שילוב התקשוב כמדד לבחינת הטמעתו במכללות לחינוך תיקוף שאלון מרצים

1. שילוב התקשוב כמדד לבחינת הטמעתו במכללות לחינוךתיקוף שאלון מרצים הכנס הארצי השנתי השנים עשר של מיט"ל טכנולוגיות חדשות בהוראה ולמידה בהשכלה הגבוהה: כיוונים ומגמות מכללת לוינסקי לחינוך, יום רביעי, ד' תמוז, תשע"ד, 2.7.2014

2. מבוא – הקונטקסט של המחקר • בשנת תשע"א נכנסה לפועל התוכנית של האגף להכשרת עובדי הוראה במשרד החינוך להתאמת המכללות האקדמיות לחינוך במאה ה-21 (חוזר האגף להכשרת עובדי הוראה, 2011). • המכללות קיבלו תקצוב לשדרוג התשתיות ולהכשרת הסגל. • בשנת תשע"ב תשע מכללות לחינוך זכו על בסיס תחרותי למענקי תקציב והתחילו ליישם את תוכניות ההטמעה. • התהליך מלווה במחקר הערכה בינמכללתישנערך על ידי צוות החוקרים משמונה מכללות בשיתוף נציגה ממשרד החינוך. המחקר במימון מכון מופ"ת ומשרד החינוך.

3. מבוא – הקונטקסט של המחקר רשת המחקר הבינמכלתית, כוללת נציגים משמונה מכללות לחינוך. התאמת המכללות לחינוך במאה ה-21:תכנון, יישום והערכה הצעת מחקר שיתופי לבחינת היישום של התוכנית הלאומית להתאמה של הכשרת מורים לדרישות המאה ה-21. מטרת מחקר ההערכה ללמוד על מודלים ותהליכי ההטמעה במכללות שונות, ולזהות דרכי שילוב מיטביות של תקשוב בהוראה ובהכשרה להוראה. • המחקר נועד להפיק תובנות על הצלחות ואתגרים בתהליך יישום התוכנית הלאומית להתאמת מערכת החינוך לדרישות המאה ה-21 במכללות לחינוך. • המחקר מספק מידע עדכני ומעוגן בהוכחות מדעיות ויתרום לגיבוש מסגרת תיאורטית לתוכנית התקשוב במכללות להכשרת מורים בישראל. • בחינת השילוב בין הגישות: המערכתית, היזומה מלמעלה (top-down process) והגישה המצמיחה יזמות מלמטה (bottom-up process).

4. מטרת המחקר הנוכחי • לבדוק את שילוב התקשוב על ידי מרצים בתחילת היישום של התכנית הלאומית להתאמת המכללות לחינוך למיומנויות המאה ה-21. • לבחון את תקפות השאלון ומהימנותו, ולחלץ גורמים מרכזיים בבחינת יישום הטמעת התקשוב במכללות לחינוך.

5. כלי המחקר – שאלון להערכת ההטמעה של התקשוב בקרב מרצים במכללות לחינוך • השאלון מבוסס על השאלון למרצים שפותח במחקר הקודם של הרשת בשנים 2007-2011 (גולדשטיין ושות', 2012). השאלון נבנה על סמך התיאוריות הבאות: • מודל אונסקו למיומנויות תקשוב למורים (Hine, 2011) • תיאוריית הפצת חדשנות (Rogers, 2003) • מודל CBAM(Hall et al., 1998) • מודל RIPPLES(Surry at al, 2003) • מודל TPACK (Mishra & Koehler, 2006)

6. פיתוח השאלון – 4 שלבים: (1) בחינת השאלונים הקיימים והכנת טיוטה של השאלון – נעשה בקבוצות עבודה. (2) דיון במליאה של חברי רשת המחקר וגיבוש גרסה הכוללת תכנים, מבנה וניסוח. (3) פיילוט לבחינת השאלון - 24 מרצים וכן ראיונות עם המשיבים. (4) שיפורים ותיקונים בשאלון וגיבוש גרסה סופית.

7. המדגם של המחקר 615 מרצים המהווים כ-25% מאוכלוסיית המרצים בשמונה מכללות בהן הופעלה תוכנית התקשוב בשנה"ל תשע"ב 72% נשים ו-28% גברים 80% מהמגזר היהודי ו- 20% מהמגזר הערבי. 45% עסקו בהדרכה פדגוגית.

8. תהליך איסוף הנתונים • השאלון למרצים הופץ באמצעות שאלון מודפס (262=N) ובאמצעות שאלון מקוון (350=N). • לבחינת הקשר בין מאפייני המשתנים שנאספו באמצעות סוגי השאלון השונים נערך מבחן ניתוח שונות רב-משתני Manova. • לא נמצאה הטיה שנגרמה על ידי שימוש בסוגי השאלון (מודפס או מקוון).

9. מרכיבי ומבנה השאלון (1/3) 24 שאלות (78 פריטים) 9 שאלות רקע 3 שאלות פתוחות: • מה מעודד את המרצה לשלב תקשוב בהוראה במכללה • מה מעכב את המרצה לשלב תקשוב בהוראה במכללה • מה לדעתו של המרצה ייחשב כהצלחה בהטמעת התקשוב במכללה ניתוח התוכן של התשובות לשאלות הפתוחות איפשרלזהות דפוסים מה מניע ומה מעכב את המרצים בהטמעת התקשוב וכן אפשר לפתח טקסונומיה להגדרה מה ייחשב כהצלחה בהטמעת התקשוב במכללות לחינוך בישראל מנקודת מבטם של מורי המורים במכללות.

10. מרכיבי ומבנה השאלון (2/3) • המשתנים התיאורטיים של השאלון כוללים מרכיבים הבוחנים את מהות הטמעת התקשוב במכללה ואופייה לאור מרכיבי ההכשרה להוראה אפקטיבית, בהלימה למטרות הנגזרות מהרפורמה להטמעת מיומנויות ה-21 במכללות לחינוך. • על בסיס המודלים התיאורטיים העוסקים בהטמעה של טכנולוגיות חדשניות (Rogers, 1995; Russell, 1996 Toledo, 2005;), נבנה סילום מיומנויות המובילות להטמעה אפקטיבית, שאיפשר למפות את ה"מקום" בו נמצאים המרצים במכללות לחינוך בשלב יישום תוכנית התקשוב.

11. מרכיבי ומבנה השאלון (3/3) עמדות של מרצים ביחס לשילוב התקשוב שלוש רמות: • רמה 1 - שאלות ב"רמת" המרצה(25 פריטים) שאלון ביחס לשימוש בכלי תקשוב ע"י המרצה, שאלון ביחס לידע פדגוגי טכנולוגי (מדד ה- TPACK), שאלות ביחס למקום בו נמצא המרצה מבחינת הטמעת התקשוב ובחינת ידע המורה בהקשר להוראה המשלבת טכנולוגיה. • רמה 2 - שאלות ב"רמת" הסטודנטים (23 פריטים) שאלות ביחס למידת החשיפה למיומנויות תקשוב בקורסים בקרב הסטודנטים, מידת היישום של שימוש בקרב הסטודנטים וכן מידת היישום בעבודת הסטודנטים בהתנסות בשדה. • רמה 3 - שאלות ב"רמת" תרבות המכללה (30 פריטים) שאלה לגבי מנהיגות בהטמעת התקשוב, שאלות ביחס לשימוש באתר מלווה קורס במכללה, שאלות ביחס לזמינות ותמיכה במכללה ושאלות על השתקפות הטמעת התקשוב בתרבות המכללה.

12. ניתוח הנתונים • עיבוד הנתונים נעשה באמצעות תוכנת SPSS. • תקפות ומהימנות של השאלון נבחנו באמצעות בדיקת תוקף תוכן ותוקף מבנה.

13. ממצאים • רמת המרצה - שימוש בכלים מתוקשבים לצרכים אישיים ומקצועיים • רמת הסטודנטים - שימוש סטודנטים בכלים מתוקשבים בקורסים של המרצה • רמת הסטודנטים - שימוש סטודנטים בכלים מתוקשבים בהכשרה להוראה • רמת ההטמעה במכללה - עמדות המרצים ביחס לשימוש בתקשוב

14. ממצאים (1) - רמת המרצה - שימוש בכלים מתוקשבים לצרכים אישיים ומקצועיים אותרו שני גורמים מרכזיים: כלי יסוד – כגון: מעבד תמלילים או גיליון אלקטרוני, אשר משמשים את המרצים לתפקודי תקשוב בסיביים. כלים מתקדמים - שניתן לשייכם לעידן ה-Web 2.0, ואשר משקפים שיתופיות או פעילויות תקשוב מורכבות.

15. ממצאים (2) - רמת הסטודנטים - שימוש סטודנטים בכלים מתוקשבים בקורסים של המרצה על מנת לזהות משתנים לגבי משימות מתוקשבות שניתנות לסטודנטים במסגרת ההכשרה להוראה, נערך ניתוח גורמים (ללא הגבלת מספר הגורמים) מסוג Varimax. התוצאות המוצגות בטבלה מראות חמישה גורמים המסבירים 52% מהשונות. מהימנות השאלה כולה: 0.82=α.

16. ממצאים (2) - רמת הסטודנטים - שימוש סטודנטים בכלים מתוקשבים בקורסים של המרצההמשך מתוך 18 פריטים ניתן לאפיין את חמשת הגורמים שנמצאו בהתאם לסוג הפעילות המקובצת סביבו:

17. ממצאים (3) - רמת הסטודנטים - שימוש סטודנטים בכלים מתוקשבים בהכשרה להוראה שאלה ביחס לפעילות משולבת תקשוב לפחות באחד הקורסים שמלמד המרצה. התשובות היו דיכוטומיות (כן/לא). נמצאו שני גורמים: גורם ראשון - מתייחס למרכיבים של הוראה משולבת תקשוב במסגרת פעילות בכיתה. גורם שני - מתייחס לשימוש בפלטפורמות הוראה ולמידה ללמידה מרחוק.

18. ממצאים (4) - רמת ההטמעה במכללה - עמדות המרצים ביחס לשימוש בתקשוב עמדות כלפי שימוש בתקשוב - דורגו בסולם לייקרט בן 5 דרגות (5 מסכים בהחלט ו-1 לא מסכים בהחלט). התקבלה מהימנות כוללת של 0.785=. על מנת לזהות את הגורמים המאפיינים את עמדות המרצים כלפי השימוש בתקשוב, בוצע ניתוח גורמים חופשי (ללא הגבלת מספר הגורמים) מסוג Varimax. נמצאו שני גורמים, המסבירים 70% מטעינות השונות. החלוקה לגורמים תאמה לחלוקה להיגדים לפי נוסח חיובי ושלילי, ומשקפת קשיים לעומת אתגרים.

19. מסקנות • אונסק"ו פיתח מסגרת תיאורטית להערכת שילוב תקשוב במוסדות חינוך המדגישה פיתוח דור של יצרני ידע ולא רק צרכני ידע כמו בעידן התעשייתי. Hine, 2011; Kozma, 2011)) • לתקשוב תפקיד מרכזי בהשגת היעדים.

20. מסקנות ניתן להבחין בשלוש רמות של שילוב תקשוב: • אוריינות טכנולוגית (Technology Literacy) • העמקת הידע (Knowledge Deepening) • יצירת ידע (Knowledge Creation). • ממצאי המחקר מתייחסים לחלוקה זו לרמות שילוב התקשוב במכללות, ומחזקים בכך מודלים תיאורטיים עליהם הם נשענים, וכן מודלים יישומיים הנשענים על הפרקטיקה של שילוב התקשוב בחינוך. • ממצאי המחקר מתארים את תמונת המצב של שילוב תקשוב במכללות בתחילת תהליך היישום של התוכנית להתאמת המכללות למאה ה-21. המסקנה העיקרית של המחקר היא שצריך להמשיך בהגברת מידת השילוב של תקשוב בעבודת סגל ההוראה ולשים דגש חזק יותר לפיתוח דגמי שילוב ברמות העמקה ויצירה של ידע.

21. מסקנות • מנקודת מבט מתודולוגית, המכללות לחינוך נבחנות לפי פרמטרים של רמות שילוב התקשוב בהוראה ובהכשרת מורים. • השאיפה היא לקדם רבדים עמוקים של הבניה ויצירה של ידע חדש, אולם המסקנה העיקרית של המחקר היא שעדיין יש לבחון את שילוב התקשוב בכל הרמות, ובהמשך לקדם פיתוח דגמים לשילובו ברמות העמקה ויצירה של ידע.

22. מסקנות יישומיות • כלי המחקר שפותח יכול לשמש מקבלי החלטות בדרגים השונים כדי להעריך את הטמעת התקשוב במכללות לחינוך וכן יכול לשמש כמחוון להשוואת ההטמעה בין המוסדות. • השאלון יכול לשמש לבחינת ההטמעה של התקשוב "על הרצף" – משלב ההכשרה, בכניסה לתפקיד ולאורך שלבי הפיתוח המקצועי של מורים. • השאלון יכול לשמש את המכללות עצמן (בכל דרגי הניהול) לבחינה עצמית של הטמעת התקשוב – כ"סמן דרך" ו"כלי הערכה".

23. תודה על ההקשבה! הכנס הארצי השנתי השנים עשר של מיט"ל טכנולוגיות חדשות בהוראה ולמידה בהשכלה הגבוהה: כיוונים ומגמות מכללת לוינסקי לחינוך, יום רביעי, ד' תמוז, תשע"ד, 2.7.2014

24. Acknowledgments This study was sponsored by the Director of Teacher Education at the Ministry of Education and Research Authority MOFET Institute. We acknowledge the entire research team, including (besides ourselves): Dr. Olzan Goldstein, Dr. Anat Oster, Ms. Merav Asaf, Dr. AsmaaGanayim, Dr. Miri Shonfeld, Dr. Yehuda Peled, Mrs. Ruth Peled.