1 / 16

מציג:

מציג:. הזכות על ארץ ישראל. לְזַרְעֲךָ, נָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם, עַד-הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת. בראשית טו',יח'.

jaegar
Download Presentation

מציג:

An Image/Link below is provided (as is) to download presentation Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author. Content is provided to you AS IS for your information and personal use only. Download presentation by click this link. While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server. During download, if you can't get a presentation, the file might be deleted by the publisher.

E N D

Presentation Transcript


  1. מציג:

  2. הזכות על ארץ ישראל לְזַרְעֲךָ, נָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם, עַד-הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת. בראשית טו',יח'

  3. "אחת משתיים: או שהציונות היא מבחינה מוסרית טובה, או רעה. ואולם בעיה זו היה עלינו ליישב לפני שנעשינו לציונים. ואמנם יישבנו אותה בשביל עצמנו, ודווקא לחיוב, כלומר, באנו לכלל הכרה, שהציונות היא טובה מבחינת המוסר, עניין מוסרי וצודק. ואם היא צודקת, הרי יש להגשים את הצדק בלי להתחשב בהסכמתו או אי-הסכמתו של מישהו. ואם רוצים יוסף או שמעון או איוואן או אחמד להפריע את הגשמת הצדק, משום שאין הדבר נוח להם, הרי חובה היא שלא להניח להם להפריע; ואם יש בדעתם להשתמש באלימות-אספסוף, יש למנוע זאת מהם על-ידי שימוש בכוח המדינה ועל-ידי הגנה עצמית, זה משמעו של מוסר בכל חברה הגונה, ומוסר אחר אין." ז. ז'בוטינסקי, קיר הברזל (1923)

  4. דילמת האי " אנו נושאים עינינו לציון, ורק לציון לבדה, לא בבחירה חפשית, כי אם בהכרח טבעי. מפני שאנו מאמינים באמונה שלמה, כי אך שם, בכח הרגש ההיסטורי, המקשר את העם והארץ, יחזק ויטהר רוחנו ויתעוררו כל כחותינו הפנימיים, עד שנוכל להתגבר על המכשולים העצומים המונחים על דרך מפעל לאומי כזה, שבא להפוך משורש דרכי-חייו והלך-נפשו של עם, אשר נעקר מן האדמה לפני אלפי שנה ואשר הורגל במשך הרבה דורות לשאת עיניו לזרים ולשעבד להם רוחו. " אחד העם, הבוכים (1909?) • נעשה רגע תרגיל מחשבתי: • אתם מנהיגי המדינה (זה עוד לא התרגיל המחשבתי...) • התגלה אי חדש בצורתה של ארץ ישראל, אך שטחו גדול משלה פי 3. • תנאי האקלים ותוואי הנוף זהים בדיוק. • האומות כולן החליטו פה אחד לתתו ללא שהות לעם היהודי לנחלה ובלבד שיוותרו על שאיפותיהם הטריטוריאליות בארץ ישראל. במה תבחרו?

  5. עבודתנו מעתה / א"ד גורדון, תרע"ט (1918) "חושב אני, כי כדאי לכל אחד מאתנו, בני עם ישראל, וגם חובה עלינו להתבודד רגע כל אחד בפינתו, להשתחרר רגע מכל השפעה שהיא, מכל השפעה מבחוץ וגם מהשפעת עברנו אנו ולשאול את עצמנו בפשטות גמורה, ברצינות גמורה ובאמת גמורה: מה בעצם אנחנו מבקשים בעבודתנו הלאומית? מה אנחנו מבקשים בארץ-ישראל דוקא? "

  6. בשנת תרנ"ז (1897) נתכנס הקונגרס הציוני לקול קריאתו של הוגה חזון המדינה היהודית תיאודור הרצל והכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו. • זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור מיום ב' בנובמבר 1917 ואושרה במנדט מטעם חבר הלאומים, אשר נתן במיוחד תוקף בין-לאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ-ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי. • השואה שנתחוללה על עם ישראל בזמן האחרון, בה הוכרעו לטבח מיליונים יהודים באירופה, הוכיחה מחדש בעליל את ההכרח בפתרון בעית העם היהודי מחוסר המולדת והעצמאות על-ידי חידוש המדינה היהודית בארץ-ישראל, אשר תפתח לרווחה את שערי המולדת לכל יהודי ותעניק לעם היהודי מעמד של אומה שוות-זכויות בתוך משפחת העמים. • שארית הפליטה שניצלה מהטבח הנאצי האיום באירופה ויהודי ארצות אחרות לא חדלו להעפיל לארץ-ישראל, על אף כל קושי, מניעה וסכנה, ולא פסקו לתבוע את זכותם לחיי כבוד, חירות ועמל-ישרים במולדת עמם. • במלחמת העולם השניה תרם הישוב העברי בארץ את מלוא-חלקו למאבק האומות השוחרות חירות ושלום נגד כוחות הרשע הנאצי, ובדם חייליו ובמאמצו המלחמתי קנה לו את הזכות להמנות עם העמים מייסדי ברית האומות המאוחדות. • ב-29 בנובמבר 1947 קיבלה עצרת האומות המאוחדות החלטה המחייבת הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל; העצרת תבעה מאת תושבי ארץ-ישראל לאחוז בעצמם בכל הצעדים הנדרשים מצדם הם לביצוע ההחלטה. הכרה זו של האומות המאוחדות בזכות העם היהודי להקים את מדינתו אינה ניתנת להפקעה. • זו זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית. • מתוך בטחון בצור ישראל הננו חותמים בחתימת ידינו לעדות על הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית, על אדמת המולדת, בעיר תל-אביב, היום הזה, ערב שבת, ה' אייר תש"ח, 14 במאי 1948.

  7. - על שום מה נדרוש ליישב בארץ ישראל? • קנייה בכסף? • הבטחה אלוהית? • מקלט לעם היהודי? • ארץ האבות? • צדק אוניברסלי-הומאני?

  8. במה נקנית הארץ? • אמונה בהבטחה? • עבודה ויצירה? • התיישבות? • כוח הזרוע? • דיפלומטיה? • כסף?

  9. קדימה למקורות! • מתוך: • פרוייקט בן יהודה • אתר האבות המייסדים של הציונות: http://benyehuda.org/ http://avot.cet.ac.il/

  10. ...מהי הארץ? הדיון הזה לוקח אותנו באופן טבעי לשאלה.... • גבולות הארץ המובטחת והתנחלות האבות • מה שהסכמנו לדרוש ב-1919 (ז'בוטינסקי ורועי) • כרגע, מה שיתנו באזור ארץ ישראל ( 67'? ... 48'? ... מדינת תל אביב?... צפון תל אביב? ... רח' מרים החשמונאית 27ב'??? ) • כל מקום שיתנו לנו (טריטוריאליסטים) • הים של עזה...

  11. הארץ המובטחת? מֵהַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן הַזֶּה וְעַד-הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר-פְּרָת, כֹּל אֶרֶץ הַחִתִּים, וְעַד-הַיָּם הַגָּדוֹל, מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ--יִהְיֶה, גְּבוּלְכֶם. יהושע א',ד'

  12. אח יא ראב יא ראב, אח יא וול יא וול, איפה, איפה, איפה ארץ ישראל?

  13. מדוע נקבעו גבולות אלה? אז בסוף הלכנו על זה.... "אם מבקשים אנו לקבוע את גבולות ארץ ישראל של היום... לא רק כנחלת העבר היהודי אלא כארץ העתיד של ההתיישבות היהודית והבית הלאומי היהודי אין אנו יכולים להביא בחשבון מלא את הגבולות האידיאלים המובטחים לנו על פי המסורת... וכן לא נוכל לדבוק בגבולות ההיסטוריים... והם על פי רוב צרים מדי..." בן גוריון ובן צבי, ארץ ישראל בעבר ובהווה

  14. הצעת החלוקה של ועדת פיל 1937 "מדינת תל אביב"2006 ואיפה אנחנו היום? <? >? =? • מצא את ההבדלים...

  15. ואיפה חזון ארץ ישראל? עפיפונים....

  16. יעקב חזן (1981) "אינני מתאר לעצמי אדם שלם שאינו קשור בהוויתו כחברה או כיחיד למקום, לארץ המהווים חלק מהותי מעברו ....ואילו בעם היהודי יש יחוד שבו הוא שונה משאר העמים: מולדת היא הבטחה, ייעוד הנמסר לו, שעליו להגשימו, מחוץ למקום הולדתו הפיסי. "לך לך!" , את המולדת המובטחת עליו לכבוש, לא צבאית, אלא מוסרית בדרך של התערות, של יצירה, של התמזגות עם טבעה המיוחד, תוך יצירת הרבדים של הוויתו. גבולותיה של המולדת הזאת היו תמיד נזילים ומעורפלים. אנו רואים אותה מתרחבת ומצטמצמת על פי מידת יכולתו של עמנו לקיימה בחיוניותו ויצירתו"

More Related