גורמים קוגניטיביים ואישיותיים בהכשרת מורים: השוואה בין תלמידי מכללה לסטודנטים באוניברסיטה

1. ד"ר שרגא פישרמן מכללת "אורות" ד"ר יצחק וייס בי"ס לחינוך אוניברסיטת בר-אילן ומכללת "אורות" גורמים קוגניטיביים ואישיותיים בהכשרת מורים:השוואה בין תלמידי מכללה לסטודנטים באוניברסיטה

2. תוכן עניינים • הכשרת מורים: מכללה מול אוניברסיטה • מטרת המחקר • זהות ה"אני" • זהות מקצועית • מטה קוגניציה • הכוונה עצמית בלמידה • השערות • נבדקים • מדדים • ממצאים • מסקנות והמלצות • מקורות

3. הכשרת מורים: מכללה מול אוניברסיטה שני מודלים קלאסיים להכשרת מורים מופעלים בישראל: הכשרת מורים במסגרת מכללות להוראה מול הכשרתם במסגרת האוניברסיטה. מורים לתיכון מוכשרים בדרך כלל באוניברסיטה, ועליהם לרכוש תואר בתחום ידע ספציפי במקביל ללימודיהם לקראת תעודת הוראה. כאשר מורים לבית הספר היסודי (וכן לחטיבות ביניים) מוכשרים במשך 3-4 שנים במסגרת מכללות להוראה (Guri, 1990)

4. מטרת המחקר מטרת מחקר זה היא לחקור הבדלים באופי הקשרים בין משתנים אישיותיים וקוגניטיביים אצל מתכשרים להוראה במכללות לעומת מתכשרים להוראה באוניברסיטאות.

5. זהות האני • זהות ה"אני" מוגדר על ידי אריקסון (Erikson, 1968) כאינטגרציה של זהויות ילדות עם חוויות והתנסויות ספציפיות המתפתחות מתוך יכולות מולדות. • גיבוש הזהות הוא תהליך הקשור באינטראקציה עם הסביבה. • זהות ה"אגו" ובמיוחד גיבושו, הוא תהליך של איסוף, ארגון אינפורמציה המוטמע באישיות (Archer, 1989; Grotevant, 1992).

6. זהות האגו צוריאל (Tzuriel, 1984, 1990) הציע גישה רב ממדית ורציפה לזהות האגו על ידי זיהוי 7 ממדים לזהות האגו. ממדים אלו התקבלו באמצעות ניתוח גורמים: "מחויבות ומטרתיות" מייצגים את מידת מחויבותו של היחיד להיבטים אישיותיים ומקצועיים שלו. "אני אדם שיודע מי אני ומה אני שואף להיות" "חוסנות ורציפות" מייצגים תחושת יציבות ואיזון פנימי. "אני שמח להיות מה שאני עכשיו" "הכרה חברתית" מתייחס לתחושה, עד כמה החברה מעריכה את כישוריו ויכולותיו של היחיד. "נראה שאף אחד לא מבין אותי כראוי.

7. זהות האגו "משמעותיות מול ניכור" מתייחס למידת תפיסת האדם לגבי חייו כבעלי משמעות, מעורבות, עניין ושייכות. "לעתים קרובות אני שואל את עצמי מי ומה אני ומה אני רוצה מחיי" "זהות פיזית" מתייחס למידת קבלת ההופעה החיצונית של האדם "אני רואה צורך לשנות את הצורה בה אני נראה ולהראות שונה" "מקוריות ואמיתיות" עד כמה אנשים תופסים עצמם מתנהגים בצורה טבעית או מעושה. זה מצביע על פערים בתוך האישיות. "לפעמים אני מנסה להתנהג כרגיל, למרות שבתוכי אני "מתפוצץ". "שליטה עצמית" עד כמה אדם תופס שיכול לשלוט על עצמו במצבי מצוקה ופיתוי. "כאשר אני נותן לעצמי לדבר חופשי, אני מתחרט אח"כ". "הרמוניות האגו" משקף את מידת הלכידות בין הממדים השונים

8. זהות מקצועית • זהות מקצועית: • מוגדרת על ידי קרמר והופמן (Kramer and Hoffman, 1981) כתחושת שייכות והזדהות עם המקצוע שבחרו בו. • בלוסטין ( Bluestein, 1988) מגדיר זהות מקצועית כ"גיבוש הבחירה המקצועית" במונחים של בהירות ייחודיות והעדפה המקצוע. • קולדרון וסמית (Coldron and Smith, 1999) מתארים זהות מקצועית של מורים כמיזוג של חוויותיהם הביוגרפיות האישיות והחברתיות.

9. זהות מקצועית • זהות מקצועית: • מוגדרת על ידי ביז'רד ורלוף וורמונט (Beijaard, Verloop & Vermunt, 2000): 1. מורים המתמקדים בתחום הידע הספציפי הנלמד 2. מורים המתמקדים בצד הדידקטי 3. מורים המתמקדים בצד הפדגוגי-חינוכי. זה מתפתח ומתמקצע בתוכניות הכשרת מורים. • לפי פישרמן ווייס (בהכנה) זהות מקצועית של מורה מורכבת מתחושת החשיבות, רצון, ובטחון בבחירה המקצועית, תחושת ההישג כמורה וראיית ההוראה כמשימה ייעוד ואתגר.

10. מטה קוגניציה • מטה קוגניציה היא תהליך חשיבה ברמה גבוהה, ומתייחסת לידע על הכוונה של תהליכים קוגניטיביים ופעילויות לימודיות ( Flavell, 1979; Brown, 1978). זוהי למעשה "חשיבה על חשיבה". זהו נחשב היום למרכיב חשוב בלמידה, לאור הממצאים המחקריים המצביעים על כך שתלמידים בעלי מודעות מטה קוגניטיבית טובה מגיעים להישגים גבוהים יותר בהשוואה לתלמידים חסרי מודעות זו. • פלבל (Flavell, 1979) מציע ארבעה מרכיבים למטה קוגניציה: 1. ידע מטה קוגניטיבי, 2. חוויה מטה קוגניטיבית (משתנה אדם). 3. משימות ומטרות (משתנה משימה). 4. אסטרטגיות ופעולות (משתנה אסטרטגיה). • למשל: תלמיד יכול לומר: "אני (משתנה האדם) יודע שיש קושי בבעיות מילוליות (משתנה המשימה) , לכן אענה קודם על התרגילים ורק בסוף אתמודד עם הבעיות המילוליות (אסטרטגיה).

11. הכוונה עצמית • חלק מהחוקרים רואים בהכוונה עצמית בלמידה, מרכיב הנובע ממטה קוגניציה: ידע מטה קוגניטיבי שיש לאדם מאפשר לו לכוון את עצמו בלמידה. (e.g., Brown & DeLoache, 1978; Kluwe, 1987). • חוקרים אחרים רואים בהכוונה עצמית גורם כללי שאחד המרכיבים שלו הוא מטה קוגניציה. (e.g., Winne, 1996; Zimmerman, 1995). • הגדרה: הכוונה עצמית מתייחסת לתהליך בו התלמיד מפעיל ומשמר קוגניציות, התנהגויות ורגשות באופן סיסתמטי ומכוון להגיע למטרה ולבצע משימה (Schunk & Zimmerman, 1998).

12. התנהגויות ומרכיבים של הכוונה עצמית לפי פריס ווינוגרד (Paris & winograd, 1999) ישנם שלושה מרכיבים להכוונה עצמית: 1. מודעות לחשיבה. 2. שימוש באסטרטגיות. 3. שימור ריכוז ומוטיבציה. אוניל (O’nil, 2001) מבחין בארבעה מבני תכונות המרכיבים הכוונה עצמית: • תכנון. 2. בדיקה עצמית. 3. מאמץ. 4. תפיסת מסוגלות עצמית. התנהגויות של הכוונה עצמית בלמידה כוללות: • חיפוש עזרה, שאילת שאלות, ריכוז במשימה, בקרה וידע על ההבנה, בקרה על התנהגות, שימוש במשוב, תכנון וניהול זמן, הפחתת מפריעים מהסביבה.

13. ההשערה שוער כי תלמידי מכללה יהיו בעלי אישיות יותר אינטגרטיבית כמורים, ויתקבלו קשרים גבוהים בין זהות האגו וזהות מקצועית, בעוד בקרב סטודנטים המתאמנים להוראה באוניברסיטה, לא יימצאו קשרים בין הגורמים השונים, משום שזהות האגו והזהות המקצועית נתפסים כשני יישויות שונות. הסטודנטים באוניברסיטה אינם מפתחים זהות מקצועית ואינם רואים זהות מקצועית זו כקשורה בזהות האגו שלהם.

14. נבדקים המדגם כלל 74 סטודנטים שנדגמו משני סוגי מוסדות הכשרה: 39 סטודנטים נדגמו ממכללה להוראה, ו-35 סטודנטים נדגמו ממסלולי הכשרה לתעודת הוראה במסגרת האוניברסיטה. כל הסטודנטים היו נשים ובשנה אחרונה ללימודיהם בהכשרה. גילם נע בין 20 ל-40 שנה. ממוצע הגילאים נמצא 25.5 שנה.

15. מדדים אישיותיים • 1. זהות האגו (EI). שאלון זה מורכב מ-38 שאלות הכולל 7 גורמים המייצגים זהויות שונות (כפי שהוצג). מהימנות אלפא קרונבך לשאלון זה נמצא 0.89 . • 2. זהות מקצועית (PI). שאלון זה כולל 12 פריטים המתייחסים לעמדות התלמידים כלפי מקצוע ההוראה ובאיזו מידה הם מזדהים עם תפקיד המורה. מהימנות אלפא קרונבך לשאלון זה נמצא 0.93 . • 3. שאלון הכוונה עצמית בלמידה. (SRL). גירסא זו מורכבת מ-34 פריטים המודדים את תפיסת היחיד ביחס למימניות ההכוונה עצמית שלו. נכללים 4 גורמים: תכנון, בדיקה עצמית, מאמץ ותפיסת מסוגלות עצמית. מהימנות אלפא קרונבך לשאלון זה נמצא 0.96 .

16. מדדים קוגניטיביים • 4. ידע מטה קוגניטיבי. (MAI). שאלון מודעות מטה קוגניטיבית מורכבת מ-52 פריטים של דיווח עצמי. ומורכב מ-8 גורמים. מהימנות אלפא קרונבך לשאלון זה נמצא 0.97 . • 5. ציוני עבודה מעשית (PRACTICE). ציון זה ניתן לכל תלמיד עם סעיום חובותיו בביצוע עבודה מעשית. • 6. ציוני הישגים (GRADES). ציון מורכב ממוצע הציונים של התלמיד במהלך שנות לימודיו לתואר במכללה ובאוניברסיטה.

17. מודל ההשערה זהות אגוEI SRL הכוונה עצמית PRACTICEעבודה מעשית PI זהותמקצועית MAI מטה קוגניציה GRADEציונים בלימודים

18. Table 1: Input correlation matrices for path analysis Among Dependent Measures of the T.T.C. group Variable EI PI SRL MAI GR Ego Identity (EI) — Professional Identity (PI) .46* — Self Regulated Learning (SRL) .44* .21 — Metacognitive Awareness (MAI) .55* .30 .74* — Achievement Grades (GRADES) .10 .16 -.06 -.02 — PRACTICE (Field Experience Grades) .27 .09 .32* .14 .45*

19. Table 2: Input correlation matrices for path analysis Among Dependent Measures of the University Students group Variable EI PI SRL MAI GR Ego Identity (EI) — Professional Identity (PI) .02 — Self Regulated Learning (SRL) .10 .35* — Metacognitive Awareness (MAI) -.12 .33 .78* — Achievement Grades (GRADES) .15 -.08 .14 .27 — PRACTICE (Field Experience Grades) .37* -.20 .19 -.02 .01

20. מודל תלמידי המכללות .44** .34** זהות אגוEI SRL הכוונה עצמית PRACTICEעבודה מעשית .28** .62** .46* .47* MAI מטה קוגניציה PI זהותמקצועית GRADEציונים בלימודים

21. מודל הסטודנטים באוניברסיטה .37** זהות אגוEI SRL הכוונה עצמית PRACTICEעבודה מעשית .44** .35** .78** .27* MAI מטה קוגניציה PI זהותמקצועית GRADEציונים בלימודים

22. מסקנות ביחס לתלמידי המכללות • 1.זהות האני משפיע על הזהות המקצועית על יכולת ההכוונה העצמית ועל יכולת מטה קוגניטיבית. • 2.ההישגים בלימודים וההכוונה העצמית משפיעים על ציוני העבודה המעשית. כלומר: בקבוצת הסטודנטים של המכללות לכל הגורמים האישיותיים השפעה אינטגרטיבית על בניית זהות מקצועית של מורה אשר משפיע על הישגים בעבודה מעשית.

23. מסקנות לגבי הסטודנטים באוניברסיטאות 1.לגורמים הקוגניטיביים ואישיותיים השפעה ישירה על הישגים בעבודה מעשית. הגורמים הללו אינם משפיעים ובונים זהות מקצועית של מורה. הסטודנטים באוניברסיטה תופסים את ההוראה כמקצוע ספציפי ולא כיעוד או חלק מהזהות האישית. 2.הם מכווני מטרה והישגיהם בעבודה מעשית נובע מלימודיהם ולא בניית זהות מקצועית של מורה. 3. זהות מקצועית אינה מושפעת על ידי זהות האני. 4. הכוונה עצמית ספציפית מסייעת להישגים בעבודה מעשית באופן מוכוון וספציפי בלבד.

24. מסקנות ויישומים • לסיכום, • הקשרים בין המשתנים בקבוצת תלמידי המכללות הינם קוהורנטיים (מלוכדים), הן הגורמים האישיותיים והן הקוגניטיביים בונים זהות מקצועית ומשפיעים על ההישגים בעבודה מעשית במשולב. מסלול ההכשרה במכללות מתמקד על פיתוח הזהות המקצועית. • ההכשרה באוניברסיטאות הינה במסלול חד-צדדי, כיוון שהזהות המקצועית לא מושפעת מזהות האגו הרי אין כאן גיבוש זהות מקצועית כללית. בנוסף קיים קשר ספציפי של הכוונה עצמית להישגים בעבודה המעשית, כך שיש כאן רק מטרה ספציפית בלבד להצלחה בעבודה המעשית. • נראה כי ההכשרה האוניברסיטאית איננה משקיעה בפיתוח זהות מקצועית של מורה כישות כללית, אלא מתמקדת על הגורמים האישיותיים והקוגניטיביים בנפרד בהשוואה למכללות. • ממצאים אלו חשובים ליישום על ידי מקבלי החלטות