בַּמָקוֹם שֶׁשְּׁנֵי מַסְמְרִים חֲלוּדִים נֶחְלָצִים בַּחֲרִיקָה מֵאֲחִיזַת הַקֶּרֶשׁ לֶאֱחֹז אֲוִיר נוֹלַדְתִּי לִכְתֹּ

1. בַּמָקוֹם שֶׁשְּׁנֵי מַסְמְרִים חֲלוּדִים נֶחְלָצִים בַּחֲרִיקָה מֵאֲחִיזַת הַקֶּרֶשׁ לֶאֱחֹז אֲוִיר נוֹלַדְתִּי לִכְתֹּבפַּרְשָׁנוּת חֲדָשָׁה לַהַצָּגָה. עיצוב ובניית מצגת: שרית שץ

2. * לִפְנֵי עֶשְׁרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים עָזַבְתִּי. מֵאָז אַחַת לִשְׁבוּעַיִם בַּקַּיִץ אַחַת לְחוֹדְשַׁיִם בַּחֹרֶף אֲנִי בָּאָה לְבַקֵּר. הַדֶּרֶךְ אֶל נֵצֶר רְצוּפָה שְׁלָטִים הַמּוֹדִיעִים מַה אֶפְשָׁר לִקְנוֹת וְהֵיכָן לְבַלּוֹת. בִמְקוֹם הַשַּׁעַר הַיָּשָׁן עִם הַכְּנָפַיִם הַגְּדוֹלוֹת שֶׁחָרְקוּ עַל צִירָן וְנִנְעֲלוּ בִּבְרִיחַ נִצָּב שַׁעַר חַשְׁמַלִּי וּבְצִדּוֹ בּוּדְקֶה שֶׁל שׁוֹמֵר, אַחֲרָיו נֵצֶר וְשׁוּם מָקוֹם אַחֵר לֹא בַּיִת. 9.2004

3. * אָבִי נִצַּל בִּזְכוּת הַפּוֹלָנִית הַקּוֹלַחַת שֶׁהָיְתָה שְׁגוּרָה בְּפִיו וְכֵיוָן שֶׁבִּעֵר אֶת שְׁפַת הַיִּידִישׁ שֶׁאָחֲזָה בִּגְרוֹנוֹ. חַבְרֵי הַקִּבּוּץ שֶׁגָּדַלְתִּי בּוֹ קִלְּלוּ בְּפּוֹלָנִית, בְּרוּסִית, בְּגֶרְמָנִית וּבְאוֹתָן שָׂפוֹת צָחֲקוּ עַד דְּמָעוֹת. בְּיִידִישׁ הִתְוַכְּחוּ הַחֲבֵרִים בְּעִקְּשׁוּת מָרָה בִּשְׂפַת הַבַּית הִסְתַּרְנוּ מֵהֶם סוֹדוֹת בְּעִבְרִית צֶחָה צִטְּטוּ אִידֵאָלִים, נִסְּחוּ תַּקְנוֹנִים, גִּבְּשׁוּ הַחְלָטוֹת. רַק לְזַעֲקוֹת אָבִי בַּחֹשֶׁךְ מִתּוֹךְ שֵׁנָה לֹא הָיְתָה שָׂפָה, לֹא תַּרְגּוּם, לֹא עֲרִיכָה. כְּמוֹ אֲבָנִים מְשֻׁנָּנוֹת נָפְלוּ בְּזוֹ אַחַר זוֹ מֵהַמִּטָּה הוֹלְמוֹת בָּרִצְפָּה. וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְבַעֵר אוֹתָן מֵהַבַּיִת גַּם כְּשֶׁנִּקִּינוּ וּפִנִּינוּ וְשָׁטַפְנוּ בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה. גַּם אִם יַחְלִיפוּ אֶת הָרִצְפָּה הֵן יִהְיוּ שָׁם, חֲזָקוֹת מִמֶּנָּה, נְעוּצוֹת בָּאֲדָמָה, אַבְנֵי שָׂפָה. 12.2007

4. זיכרונות מרקו פולו בְּזכְרוֹנוֹתָיו כּוֹתֵב מַרְקוֹ פּוֹלוֹ שֶׁיָּצָא לְסִין כְּשֶׁבְּיָדוֹ מִכְתָּב מִנְּצִיג הָאַפִּיפְיוֹר וּבַקְבּוּק שֶׁמֶן מֵהַמְּנוֹרָה הַדּוֹלֶקֶת בַּקֶּבֶר הַקָּדוֹשׁ בִּירוּשָׁלַיִם. אֲנִי שֶׁנְּדוּדַי מִסְתַּכְּמִים בְּמִדַּת נַעֲלַי יָצָאתִי לְדַרְכִּי לְלֹא מִכְתָּב מִנָּצִיג רִשְׁמִי כָּלְשֶׁהוּ, וְאֵינֶנִּי נוֹשֵׂאת שֶׁמֶן מִמְּנוֹרָה דּוֹלֶקֶת בְּקֶבֶר קָדוֹשׁ אוֹ אֵשׁ, רַק עָשָׁן אָפֹר, בָּהִיר,חֲמַקְמַק הַמִּתַּמֵּר מֵאֲרֻבּוֹת עֵינֵי הָאֲנָשִׁים שָׁנִים לְאַחַר שֶׁהָאֵפֶר שָׁקַע אֶל תַּת-הַשִּׁכְחָה. וְגַם אִם עַד סִין הָיִיתִי מַרְחִיקָה אֵינֶנִּי יוֹדַעַת אִם הָיִיתִי לוֹקַחַת אִתִּי מַשֶּׁהוּ מִלְּבַד הָאָפֹר, הַבָּהִיר, הַחֲמַקְמַק הַמִּתַּמֵּר אֶל עָל אַט אַט

5. להביט בעיניו "ישנים זה ליד זה בשדות השלף, איש איש וסוסו הרעבקשור לו אל רגלו". איסאק באבל, חיל הפרשים, תרגום: נילי מירסקי אַחֲרֵי כָּל כָּךְ הַרְבֵּה לֵילוֹת יַחַד מַה לִי בְּחַיַּי בְּלִי הַסּוּס הָרָעֵב הַקָּשׁוּר אֵלַי? שֶׁכָּל מְנַת אֹכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּיָדִי אֲנִי מוֹשִׁיטָה אֶל פִּיו לִפְנֵי שֶׁמּוֹשִׁיטָה אֶל פִּי שֶׁרַק אִתּוֹ אֲנִי יוֹדַעַת לִדְהֹר אֶל תּוֹךְ מַשְּׁבֵי אֲוִיר רוֹעֲדִים מֵעַל מָצוּק נִפְעָר. רָצִיתִי פַּעַם אַחַת לְהַבִּיט בְּעֵינָיו, לְהָבִין מִי בֵּינֵינוּ מוֹבִיל, מִי מוּבָל וּמַה שְׁנֵינוּ מוֹבִילִים בְּשְׁקִיקָה כָּזוֹ זֶה לָזוֹ, וְכָל הַלַּיְלָה לִטַּפְתִּי אֶת גּוּפוֹ, סֵרַקְתִי אֶת רַעֲמָתוֹ הַפְּרוּעָה עַל עָרְפּוֹ, נָשַׁמְתִּי אֶת הֶבֶל פִּיו הַחַם, כָּל הַלַּיְלָה קְשׁוּרִים יַחַד וּרְכוּשֵׁנוּ רָעָב. וַאֲנִי רָצִיתִי פַּעַם אַחַת לְהַבִּיט בְּעֵינָיו שֶׁל הַסּוּס הָרָעֵב הַקָּשׁוּר אֶל רַגְלִי לְהָבִין אֶת פֵּשֶׁר הָרָעָב שֶׁנּוֹגֵס בּוֹ וּבִי וְלָמָּה מִכָּל הַבְּרִיּוֹת בָּעוֹלָם דַּוְקָא אֵלַי הוּא נִקְשַׁר. לִפְעָמִים אֲנַחְנוּ מְהַלְּכִים יַחַד בִּשְׂדוֹת שֶׁלֶף לִפְעָמִים מַשְׁקִיפִים עַל נְקִיק נִסְתָּר וְיֵשׁ יָמִים שֶׁאֲנַחְנוּ שׁוֹתְקִים זֶה מוּל זוֹ מִשְּׁתֵּי הַשָּׂפוֹת שֶׁל אוֹתוֹ נָהָר, אֲבָל עִם עֶרֶב הוּא תָּמִיד שָׁב אֵלַי, מִתְנַשֵּׁם לְיָדִי, מִצְטַנֵּף וְנִרְדָּם.

6. בעניין כמות הקמח הַבִּיוֹגְרַפְיָה הִיא בָּצֵק שֶׁנִּדְבַּק לִי לַיָּדַיִם, לֹא בָּרוּר הֵיכָן נִגְמָר הַבָּצֵק,וְלֹא הֵיכָן מַתְחִילוֹת הָאֶצְבָּעוֹת שֶׁהוֹפְכוֹת וְלָשׁוֹת בְּתוֹךְ הָעִסָּה הַדְּבִיקָה. אִם מוֹסִיפִים אֶת כַּמּוּת הַקֶּמַח הַנְּכוֹנָה נִתָּן לְשַׁחְרֵר אֶת הָאֶצְבָּעוֹת מִתּוֹכָהּ, אִם כִּי בְּעִנְיַן כַּמּוּת הַקֶּמַח צָרִיךְ לְהִזָּהֵר, גַּם בְּמִדַּת הַלִּישָׁה וּכְשֶׁהַבָּצֵק הַדָּבִיק הוֹפֵךְ לְבַסּוֹף לְגוּשׁ גָּמִישׁ הַנַּעֲנֶה לְכַפּוֹת יָדַי הַיְּחָסִים בֵּינֵינוּ מִשְׁתַּנִּים לְטוֹבָתִי אֲבָל זוֹ כְּבָר לֹא הַבִּיוֹגְרַפְיָה שֶׁלִּי. 11.2004

7. כרונולוגיה אַחֲרֵי הַשִּׁחְרוּר מֵהַמַּחְנֶה קָרְאוּ לוֹ הַמְּיַסְּדִים קִבּוּץ בּוּכֶנְוַאלְד בָּאָרֶץ "הַמִּלָּה הַלּוֹעֲזִית צָרְמָה לָאֹזֶן הַיִּשְׂרְאֵלִית"* אָז עִבְרְתוּ אֶת בּוּכֶנְוַאלְד לְנֵצֶר. הַחֲבֵרִים שֶׁלֹּא הִצְלִיחוּ לְהִשְׁתַּחְרֵר, תְּקוּפַת מָה, מֵהַשֵּׁם הַקּוֹדֵם קָרְאוּ לוֹ נֵצֶר בּוּכֶנְוַאלְד. חַבְרֵי גִּבְעַת בְּרֶנֶר שֶׁהִצְטָרְפוּ אַחֲרֵי "הַפִּלּוּג" הוֹסִיפוּ סֶרֶנִי. מֵאָז נֵצֶר סֶרֶנִי מוֹפִיעַ בְּרֹאשׁ הֶעָלוֹן וּבַשְּׁלָטִים שֶׁלְּאֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ, בַּמַּפּוֹת וְעַל הַמַּשָּׂאִיּוֹת שֶׁיִּצְּרוּ פַּעַם בְּמִפְעַל הַמַּתֶּכֶת. בֵּינֵינוּ קָרָאנוּ לַמָּקוֹם נֵצֶר אֲבָל בָּרֶוַח שֶׁבֵּין הַ"נֵצֶר" לְ"סֶרֶנִי" נִמְצָא תָּמִיד בּוּכֶנְוַאלְד. 11.2004 * יהודית תידור באומל, קיבוץ בוכנוואלד, עמ" 137.

8. מתוך: פרשנות חדשה להצגה כְּמוֹ עֵץ הַמּוֹסִיף שָׁנִים בְּטַבְּעוֹת גֶּזַע אֲנִי מוֹסִיפָה פַּרְשָׁנֻיוֹת. כָּל שָׁנָה, בְּסוֹף הַהַצָּגָה, אַחֲרֵי הַתְּכָכִים, הַבְּגִידוֹת וּמְזִמּוֹת הָעֲלִילָה, כְּשֶׁכַּמָּה פּוֹעֲלִים עֲיֵפִים מְפָרְקִים בִּשְׁתִיקָה בָּמָה, הַיַּלְדָּה שֶׁהָיִיתִי מִתְרוֹצֶצֶת שָׁם אוֹסֶפֶת מַסְמְרִים חֲלוּדִים מֵהָרִצְפָּה לִכְתֹּב בָּהֶם פַּרְשָׁנוּת חֲדָשָׁה לַהַצָּגָה.

9. כמה הערות 1. כָּל כָּךְ הַרְבֵּה דְּבָרִים לֹא פְּתוּרִים הִשְׁאַרְתִּי כָּאן כְּשֶׁעָזַבְתִּי חָשַׁבְתִּי שֶׁמֻּתָּר לִי לִבְרֹחַ חָשַׁבְתִּי שֶׁיֵּשׁ לְאָן. 2. בְּגִיל עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע עָזַבְתִּי מֵאָז אֲנִי בַּדֶּרֶךְ מִנֵּצֶר, מֵאָז אֲנִי בַּדֶּרֶךְ אֶל נֵצֶר, מֵאָז אֲנִי בַּדֶּרֶךְ 3. הָיִיתִי שׁוֹבֶרֶת / מֶטֶר אַסְפַלְט / אַחֲרֵי מֶטֶר אַסְפַלְט / בַּדֶּרֶךְ לַקִּבּוּץ הַזֶּה / שֶׁלֹּא / אוּכַל / לַחֲזֹר 4. בְּמַשְׁקוֹף הַבַּיִת אַבָּא תָּמִיד מַמְשִׁיךְ לִשְׁאֹל"עַדִינְקָה לֹא שָׁכַחְתְּ מַשֶּׁהוּ"? וְאִמָּא מַמְשִׁיכָה לְנוֹפֵף בְּיָדָהּ לְשָׁלוֹם. 6.2004

10. אם לאהוב אָז כְּמוֹ תָּמָר. כָּמוֹהָ לְהִתְבַּזּוֹת כְּזוֹנָה עַל אֵם הַדֶּרֶךְ תִּמְנָתָה, כָּמוֹהָ לְהִתְעַטֵּף בְּשִׂמְלָה כֵּהָה וְלַעֲטוֹת צָעִיף סָמִיךְ. כָּמוֹהָ, בְּסַבְלָנוּת אֵין קֵץ לֶאֱרֹב לְךָ, לְפַתּוֹת אוֹתְךָ וְדֶרֶךְ סִדְקֵי הָעֵינַיִם לִבְלֹשׁ אַחֲרֶיךָ, בְּכַחַשׁ לְהַשִּׂיג מִמְּךָ אֶת הַחוֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים וְהַמַּטֶּה וְלֹא כְּדֵי שֶׁתּוֹדֶה:צָדְקָה מִמֶּנִּי, כְּדֵי שֶׁגְּדִי הָעִזִּים מִצֹּאנְךָ הָלוֹךְ וְיִפְעֶה בֵּינֵינוּ.

11. שיעור בבלשנות בַּשָּׂפָה הַכּושִׁיתִית סִידָאמַה יֶשְׁנוֹ פֹּעַל מְיֻחָד הַמְּתָאֵר הַכְוָנַת יָדַיִם לִקְרַאת פְּעֻלָּה: כַּאֲשֶׁר אָדָם אוֹחֵז בְּיָדָיו קַנְקַן לְמָשָׁל, עֲדַיִן לֹא מֵרִים אוֹתוֹ, אֲבָל נָתוּן כָּל כֻּלּוֹ בְּהִתְרַכְּזוּת מְרַבִּית לִקְרַאת הֲרָמָתוֹ, וַאֲנִי כְּבָר כַּמָּה חֳדָשִׁים מִתְכּוֹנֶנֶת בְּסִידָאמַה לְחַבֵּק אוֹתְךָ כְּבָר כַּמָּה חֳדָשִׁים חָשָׁה אֶת הַדָּם פּוֹעֵם עָד קְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת וְאֶת הַזְּרוֹעוֹת נִשְׁלָחוֹת אֵלֶיךָ מְסֻמָּרוֹת. "שְּנֵי מִילְיוֹן אִישׁ דּוֹבְרִים אֶת הַשָּׂפָה הַזּוֹ בִּדְרוֹם-מֶרְכַּז אֶתְיוֹפְּיָה"* וְאַתָּה? הַאִם אַתָּה דוֹבֵר סִידָאמַה? * ד"ר אנבסה טפרה;מתוך ההסבר לקורס "סידאמה", האוניברסיטה העברית בירושלים.

12. מתוך: שיעורים בחומר כָּל תְּנוּעָה מַתְחִילָה מֵחִבּוּק רַק אַחַר כָּךְ מַפְעִילִים לַחַץ. לַחַץ חָזָק מִדַּי מֵסִיט אֶת הַחֹמֶר מֵהַמֶּרְכָּז חַלָּשׁ מִדַּי לֹא מַשְׁפִּיעַ עָלָיו וְיֵשׁ יָמִים שֶׁשּׁוּם דָּבָר לֹא הוֹלֵךְ. כְּשֶׁהַחֹמֶר בְּמֶרְכַּז הַגַּלְגַּל הַמִּסְתּוֹבֵב יֵשׁ לִמְצֹא בְּתוֹכוֹ אֶת עֵין הַסְּעָרָה הַדּוֹמֶמֶת וְאֵלֶיהָ לְהִכָּנֵס, אַחַר כָּךְ לְהַרְחִיב אֶת הֶחָלָל בְּתוֹךְ הַגּוּשׁ וּלְעַצֵּב כְּלִי וְאָסוּר לַעֲזֹב בְּחִפָּזוֹן כָּל תְּנוּעָה צָרִיךְ לְסַיֵּם בְּרֹךְ. מִשֶּׁנִּסְתַּיְּמָה אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ אוֹתָהּ בָּאֲוִיר אוֹ בַּדִּמְיוֹן

13. מתוך: שיעורים בחומר הַסֵּפֶל הַשָּׁלֵם מֻרְכָּב מִשְּׁנֵי חֲלָלִים: זֶה הַסָּגוּר בְּתוֹךְ הַכְּלִי וּמֵכִיל אֶת הַנּוֹזֵל וְזֶה הַפָּתוּחַ בֵּין הַדֹּפֶן לַיָּדִית הַמּוּעֶדֶת לְהִשָּׁבֵר וּמֵכִיל שְׁתַּיִם שָׁלוֹשׁ אֶצְבְּעוֹת אָדָם.

14. שיעור מוסיקה לְפָרֵק נֵבֶל לְמֵיתָרִים וּלְפַס הָעֵץ הַמְּהֻקְצָע הַמֵּכִיל אוֹתָם. לְהַחְזִיר אֶת הַמֵּיתָרִים אֶל עַפְרוֹת מַתֶּכֶת אֶת הָעֵץ הַמְּהֻקְצָע לַחֻרְשָׁה אֶת הַמַּנְגִּינָה לַשֶּׁקֶט. לְהַחְזִיר אֶת פִּסְלֵי הַשַּׁיִשׁ הַמְּלֻטָּשִׁים אֶל פִּצְעֵי מַחְצָבוֹת בְּמִדְרוֹנוֹת הָרִים, אֶת הַדְּיוֹ וּגְרָפִיט הָעִפָּרוֹן, אֶת דַּפֵּי הַנְּיָר הַחֲלָקִים אֶל גִּזְעֵי עֵץ מְפֻתָּלִים בִּסְבַךְ יַעֲרוֹת גֶּשֶׁם. לְהָשִׁיב לָהֶם רַחַשׁ טִפּוֹת, מַשַּׁב רוּחַ, רִצּוּד קַרְנֵי שֶׁמֶשׁ בֵּין עָלִים מִתְנוֹעֲעִים. לָשׁוּב לָשִׁיר בְּמֵיתַר קוֹל יָחִיד.

15. עדינה בן חנן, ילידת 1955, גדלה בקיבוץ נצר סרני וגרה היום בכרמיאל. בוגרת החוג לעיצוב קרמי בבצלאל, סיימה תואר שני בחוג ספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה בתכנית לכתיבה יוצרת, וכן לימודי "עריכה לשונית והבאה לדפוס" במכללת אורנים. שנים רבות יצרה בקרמיקה והנחתה סדנאות ללימוד קרמיקה וקדרות, היום עוסקת בהנחיית כתיבה יוצרת ובעריכה לשונית. שיריה התפרסמו בכתבי העת: "עיתון 77", "שבו", "מאזנים", ו"עיין ערך שירה". הוציאה לאור שלושה ספרי שירה. השירים במצגת זו הם מספרה השלישי "ושום מקום אחר לא בית" שיצא לאור השנה בהוצאת "גוונים". לתגובות ניתן לכתוב adinabh@hotmail.com ספרה הקודם "בשפה שאיננה שפת אמי" יצא לאור ב- 1999 בהוצאת "ספרי עיתון 77". לרכישת הספר "הוצאת גוונים"

16. החוג לשוחרי שִירָה עם שָרִית תודה על הצפייה אתר החוג לשוחרי שירה saritshz@gmail.com