המשק הישראלי בהשוואה בינלאומית: המשבר וההתאוששות

1. המשק הישראלי בהשוואה בינלאומית: המשבר וההתאוששות ד"ר קרנית פלוג 11 מארס 2010

2. המשבר העולמי החל כמשבר פיננסי בשלהי 2007, הוחרף במהלך 2008 והשתקף ב: - קריסתם של מוסדות פיננסיים, - פגיעה קשה בפעילות של שוקי ההון, - חוסר תפקוד זמני של שוק הכסף והשוק הבין-בנקאי המשבר גלש בהדרגה לשווקים הריאליים, והביא לירידות חסרות תקדים בסחר העולמי, במחירי הסחורות והנכסים, ובתוצר העולמי. תגובת מדיניות אגרסיבית, הן בהרחבה המוניטארית והן בהרחבה הפיסקאלית סייעו לקיצור המשבר ולתחילתו של תהליך התאוששות, אך הוא ניתמך במדיניות שאינה ברת קיימא. המשבר העולמי

3. מדדי מניות 2004-2010 מקור: MSCI-Barra ו-Yahoo Finance. כל המדדים במונחי דולרים ועל בסיסם הופק מדד חדש.

4. מדד ליצוא הסחורות הנומינלי (ינואר 2000=100, חודשי, ממוצע נע של שלושה חודשים) מקור: IFS Database 01/2010

5. תנאי פתיחה טובים--משק במצב יציב, לאחר צמיחה מתמשכת • מדיניות תקציבית אחראית שהביאה לירידת נטל החוב הציבורי • בנקאות שמרנית ומפוקחת באופן הדוק, ובכלל זה בתחום המשכנתאות • העדר בועה בשוק הנדל"ן • עודף בחשבון השוטף ועודף במצבת הנכסים על התחייבויות מול חו"ל (שהביא לאי תלות במימון חיצוני); רזרבות גבוהות במט"ח • שיעור חיסכון פרטי גבוה יחסית, וחוב נמוך יחסית של משקי בית מה הוא מקור החוסן של המשק הישראלי?

6. שיעורי הצמיחה של התוצר המקומי 2000 – 2010 % * תחזית בנק ישראל

7. החוב הציבורי ברוטו(אחוזי תוצר, 2000 – 2010*) % * תחזית בנק ישראל ל-2009 ו-2010.

8. מצב המערכת הבנקאית:השוואה בינלאומית % 3 1) יחס ההון המינימלי בכל המדינות עומד על 8%; זאת למעט ישראל ודרום אפריקה שבהן יחס ההון המינימלי הנדרש הוא 9% ו-10% בהתאמה. 2) נתון לפינלנד מתייחס לסוף רביע השני של 2008. נתוני יוון,שבדיה, ספרד,סין ואוסטריה מתייחסים לסוף 2008. נתוני קנדה, אוסטרליה, פולין, הולנד, דרום אפריקה, ארה"ב בלגיה וצ'ילה מתייחסים לסוף רביע הראשון של 2009. נתוני ישראל, נורבגיה, צ'כיה והונג קונג מתייחסים לסוף רביע השני של 2009. 3) בקבוצת ההתייחסות של ישראל נכללו חמש המדינות הדומות לה מבחינת גודל התמ"ג והמערכת הבנקאית: בלגיה, יוון, נורבגיה, פינלנד ודרום אפריקה מקור הנתונים: IMF ועיבודי יחידת המחקר בפיקוח על הבנקים.

9. החשבון השוטף של מאזן התשלומים(אחוזי תוצר, *1995-2010) % 9 *אמדן ל-2009 ותחזית לשנת 2010 מבנק ישראל. מקור: מאזן תשלומים, למ"ס.

10. השקעה בבנייה למגורים - ישראל, אירופה וארה"ב (מדד ריאלי 2000=100) 16 המדינות חברות באיחוד האירופי המשתמשות ביורו כבמטבע מקומי: אוסטריה, בלגיה, קפריסין, פינלנד, צרפת, גרמניה, יוון, אירלנד, איטליה, לוקסמבורג, מלטה, הולנד, פורטוגל, סלובקיה, סלובניה וספרד.

11. יחס החוב של משקי הבית להכנסה הפנויה %

12. המדיניות המקרו כלכלית בעת המשבר

13. התפתחות תחזיות לפעילות עולמית ב-2009קבלת החלטות בתקופת אי וודאות % מקור: קרן המטבע הבינלאומית - World Economic Outlook

14. מדיניות תקציבית מדודה: מייצבים אוטומטיים + הוצאות נקודתיות שמומנו • בצעדי מיסוי בהיקף דומה • מדיניות מוניטרית מרחיבה באופן חריג, תוך שימוש במגוון כלים: • הפחתת ריבית חדה • רכישת מט"ח • רכישת אג"ח • צעדים להקלת קשיים באשראי (קרנות לעסקים קטנים ובינוניים) ולתמיכה • בחזרת התפקוד של השווקים הפיננסיים • הצהרות (שר האוצר והנגיד) על גיבוי לפיקדונות הציבור במערכת הבנקאות • פריסת רשת ביטחון (מינימאלית) להבטחת חסכונות פנסיוניים של הקרובים • לגיל פרישה מדיניות בעת המשבר

15. גירעון הממשלה*(אחוזי תוצר, **2000-2010) % * הנתונים ללא “רווחי בנק ישראל הממומשים”. ** תחזית ליעד הגירעון על בסיס התקציב החדש. מקור: בנק ישראל

16. מדיניות מוניטרית של בנק ישראל בנק ישראל ביצע הורדות ריבית חדות החל מאוקטובר 2008 (מרמה של 4.25%) עד לרמה של 0.5% באפריל 2009. בספטמבר 2009 בנק ישראל העלה את הריבית ב-0.25% ושוב בדצמבר ובינואר, לרמה של 1.25%. בנק ישראל התחיל לרכוש מט"ח בקצב של 25 מליון דולרים ליום במרץ 2008: ביולי הגבירו את קצב הרכישות ל-100 מליון דולרים ביום. ב-10 לאוגוסט 2009 בנק ישראל הכריז כי הוא יפסיק את הרכישות היומיות של 100 מיליון דולר, בנוסף הודיע שהבנק יפעל בשוק המט"ח במקרה של תנודות חריגות בשער החליפין אשר אינן תואמות את התנאים הכלכליים הבסיסיים. בפברואר 2009 בנק ישראל התחיל לרכוש אג"ח ממשלתי בשוק המשני. החל מה-25 למרץ הבנק רכש אג"ח בסכום של 200 מיליון ש"ח ליום. ב-27 ליולי בנק ישראל הפסיק לרכוש אג"ח. 16

17. הציפיות לאינפלציה והאינפלציה בפועל2001-2010 הציפיות לאינפלציה לשנה העשירית הציפיות לאינפלציה לשנה האינפלציה בפועל

18. מדד של שע"ח הנומינלי האפקטיבי, השקל/דולר והשקל/אירו (2000-2010, מדד 100=01/01/2000)

19. מדד לשער החליפין הריאלי עפ"י שותפות סחר (01/1997 – 03/2010) % 113.2 • עליית המדד משקפת פיחות. • הנתון עבור החודש האחרון הינו חישוב המבוסס על שערי החליפין ה-spot הידועים של חצי-חודש, תחזית למדד המחירים ואקסטרפולציות של האינפלציה במדינות הסל (17 מדינות, EU מפורט). • מקור: נתוני IFS ובנק ישראל

20. ריבית בנק ישראל, הפד וה-ECB2005-2009 % מקור: בנק ישראל

21. התפתחות האשראי לציבור והריבית על האשראי*(12/2007-12/2009) בדצמבר 2007, 62% מסה"כ האשראי במשק הגיע מסקטור הבנקאי ו-38% מהסקטור הלא-בנקאי. סך האשראי במשק עמד על 140% מהתוצר. *אשראי לציבור כולל את סקטור העסקי ומשקי הבית ושיעור הריבית מתייחס לאשראי השקלי הלא-צמוד.

22. התוצאות בהשוואה בינלאומית

23. מקור: נתונים לישראל מבנק ישראל ונתונים הבינלאומיים נלקחים מה-IMF World Economic Outlook 2010 וה-IFS Database

24. התכווצות התוצר והשימושים לנפש מהשיא לשפל (מחצית ראשונה 2009 בהשוואה למחצית שנייה 2007, אחוז שינוי כמותי)

25. הצריכה הפרטית ומדד המניות ת"א 100

26. מקור: הנתון לישראל מותאם להשוואה בינלאומי. גרעון בסימן חיובי

28. השינוי הצפוי בחוב הציבורי ברוטו מתחילת המשבר (2008) עד 2010 מקור: OECD Stat ובנק ישראל

29. שיעור האבטלה בישראל, בגוש היורו ובארה"ב 9.9% 7.4% מקור: OECD, EUROSTAT והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

31. אינפלציה* 2004-2009 מקור: IFS database 01/2009 *אינפלציה ב-12 חודשים אחרונים. קבוצות המדינות לפי הגדרת ה-IFS.

32. תנאי רקע –התנאים המקרו כלכליים • חוב ציבורי אמנם ירד, אך דרושה הפחתה נוספת • בנקאות שמרנית עם הלימות הון טובה • עודף בחשבון השוטף, עודף נכסים על התחייבויות מול חו"ל; רזרבות מט"ח בהיקף גדול • התבססות אינפלציה נמוכה וציפיות לאינפלציה של יציבות מחירים • המשך גידול מלאי הון • משק עולמי שצפוי לצמוח לאט-ביקוש מתון ליצוא הישראלי מבט קדימה

33. תחזית של הקרן המטבע הבינלאומית לצמיחה שנתית וסחר עולמי 2008-2011F מקור: קרן המטבע הבינלאומית –World Economic Outlook Update 01/2010

34. התפתחות תחזיות לפעילות עולמית ב-2010 % מקור: קרן המטבע הבינלאומית - World Economic Outlook

35. טווח התחזיות להתפתחות התוצר העולמי % מקור: IMF – World Economic Outlook, October 2009

36. מקורות לאי וודאות סביב תחזיות המקרו בטווח הקצר: • המשך/עוצמת הצמיחה של המשקים המפותחים לאחר הסרת כלי ההרחבה המוניטארית והפיסקאלית החריגים • היכולת להמשיך במדיניות המרחיבה- בפרט הפיסקאלית • השפעה אפשרית של נכסים רעילים במאזני הבנקים שטרם "נוכו" • חיזוי בעת תפנית , ובפרט לנוכח זעזועים בעוצמה כה גדולה חשוף לאי וודאות רבה במיוחד. בטווח הבינוני: • שעור הצמיחה הפוטנציאלי בטווח הבינוני (אובדן הון אנושי, מימון הצבר ההון על רקע שינוי בתפיסת הסיכון) • צמיחת הסחר העולמי עבור צמיחה נתונה (לחצים לסגירות) • האם יתאפשר תיקון של שע"ח ריאלי לצמצום אי האיזונים הגלובאלי

37. המקורות והשימושים (שיעורי שינוי שנתיים, אחוזים) % * השקעה בנכסים קבועים, יצוא ללא יהלומים ויבוא ללא יהלומים, או"מ וביטחון

38. אתגרים • המשך הפחתת החוב הציבורי תוך שיפור השירותים הציבוריים לאזרח • שימור היתרון היחסי של ישראל לנוכח שחיקת איכות החינוך וההשכלה הגבוהה • שדרוג התשתיות וייעול השימוש בהן • הפחתת הבירוקרטיה ושיפור תהליכי קבלת החלטות להקלה על יזמות המגזר העסקי • העלאת שיעור התעסוקה של ערביות וחרדים • הפחתת העוני בפרט בקרב אוכלוסיות עובדות • מיצוי פוטנציאל הצמיחה של תעשיות ושירותים עתירי עבודה בין היתר באמצעות שדרוג טכנולוגי , שדרוג אתרים וכו',

39. תודה