בדיקת עמדות למגורים בבניינים משותפים בעיר סח'נין דוח סיכום מחקר איכותי משרד השיכון

2. Otentalinsight. בדיקת עמדות למגורים בבניינים משותפים בעיר סח'ניןדוח סיכום מחקר איכותימשרד השיכון מוגשת ללשכת הפרסום הממשלתית אוקטובר נובמבר 2010 אותנתל אינסייט

3. מטרות המחקר • בדיקת היתכנות השיווק של דירות בבניינים משותפים בסח'נין • גילוי חסמים והתנגדויות • איסוף תובנות בגיבוש חלופות לתקשורת שיווקית

4. סוגיות ושאלות המחקר • בחינת המושג בית ומרכיביו הפונקציונאליים והרגשיים! • בדיקת עמדות כלפימגורים בבניינים משותפים • מאפייני "השכונה האיכותית" • בדיקה וזיהוי של החסמים הכלכליים פיננסיים בדרך לרכישת בית חדש • מידת האטרקטיביות של הצעת המכר • זיהוי כיוונים תקשורתיים פוטנציאליים

5. מתודולוגיה אוכלוסיית המחקר תושבי סח'נין, רווקים ורווקות , נשואים ונשואות בגילאי 18-50 הדגימה המחקר כלל 4 קבוצות מיקוד במטרה לדגום שכבות שונות ופלחי שוק רלבנטיים לסוגיית הדיור בנוסף ל-8 ראיונות עומק . מבנה הקבוצות : רווקים 20-35 רווקות 18-29 נשואים 25-50 נשואות 20-35 ומרואייני עומק בעיקר שוכרי דירות נשואים השיטה הנחיית קבוצות בשפה הערבית ע"י מנחים דוברי ערבית בהתאם לקו מנחה. כדי למנוע OVER VOICE של הגברים, החלטנו כי בקבוצות הנשים תנחה את הדיון אישה (פסיכולוגית קלינית ) ובקבוצות הגברים ינחה גבר. משך השיחה בכל קבוצה היה בערך שעה עד שעה וחצי. השיחות הוקלטו במקום, ולאחר מכן ומתוך התמלילים של השיחות והאזנות חוזרות, בוצע ניתוח תוכן ונכתב דוח מסכם. • חשוב להתייחס לממצאי המחקר בזהירות הנדרשת ולתקף אותם במחקר כמותי. - הציטוטים שבגוף מחקר זה, הנם תרגום כמעט מילולי מהשפה הערבית על מנת לשמור על מקסימום אוטנטיות ברשמים המועברים לשפה העברית, לכן תיתכן עברית עילגת.

6. תמצית מנהליםעיקר הממצאיםמסקנות ודיון

7. פרק 1- בחינת המושג בית ומרכיביו הפונקציונאליים והרגשיים! • מתרגיל זה עלו מילים כמו: "יציבות استقرار, ביטחון أمان, שייכות انتماء , משפחה عائلة , עתיד مستقبل" • עלו גם תכנים ייחודיים למשתתפי קבוצה ספציפית. בלט בקרב קבוצות הנשים ובאופן ייחודי, מילים כמו "נוחיות راحة ,אהבה حب, חום دفئ, עצמאות استقلال, הממלכה שלי مملكتي", מאחר והאישה מרגישה יותר עצמאות בבית הזוגיות מאשר בבית ההורים ,כמו כן עלה נושא האחריות וגודל המשימה כבעלת בית מרכזית בממלכה זו. • בקרב קבוצת הנשים הרווקות עלה בנוסף גם מילים כמו "אסתטיקה, יופי, ועיצוב" • אבל ומנגד לדברים אלו , בלטה קבוצת הרווקים הצעירים בהשמעת תכנים שונים וטיפה שליליים יותר. כאשר עלו בשאלת האסוציאציות מילים כמו : דאגה (هم), אחריות (مسؤولية), מחויבות (التزام), מגורים, מקום מגורים, ובאוויר ריחפה תחושה של כבדות וחשש מכל העניין.אסוציאציות חופשיות למילה בית ושיכון

8. המשך...המושג בית • בראיונות העומק בהם השתתפו בעיקר שוכרי דירות, המושג הבית קיבל משמעות עמוקה אף יותר כסוג של הישרדות , ועלו מילים כמו: "חיים"حياة "שקט נפשי"هداوة بال , והמרואיינים הבדילו בין, מושג הבית כמשהו שלך, לעומת גר בשכירות (ساكن بالاجار / عندي بيت ) האסוציאציות של בית נטו בכיוון בית משלי רכוש שלי... כמובן היו גם תכנים משותפים של יציבות , ביטחון, שקט.

9. תפיסת המילה שיכון / דירות בבניין משותף • בבחינת אסוציאציות חופשיות סביב המושג שיכון עלו בעיקר תכנים שליליים ברוב הקבוצות. • "בניין רב קומות, הרבה אנשים , צפוף , הכל משותף , בעיות , מגורים זמניים , מגורים עם זרים". • ובקרב הגברים הרווקים הייתה התנגדות גורפת למילה שיכון או רב קומות, ואף חוסר מוכנות לבחון את האופציה. הייתה דעת מיעוט שצידדה בעניין "כורח המציאות" שעשוי לגרום להם אולי לשנות את דעתם, אמנם דעה זו נשארה כדעת מיעוט ולא התפתחה בדינאמיקה הקבוצתית . • לרוחב כל הקבוצות, לא עלו סביב המילה שיכון אסוציאציות של אזור עוני או סמל המעיד על מעמד סוציו אקונומי נמוך. (כנראה שהסוגיה היא חברתית תרבותית הקשורה בקונפורמיות) • בקבוצות הגברים בלט החשש הרב של מגורים משותפים עם תושבים מחוץ לסח'נין והעלו דוגמאות של זרים מעכו או מיישובים סמוכים דבר שלא כל כך מקובל על המשתתפים. • בעיקר בקבוצת הרווקים עלו אסוציאציות של "סמים", "זרים", "גרושות מעכו" ועוד... וגם התנגדות לגור בשיכון רב קומות מאותה סיבה של חוסר שליטה או חוסר יכולת הסלקציה של השכנים. רוב המשתתפים ציינו כי זה גורם להרבה בעיות וריבים. • גם שניסינו לעמת אותם עם בנין רב קומות בו גרים 4 אחים , ענו כי זה שונה וכי ניתן להסתדר יותר עם האחים וזה לא יעלה לפסים גבוהים ואפשר להשתלט על כל ריב או בעיה שצצה. הדבר גם נכון לגבי מגורים עם בני אותה המשפחה המורחבת או אף מכרים מהיישוב עצמו.

10. המשך...תפיסת המילה שיכון • אך חשוב לציין כי הושמעה גם דעת מיעוט שגורסת שהמציאות וחוסר הזמינות עשוי לגרום לפשרה ואז כן להתגורר בשיכון. • בקרב קבוצת הנשואות וברמה הבלתי נעזרת, הביעו מצוקה מהמילה שיכון , "אני מרגישה חנק مخنوقة, חוסר יציבות , בעיות مشاكل, רעשים ضجة, שותפות اشتراكية, בעיות עם שכנים مشاكل مع الجيران, כל דבר רע كل اشي عاطل ..." בעיקר משתתפות שחוו את חוויית מגורים בדירות שכורות. "קשה מאוד לחבר כל כך הרבה אנשים זרים בבניין אחד". • בחקירה נעזרת של משמעויות חיוביות עבור המילה שיכון, עלה יתרון הפרטיות שיש יותר חופשיות להתנהג בלי העין המפקחת של המשפחה או משפחת הגבר. כמו כן האפשרות להכיר אנשים חדשים ולא רק בני המשפחה. משתתפות קבוצה זו יישרו קו עם השאר,ואישרו כי הרבה יותר קל להסתדר עם אחים ובני משפחה באותו בלוק מאשר זרים "אם אני צריכה עזרה במקרה חירום יותר קל לפנות לאח של בעלי מאשר למישהו זר שיבוא אלי הביתה ויעזור" . מצד שני לא עלתה חרדת הזרים באותה המידה, שהייתה בשתי קבוצות הגברים, שם עוררה סוגיה זו הרבה התנגדויות .

11. המשך...תפיסת המילה שיכון • בקבוצת הרווקות לא הייתה הסכמה והדעות התחלקו בין המשתתפות בין דעות תפיסות שליליות לבין חיוביות . עלו בצורה בלתי נעזרת תכנים שליליים למילה שיכון או מגורים בבניין מגורים . זה משהו חדש בשביל סח'נין , "שיכון זה מאפיין ייחודי של העיר שחסר עדיין בסחנין". מצד שני ציינו גם יתרונות כמו "פרטיות" , "חופש תנועה יותר" , "זה מאפיין של עיר" וסחנין עברה לא מזמן מהגדרתה של כפר להגדרה של עיר אך מבחינה תרבותית זהו תהליך שכרוך בתמורות חברתיות ובשינויים סוציולוגיים הדרגתיים ולא כמעבר חד ואוטומטי. • בקרב מרואייני העומק - שהיו לרוב שוכרי דירות בבתים משותפים כאלה ואחרים - לא עלו התנגדויות עקרוניות למילה שיכון והמילה לא עוררה אסוציאציות שליליות. "זה משהו שאנחנו חיים ורגילים אליו" למרות שכן היו תלונות לחלק מהמרואיינים על מגוון או איכות השכנים, או על מיקום גרוע של הבניין בעיר ,אך הם הדגישו שהם מסוגלים להתאקלם עם הרעשים של השכנים או רעשי סביבה ממיקום של הבניין במרכז עיר או ליד ציר ראשי... גם הנשים מבין מרואיינות העומק ציינו כי הן מתאקלמות עם סביבת השיכון כי אין להם ברירה " כל אחד יכול לבחור להתאקלם או לא זה תלוי רק בו " " זה רגיל בשבילי לחיות בשיכון"

12. בית החלומות - איך ייראה מבפנים ומבחוץ? • כל המשתתפים חולמים על בית פרטי עם גינה משלהם, ואף מרואיין לא השתמש במילה דירה או שיכון כדי לתאר את בית החלומות שלו. אך מאחר והשגת בית משלך נחשב לדבר בסיסי וחובה כנורמה חברתית השיחה סביב בית החלומות נשארה בתוך המציאות ולא עלו תכנים דמיוניים של החלום הפרוע או הפנטזיה של הבית. • ההבדל בין הקבוצות היה בין קבוצות הגברים לבין קבוצות הנשים – כאשר הן התמקדו יותר בפירוט ובתיאור של בית מבחינת העיצוב, החדרים, הנוחיות, האופי... אך גם עלו תכנים פונקציונאליים פרקטיים : "שיהיה עם גינה, מרווח , מקום עם מספיק שטח לילדים , "גג של בית לבנות לילדים או לנכדים... והגברים העלו תכנים בסיסיים יותר עם דגש על נושא הרכוש : "שיהיה רכוש שלי ( بيت ملك ) "בית משלי" ומצד שני עלה נושא הגודל והמרווח כחשוב בעיניהם "שיהיה בית מרווח וגדול" • דוגמאות וציטוטים של בית החלומות : "בית גדול ורחב סלון גדול, חדרים מרווחים , עם גינה או פינה בחוץ שלא יהיה ישר אל תוך רחוב" , "בית רחב שקט מסודר , ומעוצב טוב, עם מרפסת או גינה קטנה ויפה " , "בית שאפשר להרגיש בו בנוח, עם מרפסת, שקט ולא באזור תעשייה ", "בית קטן של 120 -150 קוטג' דו קומתי עם חדרים יפים לילדים וחצר וגינה קטנה "

13. פרק 2 - עמדות כלפי מגורים בכלל ובבניין משותף בפרט • הדברים הכי חשובים בבחירת מקום מגורים : • בקרב הגברים בלטו תשובות כמו :המיקום , ובעיקר עלה הצורך בזמינות של תשתיות בסיסיות כמו מים , ביוב, וכל הדברים הבסיסיים , והסביבה המרחק ממרכז העיר רצוי שיהיה קרוב לגני ילדים ושירותים כמו בתי ספר קופות חולים , בתי מרקחת וטיפות חלב. כמו כן התייחסולגודל הבית שיהיה מרווח (3 חדרי שינה בין 120 עד 150 מטר) • ואם כבר לגור בבניין משותף אז קריטי שהשכנים יהיו מסח'נין . • בקרב קבוצות הנשים , התשובות הבלתי נעזרות, נטו לעבר הדברים הפנימיים יותר בתוך הבית בעיקר גודל הדירה, מספר החדרים, " שבנים ובנות יגדלו לחוד" הצורך בגינה ומרווח. "שיהיה קומת קרקע ולא 70 מדרגות כדי להגיע לבית שלך" אך גם בקרב משתתפות אלו יישרו קו עם מה שנאמר בקבוצות הגברים מבחינת התנאים הסביבתיים. • הנושא של גנים ציבוריים ומקומות למשחקים עבור הילדים, נתפס מעין חלום, שהלוואי ויתגשם , דבר זה בלט מאוד בקרבת קבוצות הרווקים והרווקות. • בקרב קבוצת הרווקות הדגישו , שזה חייב להיות רכוש , שכנות טובה, מיקום בתוך העיר סחנין, שיהיה מקום לפרטיות, וגם קרבה למקום העבודה בעיקר בקרב האקדמיות שביניהם, אופי השכונה מאוד חשוב שיהיה לפי המנהגים שלי והמסורת שלי, חשוב שלא יהיה באזור של מפגעים רעשים ואזורי תעשייה.

14. המשך... • כמו כן עלה ובאופן בלתי נעזר, כי המיקום חייב להיות בסח'נין עצמה הנו גורם בל יעבור מבחינת בחירת מקום מגורים הדבר עלה מאוד חזק, בקבוצות הגברים הנשואים והרווקים. גם קבוצות הנשים יישרו קוו עם נורמה זו אך לא באותה מידה של נוקשות. בקרבת הרווקים עלה הנושא של זמינות של תשתיות בסיסיות .מיקום בסביבה מסודרת נקייה , זמינות של גני ילדים ושירותים . • הרוב בקבוצות הגברים הדגישו כי חשוב מאוד לגור בסביבה עם תושבי סח'נין ולא בקרבת זרים (מעכו או מהשטחים ) . התנגדות זו לא עלתה בצורה בלתי נעזרת בקבוצות הנשים או בקרב מרואייני העומק. בקרב בנשים לא התגלתה חרדת זרים אך הדגישו חשיבות איכות השכנים וממוצע הגילאים וכד' . בקבוצת הרווקות זה לא עלה בצורה בלתי נעזרת , אך ברמה הנעזרת רשמנו גם עמדות של חשש מהשכנים והזרים בעיר. • לגבי הנראות החיצונית – בקבוצות הגברים הנושא לא עלה בצורה בלתי נעזרת וכששאלנו את זה התשובה הייתה שזה לא ממש בראש מעיינים ולאור המחסור זה נראה עכשיו כמותרות , ולכן הכי חשוב זה הפנים של הבית והסביבה. לעומת זאת הנשים ובעיקר קבוצת הרווקות ציינו כי מאוד חשוב להם הנראות החיצונית של הבית שלהם . • גם הנשים מקרב מרואייני העומק גם כמו בקבוצות המיקוד ציינו כי חשוב להם נראות הבית החיצונית אך העדיפות היא קודם למצוא פתרון דיור ואם זה יתאפשר אז גם רוצים שיהיה מעוצב.

15. סיכום העדפות המיקום • עד כמה חשוב לגור באותו יישוב בו נולדת - סח'נין ? : זהו תנאי בל יעבור בבחירת מקום המגורים . התקבלה תשובה פה אחד ובהסכמה מלאה שזה הכי חשוב בבחירת בית מגורים. • עד כמה חשוב לך לגור באותה שכונה בה נולדת ?: אכן קיימת העדפה בקרבת חלק מן המשתתפים להתגורר באותה שכונה, אך אין זה תנאי בל יעבור בבחירת מקום מגורים בעיקר מול כורח המציאות. בקרב קבוצות הנשים רמזו כי זאת החלטה של הגבר בעיקר אם יש לו בית או מקום בבית ההורים אז אין ביכולתי לבחור חלופה כנגד בחירה זו. • בקרב הרווקות הרוב נתנו ציונים נמוכים לתנאי זה בבחירת מקום המגורים . דווקא קיים צורך לצאת מהחממה של המשפחה והשכונה ולקבל יותר חופש וחירות להיות עצמאית. • עד כמה חשוב לך לגור בקרבת ההורים : כאן התקיימה הסכמה חלקית בלבד – גם במקרה כזה היה חשוב למשתתפים לגור ליד ההורים וזה בלט בקבוצת הגברים לעומת הבחורות הרווקות , אך אין זה גורם בל יעבור בבחירת מקום מגורים. זה כבר לא קריטי , העיקר שהוא בעיר סחנין זה נחשב לקרוב , אך לא כרמיאל. "הורה של בחור שמתחתן יעדיף לרכוש אפילו שיכון בתוך סח'נין עדיף מאשר לצאת ולהתגורר מחוץ לעיר בכרמיאל או בכל יישוב אחר מחוץ ליישוב שלו" זה כבר שאלת מותרות, אין בסחנין אפשרות לבחירה לכן למרות הנורמה החברתית להיות ליד ההורים יש היום גמישות והסכמה מכורח המציאות . • בקרב הרווקות ריחפה תחושה של חוסר נוחות לענות על שאלה כזאת, אך כנראה הניגוד בין הרצון האישי לבין הנורמה החברתית לקבל את מה שיש לחתן להציע מבחינת בית ושם זה לא ממש תחום בחירה של נשים - לכן הרוב נתן ציונים נמוכים – אין זה חסם . • קיימת נורמה חברתית לקבל את בחירת מיקום הבית ע"י הגבר ומשפחתו בעיקר אם הפתרון זמין מעל ההורים או בקרקע קיימת במתחם המשפחה. וכמעט אין אפשרות לבחורה לצאת נגד בחירה כזאת. הכוח של ההשפעה יותר במקרים שאין לגבר פתרון דיור. בחורה היוצאת נגד נורמה זו תיתפס כלא מקובלת בחברה "חוצפנית شايفة حالها وبتطلب" • הייתה הסכמה בנושא גודל הבית – ההעדפה הקיימת היא לבית של לפחות 3 חדרי שינה 120-150 , חשוב שהבית יהיה מספיק גדול ומרווח. דעת מעוט גרסה כי אם אין פתרון יהיו מוכנים להתפשר בדירה קטנה אך דעה זו נתקלה בהתנגדות רבה.

16. השפעת ההורים בבחירת מקום המגורים ! • כן נמצאה השפעה משמעותית של ההורים בבחירת מקום המגורים בקבוצות הרווקים והרווקות ופחות בקבוצות הנשואים והנשואות. • כן נמצא שהעניין קשור לערכים חברתיים שמקנה לגבר את זכות בחירת המיקום ובעיקר שהוא בונה. • בקרב קבוצות הרווקים והרווקות עלה כמעט בפה מלא, כי חשוב להם מאוד בירכת ההורים בבחירת מקום המגורים וכנראה שזה גם קשור לעובדה שההורים גם מממנים חלק מהזוגות הצעירים . בקרבת הרווקים הצעירים ציינו אף כי להורים יש אפילו זכות וטו בבחירת המקום ובמקרה ויש חילוקי דעות בין הילדים להורים הם יקבלו את עמדותיהם של ההורים ולא יצאו נגדם. • בקרבת הרווקות גם ראינו מקודם שזה עלה וגרסו בהסכמה מלאה שיש השפעה מאוד רבה להורים להשפיע על מקום המגורים בעיקר להורים של הגבר ופחות של האישה. למעט אם שני בני הזוג מחליטים ביחד לקנות בית אז יש פחות השפעה להורים. • זהו ממצא חשוב מאוד, בעיקר זה עוזר בזיהוי קהלי היעד • הרווקים כקהלי יעד עיקריים • ההורים כקהלי יעד משניים .ובעלי השפעה מכרעת בעניין

17. עמדות כלפי צורת המגורים של בניין משותף רב קומות עם 8-10 דירות לבניין. • בקרב רוב משתתפי המחקר , קיימת התנגדות עקרונית לצורת מגורים זו. • נשמעו גם קולות יוצאים מן הכלל ובעיקר במקרים שזה כורח המציאות ואין פתרון זמין אחר. • אך צורת מגורים זו נתפסת כבחירה אחרונה מבין החלופות הזמינות . "כשאני חייבת ואין לי אופציות אחרות אז אין לי ברירה" • בקרב קבוצות הגברים עלתה התנגדות עזה להתגורר ברב קומות משותף. הגברים התמקדו בחששות מהזר , מבעיות, ממריבות של שכנים , מחשש להימצאות בקרבת אנשים בעלי רקע שונה. והיו סיבות משותפות של אי יכולת להסתדר ושזה עשוי להיות מקור של צרות. • בקרב קבוצת הרווקות התקיימה הסכמה של חוסר העדפה להתגורר בבניין רב קומות כמתואר לעיל. בקבוצה זו התחדד ההבדל בין בניין של שיכון באמצע שכונה קיימת קלאסית בסח'נין שבדרך כלל היא צפופה ועמוסה ואין מרווח סביבתי ליד הבניין,לבין שיכון בשכונה חדשה מרווחת עם תשתית וסביבה יותר פתוחה המאפשרת חופש תנועה גם לילדים וגם למבוגרים. (זה מאוד חשוב ביציקת הצעת המכר להקטנת התנגדות לשיכון זאת שכונה חדשה ולא אוסף של בניינים בתוך העיר) • אבל בקרב קבוצת ראיונות העומק שבעצם שוכרים דירות , ובניגוד לכל משתתפי המחקר , ציינו שאין להם שום בעיה עם צורת מגורים זו, ושהם חיים את זה ביום יום. הנשים בקבוצה זו לא מעדיפות את צורת המגורים הזאת , אך בהחלט מוכנות לקבל את זה כפתרון . וכדיירים מנוסים בבתים משותפים העלו גם את הצורך באמצעי בטיחות בבית שהם קריטיים לילדים (לאור ריבוי של תאונות בית במגזר הערבי) זהו כנראה ארגומנט חשוב עבורם. לרוב משלמים שכירויות בין 1200 עד 1500 ₪ לחודש. ולרוב גרים בבניינים של אנשים פרטיים ולא אצל יזמים.

18. עמדות לדיור בדו קומתי צמוד קרקע • כשבדקנו את חלופת הדיור המשותף בדו קומתי צמוד קרקע , ראינו כי יש הבדל לטובה מבחינת התפיסה, וזה נחשב לפתרון פחות בעייתי מלהתגורר בשיכון רב קומתי. • בעיקר בגלל כניסה נפרדת ופחות הצורך בשטחים ציבוריים משותפים שצריך לנהל ביחד עם הדיירים. וברור שזה עוד יותר עדיף אם באותו מקום גרים אחים או תושבי סח'נין. • העדפה זו הייתה נחלת כל משתתפי הקבוצות למעט מרואייני העומק שהם גם שוכרי דירות שההעדפה שלהם קשורה ביכולת הכלכלית לממן פתרון כזה. • למרות הידיעה כי צורה כזו של מגורים תהיה הרבה יותר יקרה מאשר ברכישת שיכון בקבוצת הגברים הנושאים העדיפו צורה זו על כל צורה אחרת , גם כאופציה לרכוש בית כזה עבור הילדים שלהם ובעיקר כי ניתן גם לבנות לנכדים ... • חשוב לציין כי צוין ובאופן בלתי נעזר את הצורך וההעדפה בחלקות אדמה כדי לבנות דירות עבור הילדים אפילו אם זה נראה כמו שיכון ... דבר זה עלה בעיקר בקרב קבוצות הגברים הנשואים שמתחילים כבר לדאוג לבנים בהתאם לנורמה החברתית. • לאחר חקירה מעמיקה ועימות בין הנורמות וההעדפות החברתיות הקיימות לבין המציאות וזמינות הפתרונות , הרוב הסכים שפתרון של שיכון עם אפשרות בחירת השכנים עשוי להיות הפשרה הכי אופטימאלית מבחינתם . • זאת אומרת לאפשר לקרובי משפחה, לאחים או לחברים להתאגד יחד כקבוצה, ולאפשר להם לבחור בבלוק / שיכון רב קומות זה יפחית את ההתנגדות לשיכון בצורה מאוד משמעותית אפילו בקרב הנחקרים הכי נוקשים שגילו התנגדות עזה בתחילת השיחה.

19. פרק 3- מאפייני השכונה האיכותית • נניח שביישוב שלך צומחת שכונה חדשה ומציעה מקומות חדשים מגורים לזוגות צעירים, מה תרצה, מבחינה עקרונית, שיהיה בשכונה זו כדי לעבור לגור שם , ומה חשוב לך שלא יהיה בשכונה זו כדי לעבור לשם? • כמעט בכל הקבוצות עלה כי בשכונה כזאת חשובה הסביבה"שיהיה :תשתיות , פיתוח , כבישים ותחבורה מסודרים , בתי ספר, קופת חולים , טיפות חלב, סניף דואר,סופר מרקט" . כמו כן עלה הצורך שזה יהיה רכוש טאבו , בקרב הרווקים הדגישו את הצורך בכניסות נפרדות הדבר שמעיד על עמדות יותר גמישות באשר לצמודי קרקע. "חשוב שיהיה גן משחקים עבור הילדים – אין אפילו מקום אחד כזה בס'חנין , אנשים יוצאים לכרמיאל כדי לאפשר לילד לשחק בגן כזה " • "בעיקר אם המיקום טיפה רחוק ממרכז העיר חשוב מאוד זמינות הדברים האלה בשכונה זו כדי לא לטרטר אנשים עבור חלב ואוכל ודברים בסיסיים" • באופן בלתי נעזר - עלה בקבוצת הצעירים כי קיימת מוכנות לרכוש בית בבניין כזה בתנאי שתתאפשר רכישה קבוצתית של אחים או קבוצה של "מקובלים" וזהו ייחשב בעיניהם כפתרון או פשרה הוגנת. • בקרב קבוצת הרווקות – ברגע שתיארנו תסריט של שכונה חדשה מודרנית ומרווחת חשנו כי יש הפחתה משמעותית בהתנגדויות שעלו מקודם. למרות שציינו כי הן מעדיפות צמוד קרקע ולא דירה בבניין צפוף , גם שיהיה מקום שאפשר לטייל בו בשכונה, השטח מסביב הבית שיהיה מרווח , גינות , משחקים לילדים • גם בקרב מרואייני העומק עלו כמעט אותם התכנים וההעדפות לגבי הדרישות ומאפייני שכונה איכותית. נושא הסביבה, מקום משחקים לילדים , מרכז מסחריוכל התשתיות והמיקום של השכונה אם קרובה לבתי הספר וקיימת נגישות לשירותים.המנוסות בין מרואייני העומק הדגישו את חשיבות המטבח שיהיה מרווח ומתוכנן כי זה מרכז הבית בשבילה

20. מה חשוב שלא יהיה בשכונה זו ? • בקרב קבוצות הגברים הדגישו כי חשוב להם שלא יהיוזרים באותה שכונה והכוונה מחוץ לסח'נין. • שיהיוקריטריונים ברוריםלזכאות למי שיכול לגשת לרכוש בתים כאלה. • בקרב הנשים בלט במיוחד החשש ממיקום של אזור מפעלים , שלא יהיו אנטנות סלולאריות, שלא יהיה סמוך לאזורי גידולי צאן בסביבה, שלא יהיה ליד מקור של רעשים בסביבה.

21. פרק 4- תפיסת המחיר של דירות בנינים משותפים ועמדות כלפי לקיחת משכנתאלשאלת המחיר של דירה ממוצעת בשוק עומד היום על 600-650 אלף ₪ לדירה, האם הסכום הזה נראה לך סביר עבור רכישת דירה למשפחה? • לשאלת המחיר של דירה ממוצעת בשוק עומד היום על 600-650 אלף ₪ לדירה , האם הסכום הזה נראה לך סביר עבור רכישת דירה למשפחה? • בקבוצת הגברים הנשואים הביעו התנגדות נחרצת לרמות מחירים כאלה. בעיקר כשמשווים לחלופה לרכוש חלקת אדמה ולבנות עליה באותו המחיר. גם כשהסברנו כי מדובר במחיר כולל פיתוח ותשתיות גם אז נתקלנו בהתנגדות וטענו כי המחיר הסביר בשוק זהו כמאה אלף דולר . • "זה לא שלך באמת" "עדיף לרכוש 300 מטר קרקע ואבנה לאט לאט ולא יעלה לי 600 אלף " " 600 אלף עבור דירה שזה לא בית, זה יקר" "אפשר לקנות 300מטר קרקע ולבנות ב 300 אלף עליה " , "אפילו לשלם 500 אלף עבור הקרקע ולבנות אחר כך לאט", "אני יודע שבאזור שלנו מחירי הדירות נע בין 300 עד 400 אלף ₪ לדירה" • גם בקרב קבוצת הרווקים גילו רוב המשתתפים התנגדות למחיר שהוצע בטענה שזה יקר לאזור סח'נין. "בכרמיאל אפשר לרכוש דירה בשטח 125 מטר במחיר 400 אלף שח" • קבוצת הנשואות נחלקה לשני חלקים באשר לעמדות כלפי מחיר זה חלקם אמרו שזה מחיר מאוד יקר וחלק אמרו שזה יכול להיות סביר , גם קבוצת הרווקות התקשו להביע עמדה בעניין מאחר ועניין מימון הבית הנו תחום בלעדי לגברים ואין הנשים או משפחות הנשים משתתפות בו.

22. המשך... • הרווקות לא ידעו לתת תשובה לשאלה זו, ואין ביכולתם להעריך אם זה מחיר סביר או לא . השאלה הזאת הופכת לרלבנטית ובמידה הזוג נוטל משכנתא וזה משפיע על איכות החיים שלהם בהמשך וחסכון בעלות הבית יאפשר לרכוש דברים ורהיטים נוספים. • בקרב מרואייני העומק לא נתקלנו בהתנגדות למחיר זה ובעיקר כשהם התנסו כבר בתשלום שכר דירה חודשי, כך שהדבר מפחית חששות לנטילת משכנתא ורכישת בית בצורה כזאת. • בקרב הנשים מבין מרואייני העומק לא גילו עניין ובקיאות במחירים הבית או הדירות לכן קשה להן להביע עמדה. זה נראה להן יקר ...

23. מפרנס שני במשפחה בעד או נגד ? • רוב הנחקרים לא גילו התנגדות עקרונית שהאישה תצא ותעזור כמפרנס שני : " יש לי בת נשואה ואימא לילדים קטנים והיא עובדת כמורה, זה בסדר מבחינתי, כי היום יש לה עזרה יש גן ילדים והיא גם מקבלת עזרה מהמשפחה" • בקרב קבוצת הצעירים נתנו לזה חשיבות מאוד רבה "בימים אלו ובעידן כזה, אנחנו בעד שהאישה תצא ותעזור" הושמעה גם דעת מיעוט בקבוצות הגברים שצידדה במיוחד בתפקיד האישה כאימא וכעקרת בית, ושעדיף שתישאר בבית בממלכה שלה בבית ולדאוג לגידול הילדים שלה. "אני מאמין שתפקיד האישה היא עקרת בית ומקומה בקרבת ילדיה הקטנים" כל אמר אחד הגברים הנשואים. אך נחזור ונדגיש כי זו הייתה ונשארה דעת מיעוט . • בקרב קבוצות הנשואות והרווקות, הייתה הזדהות עם יציאת האישה לעבוד ולא רק כגורם שעוזר מבחינה כלכלית אלא שזה עוזר לה לפתח ולהגשים את עצמה כל זה כמובן תוך שמירה על הבית והילדים , בקרב הרווקות הדבר בא לידי ביטוי חזק יותר ופה אחד כולן תמכו ביציאת האישה לצאת לשוק העבודה. • גם בקרב מרואייני העומק, צידדו באופציה של מפרנס שני ושהדבר עשוי לעזור להם להגשים את החלום של קניית בית , וזה יעזור להרשות לעצמם לבצע צעד כזה. • רוב הנחקרים גילו כי אכן יציאת האישה לעבוד כמפרנס שני עשויה לעזור לזוג לקנות בית או ליטול משכנתא מאחר וזה מחזק את יכולת העמידה שלהם בתשלומי הבית.

24. האם קיים חשש מנטילת משכנתא ? • רוב המשתתפים גילו חשש והסתייגות מנטילת משכנתא : "איך ממשכורת 4000 ₪ אפשר לקחת משכנתא? " אחוז קטן מבני סח'נין המועסקים יש להם עבודה סדירה וקבועה לכן קשה לעמוד בזה" "משכנתא זה לכל החיים" • בקרב קבוצת הצעירים המשתתפים גילו מוכנות לנטילת משכנתא אם זה עונה לצרכים שלהם , אין התנגדות עקרונית או ערכית , אך קיים חשש מהעמידה בתשלומים לאור חוסר היציבות בתעסוקה. "אם אני מועסק בקביעות עם משכורת יציבה ועבודה יציבה אז אני מרשה לעצמי לקחת משכנתא" • התגלה חשש בקרב רוב הנשים הנשואות , מנטילת משכנתא והחשש מהסתבכות באי עמידה בתשלומים ואיבוד הבית. בודדות מהמשתתפות גילו אף התנגדות עזה לנטילת משכנתא אך לרוב לא היו מודעות לפרטי פרטים בנושא זה. ואולי זה קשור לנורמה שכל הנושא הפיננסי מנוהל על ידי הגבר יותר מאשר האישה ובכללותו גם רכישת או בניית בית. • בקרב קבוצת הרווקות היו חילוקי דעות בעניין והביעו עמדות אמביוולנטיות. • חלק גילו גמישות בעד נטילת המשכנתא ובעיקר אם הגבר מסודר ועובד בעבודה סדירה ויציבה , כדי לא להסתבך בעתיד. אך בכל השיח לשון התשובות היה "שחשוב שהוא יהיה לו עבודה סדירה" (כאילו קיימת צפייה ונורמה שזאת אחריות הגבר אפילו בקרב האקדמיות) דעת מיעוט נשמעה והייתה אפילו יותר נחרצת של חוסר מוכנות להתחתן עם בחור שאין לו פתרון "בחור שניגש להתחתן ואין לו בית והוא חייב לקחת משכנתא לצורך רכישת הבית אז למה לו שיתחתן בכלל ? " • מצד שני הטון של האקדמיות היה יותר גמיש והן בהחלט לא פסלו לגמרי האפשרות להתחתן עם בחור שיהיה חייב לקחת משכנתא כדי לקנות בית. • כשסיפרנו למשתתפות על המקרה של הבחור בן 29 שדוחה את נושא החתונה בגלל חוסר המוכנות להתפשר על פתרון הבית. כל המשתתפות הביעו הזדהות עם העמדה של אותו בחור. וזה חידד את הנורמה של בחור ללא בית איננו כשיר לבוא ולהתחתן בס'חנין. • בקרב מרואייני העומק לא גילינו התנגדות לנטילת משכנתא, וההיפך הוא הנכון, הם מאמינים כי זו דרך שעשויה לקרב את פתרון הדיור שלו לעומת המצב הנוכחי.

25. פרק 5 - בדיקת חלופות • נניח שבסחנין, ובמקום ירוק ויפה, קמה לה שכונה חדשה בשם שכונת הפרחים / הוורדים, בשכונה זו נבנו מספר בנינים רבי קומות שהציעו לך דירות לרכישה, בגדלים שונים 3-4-5 חדרים , במחירים 600-700 אלף שח. עם אופציה למשכנתא בהחזר חודשי של 1500- 2000 ₪ לחודש , ובמקדמה של 20% , כאשר בשכונה תימצא תשתית טובה , כבישים מסודרים ,גני ילדים, מרכז מסחרי, מגרשים לילדים ונוער, תחבורה ונגישות טובה, והכל בעיצוב מודרני ובסביבה ירוקה – תן ציון בין 1 עד 7 למידת האטרקטיביות של הצעה עבורך ?כאשר 1 ממש לא אטרקטיבית ,,, ו 7 אטרקטיבית ביותר. • רוב הנחקרים גילו אהדה לחלופה זו מבחינה עקרונית כפתרון למצוקת הדיור בסח'נין, וכל אחד מצא משהו שמתאים לו היו כאלה שאהבו את הדו משפחתי או צמודי הקרקע וכאלה שאהבו שמדובר בשכונה חדשה ומודרנית, או אלו שאהבו אופציה זו בתנאי שיתאפשר להם להתארגן כקבוצות מכרים ביחד וכך הלאה. • אך כמעט הרוב גילה התנגדות עזה מאוד לגובה המחירים ואף פסלו את האופציה הזאת בגלל סעיף המחיר. כן הושמעו דעות של מיעוט שגרסו שמכורח המציאות אין להם ברירה אלה לקבל פתרון כזה. ובקרב מרואייני העומק זאת הייתה אופציה מצוינת בעיקר עם תתקיים אופציה של משכנתא בגובה 80% כפי שהצענו בחלופה זו.

26. המשך... • בקרב קבוצת הגברים, לא הייתה הסכמה ברמה הבלתי נעזרת , ומייד עלתה התנגדות המחיר וצפה על פני השיחה • בנטרול נושא המחיר היו חלק שצידדו בהצעה זו אך תחת הסתייגות גדולה מנושא המחיר. וכשהצענו את אופציית דו משפחתי או צמוד הקרקע התקבלו תגובות יותר חיוביות. "כך כל אחד ולפי היכולת שלו קונה מה שמתאים לו או שיכון או צמוד קרקע" • גם בקבוצת הנשואות, וברמה הבלתי נעזרת ,לא מצאו בהצעה זו כאטרקטיבית. וטענו כי המחיר נראה להם מאוד יקר בעיקר מול חלופות של רכישת קרקע ובניית בית.היה ברור כי תחום איננו תחום השליטה של הנשים והידע שלהם . למרות שההצעה נראית להם אטרקטיבית מבחינה עקרונית כשכונה חדשה עם כל האופציות , אך המחיר זה שגרם להתנגדות . דעת מיעוט גורסת כי הצעה זו אטרקטיבית. כשהצענו חלופת צמודי הקרקע 2 קומות ליח' - הנשים הנשואות גם הביעו העדפה בהנחה וזה מתאפשר כלכלית • קבוצת הרווקות גילו עניין רב בהצעה זו ונתנו ציונים מאוד גבוהים כמעט בפה מלא. והחלופה הזו נראתה אטרקטיבית כחבילה כמו בתיאור שכונה חדשה , פיתוח, גנים ומרווח . וגם הייתה מעין הנחה שזו שכונה של זוגות צעירים בממוצעי גילאים קרובים , ומאותו רקע .כשהצענו חלופה של צמודי קרקע רוב המשתתפות הביעו נכונות יותר והעדפה מוגברת לחלופה זו בהנחה וזה אפשרי מבחינה כלכלית של הבן זוג. • קבוצת הרווקים: נחלקו לשני חלקים , חלק שפסל את האופציה זו עקרונית וחלק שפסל בגלל המחיר אך היו 3 משתתפים שנתנו ציוני בינוניים למידת האטרקטיביות של החלופה הזו . אלו שהביעו מוכנות לאופציה זו העלו את זה בהסתייגות רבה מנושא המחיר ובתנאי שיתאפשר להם לארגן קבוצה של רוכשים מבני משפחה וחברים איתם אפשר להסתדר. • קבוצת מרואייני העומק - שוכרי הדירות : גילו הסכמה מלאה שזו הצעה מאוד אטרקטיבית כי מילא משלמים סכומים אלו כשכירות דעה זו הייתה חוצה גברים נשים וגילאים. לנשים לא ידעו בדיוק איך להתייחס לגובה הסכום שנראה להם גבוהה , אך ההצעה מאוד אטרקטיבית מבחינתם . האופציה של צמוד קרקע פחות עדיפה בהתחשב בהפרשי העלויות המשמעותית

27. אלו חששות יש לכם מהצעה זו ? • בקבוצות הגברים החששות שעלו היו קשורים לרוב בנושא השכנים , וחוסר השליטה שלך לבחור שכנים טובים. גם עלה החשש מלגור ליד אנשים מחוץ לסח'נין שקשה להסתדר איתם. • בקבוצת הנשים כמעט ולא התגלו חששות עקרוניות למגורים בשכונה כזאת. דעת מיעוט גרסה כי יש לה חששות מנושא השכנים , וחוסר היכולת לבחור את השכנים זה עשוי להפריע לה. דעה זה לא קיבלו ביטוי או הסכמה ממשתתפות הקבוצה. • בקבוצת הרווקות ציינו כי החששות הן רגילות ולא עקרוניות של ניקיון וסידור והחשש הרגיל מהחיים החדשים של נשואים, אך זהו חשש כללי ולא דווקא קשור לשכונה ספציפית זו.דווקא שמענו דעות שיש ציפייה לשכונה טובה מאחר והרוב יהיו זוגות צעירים כמו כולנו...זהו ארגומנט אטרקטיבי בעיני הצעירים שעוזרים בעיצוב תדמית השכונה כאיכותית. עלה גם החשש מחוסר היכולת לבחור את השכנים, וחשש מדיירים בעייתיים מרקעים סוציו שונים אך בעיקר מאנשים זרים מחוץ לסח'נין. • בקרב מרואייני העומק – החששות בעיקר אם הסביבה או השכונה הזאת תתבצע בפועל בהתאם למה שהוצג בתסריט זה. כי זה נשמע להם כמו חלום בס'חנין.

28. פרק 6 - הקונספט התקשורתי למיצוב • בבדיקה מאוד מהירה ושטחית מחוסר הזמן - עלו שתי חלופות פופולאריות מבחינה תקשורתית . • حيالورود – بيت عصري للاجيال القادمة - שכונת X - בית מודרני לדורות העתיד • בקרב הרווקים והרווקות זאת הייתה האופציה הכי פופולארית • حي الورود – لسعادة اطفالكوهداوة بالك - שכונת X –אושר לילדיך ושקט לנפשך • בקרב קבוצת הנשואים הייתה הסכמה על אופציה 2

29. מסקנות ודיון

30. מסקנות ודיון • מחקר זה בא וחידד את התפיסה הערכית של המושג בית, והבליט כי בקרב האוכלוסייה הערבית קיימת תפיסה ייחודית סביב מושג זה. וכי דירה בבניין משותף בצורה הפשוטה שלו לא ממש נחשבת לבית עבור הנחקרים. • כמו כן התגלתה תפיסה ייחודית בכל הקשור למושג שיכון או מגורים בבית משותף לרוב תפיסה שלילית ולא אוהדת בלשון המעטה. ואולי כל זה בא מחוסר ניסיון קולקטיבי של תושבי סח'נין בדיור משותף. כי הרוב המכריע גרים בבתים פרטיים או בקומות עליונות של בית אב המשפחה (שעדיין כל הבלוק הזה נקרא בית המשפחה ) נקודת היחס ובית החלומות של הנחקרים היא תמיד מול החלופה הנורמטיבית לבנות בית על קרקע פרטית או מעל גג ההורים וכך לשמור על שלמות המשפחה. • המילה שיכון כפי שהיא נתפסת היום , עבור רבים במחקר זה , הנה מפלט אחרון לפתרון בעיית הדיור . • הממצא הכי מעניין במחקר זה היה לגלות את החרדה בה שרויים הרווקים הצעירים מהמושג בית ועד כמה הנורמה החברתית (לבנות בית לפני שמתחתנים) חזקה שהם אפילו מתקשים לשקול את האופציה של שיכון. • מצד שני ראינו כי לאלו ששוכרים בית היום, יש תשוקה ורצון עז להיפטר מהנדידה ושליטת המשכירים בחייהם ולגאול אותם מהשכירות ומוכנים לכל פתרון שיקרב אותם להגשים את החלום שלהם להיות בעלי בית . • מנגד ראינו קבוצה של אנשים שמשתוקקים גם למצוא חלקת אדמה כדי לבנות בית עבור הילדים או הנכדים שלה.

31. המשך... • בבחינת העמדות כלפי מגורים בבניין משותף , ראינו כי ישנה התנגדות לצורת מגורים זו אך שמענו בין השורות שבמקרה הצורך אנשים יהיו מוכנים לקבל ולהתאקלם עם האופציה הזאת. הכל תחת הסתייגות מאוד חזקה בעיקר בקרב הגברים לנושא ההרכב של הבניין המשותף. וכלל שהבניין דמה לבית המשפחה הרב קומתי ככל שפחתה ההתנגדות . זה אומר לאפשר למספר אחים או מכרים לבוא ולהתגורר כקבוצה ובכך לשלוט במניין השכנים . • ראינו כי קיים תנאי בל יעבור בבחירת מקום מגורים וזה הימצאות הבית / הדירה בגבולות סח'נין אך לא במקום נידח ומנותק מתשתיות. • בניגוד לתפיסה בקרב האוכלוסייה היהודית , השיכון לא נתפס כאזור של עוני . כי מצד אחד אין דוגמאות חיות לכך בסביבה הקרובה של תושבי סח'נין. לכן ההתנגדות איננה למילה שיכון אלא למהות של בית ללא גג לבנות עליו, וללא קרקע מתחתיו בניגוד לנורמה ולשכיח בקרב תושבי העיר. • בית החלומות של תושבי סח'נין זה רכוש פרטי בסח'נין, בית גדול ומרווח, עם גג, בית החלומות חייב להיות בסביבה הטבעית לא בין זרים . • ובכן הצעת המכר של פרויקט כזה חייבת לקחת בחשבון את ההקשר ולא להציע בניין דירות משותף כיחידה עצמאית , אלא לעטוף את זה בארגומנטים שיעזרו להידמות את זה כמה שיותר לבית כפי שמשתקפת בדעתם. • יהיו אלו שהחלום שלהם זה צמוד קרקע או דו משפחתי בכניסות נפרדות עם גג לבנות עליו. ויהיו גם כאלה שהחלום שלהם זה שיהיו בעלי בית וגם אם זה דירה בבית משותף ורב קומות. העיקר שיהיה במעטפת החברתית תרבותית מקובלת.

32. המשך... • כשבדקנו עמדות כלפי צורת המגורים של בניין רב קומות גילינו כי קיימת התנגדות וסלידה מצורת מגורים זו. בעיקר אם מדובר בשיכון כחלופה עצמאית (והתגלה יותר מאוחר בעת הצעת חלופות שלמות העמדות השתנו בהתאם). גם ראינו כי ישנם שתי אוכלוסיות שונות בתכלית מבחינת העמדות כלפי צורת המגורים הזאת . • קבוצה אמידה שלא מוכנה להתפשר על בית פרטי ותחפש לקנות חלקת אדמה ולבנות עליה . ואגב כאן גם לא אכפת להם לבנות מגדל רב קומות לאכלס בו את הבנים או הנכדים העיקר שיהיה שלהם. ומצד שני קבוצה פחות אמידה ששוכרת היום דירות בסחנין או מחוצה לה שיהיו מעוניינים בחלופה כלכלית רלבנטית וכן ההתנגדות לרב קומות הוא כמעט ולא קיים. • במחקר זה גילינו כי להורים יש השפעה על בחירת מקום המגורים בעיקר בקבוצות הצעירים הרווקים והרווקות. וזה חשוב בקביעת קהלי היעד בכל קמפיין תקשורתי צריכים להגדיר את ההורים כקהלי יעד משניים . והגברים הרווקים / הנשואים כקהלי היעד המרכזיים , כי מבחינה חברתית הם אלו האחראים הבלעדיים על אספקת מקום המגורים. • כמו כן רצוי אולי לבחון לפצל את הקמפיין לשני חלקים . חלק הפונה לציבור השוכרים היום דירות כבעל צרכים מסוימים, ולציבור המתחתנים המחפשים פתרון דיור יותר יקר אולי ולפנות אליה בצורה אחרת .

33. המשך... • גם כשבדקנו עמדות כלפי מגורים בצמודי קרקע או דו משפחתי גילינו כי החלוקה בין שני הקהלים עודנה קיימת . אלו המחפשים פתרונות דיור קלאסיים פחתה ההתנגדות שלהם לרכוש דירה או יחידה כזאת לעומת שיכון. ואלו המחפשים רק להיפטר ממצב השכירות והנדידה שנשארו עם ההעדפה לשיכון בגלל העלות הצפויה לצמוד קרקע. בשני המקרים שני הקהלים צידדו בתנאים המיקום, הסביבה , התשתיות, השכנים מה שמביא אותנו להסיק ששיווק פתרון משותף הנו פרקטי עם הדגשים שונים. • כשהצגנו את חלופת השכונה כמוצר , ראינו כי יש שיפור לטובה בהתייחסות לכל הסוגייה בכל הרבדים ובקרב כל הקהלים של המחקר. ברגע שהצגנו שמדובר בשכונה עם תנאים סביבתיים ופיתוח ראינו כי זה עונה על הצרכים והדרישות של בית מגורים איכותי. ועלו באופן בלתי נעזר פרמטרים חשובים בעיני הנחקר במסגרת אותה שכונה . פרמטרים כמו כבישים ופיתוח, מרכזי מסחרי , גני ילדים , טיפות חלב, דואר, וכד' היו משותפים לרוב משתתפים המחקר גם לציבור השוכרים , גם לרווקים , גם לנשואים מה שאומר שניתן לשווק קונספט אחד שיענה על שני הצרכים מבלי שאחד יהיה עדיף על השני ומבלי שאחד יכרסם בשני. קונספט זה חייב להכיל את העטיפה שמכילה את כל הפרמטרים שהוזכרו ועוד להתחשב במה שכדאי להדגיש שלא יהיה • בקרב קבוצות הגברים הדגישו כי חשוב להם שלא יהיוזרים באותה שכונה והכוונה מחוץ לסח'נין. ושיהיוקריטריונים ברוריםלזכאות למי שיכול לגשת לרכוש בתים כאלה. בקרב הנשים בלט במיוחד החשש ממיקום של אזור מפעלים , שלא יהיו אנטנות סלולאריות, שלא יהיה סמוך לאזורי גידולי צאן בסביבה, שלא יהיה ליד מקור של רעשים בסביבה.

34. המשך... • הדבר הבולט ביותר במחקר זה , היה ההתנגדות העזה לגבי מחיר דירה בשיכון המוצע גם בקרב הנשואים , הרווקים , הנשואות , והרווקות ציינו כי מחיר של 600-650 אלף ₪ לדירה בשיכון זהו מחיר מאוד יקר יחסית לחלופות הקיימות בכרמיאל השכנה. או בחלופת בניית בית על קרקע של 300 מטר בעיקר בקבוצות הגברים. • אך העיקר שהושמעה התנגדות חזקה מאוד בקרב הרווקים והנשואים שכמעט העפילה על אטרקטיביות המוצר החדש קרי השכונה החדשה המתוכננת בסחנין. • להפתעתנו הרבה , שוכרי הדירות דלי היכולת דווקא לא נפלו מהמחיר שהוצג ובעיקר כצמוד למחיר הצגנו חלופת נטילת משכנתא בתנאים טובים עם מקדמה של 20% בלבד ותשלומים שנעים בין 1500 עד 2000 ₪ לחודש. • ככל שהתא המשפחתי מורכב משני מפרנסים כך תפחת ההתנגדות לנטול משכנתא לצורך קניית בית או דירה . בסחנין לא התגלתה התנגדות עקרונית ליציאת האישה לשוק העבודה כמפרנס שני. אך ברור היה כי את העול המרכזי צריך לשאת הגבר . עובדה זו מחזקת את הפילוח המתבקש בחיפוש אחרי קונים לפרויקט זה . כלל שפונים לזוגות או תאים משפחתיים עם שני מפרנסים כך יעלו הסיכויים לסגור עסקה . גם כאן הייתי מכניס את דמות האישה לקמפיין התקשורתי לצד הגבר כמובן במטרה לאתר פלחים כאלה ומבחינה שיווקית כמון ניתן לאתר אותם בחיפוש במקומות העבודה כמו בנקים, עובדי ציבור , מורות, אחיות וכד'...

35. הפופולאריות של החלופות שנבדקו הצביעו על כוונות ועמדות מאוד ברורות. • רוב הנחקרים גילו אהדה לחלופה זו מבחינה עקרונית כפתרון למצוקת הדיור בסח'נין, וכל אחד מצא משהו שמתאים לו. היו כאלה שאהבו את הדו משפחתי או צמודי הקרקע וכאלה שאהבו שמדובר בשכונה חדשה ומודרנית, או אלו שאהבו אופציה זו בתנאי שיתאפשר להם להתארגן כקבוצות מכרים ביחד וכך הלאה. • להתנגדויות העקרוניות הצלחנו בכל זאת לאתר פשרות ופתרונות שהועלו על ידי הנחקרים. למשל ההתנגדות לנושא אכלוס זרים מחוץ לסחנין באותה שכונה או באותו שיכון הוצע פתרון מטעם הנחקרים שמצדד במתן אפשרות להתאגד כקבוצה , קבוצת אחים , או קבוצת חברים או קבוצת מכרים וכד'. או למשל בנוסף להיצע של דירות ברב קומות גם להציע בתים דו משפחתיים וצמודי קרקע . • כמעט הרוב גילה התנגדות עזה מאוד לגובה המחירים ואף פסלו את האופציה הזאת בגלל סעיף המחיר. כן הושמעו דעות של מיעוט שגרסו שמכורח המציאות אין להם ברירה אלה לקבל פתרון כזה. ובקרב מרואייני העומק זאת הייתה אופציה מצוינת בעיקר אם תתקיים אופציה של משכנתא בגובה 80% כפי שהצענו בחלופה זו • אך מול התנגדות המחיר כמעט ולא מצאנו פשרה כלשהי. למעט נושא המשכנתא שנראה סביר לחלק קטן מתוך הנחקרים . ובעיקר לשוכרי הדירות. • המסקנה : יש לשווק חבילה שלמה של שכונה שלמה ולא בלוק של שיכונים , ברגע שיש הצהרה של שכונה כולל מרכז מסחרי , גני ילדים , תשתיות וכדו מופחת הלחץ וההתנגדות בצורה משמעותית. השכונה צריכה להיות עבור בני סח'נין בלבד. וצריכה להכיל שני מוצרים גם דירה ברב קומות וגם דו משפחתי וצמוד קרקע . במצג כזה של שכונה מודרנית מתוכננת יש הנחה סמויה שהדיירים "יהיו כמוני" מאותו רקע ואתו סוציו אקונומי. לא לשלב את המשכנתא כחלק מהחיבה אלא כאופציה אפשרית נוספת כי יהיו אלו שרוצים לרכוש בלי משכנתא.

36. הקונספט התקשורתי • ראינו כי עבור הנשואים תכנים הקשורים בילדים והשקט הנפשי של ההורים מדבר לקבוצה זו . • עבור הרווקים והרווקות תכנים כמו בית מודרני לדורות העתיד נראתה כאופציה טובהויותר מתאימה להם • מכל הבחינות ניתן להסיק כי קמפיין הפרסום חייב להציג מוצר שהנו שכונה , מרווחת, עם גנים ציבוריים ופינות למשחקי הילדים, שכונה לבני סח'נין. שיש בה להציע גם שיכון ברב קומות וגם דירה. המעטפת התדמיתית משותפת לכולם ומכילה את הבית. • המחקר בעיקר מרים דגל אזהרה בצבע אדום לשיווק מכני או קלאסי של דירות בבניינים משותפים וקורא למקבלי ההחלטות להתגמש ולהציע חלופה מקיפה יותר שלוקחת בחשבון את אורח החיים ומאפייני החברה והתרבות שלהם.

37. המלצות לצעד הבא • גיבוש תמהיל מוצר בהתאם לתכנים שעלו • תמחיר והמחרה של מגוון המוצרים שמוצעים למכירה • בחינת מחירי השוק בסחנין והסביבה ובדיקת החלופות הקיימות • גיבוש קונספט תקשורתי • תוכנית יחסי ציבור מקדימים • תוכנית שיווק ובעיקר קד"מ מקומי

38. בהצלחה !