Download
1 / 34
480 likes | 762 Views
הכל אודות סטרס -דרכי התמודדות וטכניקות לשימוש עצמי. "העבודה הזו עוד תהרוג אותי" מקור ראשי: ד"ר מירה חניק באתר טבע לייף ד"ר ארנון לוי, אתר טבע לייף. א. הלחץ בחברה המודרנית.
E N D
הכל אודות סטרס -דרכי התמודדות וטכניקות לשימוש עצמי "העבודה הזו עוד תהרוג אותי" מקור ראשי: ד"ר מירה חניק באתר טבע לייף ד"ר ארנון לוי, אתר טבע לייף
א. הלחץ בחברה המודרנית לצערנו, מעטים המקומות בעולם המערבי שבהם רמת הסטרס משתווה לרמתה בארצנו. פיגועים, אינתיפאדה, מיתון, אבטלה, חוסר וודאות כלכלית ואישית, בנוסף לאווירת אלימות בחברה, במשפחה, בכבישים, ובבתי הספר יוצרים רמת סטרס כמעט בלתי נסבלת. בנוסף לכך, בחברה הישגית ומשתנה ללא הרף כמו שלנו, מצפים מאתנו, ואנו מצפים מעצמנו, להצליח תמיד בהתמודדות עם בעיות בקריירה, בזוגיות ובהורות וציפיות אלה לבדן מייצרות סטרס קבוע ומתמשך
א. הלחץ בחברה המודרנית • עד לשנים האחרונות נהגו להתייחס לסטרס כאל מטרד חולף, מצב של מתח, עייפות, לחץ בראש או אי שקט פנימי. התייחסו לזה כאל סממן לחיים המודרניים, לתסמונת מנהלים, או בן הלוויה הבלתי נמנע של ההצלחה החברתית. • יכולנו לשמוע לעיתים למשל חלק ממכרינו מתלוננים אך גם מתפארים: "איזה יום עמוס פגישות מתישות היה לי היום בהנהלה הראשית. אני שפוך מעייפות", או "עבדנו היום בחברה מסביב לשעון".
א. הלחץ בחברה המודרנית • בשנים האחרונות קיים עניין רב בנושא כאשר הובן כי הנזק האדיר שהלחץ גורם הנו לכל מערכות הגוף והנפש. חוקרי לחץ קבעו ש"הלחץ הוא כמו רעל איטי שמשתחרר בגוף וגורם לו להמית את עצמו בלי משים".
ב. קצת סטטיסטיקה • בסטטיסטיקות שנעשו לגבי סטרס נמצא ש- 75% מהביקורים אצל רופא המשפחה נובעים במידה רבה מסטרס ולא רק ממחלות ספציפיות. • 50% מהמחלות הן תוצאה ישירה או עקיפה של סטרס, וההפסד הישיר והעקיף לתוצר הלאומי הגולמי בארה"ב כתוצאת סטרס הוא קרוב ל- 300 מיליארד $ לשנה.
ב. קצת סטטיסטיקה • אנשים בסטרס צפויים פי 4.5 להתקף לב מאנשים רגועים. המקצועות החשופים ביותר לסטרס הם רופאי שיניים, עורכי דין, פסיכולוגים, מורים, אחיות, מנכ"לים, אנשי מחשבים, מזכירות, ואנשי מינהל בכירים.
ג. מהו בעצם סטרס ? • כשאני מדברת על לחץ אני מתכוון בעצם למושג הלועזי סטרס. המונח לחץ הוא מונח כללי מדי ולא ספציפי לתופעות שאנו מתארים. • המונח הספציפי בעברית הוא עקה אך נשתמש בעיקר במונח הלועזי "סטרס".
ג. מהו בעצם סטרס ? • מקור המושג סטרס במאה ה- 17 מתיאור של פיסיקאי בשם רוברט הוק, שתיאר תכונות של מתכות וגשרים לעמוד בפני לחצים של משקל ופגעי טבע למיניהם.
ג. מהו בעצם סטרס ? • היישום של המונח "סטרס" ביחס לבני אדם החל בעיקר לאחר מלחמת העולם הראשונה כאשר רופאים נוכחו שחיילים רבים סבלו ממשברים ואיבדו את יכולת הלחימה שלהם. • בתחילה הם כינו זאת "הלם קרב" והאמינו שפיצוץ הפגזים גורם לפגיעה אורגנית במוח.
ג. מהו בעצם סטרס ? • במלחמת העולם השנייה כבר הבחינו אנשי הרפואה והפסיכולוגיה הבחינו כי חיילים רבים איבדו את המוטיבציה והיכולת להלחם. • רק אז התחילו להבין שמדובר בתופעה פסיכולוגית ולא אורגנית וכינו אותה "תשישות קרב".
ג. מהו בעצם סטרס ? • רק לאחר המלחמה התחילו להתייחס לסטרס כאל בעיה שקשורה לחיים בכלל ולא רק למצבי מלחמה אלא למאבק הקיום: • נישואין, קשיים או סכסוכים משפחתיים, אבל אובדן ופרידות, קשיים במקום העבודה, עבודה בלוחות זמנים ושחיקה בעבודה וכיו"ב הם מצבים של מאבק קיום יומיומי ומעמיסים לחץ על המערכת הגופנית/נפשית.
ד. האם הלחץ הוא אם כן תוצאה בלתי נמנעת של החיים המודרניים ? • לא בדיוק. נכון אומנם שהסטרס הוא בן לוויה בלתי נמנע של החיים המודרניים אולם למעשה במקורו הוא תגובה ראשונית של מרכזים פרימיטיביים במוח שהופעלה אף אצל אבותינו הקדמונים.
ד. האם הלחץ הוא אם כן תוצאה בלתי נמנעת של החיים המודרניים ? • הסטרס הוא תגובה למצב שנתפס ע"י המערכת הגופנית/נפשית כמצב של איום קיומי ומופיע גם אצל בעלי חיים בטבע. • למשל: זברה שבורחת מלביאה רעבה מצויה בסטרס גבוה ביותר שמאפשר לה לגייס כוחות עילאיים ובלתי שגרתיים בכדי לשרוד.
ה. אז מהו בעצם לחץ. האם הלחץ הוא מאפיין של החיים המודרניים או תגובה ביולוגית של בעלי חיים בטבע ? • ובכן לחץ הוא קודם כל תגובה לשימור עצמי שעוצבה על ידי האבולוציה לשרוד במצבים מסוכנים. הלחץ הוא פונקציה חיונית שמאפשרת התגוננות במצבי חירום. • הבעיה היא בכך שהאבולוציה והברירה הטבעית הכשירו אותנו להתקיים בטבע, בסוונה או בג`ונגל, בהם הסכנות הקיומיות הן אמיתיות.
האם הלחץ הוא סתם תגובה מרגיזה או פונקציה חיונית לשימור עצמי ולהתגוננות במצבי סכנה ? • האדם יצר ציוויליזציה שמחליפה את החיים בטבע: ההתמודדות במקומות העבודה באוניברסיטאות, במערכות הפוליטיות והחברתיות, בחברות היי טק, בתוך המשפחה וכיו"ב מחליפים בחברה המודרנית את ההתמודדות הקיומית בטבע.
האם הלחץ הנו פונקציה חיונית לשימור עצמי ולהתגוננות במצבי סכנה ? • האדם חי בג`ונגל סימלי שבו האגו שלו הופך להיות תחליף סמלי לאורגניזם הקיים בטבע. (לוי, 2008) אדם שבחברה יוקיעו אותו כלוזר, ימתחו עליו ביקורת חריפה או ילגלגו עליו ירגיש מבוכה או בושה והאגו שלו המאויים יגרום לגוף להפעיל את אותן מערכות חירום כאילו הוא נמצא בסכנה קיומית ממשית. • הבעיה היא של חוסר התאמה בין המערכות הביולוגיות שלנו לבין הצרכים של החיים בתרבות ובציוויליזציה.
האם הלחץ הנו פונקציה חיונית לשימור עצמי ולהתגוננות במצבי סכנה ? • אדם המצוי בעיצומו של משבר בנישואיו זקוק למשאבים גופניים ונפשיים רבים אך הוא אינו זקוק לתגובות ההורמונליות, הנירולוגיות והמטבוליות שמתעוררות אצל אדם שנופל דרך חור בקרח לתוך הים הקפוא או שרודפת אחריו לביאה רעבה, למרות שאלה בדיוק התגובות שתתעוררנה.
אילו עוד בעיות מתעוררות כתוצאה של הלחץ ? • הפעלת מערכות החירום של גופנו פעמים רבות ביום גורמת לשחיקתנו הגופנית/נפשית. • בנוסף לכך, לא זו בלבד שמערכת החירום שלנו אינה מסייעת לנו לשמור על תקינות המערכות הביולוגיות/פסיכולוגיות לאורך זמן אלא היא גם פוגעת בתפקודנו.
למה גורם הסטרס • חוקרי לחץ מודרניים טוענים שהלחץ הוא כמו רעל שמטפטף בשיטתיות בתוך הגוף ופוגע בכל מערכותיו וגורם למקרי מוות פתאומיים (כמו התקף לב) או הדרגתיים (כמו התפתחות מחלות כרוניות, כיבי קיבה, • זיהומים ויראליים או סרטן בעקבות השחיקה במערכת החיסונית ובשאר מערכות הגוף).
למה גורם הסטרס • בנוסף לכך, קיים מחיר נפשי המתבטא בחוסר שקט, מצבי חרדה, וחוסר הנאה מהחיים.
למה גורם הסטרס? • הגברת קצב הלב שמיועדת להזרים דם רב יותר לשרירים מתאימה למצב של סכנה קיומית, אך כאשר נהיה בעימות עם עמית לעבודה היא תגרום לנו להתנהגות אימפולסיבית, ליותר דם בשרירים לפחות דם במוח, ולהורמונים שיפגעו בכושרנו להתמודד עם הסיטואציה בצורה אופטימלית. מה שגרוע יותר הוא שמצבים אלה שוחקים בהדרגה את גופנו ונפשנו וגורמים לנו להתבלות ולהזקין לפני הזמן.
הסטרס פוגע בצורה קשה באיכות חיינו. אנו סובלים ממחיר נפשי המתבטא בחוסר שקט, מצבי חרדה, דיכאון וחוסר הנאה מהחיים. • ככל שאנו נתקלים יותר בסטרס איננו מתרגלים אליו כפי שאומר לנו השכל הישר אלא להפך ככל שניתקל יותר בסטרס נהיה פחות ופחות עמידים אליו והמערכת הגופנית-נפשית שלנו תישחק יותר ויותר מהר.
בנוסף לכל אשר נאמר עד כה אנשים המצויים בסטרס במידה רבה אינם מודעים לכך אך מרגישים צורך להשתמש באמצעים שונים להקל על תוצאותיו ולפעול בצורה פרדוכסלית.
הם נוטים להוסיף חטא על פשע בכך שהם מעשנים, אוכלים בצורה מופרזת, משתמשים באלכוהול וקפה בצורה מופרזת, • מעשנים סמים או משתמשים בממריצים ובתרופות באופן מוגזם ובכך גורמים לעצמם נזק מצטבר נוסף
המלצות להתמודדות עם לחץ ברמת האירגון: • במערכת הארגונית: שינוי המבנה וסדרי העבודה, שינוי תפקידים, ייעול, רוטציה. • תמיכה חברתית: חיבה הדדית, מגע נמוך, והסכמה ערכית, משפיעים על שחיקה.מערכות תמיכה חברתיות, בבית ובעבודה, מגינות על האדם מפני שחיקה.
המלצות להתמודדות עם לחץ ברמת האירגון: • אנשים שחשו בדידות, שיחסיהם החברתיים היו פחות טובים, וכללו פחות הערכה והדדיות רגשית, ופחות תמיכה בעתות משבר, סבלו יותר משחיקה.
גורמי שחיקה הקשורים לאישיות האדם: • 3 מרכיבים עיקריים במניעת שחיקה:1. מעורבות, אכפתיות וסקרנות כלפי הסביבה והאירועים.2. שליטה ואמונה ביכולת להשפיע על הסביבה באמצעות רעיונות, דברים ומעשים.3. אתגר ותפיסה ששינויים הם טבעיים, הכרחיים וחשובים לכל התפתחות.
מרכיבים למניעת שחיקה • כל 3 המרכיבים: • מעורבות, שליטה ואתגר, חשובים ומועילים בהתמודדות עם גורמי לחץ. אנשים ששלושת המרכיבים חלשים אצלם, נוטים לראות עצמם ואת סביבתם כמשעממים, כחסרי משמעות וכמאיימים.
מרכיבים למניעת שחיקה • אנשים אלו מרגישים חסרי אונים, הם אינם סבורים כי התפתחות היא אפשרית או חשובה, והם סבילים במגעיהם עם המקיף אותם. • הם אינם אופטימיים, אינם מאמינים ביכולת שלהם לשנות דברים - ולכן ללחצים יש השפעה הרסנית על בריאותם הפיזית והנפשית.
מעורבות: • פירושה למצוא עניין בדברים שונים: בעבודה, תיאטרון, תערוכות, אנשים, וכד`. להיות סקרן ולהתעניין בעיסוקים שונים ובהיבטים שונים של כל נושא.
שליטה: • הישגיות והצלחה. אנשים מצליחים רואים עצמם ואת עולמם באור חיובי ומדווחים על רמות שחיקה נמוכות. • אלה שחשים שנכשלו, נוטים לדווח על רמות שחיקה גבוהות. • ייתכן שכשלון גורם לשחיקה, ייתכן ששחיקה גורמת לכישלון, וייתכן שתכונות מסוימות של האדם או המצב מעודדות גם שחיקה.
אתגר • ראיית בעיות וקשיים כדבר מאתגר. חשוב להציב מטרות שניתן להשיג, וחשוב להכיר בהצלחה שהושגה לפני שממשיכים במרוץ לקראת אתגרים חדשים.
התמודדות ברמת הפרט: • התנאים ההכרחיים להתמודדות עם שחיקה הם: • מודעות לבעיה; • נטילת אחריות אישית לפעולה מונעת; • בהירות אבחנה ביחס לפתרונות אפשריים; • פיתוח אמצעי התמודדות.
התמודדות ברמת הפרט: • ישנן טכניקות רבות לשליטה במצבי לחץ, כדי להימנע משחיקה. • אם המצב או המציאות ניתנים לשינוי, מצא דרך לשנות: • שינוי מקום או נסיבות העבודה, • עימות עם מקור הלחץ ע"י הידברות ומו"מ, • שינוי המטרות והגדרתן מחדש, ועוד.
