slide1 n.
Download
Skip this Video
Loading SlideShow in 5 Seconds..
עלייה שנייה PowerPoint Presentation
Download Presentation
עלייה שנייה

Loading in 2 Seconds...

play fullscreen
1 / 52

עלייה שנייה - PowerPoint PPT Presentation


  • 168 Views
  • Uploaded on

עלייה שנייה. 1904-1914.

loader
I am the owner, or an agent authorized to act on behalf of the owner, of the copyrighted work described.
capcha
Download Presentation

עלייה שנייה


An Image/Link below is provided (as is) to download presentation

Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author.While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server.


- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - E N D - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
Presentation Transcript
slide2

ההיסטוריון יהודה סלוצקי מסביר את משמעות המושג "עליה שנייה":הסבר א'-משמעות כרונולוגית (זמנית).זהו זרם שני וחדש של עולים שבא לארץ בעקבות הפרעות במזרח אירופה בתחילת המאה העשרים. הגל של העולים האלה בא אחרי הגל של העולים בעלייה הראשונה.הסבר ב'-משמעות אידיאית- זהו זרם חדש של עולים אשר בא עם רעיונות חדשים, ולא כמו הזרם של העלייה הראשונה. בעליה השנייה באו צעירים עם השקפות לאומיות וסוציאליות שרצו לשנות את אופי הישוב בארץ עם עבודה, שפה ושמירה עבריים.

slide3
גורמי העלייה:1. הפרעות ברוסיה (פוגרום קישינב ופעילות אנטישמית).היהודים נוכחים לדעת שהאנטישמיות ממשיכה ואף מתגברת והמוצא היחידי, עליה לא"י.
slide4

2. כשלון המהפכה הסוציאליסטית ברוסיה ב1905. יהודים בעיקר בני נוער נמשכו לקבוצות סוציאליסטיות מהפכניות ברוסיה. כל הניסיונות להפוך את השלטון נכשלו והיהודים הסוציאליסטים מגיעים למסקנה שאין סיכוי לחיי שוויון ברוסיה, ולכן באו לישראל למצוא פתרון.- ניסיון להקים מדינה סוציאלית בא"י.

פועלות בא"י

slide5
3. הכמיהה לציון והשאיפה להקים מדינה בא"י.

הזמנה לקונגרס החמישי 1901

slide6

4. משבר אוגנדה דחף את היהודים הציוניים לעלות לישראל כתשובה לציונות המדינית,שתמכה ב "תוכנית אוגנדה". העולים, בעצם עלייתם, בקשו לבטא את מחאתם על "תוכנית אוגנדה".

הזמנה לקונגרס השישי

1903

slide7
5. מות הרצל- גרם לאנשים רבים להתאכזב מהציונות המדינית מצד אחד ומצד שני חששו שפועלו יאבד, והעולים רצו להמשיך בדרכו להשגת מדינה.
slide8

6. "הקול הקורא" של ויתקין- המורה מכפר תבור, שעלה ב1897. ב1905 קרא לנוער היהודי ברוסיה לעלות לישראל, לחדש את ימי הבילויים בעליה ובעבודה. ויתקין מסביר לנוער שצפויות לו משימות קשות בארץ ואתגר גדול. והמשך הציונות תלוי בנוער. צעירים רבים הושפעו ועלו.

slide9

אופייה החברתי והרעיוני של העלייה השנייה:כ- 33 אלף עולים הגיעו. רובם באו מרוסיה, (מיעוטם הגיע מתימן). הם פנו לארבע ערי הקודש.מיעוטם- צעירים חילונים, סטודנטים אידיאליסטים, חסרי כסף או ידע בחקלאות אך התלהבו מרעיון עבודה עברית בא"י. הם באו במטרה להקים ישוב סוציאליסטי בא"י והם לא באו ממניעים כלכליים.הם באו כדי לעבוד עבודת כפיים באדמה או בבתי חרושת ובזכותם נקראה העלייה השנייה- "עליית הפועלים". יחסם לעבודה העברית היה נלהב עד שראו בו ערך עליון וראו בערך העבודה"דת העבודה". העלייה לא הייתה מאורגנת. רבים עלו באופן אישי כיחידים. חלקם עזב את הארץ בגלל הקשיים. הנשארים היו מוכנים להקרבה, עבור האידיאלים של עבודה, שפה, שמירה וסוציאליזם.

slide10

בין מנהיגי העלייה היו אישים שתפסו עמדות מפתח בהסתדרות הציונית במשך כל השנים עד הקמת המדינה:ראשי ממשלה- דוד בן גוריון, משה שרת ולוי אשכולנשיאים- יצחק בן צבי, חיים ויצמן.אנשי רוח- ברל כצנלסון, ש"י עגנון.

slide11

בין העולים באו 2000 יהודים מתימן.

עלו ב- 1907+1912 .

גם הם תרמו לחיזוק רעיון העבודה בא"י.

slide12
אישים שהשפיעו על עיצוב דמותה של העלייה השנייה:בעיקר בתחום רעיון העבודה העברית.
slide13

יוסף ויתקין-עלה לארץ ב1897.החל כחקלאי אך בגלל בריאותו עבר להוראה.התפרסם בזכות ה"קול הקורא"-1905 לצעירי רוסיה, לעלות לישראל. הוא הבין שהעתיד של הארץ תלוי בנוער. התנגד לאיכרים- חובבי ציון שהתנגדו לפועל העברי והעסיקו ערבים.לדעתו העבודה והעמל בא"י יביאו בסופו של דבר את המדינה ולא הדיפלומטיה.קרא לכל אחד להיות חלוץ אמיתי."מלחמתנו ארוכה וקשה, היא דורשת מאת לוחמיה לא כסף...אלא אהבה בלי מיצרים לעמנו ולארצנו...""...עורו עורו, צעירי ציון, קומו לעזרת העם! עמנו גווע ארצו עוד מעט ותחמוק ממנו לנצח, חושו מהרו לעזרתו".

slide14

יוסף חיים ברנר-סופר. טען שיש לעבוד את האדמה. חטאנו במשך כל שנות הגלות כך שלא עבדנו. "צריך להתחיל לעבוד בשדה". התנאי לחיי הרוח- ספרות, מדע ואומנות- הוא להיות בקרקע המולדת.

slide15

א.ד גורדון-הבולט בין כל האישים שעצבו את דמות העלייה השנייה. עלה ב1904, דגל בעבודה עברית. היה פועל בשדות ובפרדסים ובלילות כתב מאמרים.העבודה- תנאי לתחייה הלאומית כמו הטריטוריה והלשון.היווה דוגמה אישית לפועלים המסתפקים במועט.עקרונותיו- הגשמה עצמית חלוציות ועבודה. מדבריו: "העיקר חסר לנו. חסרה לנו העבודה...שהאדם קשור אליה קשר..טבעי"."אנחנו לקינו בעבודה ובעבודה נרפא... העבודה היא אידיאל של העתיד"א.ד ראה גם חשיבות פוליטית לאומית ברעיון העבודה. היא הנותנת זכות על הארץ.ארץ נקנית בחיים עליה,בעבודה וביצירה".

slide17

קשיי הסתגלות – לעולים היה קשה להסתגל לאקלים החם והיבש בארץ, שהרי רובם באו ממזרח אירופה הקרה. הם גם היו מחוסרי ניסיון והכשרה חקלאית, והאיכרים העדיפו את הפועל הערבי המיומן בעבודה.ההתמודדות-העולים האמינו שהם חלוצים לפני המחנה. הם האמינו שעתידם הוא בארץ ישראל, בה יחיו עם עקרונות עבודה, שמירה ושפה עברית. החלוצים הושפעו מהוגי הדעות א.ד. גורדון, יוסף ויתקין ועוד. אלה חיזקו את רוח החלוצים כדי שיישארו בארץ למרות הקשיים.

slide18

תחרות עם הפועל והשומר הערבי- העולים רצו לשנות את המצב גם הפועלים וגם השומרים הם ערבים. העולים נתקלו בסירוב האיכרים להעסיקם, אולם זה לא מנע מהם לנסות שוב ושוב לקבל עבודה ושמירה מצד האיכרים. האיכרים העדיפו את הפועל והשומר הערבי, העובד טוב יותר ופחות מפונק בדרישות מהם. האיכרים חששו להעסיק את החלוצים מחשש שיסתבכו עקב כך, עם הערבים.ההתמודדות- החלוצים פעלו לכבוש את העבודה ואת השמירה העברית.בהדרגה ובעקשנות, הם הצליחו לתפוס את מקומו של הפועל הערבי במושבות העבריות. הפועלים העבריים היו מסורים ודבקים ברעיון העבודה. בחלק מהמשובות האיכרים העסיקו ערבים ויהודים ביחד. כך יכלו היהודים ללמוד את עבודת החקלאות מהערבים. בנוסף, הפועלים הקימו קומונות- קבוצות שיתופיות. בקומונות, הם עבדו בהתאם ליכולתם וקיבלו בהתאם לצרכיהם. באותה צורה הם כבשו גם את השמירה העברית. הם הקימו את הארגונים "בר גיורא" ואחר כך את ארגון "השומר". אלה למעשה היו הכוח הצבאי העברי הראשון בעת החדשה.

slide19

ארגון השומר

אלכסנדר זייד

slide20

קשיי פרנסה ובדידות- הצעירים עלו ללא הון פרטי, וקיוו שהם ישיגו עבודה מהאיכרים בארץ. אולם האיכרים לא ששו להעסיקם. עקב כך, סבלו העולים מתנאי מחייה קשים. לא הייתה להם פרנסה ולא היו להם תנאי דיור סבירים. כתוצאה ממצב זה, חלק עזב את הארץ והיו גם מקרים של התאבדויות.בנוסף, הם סבלו מבדידות. הם היו רחוקים מהבית במזרח אירופה, וגם היה נתק בינם לבין האיכרים, כי האיכרים היו מבוגרים יותר, בעלי הון וגם דתיים יותר.ההתמודדות- ב- 1908 הקימה ההסתדרות הציונית את "המשרד הארצי ישראלי" בראשותו של הד"ר ארתור רופין. הוא עזר בהכשרת החלוצים לעבודת האדמה ורכש להם אדמות חקלאיותהפועלים התמודדו עם הבדידות, על ידי התלכדות במסגרות שיתופיות שונות, כגון במטבחים משותפים, בקופה משותפת, בהקמת מפלגות פועלים (הפועל הצעיר ופועלי ציון). המפלגות עזרו לחלוצים בהקמת שכונות מגורים, בהלוואות, ובפעילות תרבותית.

slide21

מתיחות עם האיכרים- הפועלים אנשי העלייה השנייה , היו שונים בתחומים שונים מהאיכרים אנשי העלייה הראשונה. האיכרים נתפסו על ידי הפועלים כנצלנים ודואגים רק לעצמם ולכיסם. ואילו הפועלים נתפסו על ידי האיכרים כמאיימים על פרנסתם החקלאית.טענות האיכרים: בעד עבודה ושמירה ערבית, בעד המסורת והדת ובעד חברה קפיטליסטית.טענות הפועלים: בעד עבודה עברית,בעד חילוניות, ובעד חברה סוציאליסטיתההתמודדות- הפועלים הקימו התיישבות משותפת.הם עברו מאזור השרון ויהודה לגליל במטרה להקים חברה שיתופית על בסיס קבע. הקומונה – הקבוצה, הראשונה נקראה "דגניה". העולים יכלו לעבוד שם ולממש את העיקרון של חיי עבודה ושוויון.

slide22

פועלה והישגיה של העלייה השנייה:בעליה השנייה הוקמו מפלגות של פועלים, ייסדו ישובים שיתופיים, הוקמו ארגוני שמירה, השפה העברית קיבלה מעמד של שפת הלאום- והתרבות התחזקה.גדלה ההתיישבות העירונית והחקלאית.ב- 1914 היו 84 אלף יהודים בארץ.אנשי העלייה השנייה חרתו על דגלם שלוש סיסמאות:כיבוש העבודה 2. כיבוש השמירה 3. כיבוש השפה העברית.הם חשבו שלא יתכן למסור את השמירה על הישובים בידי ערבים או בדואים, הביטחון צריך להיות בידיים עבריים. אסור להיות תלוי באחרים ולכן הקימו ארגוני שמירה.בתקופת העלייה השנייה היה מאבק על השפה העברית. העולים רצו להנהיג את השפה העברית כשפת לימוד בבתי הספר, וכך פרצה "מלחמת השפות" ובסופה ינצחה העברית.

slide23

כיבוש העבודה:הנוער החלוצי של עליה שנייה בא לארץ במטרה לעבוד אותה.עד אז העסיקו האיכרים-חובבי ציון, ערבים, ולא התלהבו להעסיק את החלוצים.הגורמים:1. הערבי היה מיומן, מסתפק במועט, שכרו מועט. רגיל לאקלים הארץ. לא דרש הטבות סוציאליות, היה צייתן ועבד שעות רבות.2. נשים וילדים ערבים עבדו ב"עונות" בוערות בלבד. החלוץ דרש עבודה לכל עונות השנה.3. האיכרים חששו גם ממתח מצד הערבים אם יפסיקו להעסיקם.4. האיכרים חששו שהצעירים ישפיעו בהשקפותיהם על המושבות. החלוצים רצו להשתתף בחיי הציבור ולקחת חלק בניהול המושבות. 5. האיכרים בחלקם היו דתיים, והם חששו מהשפעת החילוניות של החלוצים.

slide25

עמדת החלוצים: הוגי הדעות ויתקין ו א.ד גורדון הטיפו לעבודה עברית. לדעתם, יש לכבוש את העבודה מידי האיכרים ומידי הערבים.ל"כיבוש העבודה" זה יש שתי משמעויות.משמעות פנימית:הסתגלות לחיי עבודה קשה . לעולים לא היה רקע בעבודת החקלאות. וגם לא לעבודה קשה.משמעות חיצונית:כיבוש העבודה מידי הערבים, לחדור לכל מקום שיש בו עבודה. החלוצים טענו שהאיכרים שכחו את החזון של עבודת האדמה. הם אמנם חלוצים אך את העבודה עצמה עושה הערבי.הבעלות על הקרקע תהיה בידי מי שיעבוד אותה.

slide26

הפתרונות ל"עימות":ב"עבודה מעורבת"- האיכרים העסיקו ערבים ויהודים, כדי שהיהודים יוכלו ללמוד את העבודה מערבים.יצירת "קומונות"- החלוצים החלו להקים קבוצות שיתופיות כמו "דגניה".

slide27

כיבוש השמירה:מעשי השוד והרצח של הערבים היו מטרד יום-יומי. המושבות שכרו שומרים ערבים כדי להגן עליהם בלילות, מפני השוד והגזל של בדווים וערבים. חלק מאנשי העלייה השנייה ביניהם צעירים מרוסיה חברי "ההגנה העצמית" , לא יכלו להשלים עם מצב זה. ב1907 הם התכנסו והחליטו על הקמת ארגון "בר גיורא".

slide28

"בר גיורא"-המקימים הם מניה וישראל שוחט, רחל (ינאית) ויצחק בן צבי, ישראל גלעדי, אלכסנדר זייד ואחרים.המטרה- כיבוש השמירה וכיבוש העבודה.המושבות לא התלהבו לקבל את השומרים החדשים, מחשש להרגיז את הערבים. בחוות סג'רה ניתנה לאנשי "בר גיורא" הזדמנות לקבל את השמירה לאחר שהתברר שהשומר הצ'רקסי מזלזל בתפקידו.אח"כ קיבלו את השמירה גם במסחה. הערבים ניסו למנוע זאת אך ללא הצלחה, והשמירה התרחבה לכל הגליל התחתון.השם "בר גיורא"- ע"ש אחד ממנהיגי המרד הגדול נגד הרומאים.הסיסמא- "בדם ואש יהודה נפלה בדם ואש יהודה תקום".

slide29

השומר- הוקם 1909 ע"י אנשי "בר גיורא" באסיפה שלהם במסחה, בראשות ישראל שוחט.המטרה- להקים ארגון שמירה גדול יותר ולהשתלט על השמירה בכל המושבות היהודיות. ולדאוג לכיבוש העבודה (תנאי לשמירה).אופיים של השומרים- אמיצי לב, חיקו את מנהגי הערבים בשפה בלבוש ובהתנהגות. רכבו על סוסות ערביות. 9 מחבריו נהרגו במאבק נגד הערבים. כל מועמד עבר שנת ניסיון. (מספר החברים מנה מס' עשרות).עיסוקם לא היה רק בשמירה אלא גם בעבודה ובהתיישבות. הם עסקו בסיקול קרקעות, בחריש ובקציר.סיסמתם- "כיבוש העבודה" ו"כיבוש השמירה".הם הקימו ישובים משלהם: 1. תל עדשים 1913. 2. כפר גלעדי 1916. 3. תל חי 1918.

slide31

היחסים עם הערבים:השומר רצה לנקוט עמדה תקיפה נגד הערבים השודדים אך מצד שני דאג ליחסים טובים עם הערבים השכנים. "השומר" רצה להגיע לקשרים טובים עם הערבים לא ע"י שוחד או חנופה אלא ע"י הופעה בוטחת ותוך כדי שמירת הכבוד העצמי והלאומי. "השומר" לא העניש עונש קולקטיבי בכפרי הערבים אלא את האשמים בלבד.

slide32

היחסים עם היהודים:רוב תושבי הארץ התנגדו לשומר. הסיבות:1. הארגון שמר על חשאיות וסרב לקבל חברים חדשים.הוצאות השמירה היו גבוהות.2. פחדו מפני תגובת הערבים.3. הארגון לא היה יכול למנוע את כל בעיות הביטחון (בעיקר לקראת שנות ה20).4. הארגון הורכב מ"פועלי ציון" שסירבו לקבל את "הפועל הצעיר".5. הארגון פעל ללא הסכמת ההנהגה הציונית אלא על דעת עצמו.

slide33

תרומת וחשיבות הארגון:1. היה הכוח המגן הראשון. רבים מחבריו הצטרפו לגדודים העבריים.2. הארגון דגל בשילוב "עבודה" ו"שמירה" ותרם להתיישבות החקלאית.3. יצר את הגרעין של תנועת הנוער "השומר הצעיר".4. פיתח את דמות "היהודי החדש"- יהודי אמיץ המגן על עצמו. ונתן ליהודים בטחון שאם יתארגנו יוכלו להגן על עצמם.

slide34

כיבוש השפה העברית- "מלחמת השפות": השפה העברית החלה להתבסס עוד בתקופת העלייה הראשונה עם פעילותו של אליעזר בן יהודה.בעליה השנייה נמשכה מגמה זו. ב-1903 הוקמה הסתדרות המורים העבריים.ב-1905 נוסדה "גימנסיה הרצליה" בת"א.ב-1909 בירושלים. וב1913 הריאלי בחיפה.-נוסדו עיתונים והתפתחו שיטות הוראה בעברית.

slide35

ב-1913 פרצה "מלחמת השפות".הסיבה- חברת "עזרה" היהודית גרמנית הקימה את ביה"ס הטכניון בחיפה-ללימודים טכניים. החברה רצתה שיילמדו בגרמנית בטכניון וגם בביה"ס הריאלי שהיא הקימה.טענת "עזרה"- יש מחסור במרצים וספרים בעברית.עמדת הציונים- בריאלי יילמדו בעברית. בטכניון בגרמנית אך לפחות מקצוע אחד יהיה בעברית כדי לבטא את חשיבות העברית."עזרה" דחתה את התביעות,ולכן החל גל של מחאות ומאבק ציבורי שנודע בשם "מלחמת" או "ריב" השפות (הלשונות).

slide36

העימות התפשט לכל רחבי הארץ, בדרישה להנהיג את העברית בכל מוסדות "עזרה". רבים עזבו את בתיה"ס של "עזרה", מורים ותלמידים שבתו, ו"עזרה" נאלצה לסגת מעמדתה.הפשרה- בתיכון הריאלי ילמדו בעברית. בטכניון ילמדו בגרמנית, אך את המתמטיקה והפיזיקה בעברית. ותוך 4 שנים ילמדו בעברית גם בשאר המקצועות.למרות הפשרה- נסגרו בהדרגה בתיה"ס של "עזרה", ובתי"ס על טהרת העברית נפתחו ע"י ההסתדרות הציונית.לבסוף, החינוך העברי-לאומי ניצח.משמעות ניצחון המאבק- 1. מערכת החינוך הפכה למערכת חינוך עברית-לאומית עצמאית ולא תלויה בחברות צדקה וארגונים. 2. כוח הישוב התחזק, והתחזק האופי הלאומי.

slide40

הקבוצה בדגניה- ישוב קבע שיתופיבדצמבר 1909 עלו 6 פועלים לעבוד את אום ג'וני, שקנה עבורם ארתור רופין.מטרתם- עבודה שיתופית, חלוקה שווה בעבודה ושיתוף מלא ברכוש. הם ראו צורך בכיבוש העבודה והשטח למען היהודים שיבואו אחריהם. הם סיימו את השנה ברווח אך לא רצו להמשיך, ובמקומה הובאה ה"קומונה החדרתית" –12 חברים ב1910.הם שינו את שם המקום לדגניה. מדוע?ע"ש 5 מיני הדגן הגדלים במקום.ע"ש פרח ה- "דגניה", הפורח שם.רעיון הקבוצה- חיי שיתוף מלאים, אחריות הדדית ועבודה חקלאית. הקבוצה שימשה פיתרון לחלוצים שלא מצאו עבודה ומימשה את רעיונות השיתוף של הצעירים שעלו מרוסיה. ההחלטות התקבלו בהצבעות של כל החברים. כל פועל עבד כפי יכולתו וקיבל שכר כפי צרכו.

slide41

"המניע העיקרי לקבל את אום ג'וני היה- השאיפה לעבודה עצמית, מתוך אחריות עצמית, מבלי שתהיה עלינו כל מרות ופיקוח..""הקבוצה ..היא יצירה מקורית ארץ ישראלית"."הקולקטיב, הוא ינצח, היחיד עלול להיכשל תחת נטל החיים הקשים"."בחיים משותפים ראינו את הדרך ליצירת מסכת חיים חברתיים צודקים, בקבוצה ראינו את המשפחה. יחסי החברים שהתפתחו... בחדרה הם שיצרו את רקמת החיים הזאת ואת תוכנם: שוויון, עזרת גומלין, סובלנות וחופש".דגניה זכתה לשם- "אם הקבוצות".ההתיישבות סבלה מקשיים רבים: הקרקע הייתה גרועה.התורכים גילו יחס עוין.הערבים התנכלו.תנאי שיכון קשים.מחלות.מריבות בין המתיישבים על קרקע ושכר

slide42

התיישבות עירונית:ב- 1909 נוסדה "אחוזת בית" היא תל אביב.הרקע- הצפיפות ביפו, אילצה יהודים למצואפיתרון לבעיה זו. יהודים הקימו קרן משותפת ובנוסף בקשו הלוואה מהקק"ל ומארתור רופין. הם קנו את אדמת החול מצפון ליפו.ביפו, מלבד הצפיפות היו תנאי מגורים גרועים. העולים רצו לשפר את התנאים התברואתיים ולייסד עיר עברית חדשה. היוזמה באה מצד סוחרים, מורים ובעלי מקצועות חופשיים.ב-1910 ניתן לה השם "תל אביב"- לפי תרגומו של נחום סוקולוב לספר "אלטנוילנד".ב-1914 היו בה כ-1500 תושבים.ב-1930 –4000 אלף (עד העלייה הרביעית).מלבד תל אביב גדלה ההתיישבות העירונית בירושלים ובחיפה.

slide43

הרב אברהם הכהן קוק (הראי"ה)ומסע הרבניםמבואהרב קוק ראה ביישוב ארץ ישראל ובתקומת העם בארצו את תחילת תהליך הגאולה. הוא ניסה לקרב לדת את הציונים החילונים.הראי"ההותקף ע"י החילונים וגם ע"י החרדים. הוא ניסה לקרב את תנועת "אגודת ישראל" לציונות הדתית, ולשם כך הקים את תנועת "דגל ירושלים", כדי שהיא תתקרב למטרות הציונות בלי להשתתף בתנועת הציונית עצמה.הרב קוק הטביע את חותמו בישוב, במישור הרוחני, ההלכתי והמעשי. הוא הצטיין בעבודתו הספרותית בהלכה ובהגות.

slide44

תולדות חייונולד ב- 1865 בלטביה . למד בישיבת וולוז'ין.עלה לארץ ב- 1904, כדי לשמש כרבה של יפו.הקים את תנועת "ירושלים" ("דגל ירושלים"), במטרה להפיץ את הציונות על ערכי הדת.ב- 1919 נבחר לרבה של ירושלים.ב- 1921 נבחר לרב ראשי של א"י , לצידו של הרב הספרדי יעקב מאיר. וייסד את ישיבת "מרכז הרב".ב- 1935 ניפטר , ובנו הרב צבי יהודה קוק המשיך דרכו.

slide45

הרב קוק והציונותעל הציונות אמר הרב קוק: "מקור הציונות הוא מקור הקודש העליון. התנ"ך הנותן לה את כל העומק וההוד המסורתי וראוי להשיב לתנועת עולמים זו את חייה. היא לא הד קול, שעם שנוא בעולם הולך לבקש לו מקלט מרודפיו, אלא גוי קדוש סגולת העמים, גור אריה יהודה נעור מתרדמתו הארוכה, והנה, הוא הולך ושב לנחלתו אל גאון יעקב אשר אהב סלה".הרב קוק ראה בעליות הראשונות ובפעילות הציונית וכן בהצהרת בלפור , את תחילת הגאולה, והוא קרא לכל הזרמים ליטול חלק פעיל ביישוב ארץ ישראל.הרב ציין שרעיון שיבת ציון הועלה בראשונה על ידי אישים דתיים, וקרא לתנועה לשוב "אל מקורותיה היותר ראשונה". הוא גילה אהדה להרצל ולתנועה הציונית , אך ראה בה רק שלב (הכרחי) בדרך אל הגאולה השלמה.בתנועה הציונית הוא ראה את תחילת עידן "משיח בן יוסף",דהיינו, את תחילת הגאולה הטבעית, ומכאן חשיבותה. עם זאת הוא לא היה שלם עם כל מעשיה ופעולותיה של התנועה הציונית מאחר והיא פנתה עורף לדת. הוא האמין שהתפיסה החילונית היא ארעית וכי היא תחלוף.שלמותה של גאולת ישראל תושג, בשעה שיפעלו זה לצד זה כוחות הקודש והחול. שניהם משלימים זה את זה.

slide46

מסע הרבניםלרב קוק היו חילוקי דעות עם רבני הישוב הישן בנושאים שונים, כגון בנושא שנת השמיטה (שהייתה ב- 1910), אולם המחלוקת לא גרמה לניתוק ביניהם. אדרבא, בשנת תרע"ד ב- 1913 הם יצאו יחד ל- "מסע הרבנים" למושבות בשומרון ובגליל, מחדרה צפונה עד מטולה. במסע השתתף הרב קוק עם עוד שמונה רבנים מהישוב הישן.ביניהם הרב זוננפלד, והרב חרל"פ. המסע נימשך ארבעה שבועות והפרטים עליו נכתבו בחוברת שהוציאו בשם, "אלה מסעי".

slide48

מטרות המסע:א.לעשות קירוב לבבות בין הישוב החדש לישוב הישן. שיכירו אחד את חשיבותו של השני.ב. חיזוק הדת במושבות ולקירוב החקלאים ליהדות. שיקפידו על כשרות, שבת, חינוך דתי ויקיימו את המצוות התלויות בארץ.הרבנים האמינו שימצאו אוזן קשבת במושבות החילוניות, ויצליחו לשכנע אותן לשפר את החינוך על ידי העמדת מורים דתיים. לדעת הרבנים, ההתיישבות החדשה היא התגשמות הנבואה, ויש להתאימה לדרך התורה הרבנים התרשמו מהעבודה החלוצית של האיכרים והאמינו שבדרכי נועם יהיה אפשר: "לרומם את חיי היהדות הנאמנה, לקרוא בקול גדול את קריאת השלום והאחדות אשר בין הישוב הישן והחדש".

slide49

הרבנים התקבלו בכבוד רב בכל המושבות, אבל במושבות של העלייה הראשונה שהיו יותר דתיות, הם התקבלו בשמחה גדולה, בעוד שבמושבות של העלייה השנייה שהיו יותר סוציאליסטיות ופחות דתיות הם התקבלו קצת בהסתייגות.במושבות דחו על הסף את הדרישה לשמור שבת וכשרות אך כל המושבות הסכימו להפריש תרומות ומעשרות. היו מעט מושבות שהסכימו לשנות מעט את החינוך בכיוון הדתי, ולקבל על עצמן מעט מצוות.המסקנה מהביקור- הרבנים חשו שהם עשו רק את ההתחלה,ולמרות שהיה רצוי לערוך אותו קודם לכן, הרי שאף פעם לא מאוחר, ולכן ההרגשה שהביקור היה חשוב.