ירושלים

1. ירושלים מגדל דוד ירושלים הכותל המערבי כיפת הסלע משכנות שאננים

2. בירת מדינת ישראל ומרכזו הלאומי והדתי של עם ישראל מאז ימי המלך דוד. היא יושבת על רכס הרי יהודה, בין הרי בית-אל מצפון והר חברון מדרום. מערבה לה מצויים מורדות הרי יהודה אל השפלה, ובמזרחה - מדבר יהודה היורד אל ים המלח. היא יושבת על ציר הדרך מחברון לשכם, במקום שבו היא מצטלבת באחת הדרכים החשובות מחוף הים-התיכון אל עמק הירדן. אקלימה של ירושלים ים-תיכוני. מפעם לפעם יורד בה שלג. בחודשים מאי-יוני וספטמבר-אוקטובר פוקדים אותה לעיתים גלי שרב. קו פרשת המים עובר בירושלים בעקלתון בכיוון כללי צפון-דרום, מהר הצופים אל רמת-רחל. ירושלים העתיקה נבנתה ברכס המזרחי, הנמוך יותר, היורד לאפיק נחל קדרון. על הרכס המערבי, החוצה את הרבעים הנוצרי והארמני, בעיר העתיקה של ימינו, נבנתה "העיר העליונה". הגיאיות שבין הרכסים שממערב ומדרום לירושלים מתנקזים לנחל קדרון במזרח או לנחל שורק במערב. חומות העיר העתיקה בימינו שנבנו ב-1536 בידי הסולטאן סולימאן המפואר, מקיפות שטח קטן מזה של העיר מימי בית שני. שבעת השערים נראה שהם זהים לשערים מן העבר. בעיר העתיקה, שבה חיו כל תושבי ירושלים עד המאה ה-19, יש בימינו ארבעה רבעים: הנוצרי, המקיף את כנסיית "הקבר הקדוש", בצפון-מערב; הארמני, בדרום-מערב; המוסלמי, במרכז ובצפון-מזרח; והיהודי - בדרום-מזרח. מ"שער האריות" יוצאת מערבה ה"ויה דולורוזה", ולאורכה מנזרים, כנסיות ומוסדות-צדקה נוצריים ועל פיסגת הר המוריה ששוטחה למישור, שעליה עמדו בית ראשון ובית שני, בנויים היום מסגד כיפת הסלע ומסגד אל-אקצה, שניים מהמקומות המקודשים ביותר לאיסלאם. ירושלים

3. סביבת המקדש מוקפת בחומות עצומות מימי הורדוס, וחלק מהכותל המערבי נחשף לאחר מלחמת ששת הימים והעשיר את ידיעותינו על ימי בית שני והימים שלאחריו. העיר החדשה החלה להתפשט צפונה ומערבה בעיקר לאורך הדרך ליפו (ראה להלן), והשכונות היהודיות הראשונות היו דלות וצפופות אוכלוסין. רק בסוף המאה ה-19 הוקמו לראשונה שכונות-גנים מחוץ לעיר העתיקה: המושבה הגרמנית, המושבה היוונית וקטמון. לאחר מכן באו שכונות-גנים יהודיות: רחביה, בית הכרם, תלפיות ומקור-חיים. בימי השלטון הבריטי הותרה בירושלים רק בנייה באבן, מהיותה עמידה יותר והולמת את הנוף, ונאסרה בנייה לגובה. כן התנגדו השלטונות לגידול רב של האוכלוסייה ולתיעוש ש"אינם הולמים את אופיה של העיר הקדושה". אך מאז קום המדינה, וביחוד מאז מלחמת ששת הימים, אוכלסה העיר באינטנסיביות, הוקמו בה מרכזי תעשייה ומלאכה, נבנו שכונות חדשות רבות והוקם בה מרכז תרבותי ומינהלי חדש, שבו מצויים מוזיאון ישראל, האוניברסיטה העיברית, הכנסת ומשרדי ממשלה שונים. גם בעיר העתיקה נעשו עבודות שיקום. סביב חומתה ניטעו גנים, רחבת-הכותל המערבי הוכשרה והורחבה, והרובע היהודי ההרוס נבנה מחדש. ירושלים תמונות

4. ירושלים

5. הכותל המערבי הכותל המערבי, מהמקומות הקדושים ביותר ליהודים, הוא קטע מהחומה המערבית, שהקיפה בימי קדם את בית המקדש והיום את חצר המקדש. נדבכי האבנים של הכותל הם מתקופת הבית השני, מלפני כאלפיים שנה, עליהם נדבכים מזמנים מאוחרים יותר. העליונים ביותר נוספו לפני כ- 150 שנה בהשתדלותו של משה מונטיפיורי. אורך הכותל 28 מטר, גובהו 18 מטר ובו 24 נדבכי אבנים. בתחתונים האבנים גדולות, בעליונים - קטנות. חלק גדול מהכותל טמון במעמקי מפולת החורבות שהצטברה סביבו במשך הדורות. עומק הכותל הטמון במפולת הוא כמעט כגובה הכותל הגלוי שמעל האדמה. מעבר לכותל, מזרחה, חצר המקדש ובו כיפת הסלע ומסגד אל-אקצה. פני חצר המקדש גבוהים מרצפת הכותל ב- 8 מטר בקירוב. היו תקופות בהן נאלצו יהודי ירושלים לשלם לראשי המוסלמים המוגרבים (המערביים) הגרים בבתים הסמוכים לכותל תשלום מיוחד, כדי למנוע הפרעות ותקלות ליהודים ההולכים לכותל להתפלל. עוד בדורות קדומים ניסו יהודים לגאול את הכותל מידי הערבים. קניה זו הייתה כרוכה בקשיים מיוחדים הואיל והכותל והמגרש סביבו הם רכוש ההקדש (ואקף) המוסלמי, ורק ע"י חילופים אפשר להעבירם לרשות אחרת. הנדיב הידוע, הברון רוטשילד, ניסה בשנת 1897 לרכוש את הכותל. הוא הציע לבנות לערבים המוגרבים ששכנו בבתים דלים ליד הכותל, שכונה נוחה ויפה מחוץ לעיר ולמסרה להקדש המוסלמי. אולם התכנית לא התגמשה. הערבים קוראים לכותל המערבי בשם אלבורק (היינו, הברק). זהו שמה של הסוסה האגדתית שעל גבה בא ביעף מוחמד מחצי האי ערב לירושלים וממקום המקדש עלה עמה לשכון בגן העדן. תמונות

6. הכותל המערבי

7. תמונות מגדל דוד המצודה, או בלשון העם - מגדל דוד, היא מערך הגנתי מוקף חומה בתוך העיר העתיקה. מסביב למצודה היה חפיר, שחלקים ממנו ניתן עדיין לראות, ומעליו היו גשרוני-עץ למעבר. כיום המצודה, שנמצאת ליד שער יפו, היא תערובת של בנייה מתקופות שונות, החל מימי בית שני. נמצאו שרידים שהם, לפי סברת חוקרים, מתקופת החשמונאים. חלקו התחתון של מגדל דוד הוא מתקופת הורדוס. "הבנאי הגדול", הורדוס המלך, ביצר את המקום ובנה בו שלושה מגדלים אשר לפי יוסף בן מתתיהו: "נפלאו בגדלם, ביופים ובחוסנם בין מגדלי העולם כלו... בהקדישו אותם לזכרון שלוש הנפשות היקרות בעיניו מכל" (היפיקוס ידידו, אשתו מרים החשמונאית, ופצאל אחיו). לאחר דיכוי המרד הגדול ציוה טיטוס להשאירם: "המגדלים יספרו לדורות אחרונים את פרשת העיר הגדולה עם מצודותיה החזקות והבצורות אשר הכניעו הרומאים בגבורת ידיהם..." בימי הבינים נהרסה ונבנתה המצודה פעמים רבות. היקף המצודה וחומותיה כיום הם בעיקרם מהתקופה הממלוכית. בתקופה העות'מאנית נעשו בהם שיפוצים וגם נוספו מבנים - ביניהם מגדל השער. הצריח המעוגל, הבולט על פני סביבתו, שימש מקום תפילה לחיילים המוסלמים בימי הממלוכים, התורכים והירדנים. משמר צבאי היה קיים במגדל דוד בימי העות'מאנים עד כיבוש ירושלים בידי הבריטים.

8. מגדל דוד

9. השכונה היהודית הראשונה שנבנתה מחוץ לחומות העיר העתיקה. בנייתה הסתיימה בשנת 1860. יוזם הבנייה הוא סיר משה מונטיפיורי, יהודי אנגלי ממוצא איטלקי שהירבה לעסוק במפעלים פילנטרופיים. על שמו נקראת השכונה: ''ימין משה''.היו בשכונה 20 יחידות דיור ושני בתי כנסת. כדי לספק פרנסה לתושבי השכונה בנה מונטיפיורי טחנת רוח בסמוך לשכונה. הטחנה פעלה זמן קצר בלבד. כיום מוצגת בטחנה המרכבה המשוחזרת של מונטיפיורי.אחרי איחוד העיר שופצו בתי השכונה והיא כיום מרכז אמנות, גלריות ומוסיקה. המבנה הראשון בשכונה הוא ''משכנות שאננים'' מבנה מאורך שגגו דמוי חומה ובו אכסדרה מעמודי מתכת צבועים בכחול. על כותרת בראש המבנה פסוק מספר ישעיהו: ''וישב עמי בנווה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחת שאננות'' (ישעיהו לב יח). זהו מקור השם. כיום משכנות שאננים הוא בית הארחה המשמש אכסניה לאנשי רוח משכנות שאננים תמונות

10. משכנות שאננים

11. זהו המבנה המוסלמי הקדום ביותר בעולם, ששרד פחות או יותר בצורתו המקורית. את הבנין בנה הח'ליף עבד-אלמליכ והוא הושלם בשנת 691 לסה"נ. הבנין "עוטף" סלע ענק הנמצא במרכזו, ולפי המסורת ממנו עלה הנביא מוחמד השמימה, בסופו של "מסע הלילה". זהו הסלע שלפי המסורת היהודית הינו "אבן השתייה" - נקודת התשתית הסמלית לבריאת העולם ומקום עקידת יצחק. לפי המסורת, טיהר עומר את הסלע מן האשפה שנערמה עליו בזמן השלטון הביזאנטי. המבנה מתומן, ואת הכיפה נושאת מערכת כפולה של עמודים ואומנות. הקירות, התקרה, הקשתות והקורות מקושטים בדגמים מעולם הצומח. הכיפה, בצידה הפנימי, מעוטרת בסטוקו טיח מכויר) צבוע ומוזהב. עבד אלמליכ, ציין את סיום המבנה בכתובת הקדושה, הנראית עד היום: "בנה זאת הכיפה עבד ה' עבד אלמלכ אבן מרואן אמיר המאמינים בשנת שבעים ושתיים" (72 להג'רה היא שנת 691/692). זמן שלטונו של הח'ליף העבאסי אלמאמון (813-833 לסה"נ), נערכו שיפוצים במבנה. אלמאמון ניצל את ההזדמנות, והחליף את האריחים הנושאים את שמו של עבד-אלמליכ באריחים הנושאים את שמו הוא. אך כיוון שלא החליף את האריחים הנושאים את התאריך, התגלה הזיוף על נקלה. כיפת הסלע תמונות

12. כיפת הסלע

13. ביבליוגרפיה • מידע ירושלים- http://www.snopi.com/enc/enc.asp • תמונת העיר ירושלים- http://www.spaceimaging.com/gallery/ioweek/archive/02-04-14/jerusalem_oldcity_800.jpg • מידע מגדל דוד- http://www.cet.ac.il/~history/herzl/migdavid.htm • תמונת מגדל דוד- http://www.jerusalemshots.com/Jerusalem_he58-3078.html • מידע הכותל המערבי- http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=5915 • תמונת הכותל המערבי- http://www.jerusalemshots.com/Jerusalem_he57-946.html • מידע משכנות שאננים- http://www.jerusalem.muni.il/jer_sys/picture/atarim/site_form_atar.asp?site_id=67&pic_cat=1&icon_cat=5&york_cat=8 • תמונת משכנות שאננים- http://jeru.huji.ac.il/ot3.jpg • מידע כיפת הסלע- http://jeru.huji.ac.il/he21.htm • תמונת כיפת הסלע- http://www.jerusalemshots.com/Jerusalem_he140-2743.html

14. סוף שחר קלי ז'2