בקרה וביקורת

1. בקרה וביקורת מבוא למנה"צ (לשיעורו של ד"ר ערן ויגודה-גדות)

2. ביקורת ובקרה * ביקורת הינה תהליך הערכה עצמית ובלתי תלויה שח פעילות מנהלית, של דרכי ביצועה ותוצאותיה. ההערכה נעשית על פי כללים מקובלים של מינהל תקין. אנו מבחינים בין ביקורת פנימית וביקורת חיצונית ביקורת פנימית => הינה ביקורת המופעלת על ידי ראשי הארגון וממצאיה משמשים כמידע פנימי. ביקורת חיצונית =>מופעלת בעזרת גורם שאינו כפוף לארגון, וממצאי בקרה זו מדווחים לסמכות המפעילה בקרה זו.בקרה – היא תהליך השוואתי של התרחשויות/ פעולות לעומת תקנים. * הבקרה היא תהליך השוואתי של התרחשויות לעומת תקנים או ציפיות שנקבעו על סמך מדדים רלוונטיים, להערכת השגיות המערכת וקידומה

3. משתנים קבועים בביקורת בארגון: • משוב – היזון חוזר ואמין ובזמן אמת, לגבי התרחשויות וביצועים, כדי לאפשר לגורם המבצע להעריך את ביצועיו. • מידע • הארגון כמערכת – תיאום ברמת הביזור והכילול. אוריינטציות עיקריות בביקורת:

4. תקני ביקורת • המבקר מעיר על סטיות מן החוק ומצביע על הצורך בשינוי סדרי העבודה לשם יישום קפדני של הוראות החוק. • בחוק היסוד נקבע הבסיס החוקי לביקורת החוקיות של פעולות הממשל. החוק קובע כי על המבקר לבדוק אם כל פעולה שבתחום ביקורתו נעשתה בהתאם לחוק, ובידי המוסמך לעשותה, אם ההוצאות הוצאו בתחום ההקצבה החוקית, ולמטרה שנועדה להן, ואם ההכנסות נתקבלו לפי החוק, ומותרות לפי החוק. דוגמא לחריגה מקיום החוק – הוא חריגות מן ההרשאה שנקבעה לפי חוק תקציב

5. ביקורת מסורתית לעומת ביקורת מתקדמת • ביקורת מסורתית בוחנת את • תקן החיסכון • ביקורת מתקדמת בוחנת תקנים נוספים: • יעילות • אפקטיביות • טוהר מידות • סווג נוסף הינו The 3 E's - תקני 3 E's הם ערכיים ולפעמים סובייקטיביים, כיוון שהם נבחנים לא פעם על בסיס של מסה ומעשה. (Trial and Error). • חיסכון – Economizing • יעילות – Efficiency • אפקטיביות - Effectiveness

6. גישה דינמית / מתקדמת לביקורת • מעבר מבקרה "פיסית" שבודקת נכסים, משאבים, ציוד חומר וכו' לעבר ביקורת "מופשטת" הבודקת החלטות מנהלים, עמדות עובדים, שביעות רצון לקוחות וכדומה. • ביקורת מסוג של "טרום התרחשות" – לדוגמא החלטה לגבי כמויות ייצור תלויה בחיזוי ביקוש. חיזוי מהווה דוגמא לתהליך המתייחס למצב טרום התרחשותי. על הביקורת לבחון את האפקטיביות של תהליך החיזוי. • ביקורת המובנת בתהליך הביצוע (ההמרה) עשויה להפוך לגורם השוואתי ומתקן סטיות תוך כדי התרחשות, ובדרך זו לשפר את התוצאות. • שימת דגש לעבר שיפור המערכת מגמה המדגישה את האוריינטציה המתמדת לשיפור.

7. 1 תיקון סטיות 6 בסיס לקומניקציה בין מפעילים למופעלים 4 הגדרת רמות השגיות והתנהגות קבילה 2 צמיחה ופיתוח 5 שכר ועונש 7 מוצרי לוואי שלילים 3 הגנה על אינטרסים לגיטמים יעדים עיקריים ומוצרי לוואי של הביקורת

8. שאיפות, מדיניות ותכנון התרחשויות (תשומות, המרה, תפוקות) קביעת מדדים קביעת מדדים קביעת מדדים השוואה והערכה שינויים בציפיות שינויים בתפקוד התערבות מעגל הביקורת

9. ביקורת המדינה • חוק מבקר המדינה חוקק בשנת 1949, בשנת 1988 חוקק חוק יסוד מבקר המדינה • מבקר המדינה בישראל משמש גם כנציב תלונות הציבור • המבקר נבחר בידי הכנסת בהצבעה חשאית לתקופת כהונה של שבע שנים. במילוי תפקידיו אחראי מבקר המדינה בפני הכנסת בלבד ואינו תלוי בממשלה.

10. מודל מאפייני ביקורת המדינהפרופ' אשר פרידברג • ביקורת המדינה הינה ביקורת על, ממליצה על תיקון ליקויים בגופים ציבוריים • היא מאופיינת באי תלות בגופים המבוקרים • עצמאות תקציבית וניהולית של כח אדם. • מקיפה את כלל פעולות הגופים העומדים לביקורתה • נגישות מלאה למידע בגופים המבוקריפ • שיתוף פעולה לשם תיקון ליקויים • היזון חוזר באמצעות מעקב תיקון ליקויים (ועדת כנסת) • פרסום ממצאי הביקורת – נתון לשיקולו של המבקר.

11. נציב תלונות הציבור • מבקר המדינה משמש גם כנציב תלונות הציבור • שתי גישות לאיחוד התפקידים – תומכים ומתנגדים • תפקידי נציב תלונות הציבור • פרסום דוחות נת"צ – ופרסום שמות • סעדים • נציב תלונות הציבור ויחסי הגומלין עם מערכת המשפט