'עיר ללא אלימות' תכנית מבוססת קהילה

1. הכשרת מנהלי עיר ללא אלימות 5 יוני 2013 'עיר ללא אלימות' תכנית מבוססת קהילה

2. מהי מניעה ? מניעה ראשונית / אוניברסאלית מניעה שניונית / סלקטיבית מניעה שלישונית / אינדוקטיבית

3. סוגים וגישות מניעה מניעה בגישה התפתחותית מניעה מצבית מניעה בגישה חברתית מניעה בגישה מבנית קידום בריאות וחוסן

4. מניעה מבוססת קהילה

5. צמצום תופעות של אלימות והתנהגות אנטי –חברתית ביישוב מהן מטרות תכנית "עיר ללא אלימות" ? הגברה של יכולת ההתמודדות של היישוב עם תופעת האלימות

6. איך יוצרים שינוי של קהילה ?

7. 5 שלבי מוכנות לשינוי (Nidecker, 2008) אין הכרה בבעיה מודעים לבעיה, מודעים לכך שאפשר לעשות שינוי שלב ההכנה- משוכנעים בצורך בשינוי שלב הפעולה- יוזמים שינוי שלב ה- maintenance- השינוי הופך לחלק משגרת החיים

8. מוכנות קהילתית לשינוי ((Edwards et al, 2000 המידה בה קהילה בשלה להתמודד עם בעיות חברתיות המאפיינות אותה, בחלקן בעיות האופייניות למתבגרים. קהילה בעלת רמת מוכנות גבוהה היא קהילה המסוגלת להתמודד בצורה אפקטיבית עם בעיות ואתגרים המאפיינים אותה.

9. מוכנות קהילתית – הנחות יסוד קהילות נמצאות ברמות שונות של מוכנות להתמודדות עם בעיות מסוגים שונים. בעיה של אלימות? מה זה ? אלימות ? אין אצלנו דבר כזה.. אלימות !!!! איך מתמודדים ? פתיחות,נכונות ו… פעולה.

10. מוכנות קהילתית – הנחות יסוד • ניתן להעריך את רמת המוכנות של הקהילה. • קהילות יכולות לנוע מרמה אחת לרמות אחרות של מוכנות על מנת לפתח, לבצע, לשמר ולשפר תכניות התערבות. • יש צורך באסטרטגיות שונות לכל שלב

11. שלב 1 - היעדר מודעות (no awareness) • הקהילה או מנהיגיה לא מזהים את קיומה של הבעיה כנושא לסדר היום ("ככה זה תמיד", "ככה זה בכל מקום"). סובלנות לבעיה. • האקלים הקהילתי מעודד שלא במודע את ההתנהגויות הנקשרות לבעיה.

12. שלב 2 - הכחשה (denial) • יש מעט מאוד הכרה בכך שזו בעיה מקומית. יש זיהוי של הבעיה על ידי מיעוט בקהילה. עם זאת, הטענה היא כי אין צורך לעשות משהו כנגד הבעיה ברמה המקומית ("זו לא בעיה שלנו", "זו בעיה רק של אנשים המעורבים בה", "אין משהו שאפשר לעשות בנדון"). אקלים קהילתי פאסיבי.

13. שלב 3 - מודעות עמומה (Vague awareness) • יש תחושה כללית בקרב חלקים בקהילה כי קיימת בעיה מקומית וכי צריך לעשות משהו בנדון. המידע על הסיבות לבעיה או לגבי הסובלים ממנה עמום או סטריאוטיפי. אין מוטיבציה מיידית לפעולה בקרב המנהיגות. האקלים בקהילה לא מביא להנעת המנהיגים לפעולה.

14. שלב 4 - טרום תכנון (pre-planning) • ישנה הכרה ברורה בקיומה של הבעיה ובצורך לפעולה. קיימים מנהיגים מזוהים ואולי אפילו וועדה. עם זאת, המאמצים לא מפורטים ולא ממוקדים. יש דיון בנושא אך לא תכנון של פעולה. האקלים הקהילתי מתחיל להבין את נחיצות ההתמודדות עם הבעיה.

15. שלב 5 - הכנה (preparation) • מתחיל תכנון בקהילה ומתמקדים בפרטים מעשיים. קיים מידע כללי על הבעיה בקהילה, על הסיכונים והאפשרויות שבאסטרטגיות מניעה שונות, פעולות או מדיניות. עם זאת, הפעולות הקיימות לא מבוססות על מידע שנאסף באופן שיטתי. המנהיגות אקטיבית. מתקבלות החלטות לגבי מה יעשה ומי יעשה. מתחיל חיפוש אקטיבי אחר משאבים וגיוסם. האקלים הקהילתי מספק תמיכה צנועה במאמצים.

16. שלב 6 - יוזמה (initiation) • קיים מספיק מידע להצדיק את המאמצים. מתחילים בפעולה הנתפסת עדיין כמאמץ חדש. הצוות המקצועי בקהילה בשלבי הכשרה. קיימת התלהבות בקרב ההנהגה עדיין לא חווים קשיים או בעיות בביצוע. באקלים הקהילתי אין התנגדות ואולי גם מעורבות מסוימת במאמץ.

17. דוגמא: התמודדות עם בעיית מהגרי עבודה "יש לנו בעיה של פליטים מסודן, אבל בעיקר מאריתראה... ידוע לנו עד כה על 71 מהגרים כאלה... גרים ב- 5 דירות ברחבי העיר, אנחנו יודעים היכן... היו מעורבים בכמה עבירות רכוש בחודשים האחרונים". "יש לנו בעיה של פליטים מסודן... מגיעים לעיר... גרים בה, לא ברור איפה.... לא יודעים בכמה בדיוק מדובר... לא ברור איך משפיעים על פשיעה בעיר".

18. שלב 7 - התייצבות (stabilization) • פועלות תכנית או מספר תכניות, הנתמכות על ידי הפקידות ומקבלי ההחלטות של הקהילה. המדיניות והתכניות נתפסות כיציבות, הצוות בעל הכשרה וניסיון. • אין תפיסה של צורך בשינוי או הרחבה. קיימת מודעות למגבלות או קשיים אך אין הערכה של אפקטיביות או בדיקה של צורך בשינוי. אין בדיקה שיטתית של השתנות הבעיה בקהילה. • האקלים הקהילתי תומך.

19. דוגמא: התמודדות עם בעיית "הנוער בסיכון" רק 3% מבני הנוער ביישוב עונים על ההגדרה (אשכול 2). "אנחנו לא יודעים אם יש בני נוער בסיכון שלא הגענו אליהם עד היום, חלק מהמענים מפעיל המתנ"ס, חלק הרווחה, חלק קידום נוער... לפעמים אנחנו חוששים שאותם ילדים רשומים אצל כולם... קשה לקבל נתונים בגלל סודיות" "הקמנו פורום מקצועי שנפגש באופן קבוע פעם בחודש... מצליבים מידע: הקב"ס, חוקרת הנוער, קידום נוער והרווחה... מצאנו דרך להתגבר על מגבלות חוקיות כדי שהפורום יוכל לקבל מידע גם מעלם ומסיירת הורים... הבעיה היא שיש הרבה בעיות ומעט משאבים... חסרים משאבים...."

20. שלבי הפעלת התוכנית עוד היבט של התייצבות: מניסיון מוצלח למודל מבוסס

21. מודל לקליטת שירות אזרחי - אשדוד • רכז משרתים נמצא בקשר עם המשרתים על בסיס יומי באמצעות מילוי דו"ח יומי/שבועי. • הדרכה נקודתית של המנהלת לכל משרת ומתן הדרכה כתובה לכל משרת בשטח,שיחות אישיות המתבצעות ע"י המנהלת. • ביקורים ומעקב בשטח- רכז + מנהלת . • משוב אמצע וסוף לכל מקבלי השירות, נותני השירות והמשרתים . • ועדת היגוי • מפגש סטטוס אחת לחודש וחצי עם כל השותפים בראשות המנכ"לית. • סיכום משובי סוף שנה והפקת לקחים . - הדרכות מקצועיות.

22. שלב 8 - אישור והרחבה (confirmation) • ישנם מאמצים בקהילה לשיפור או הרחבה של התכניות הקיימות. התכניות הראשונות הוערכו ושונו ומאמצים חדשים לתכנון או בדיקה של תכניות שיגיעו ליותר אוכלוסיות. מגויסים משאבים לתכניות חדשות. נאסף מידע על השתנות הבעיה, על גורמי סיכון וסיבות. אקלים קהילתי תומך.

23. דוגמא: התמודדות עם בעיית האלימות בבתי הספר באמצעות הטמעת מודל מדריכי המוגנות כמה מהמנהלים חשים כי מודל מדריכי המוגנות הוטמע היטב ביישוב שלהם ? בכמה יישובים פועלות תכניות משלימות לעבודת מדריכי המוגנות ? בכמה יישובים הורחבה התכנית ויקלטו מדריכים נוספים שלא מתקציבי על"א? בכמה יישובים נקלטו המדריכים כעובדי עיירה וכסעיף תקציב קבוע בספר התקציב של העירייה ?

24. שלב 9 - התמקצעות (professionalization) • ידע מתוחכם ומפורט על הבעיה. ישנן תכניות לכלל האוכלוסייה ותכניות לאוכלוסיות ספציפיות. קיימים אנשי מקצוע בעלי הכשרה הולמת, מנהיגות תומכת ומעורבות קהילתית גבוהה בתכניות השונות. משתמשים בהערכה אפקטיבית של התכניות שבשימוש. הקהילה תומכת ולוקחת אחריות על הנעשה.

25. דוגמא: התמודדות עם בעיית האלימות בקיץ

26. דוגמא: התמודדות עם בעיית האלימות בקיץ

31. ונשמרתן - ממצאים

32. ונשמרתן - ממצאים השכונה שלי היא מקום בטוח לגור בו 71.9% 9.4%

33. ונשמרתן - ממצאים אנו מרוצים מהשתתפות ילדנו בפעילות היום במתנ"ס (N=30) 68.7% 18.8%

34. ונשמרתן - ממצאים הציבור בשכונה מודע לקיומה של תכנית "עיר ללא אלימות" (N=30) 37.5% 21.2%

35. מאבחון שלב המוכנות של הקהילה לבחירת אסטרטגיה מתאימה

36. התאמת אסטרטגיה לשלב המוכנות הקהילתית • מפגשים עם מנהיגים • פורמאליים ולא • פורמאליים. • גיוס קבוצות תומכים. • למידה של אירועים • בודדים שזוהו. היעדר מודעות הכחשה • שימוש בתקשורת. • הפצת חומרי הסברה • באירועים קהילתיים. • חיפוש אחר נתונים • קיימים ופרסומם. מודעות עמומה

37. התאמת אסטרטגיה לשלב המוכנות הקהילתית • גיוס הנהגת הקהילה. • מיפוי ובחינה של • השירותים הקיימים. • למידה על הצלחות במקומות אחרים. טרום תכנון • סקרים ומחקרים שיטתיים. • הקמת "קואליציות קהילתיות" לתכנון ולהובלה. • בחינת עלויות וחלוקת אחריות. • הערכת עלות הבעיה לקהילה. הכנה

38. התאמת אסטרטגיה לשלב המוכנות הקהילתית • הכשרות לאנשי מקצוע. • איתור משאבים. • בחינת פערים וצרכים • במענים הקיימים. • מניסיונות מוצלחים • לגיבוש מודל. יוזמה • מיסוד המנגנונים • להעברת מידע והקשרים • בין שירותים. • מיסוד של משאבים ותכנון • לטווח רחוק. התייצבות

39. התאמת אסטרטגיה לשלב המוכנות הקהילתית • פיילוטים ויוזמות חדשות • התמחויות בקהלי יעד • מיוחדים. • פרסום מדריך שירותים ותכניות. אישור / הרחבה • ייצוא של ידע. • הערכה שיטתית. • הכשרות ייחודיות • ומעמיקות יותר. • הרחבת גיוס המשאבים. התמקצעות

40. מאפיינים קהילתיים

41. קהילה שפועלת בה ניידת על"ם שיעור אבטלה גבוה בעיר הפרעות קשב וריכוז תחנות סמים בשכונה IQגבוה כישרון לכדורגל מועדון של המתנ"ס בשכונה מיומנויות חברתיות גבוהות אבא בכלא בעיר יש פרויקט "מחשב לכל ילד" אח גדול המשמש מודל חיובי לחיקוי אמא נרקומניות עיר שקלטה בחמש השנים האחרונות 20% עולים

42. גורמי חוסן גורמי סיכון תנאי, מצב או תכונה שקיומה מקטין את ההסתברות לתוצאה שלילית או לא רצויה תנאי, מצב או תכונה שקיומה מגדיל את ההסתברות לתוצאה שלילית או לא רצויה קהילה משפחה פרט

43. ריבוי הזדמנויות לפעילויות המחזקות מיומנויות לימודיות תחושת שייכות קשרים בין צעירים לבין מבוגרי הקהילה היכולים לשמש מודל לחיקוי תפיסה של בקרה חברתית חזקה או סנקציות על התנהגויות שליליות נגישות של משאבים חיוניים (בריאות, דיור, פנאי, תעסוקה...) ציפיות גבוהות מצעירים ארגון חברתי יעיל קואליציות והתארגנויות שילוב של מתנדבים ותושבים בעלי גישה למשאבים בפעילות למען בני הנוער קיומם של חיזוקים על פעילות פרו-חברתית של צעירי הקהילה ריבוי הזדמנויות לחינוך בלתי פורמאלי (Benard,1991; Edwards et al., 2000; Evans et al., 2010; Fagan et al., 2007; Hays et al., 2003 ; Turbin et al., 2006; Jessor et al., 1995; Nettles, 1991; Zeldin, 2004)

44. 7. גורמי חוסן ונכסים קהילתיים הרלוונטיים להתמודדות עם אלימות * פלטפורמת התנדבות חזקה בקהילה – ריבוי מתנדבים בוגרים המשולבים בתכניות שונות בעיר ומוכנים לקחת חלק גם במאבק לצמצום פשיעה ואלימות (בין היתר "סיירת הורים"). מכינה קדם צבאית "תמיר" –תלמידי המכינה משולבים במוסדות החינוך השונים ובפעילות התנדבותית בקהילה. מכללת אוהלו בקצרין –במסגרת קבלת המלגאות ויצירת פרויקטים בקהילה, ניתן לרתום סטודנטים לתכניות של נוער בסיכון, לחונכות בבתי הספר, לסיירת הורים ואיוש מועדונים ומועדוניות. חיילי גדודים וחטיבות ברמת הגולן המבקשים לתרום לקהילה בכל תחום שהוא.

46. ועדות

47. Stith, S., Pruitt, I., Dees, J., Fronce, M., Green, N., Som, A., & Linkh, D. (2006). Implementing community – based prevention programming: A review of the literature. Journal of Primary Prevention. 26(6), 599-617. 5 המלצות לתכנון ויישום תכניות מניעה קהילתיות • קהילה חייבת להיות בעלת מידה ראויה של מוכנות. • פיתוח של קואליציות אפקטיביות בקהילה • התכנון חייב להתאים לקהילה • חייבים לדבוק ולהתמיד בביצוע התכנית • יש להקדיש משאבים, הכשרה, סיוע טכני ותשומת לב להערכה.

48. בניית יכולת קהילתית ((Chaskin et al., 2007 בנייה וחיזוק של היכולת הקולקטיבית של קהילה להתמודד עם בעיותיה ולהגדיל את האפשרויות שלה לשיפור איכות החיים של תושביה. קהילה יכולה לנהוג בדרך מסוימת ויש לה הכוח לעשות דברים מסוימים על מנת לקדם או לשמר את ה- well being של הקהילה ורכיביה – פרטים, קבוצות בלתי פורמאליות, ארגונים, רשתות חברתיות וסביבה פיזית.

49. אסטרטגיות לבניית יכולת קהילתית ((Chaskin et al., 2007 פיתוח מנהיגות פיתוח ארגוני

50. אסטרטגיות לבניית יכולת קהילתית ((Chaskin et al., 2007 פיתוח קהילתי רשתות ארגוניות ובניית קואליציות