Download
1 / 35
410 likes | 686 Views
המלחמה על מקורות המים והתקריות בגבול הסורי. המלחמה על מקורות המים והתקריות בגבול הסורי.
E N D
המלחמה על מקורות המים והתקריות בגבול הסורי
המלחמה על מקורות המים והתקריות בגבול הסורי • שאלת השליטה במקורות המים בשטחים המפורזים:הסכמי שביתת הנשק השאירו פתוחה את שאלת הריבונות השטחים המפורזים, שכללו את עיקר מקורות המים של ישראל. בשנות ה50 וה60 החריפה המחלוקת בין שתי המדינות באשר לשאלת השטחים המפורזים שבגבולן. על פי תפיסתה של ישראל משמעותו של המונח "פירוז" הייתה שלישראל מותרת כל פעילות בשטחים פרט לפעילות צבאית. על פי תפיסתה של סוריה, שטחים אלה היוו אזורים שהריבונות בהם טרם נקבעה – ומכאן שהם שטחי הפקר שאסורה בהם כל פעילות, עד שייקבע גורלם סופית. • הקמת יישובים בשטחים המפורזים: ישראל הידקה את שליטתה על מקורות המים באמצעות הקמת יישובים חדשים בשטחים המפורזים. פעולה זו גררה התנגדות סורית והתנגשויות מזוינות.
המלחמה על מקורות המים והתקריות בגבול הסורי • ייבוש עמק החולה: מיד לאחר מלחמת העצמאות פתחה ישראל בפרויקט ייבושו של עמק החולה, במטרה להרחיב את השטחים הראויים לעיבוד. סוריה נקטה פעולה מזוינת במטרה למנוע את המשך עבודות היישוב, שבתגובה להן נקטה ישראל פעולות צבאיות בשטחה של סוריה. • ההתנגדות של ישראל ל"מוביל הסורי": ישראל התנגדה לתוכניתה של סוריה להטיית מקורות הירדן הנמצאים בתחומה. תוכנית זו יצאה לדרך במימון "הליגה הערבית" ישראל הפעילה תותחים, טנקים ומטוסים כדי לפגוע במפעל ההטיה הסורי
רקע לאחר הקמתה של מדינת ישראל, בשנת 1948, וניצחונה במלחמת העצמאות, עלו לישראל יהודים רבים מכל רחבי העולם. אוכלוסיית המדינה גדלה והמצב הכלכלי השתפר, אולם מבחינה ביטחונית, ישראל עדיין הייתה מוקפת במדינות ערביות אויבות. המתיחות הצבאית בין ישראל לבין שכנותיה הערביות הגיעה לשיא בשנת 1967, בה פרצה מלחמת ששת הימים.
הגורמים למלחמת ששת הימים • המניפולציה הסובייטית בחודש מאי 1967, ברית המועצות (הסובייטים) סיפקה לסוריה ולמצרים מידע שקרי ומוטעה שעל פיו ישראל מרכזת כוח צבאי בגבול שלה עם סוריה. הסובייטים טענו שישראל מתכוונת לתקוף את הסורים. טענה זו לא הייתה נכונה, אך היא גרמה למצרים, שהייתה בעלת בריתה של סוריה, להכניס כוחות צבא לסיני, מבלי לבדוק את העובדות. • המתיחות בין ישראל וסוריה • הפגזות סוריות על הישובים היהודים - סוריה, אשר צוידה בנשק סובייטי חדיש, נקטה במדיניות תוקפנית כלפי ישראל. צבאה ישב ברמת הגולן והפגיז מדי פעם ישובים וקיבוצים יהודים באצבע הגליל ועל שפת הכנרת. • המאבק על מקורות המים-הסורים ניסו להטות (לשנות את כיוונם) את מקורות הירדן: החצבני והבניאס, במטרה לשבש את זרימת המים לישראל, ולמנוע את הקמת "המוביל הארצי".
הגורמים למלחמת ששת הימים • הצעדים שנקט נאצר (אפריל – יוני 1967) האדם שהוביל את העולם הערבי למלחמה כנגד ישראל היה שליט מצרים, ג'מאל נאצר. נאצר שאף להיות המנהיג של העולם הערבי ואחת ממטרותיו העיקריות הייתה השמדת ישראל. • א. הכנסת הצבא המצרי לסיני (15 במאי 1967)- בעקבות המידע המוטעה שהעבירו הרוסים על כך שישראל מרכזת כוחות בגבול סוריה, נאצר הכניס לסיני 100,000 חיילים ואלף טנקים. צעד לא צפוי זה הביך את ישראל. נאצר רצה להוכיח שהוא עומד בהסכם ההגנה עם סוריה ורצה לחזק את יוקרתו האישית. • ב. הוצאת כוח החירום של האו"ם מסיני(16 במאי 1967) - לאחר שהצבא המצרי נכנס לסיני, נאצר תבע מהאו"ם להוציא מיידית מסיני את כל חיילי האו"ם. עוד באותו יום השתלטו כוחות מצריים על מוצבים של האו"ם בסיני.
הגורמים למלחמת ששת הימים • ג. סגירת מיצרי טיראן (22 במאי 1967) – נאצר הודיע על סגירת מיצרי טיראן בפני אוניות ישראליות ובפני אוניות המיועדות להעביר סחורה לנמל אילת. צעד זה ניתק את אילת ומנע העברת סחורות אליה, בדרך הים. נאצר ידע שמדובר בצעד חמור, אך התרברב ואמר:"אם היהודים מאיימים במלחמה, אנו אומרים להם- אהלן וסהלן". • ד. חתימת הסכמי הגנה עם ירדן (30 במאי 1967) ועם עיראק (4 ביוני 1967)- המלך חוסיין (מלך ירדן) הגיע במפתיע לקהיר וחתם עם נאצר על הסכמי הגנה. לפי הסכם זה, מונה גנרל מצרי למפקד הצבאות הערביים בחזית הירדנית. לאחר חמישה ימים, נאצר חתם על הסכם הגנה גם עם עיראק. צעדים אלו הלהיטו את אווירת המלחמה באזור, מאחר שיצרו חזית ערבית אחת כנדג ישראל והעמידו אותה עם הגב אל הקיר.
מלחמת ששת הימים - מהלך • הפצצת חילות האוויר של מדינות ערב- ב 5 ביוני 1967 הנחית חיל האוויר הישראלי מהלומה כבדה על חילות האוויר של מדינות ערב. חיל האוויר תקף עשרות שדות תעופה במצרים, בסיני, בסוריה ובעיראק והשמיד ביום הראשון להתקפה כ 70% מן המטוסים הערבים על הקרקע. בעקבות זאת, צה"ל רכש עליונות אווירית לאורך כל המלחמה: ישראל שלטה בכל המרחב האווירי. היה זה הצעד שסלל את הדרך לניצחון המוחץ של ישראל במלחמה. • חזית דרומית בעקבות תקיפת חיל האוויר, צה"ל פלש לסיני ותוך ארבעה ימים כבש את כל סיני, כולל רצועת עזה, מידי המצרים ההמומים. 15 אלף חיילים מצרים נהרגו לעומת 238 הרוגים ישראלים בסיני.
מלחמת ששת הימים - מהלך • חזית מזרחית הירדנים פתחו ראשונים במלחמה כיוון שהיו בטוחים שהמצרים יביסו את ישראל. תוך ארבעה ימים נכבשו רוב שטחי יהודה ושומרון וגם ירושלים המזרחית. חטיבת הצנחנים שיחררה את העיר העתיקה והגיעה לכותל המערבי. • חזית צפונית במהלך המלחמה הסורים, שישבו ברמת הגולן, הפציצו ללא הרף את הישובים הישראלים ליד הכינרת ובאצבע הגליל. למרות שהסורים לא ניסו לכבוש שטחים מישראל, הוחלט לתקוף גם אותם, כדי להחזיר את השקט לאזור. תוך יומיים נכבשה כל רמת הגולן.
השפעות מלחמת ששת הימים למלחמת ששת הימים היו תוצאות רבות וחשובות. מלחמה זו שינתה לחלוטין את החיים בישראל והשפעותיה ניכרות עד היום בכל התחומים. • הגדלת השטח שבשליטת ישראל שטחה של ישראל גדל פי ארבעה! לפני המלחמה ישראל שלטה על כ 20 אלף קמ"ר ולאחר המלחמה על יותר מ 80 אלף קמ"ר. השטחים שנכבשו: סיני, רצועת עזה, יהודה ושומרון ורמת הגולן. הרחבת גבולותיה של ישראל הגדילו את יכולתה ההגנתית ואת עוצמתה. • מזרח ירושלים סופחה (נהפכה לחלק מהמדינה) למדינת ישראל. • בהסכם השלום עם מצרים, ישראל החזירה את כל סיני. • ישראל סיפחה את רמת הגולן ב-1981.
השטחים המסומנים בירוק נכבשו במהלך מלחמת ששת הימים
השפעות מלחמת ששת הימים • שליטה על אוכלוסייה ערבית- לאחר כיבוש השטחים במלחמה, ישראל שלטה על אוכלוסייה ערבית של כמיליון נפש. רוב האוכלוסייה התגוררה ברצועת עזה וביהודה ושומרון (הגדה המערבית), וחיה בתנאי חיים קשים ובצפיפות רבה. • אופוריה בעם וצמיחה כלכלית-הניצחון המוחץ עורר שמחה עצומה וגאווה בקרב היהודים בישראל. הם האמינו כי הערבים למדו לקח ושזו הייתה המלחמה האחרונה. המצב השתנה מכל הבחינות: מצב הרוח הלאומי עלה, חברות זרות החלו להשקיע בארץ והמצב הכלכלי השתפר מאד, המצב הביטחוני השתנה לחלוטין. הניצחון הגדול הדהים את כל העולם: חיילי צה"ל הפכו לנערצים וישראל לסמל של עוצמה חוכמה ויצירתיות.
השפעות מלחמת ששת הימים • מחלוקת בעם לגבי עתיד השטחים לאחר כיבוש השטחים התעוררה מחלוקת קשה בין שתי תפיסות שונות: תפיסת הימין- תפיסה זו נחלקת לשניים: הימין הביטחוני- תמך בהמשך השליטה בשטחים, מתוך מגמה להרחיק את הגבול משטח ישראל. הימין גם טען שהשטחים ישמשו כקלף מיקוח עתידי במשא ומתן לשלום עם מדינות ערב. ארץ ישראל השלמה – היו שטענו כי כל השטחים שייכים ליהודים, עקב זכות היסטורית מימי התנ"ך, ולכן זו ההזדמנות ליישב בהם יהודים. תפיסת השמאל- תפיסה שטענה שאין להחזיק בשטחים הכבושים ולשלוט על האוכלוסייה הערבית המתגוררת בהם, כי זה לא צודק, לא מוסרי ויוביל למלחמות נוספות בעתיד. השמאל רואה בהחזרת השטחים, מפתח לשלום.
השפעות מלחמת ששת הימים • התיישבות יהודים בשטחים שנכבשו הוקמו עשרות ישובים ישראליים בשטחים שנכבשו: ביהודה ושומרון, ברצועת עזה, בסיני, בבקעת הירדן וברמת הגולן. הויכוח לגבי ההתיישבות בשטחים מתקיים עד היום. • חיזוק הקשר עם היהודים בחו"ל היהודים בחו"ל עקבו בדאגה רבה אחר המתרחש בישראל. הם פחדו שישראל תפסיד במלחמה ותפסיק להתקיים. הניצחון המדהים החליף את הדאגה בשמחה והחדיר גאווה רבה בקרב היהודים בחו"ל. יהודים רבים החלו להגיע לארץ לביקורים והחל גל גדול של עולים יהודים מבריה"מ.
רקע היסטורי ב-6 באוקטובר 1973, צבאות מצריים וסורים תקפו באופן פתאומי את ישראל. ההתקפה הדהימה את צה"ל, שלא היה מוכן לה כלל. בימים הראשונים, צה"ל נחל תבוסות בכל החזיתות: המצרים חצו את תעלת סואץ, והשתלטו על המוצבים הישראלים. והסורים כבשו את רוב רמת הגולן. לאחר גיוס כל כוחות המילואים, צה"ל החל להתאושש, תחילה בגזרת רמת הגולן ולאחר מכן גם במלחמה נגד מצרים. עד שנחתם הסכם הפסקת האש, ב-24 באוקטובר 1973, צה"ל שיחרר את רמת הגולן והשתלט על מוצבים סוריים חשובים, ובדרום- חצה את התעלה וחדר לעומק מצרים (עד 80 ק"מ מקהיר). במלחמה נהרגו 2,569 חיילי צה"ל, כ- 7,500 נפצעו ו301 נפלו בשבי.
הסיבות לפרוץ מלחמת יום הכיפורים • התבוסה הערבית במלחמת ששת הימים התבוסה האדירה, שנחלו מדינות ערב, במלחמת ששת הימים, נתפסה כהשפלה ופגעה בכבוד ההנהגה המצרית והסורית. סוריה ומצרים חיכו לשעת נקם, שבה יוכלו להשיב את כבודן ולפגוע בצה"ל, שנתפס כצבא כל יכול ובטוח בעצמו. • כישלון המהלכים המדיניים במזרח התיכון מלחמת יום הכיפורים פרצה גם עקב הקיפאון בתהליך המדיני בין ישראל למדינות ערב. לאחר מלחמת ששת הימים, כמעט ולא התקיים תהליך מדיני רציני, גם עקב יהירות ישראלית. ידועה אימרתו של משה דיין: "עדיף שארם אל שייח בלי שלום, מאשר שלום בלי שארם אל שייח", שמסמלת חוסר רצון אמיתי מצד ישראל בתהליך מדיני.
הסיבות לפרוץ מלחמת יום הכיפורים • תחושת האופוריה בישראל לאחר מלחמת ששת הימים התחזקה תחושת הביטחון של ישראל. גבולות המדינה גדלו, והניצחון המוחץ הוביל לתחושת ביטחון ועוצמה. תחושת האופוריה הזו הובילה לקונספציה שהגבולות החדשים ועוצמתו של צה"ל ימנעו כל מלחמה לשנים רבות. הקונספציה התבססה על שלוש הנחות, שהתבררו כשגויות: • חיל האוויר והצבא הסדיר מספיקים כדי לבלום כל התקפה. • מצרים לא תפתח במלחמה, עקב חשש מעוצמת חיל האוויר הישראלי. • המודיעין הישראלי יגלה בזמן את ההכנות למלחמה. מנהיגי מדינות ערב ניצלו את תחושת האופוריה בישראל ואת הקונספציה השגויה והשחצנית כדי להטעות את מערכת המודיעין הישראלית, ולתפוס את צה"ל לא מוכן ומופתע.
השפעות מלחמת יום הכיפורים • פגיעה בתחושת הביטחון בישראל- תחושת הביטחון של הציבור הישראלי נפגעה באופן חמור, על אף התפנית המדהימה שבוצעה ע"י צה"ל לקראת סוף המלחמה. הרגשת האופוריה והעוצמה התחלפו בתחושה קשה ובהבנה שישראל אינה בלתי מנוצחת. • הקמת ועדת חקירה והתפטרותם של ראש הממשלה והרמטכ"ל- מלחמת יום הכיפורים נתפסה כמחדל, עקב חוסר המוכנות של צה"ל למלחמה. לאחר המלחמה, הוחלט להקים ועדת חקירה ממלכתית ברשות השופט אגרנט. הוועדה דרשה את פיטורי הרמטכ"ל וראש אמ"ן , אך סירבה לחקור את אחריותם של הפוליטיקאים. אולם, המלחמה ערערה את התמיכה הציבורית בהנהגה המדינית בראשות ראש הממשלה גולדה מאיר ושר הביטחון משה דיין. כתוצאה מכך, שניהם נאלצו לפרוש.
השפעות מלחמת יום הכיפורים • ירידת יוקרתו של צה"ל- מדינות ערב התייחסו אל מלחמת יום הכיפורים כניצחון, על אף שצה"ל למעשה ניצח במלחמה. מחדל מלחמת יום הכיפורים פגע קשות ביוקרה של צה"ל, שנחשב כצבא בלתי מנוצח ובעל מוניטין עולמי. • סלילת הדרך להסכם שלום עם מצרים- גם ההישגים של הצבא המצרי בתחילת המלחמה וגם מתקפת הנגד המרשימה של ישראל – הניעו מחדש את התהליך המדיני וסללו את הדרך לביקורו הדרמטי של הנשיא המצרי, אנואר סאדאת, בירושלים בספטמבר 1977 ולחתימת הסכם השלום עם מצרים ב-1979. הישגי הצבא המצרי הוכיחו לישראל כי מצרים אינה חלשה ושהיא עלולה להסב נזקים ביטחוניים גדולים, ועל כן יש להגיע איתה לשלום. מצד שני, ההצלחה של צה"ל בהדיפת המתקפה וכיבושיו לקראת סופה- הוכיחו למצרים כי לא ניתן לנצח את ישראל בעזרת כוח צבאי ושיש לקבל את עובדת קיומה ולהגיע איתה לשלום.
סוף FIN END
