Download
1 / 34
400 likes | 1.04k Views
אבנים בדרכי השתן. דר' אלכס שפלר המחלקה האורולוגית מ"ר בני-ציון. אפידמיולוגיה :. 3-12% מכלל האוכלוסיה יסבלו מאבנים סימפטומטיות בדרכי השתן במהלך החיים. אפידמיולוגיה. גורמים אינטרינזיים: תורשה גיל ומין. גורמים אקסטרינזיים: גאוגרפיה אקלים שתית מים דיאטה תעסוקה.
E N D
אבנים בדרכי השתן דר' אלכס שפלר המחלקה האורולוגית מ"ר בני-ציון
אפידמיולוגיה : • 3-12% מכלל האוכלוסיה יסבלו מאבנים סימפטומטיות בדרכי השתן במהלך החיים.
אפידמיולוגיה • גורמים אינטרינזיים: • תורשה • גיל ומין. • גורמים אקסטרינזיים: • גאוגרפיה • אקלים • שתית מים • דיאטה • תעסוקה
יצירת אבנים-הכוחות העקריים • ריכוז ומסיסות המלחים מייצרי האבנים. • חומרים מזרזים קריסטליזציה ואגרגציה • חומרים מעכבים קריסטליזציה ואגרגציה.
פקטורים משניים ביצירת אבנים: • זיהום • חסימה • הפרעה אנטומית- לדוגמא:חסימת מעבר אגן כליה –שופכן. • ניתוחים להטיית שתן. • חומרים ותרופות עם השפעה סיסטמית, השפעה על השתן.
ברור מטבולי • מטרות הברור : לאתר הפרעות מטבוליות הניתנות לטיפול. לזהות מחלות רקע שגרמו ליצירת אבנים. להגדיר תוכנית טיפולית לחולים עם אבנים בדרכי השתן.
מי צריך ברור מטבולי?התוויות מוחלטות לברור: • מחלת אבנים דו"צ בכליות. • הישנות של מחלת אבנים. • סיפור משפחתי של מחלת אבנים. • ילדים עם מחלת אבנים-ברור אנטומי ומטבולי . • אבנים בכליה יחידה. • מחלות נלוות כגורם סיכון למחלת אבנים. לדוגמא:סרקואידוזיס , או GOUT , אוסטאופרוזיס • מחלות מעי וניתוחי מעיים.
מי אינו זקוק לברור מטבולי? • אבן יחידה ללא שארית אבן לאחר טיפול . • ארוע ראשון של יצירת אבן. • גיל 20-50 . • הברור הראשוני: • שתן כללית ותרבית, PH . • דם לכימיה (בדיקה מוגבלת לרמות סידן ,אלבומין, קראטינין, ח. אורית ). (בנוסף –ספירה ,CRP) • הדמיה- בדיקת הבחירה:CT פרוטוקול אבנים. • אנליזה של האבן – קריסטלוגרפיה
הברור המטבולי : • אסוף שתן 24 שעות להערכה של המלחים המופרשים בשתן . • בדיקת דם מקיפה לכימיה • בדיקות ספציפיות לאבחון הפרעות מטבוליות.
סווג האבנים לפי הרכב: • קלציום- אוקסלט. • קלציום- פוספט. • אבני חומצה אורית. • אבני STRUVITE . • אבני ציסטאין .
מטרת הטיפול: • להוציא \לרסק את האבן הסימפטומטית. • ללא שארית אבן בסיום הטיפול . • טיפול בזיהום שקשור לנוכחות אבנים . • בחירת הטיפול שהינו: • הכי פחות פולשני • פחות סיבוכים ותחלואה. • מירב הסיכוי לסילוק מוחלט של האבן. • הכי זול.
אופציות טיפוליות : • טיפול שמרני (פליטה ספונטנית של האבן) • -נוזלים אנלגטיקה • - אנטיביוטיקה בחשד לזיהום • - חוסמי אלפא לסייע בפליטה ספונטנית של האבן. • ניקוז כליה:(תומכן שופכני-DJ STENT או נפרוסטום)-כאב שלא מגיב לטיפול שמרני • החמרה בתפקודי כליה , אבן חוסמת בכליה בודדת. • זיהום \ספסיס על רקע חסימה של הכליה
אופציות טיפוליות : • טיפול שמרני –פליטה ספונטנית של אבן. • MEDICAL THERAPY-CHEMOLYSIS • ריסוק חוץ גופי- לאבן בכליה ובשופכן Extracorporeal shock wave lithotripsy (ESWL) • אורתרוסקופיה וריסוק אבן בשופכן ואף בכליה. • ריסוק מילעורי של אבן כליה- • Percutaneous nephrostolithotomy (PCNL) • ניתוח פתוח \לפרוסקופי – רק במקרים נדירים ונבחרים.
סיבוכים לאחר ריסוק חוץ גופי: • מידיים: חסימה ע"י שברי האבן . "שדרת אבנים" זיהום המטומה \ דימום. פגיעה באברים סמוכים הפרעות קצב. • מאוחרים: פגיעה בתפקוד כלייתי, הווצרות יל"ד, הישנות אבנים
אנדיקציות לריסוק חוץ גופי: • טיפול באבנים בכליה < 2 ס"מ • טיפול באבני שופכן (בעיקר בשופכן עליון) • התוויות נגד לריסוק חוץ גופי: • הריון, הפרעות קרישה לא מאוזנות, יל"ד לא מאוזן, זיהום פעיל, כליה חסומה (הידרונפרוזיס משמעותי) • מבנה גוף- השמנת יתר, קיפוסקוליוזיס, אבן קשה (ציסטאין), כשלון ריסוק קודם, אנאוריזמת עורק כליתי • ריסוק אבן בכליה בודדת או אבן>2 ס"מ –ריסוק עם DJS
