתה של יוסף נבון שקיבל תואר "ביי" מהשלטון העותומאני אך הנ"ל לא הצליח לעמוד במשימה והעביר את הזיכיון לחברה צרפתית. • בהמשך הוקמו שכונות נוספות : "מחנה ישראל", "נחלת שבעה" , "מאה שערים", ועוד... • עד סוף תקופת העותומאנים הוקמו בירושלים יותר ממאה שכונות חדשות של יהודים, מוסלמים ,ונוצרים. רוב מוחלט של השכונות כ- 80% היו יהודיות שהוקמו כשכונות מגורים, לעומת זאת השכונות הנוצריות היו בעיקר מכלול של מנזרים ומבנים ציבוריים

  7. השכונות מחוץ לחומות: משכנות שאננים - 1855 מחנה ישראל ימין משה מאה שערים מחנה יהודה ועוד... מאה שערים נחלת שבעה מחנה ישראל ימין משה משכנות שאננים

  8. 2. ב – הרחבת הישוב העירוני אל מחוץ לארבע ערי הקודש. • בראשית המאה ה- 19 הערים המרכזיות של א"י היו קטנות ובלתי מפותחות, הערים הקדושות ליהדות ולנצרות היו עיירות ואילו בערי הנמל – עכו יפו ועזה – הייתה פעילות מצומצמת . לאחר עקירתה של עכו התיישבו התושבים בחיפה והם פיתחו מחדש נמל ,ובהדרגה הפכה חיפה לעיר נמל ומסחר, הדבר עודד יהודים מצפון אפריקה ומתורכיה לבוא ולהתיישב בחיפה. הם הקימו שכונה יהודית בצד המזרחי של העיר בשנת 1891 הקימו הספרדים שכונה ראשונה מחוץ לתחומי העיר חיפה בשנת 1895 התיישבו גם האשכנזים בחיפה והקימו מוסדות חינוך וקהילתיים משלהם.

  9. 2. ג. ההתיישבות החקלאית. • באותה תקופה גברו מאמצם של המתיישבים הצעירים להגשמת החלום להתיישבות חקלאית יהודית, הם האמינו שזה הפתרון לשחרור התלות בכספי החלוקה ושהדבר יביא לשיפור בחייהם. • לאחר שהשלטון התיר על קניית קרקעות בידי נתינים זרים ,קמו יהודים וקנו קרקעות לצורך הקמת ישוב חקלאי. • ראשית התיישבות זו הייתה במוצא –(בפאתי העיר ירושלים )

  10. "פתח תקווה" "ונתתי לה את כרמיה משם, ואת עמק עכור לפתח תקווה" (הושע ב' ,יז') בשנת 1878 התארגנה קבוצה מירושלים בראשותו של משה סלומון כדי להקים התיישבות חקלאית. הקבוצה רכשה שטחי חקלאות ליד הכפר הערבי "מלבס" מדרום לירקון והקימה את המושבה בשם – "פתח תקווה" השנה הראשונה להתיישבות הייתה הצלחה, אך עד מהרה נחתו הצרות קדחת, שיטפונות, חוסר ניסיון, בדווים התקיפו את הישוב, לאחר שלוש שנים המושבה התפרקה והוקמה מחדש לאחר העליה הראשונה.

  11. 3. העיתונות. בשנת 1841 הוקם בית הדפוס הראשון בירושלים על ידי ישראל בק, התפתחות הדפוס העברי הביאה לייסוד עיתונים עבריים חדשים. לראשונה הופיע עיתון "הלבנון" , אשר נתמך בידי הפרושים, לאחר מספר חודשים הופיע "החבצלת", אשר נתמך ע"י החסידים. החשיבות של העיתונים הייתה שעודדו את התמורות בישוב היהודי.

  12. 4. חינוך במחצית השנייה של המאה ה- 19 חלה תפנית במערכת החינוך,קמו בתי ספר שבהם שילבו לימוד תורה עם לימודי חול והכשרה מקצועית. כגון: בית ספר "למל" , בית מדרש- "דורש ציון" עם השנים ולאחר היציאה מהחומות הלכו והתבססו בתי ספר אלו שזכו לתרומות חוץ יהודיים. בתי ספר אלה קמו לא רק כפתרון למצב הכלכלי הקשה ולצורך האמיתי ברכישת מקצוע אלא גם כחלק מהמלחמה בפעולות המיסיון בארץ. "בית ספר למל"

  13. 5. תעסוקה: • בתקופה זו גדל מספר היהודים שעבדו לפרנסתם במלאכות שונות בדרך כלל מדובר בבעלי מלאכה שרכשו את מקצועם בעיקר בגולה בישוב בחלטה המגמה שעל היהודי להתפרנס מיגיע כפיו. המקצעות: צבעים , אופים, בנאים, שענים ,סנדלרים , וכו'

  14. 6. מפעלי בריאות. גם בתחום הבריאות בקרב הישוב היהודי היו תמורות, בתקופה זו ביקשו יהודים נדבנים להקים מערכת בריאות יהודית בכדי לא להיזקק לבתי חולים של הנוצרים: • בשנת 1839 שלח משה מונטיפיורי אל בין החומות את ד"ר שמעון פרנקל אשר הקים מרפאה ובית מרקחת. • בשנת 1844 העדה הספרדית הקימה בית חולים אך לא הצליחו להחזיקו. • בית חולים רוטשילד הוקם בשנת 1859. • בית חולים ביקור חולים הוקם בשנת 1859. "בית חולים ביקור חולים"

More Related