מוות בספרות

1. מוות בספרות אורפיאוס ואוורידיקי – מוות ואמנות ייסורי ורתר הצעיר – מוות ורומנטיקה מותו של איוואן איליץ' – מוות וגאולה הזר של אלבר קאמי – מוות ואבסורד

2. אורפיאוס ואוורידיקי – ההחמצה הנצחית במיתולוגיה היוונית אורפיאוס, המנגן בלירה, המשורר הראשון, מציל את אהובתו מידי המוות, רק כדי לאבד אותה שוב, ומאז הוא נע ונד בחוסר מנוחה עד שנקרע לגזרים בטירופן של המניידות. לסיפורו של אורפיאוס

3. סיפורו של אורפיאוס אוֹרפֶאוּס, גדול המשוררים והמנגנים, היה בנם של המוזה קַלִיוֹפֵּה ואוֹיַגְרוֹס מלך תְראקיָה. כששר ופרט על הנבל היו החיות נמשכות בחבלי קסם להקשיב לו, ועצים ואבנים היו נעתקים ממקומם וזזים לעברו: מעל לראשו עופפו המון ציפורים, ומתוך תכול המים קיפצו דגים לשמע הזמרה המופלאה... אורפאוס הצטרף לגיבורים שהפליגו בספינה אַרגוֹ להביא מקוֹלְכיס את גיזת הזהב, וסייע בשירתו ובנגינתו להתגבר על חתחתי הדרך. כשחזר מן המסע, נשא לאישה את אֶוּרידיקֵה וחי איתה בתְראקיָה. יום אחד הכיש אותה נחש, והיא מתה. מספרים שהדבר קרה בעמק שליד נהר פֵּנֵיוֹס: אורידיקה נמלטה מאַריסטַיוֹס שניסה לאנוס אותה, ובמנוסתה דרכה בבלי דעת על הנחש הקטלני. אורפאוס הלך לאַאוֹרנוֹס שבתֶספְּרוֹטיָה ושם ירד למעמקי השאול כדי להחזיר את אורידיקה לחיים. בנגינתו הנרגשת ובזמרתו השפיע על כארוֹן שייט המתים, ועל הכלב קֶרבֶּרוֹס העומד בפתח השאול. אפילו ליבו של הַדֵס, אל המתים, התרכך. הוא הסכים שאורפאוס יעלה את אורידיקה אל עולם החיים, ובלבד שלא יפנה אליה את מבטו. אורידיקה הלכה במעבר החשוך בעקבות אורפאוס, שנזהר לא להביט בה. רק בסוף הדרך, כאשר נראו כבר קרני השמש, הוא פנה אחורה להסתכל, ואורידיקה נעלמה באפילת השאול. אורפאוס עבד את אַפּוֹלוֹן, הטיף לטוהר והתנגד לקורבנות ולשפך דם. בכך השניא את עצמו על דיוֹניסוֹס, שהגיע אז לתראקיה כדי להפיץ בה את פולחניו. האל שילח נגדו את המַיינאדוֹת, הנשים האחוזות שיגעון, והן התנפלו על אורפאוס וקרעו את גופו לגזרים. (אהרון שבתאי9.

4. "ייסורי ורתר הצעיר" – רומנטיקה ומוות • ורתר הוא אמן (צייר) ונפשו העדינה והשברירית מתדרדרת מרגע לרגע ככל שהוא מגלה שאין תקווה לאהבה. • בתחילת הספר תיאוריו מלאי אור וצבע, ואושרו העמוק לא חדל להשתקף במילותיו. מחשבותיו אופטימיות, ואפשר לדמיין את דמותו כקורנת מאור. • לקראת סוף הספר המצב שונה: תיאורי הנוף חדלים מלהאיר והראייה נעשית קודרת מרגע לרגע. המחשבות על חידלון גוברות, ומרגע לרגע הפסימיות השחורה ניבטת ממילותיו ומתיאוריו. ורתר פוסע לתוך האפילה עד כי אין הוא מוצא את דרכו חזרה. www.makash.ac.il/h_school/hst/hstp/ayelets/liat1.htm - 5k

5. וולפגאנג יוהן פון גתה – הסער והפרץ • בסוף המאה ה- 18 מתגבשת בוימאר (גרמניה) קבוצת אינטלקטואלים ואמנים שמתקראת "הסער והפרץ". (הבולט שבהם – גתה). • לראשונה מפסיקים להתייחס לאמן כמי שנדרש לעמוד בכללים מסויימים ומתחילים לייחס משמעות מיסטית (על – טבעית) לאמנות. • הרומנטיקה • משיכה לאינסוף • בוז כלפי הכללים • ניגוד בין טבע ותרבות • האמן כגאון

6. "מותו של איוון איליץ'“ – מוות וגאולה • מוטיב הייסורים והמוות כמובילים לגאולה הוא מוטיב נוצרי מהברית החדשה. • איוון איליץ' – שחי חיים בורגניים סתמיים ובהם הוא מתאמץ בעיקר לעשות הכל "כמו שצריך" מגיע למודעות רק במהלך שלושה הימים האחרונים לחייו, במהלך גסיסתו. לב ניקולאיביץ' טולסטוי

7. "הזר" של אלבר קאמי – מוות ואבסורד • אקזיסטנציאליזם = זרם פילוסופי המתמודד עם שאלות קיומיות.בין הוגיו – סרן קירקגור, פרידריך ניטשה, ז'אן פול סארטר ואלבר קאמי. • מרסו, פקיד צעיר שחי באלג`יר, אינו בוכה בהלוויית אמו, רוצח אדם ``בגלל השמש``, ועל שני אלו נשפט ונידון למוות ``בשם העם הצרפתי`` .

8. למה כותבים ספרות על מוות? כדי לנסות להתגבר עליו כדי להודות בכך שאיננו יכולים להתגבר עליו כדי להוכיח לעצמנו שאנחנו כל הזמן מתגברים עליו כדי לבדוק את הגבולות שלנו כדי לנסות להבין למה אנחנו כאן בכלל (משמעות החיים) כדי .... השלימו בעצמכם..