ד"ר ורד תמיר

1. ד"ר ורד תמיר קשיי התנהגות מוחצנים ומופנמים בגיל הרך הרצאה במסגרת הקורס-ניתוח אירועים יום ד', יג' בסיון 26.5.10 מכללת סמינר הקיבוצים, הכשרת אקדמאים להוראה, תש"ע

2. תהליכים מודעים/ לא מודעים של הסטודנטית בהכשרה/גננת באינטראקציה עם ילדים בעלי קשיים התנהגותיים שונים. • מבוא עיוני-קשיי התנהגות מוחצנים ומופנמים:הסיבות ודרכי פעולה. • קשיי התנהגות מוחצנים-התקף זעם-מהו?ועזרה ראשונה. • קשיי התנהגות מופנמים-עזרה לילדים ביישנים,בעלי טמפרמנט "המתחמם לאט". • -המלצות ודרכי פעולה. מה במפגש?

3. קשיי התנהגות מוחצנים • קשייהתנהגות מופנמים "קשיי התנהגות "-קשיי התנהגות הם ביטוי חיצוני לבעיות רגשיות , התפתחותיות וחברתיות.

4. קשיי התנהגות נובעים בדר"כ מחוסר בטחון,מכעס,מהרגשת דחייה,מפגיעה ברגשות,מתסכול ומקשיי ריסון וויסות. הסיבות לקשיי התנהגות

5. ברמה הארגונית טכנית • ברמת הצוות • ברמת הקשר שבין הגננת והילדים • ברמת הקשר בין הגננת,הצוות וההורים קשיים במערכת הגן

6. ילד/ה עם בעיית שפה • ילד מגושם ובעל קשיים בתחום המוטוריקה העדינה • ילד עם הפרעת קשב והיפראקטיביות • ילד עם בעיה בוויסות תחושתי קשיים אצל הילד-קשיים התפתחותיים

7. קשיים מסיבות משפחתיות • קשיים הנובעים ממודל התנהגותי השונה מהמקובל בגן • קשיים הנובעים מקשיי שליטה וריסון אצל הילד עקב קושי של ההורים להציב גבולות קשיים אצל הילד-קשיים רגשיים

8. הגננת מתקשה להתמודד עם הילד בשיטות שהיא מורגלת בהן והיא מרגישה חוסר אונים ומצוקה. • ההתערבות • שלבי ההתערבות קשיים בקשר בין הילד לגננת

9. עזרה לילדים לא ממושמעים הנוטים לכעס או להתנהגות תוקפנית. • עזרה לילדים הנוטים למרוד ולהתנגד • התפרצות זעם-עזרה ראשונה • התמודדות עם קשיי התנהגות בפעיליות שמחוץ לגן • עונשים?-תוצאות טבעיות להתנהגות לא רצויה. קשיי התנהגות מוחצנים

10. עזרה לילדים ביישנים, בעלי טמפרמנט "המתחמם לאט" • עזרה לילדים מכונסים בעצמם או נמנעים קשיי התנהגות מופנמים

11. עמדתי בצד ובכיתי-יהודה אטלס

12. התפרצות זעם התפרצות זעם היא התנהגות נטולת רסן,שבמהלכה הילד צועק,זורק חפצים או פועל ללא כל שיקול דעת.התנהגותו של הילד עלולה להיות מסוכנת לעצמו או לאחרים,והיא מצריכה התערבות פעילה של הגננת.

13. הילד מוצף רגשות כעס, מצוקה, תסכול ועוד. • הילד אינו מסוגל לשלוט ברגשות אלו ומתקשה להרגיע את עצמו. • הילד אינו מסוגל לבטא במילים את מה שהוא מרגיש, ועל כן הוא מבטא זאת במעשים.ההתנהגות החיצונית משקפת את הסערה הפנימית. • הילד אינו מודע כלל למה שהוא עושה,וייתכן מאדש שלא יזכור מאוחר יותר את פרטי ההתפרצות או את מהלכה. סיבות אפשריות......

14. להפסיק את ההשתוללות המסוכנת לילד ולסביבה. • לעזור לילד להירגע על ידי נוכחות הגננת,חיבוק, הרחקה למקום שקט בלוויית מילים שקטות ומרגיעות. • לאחר שנרגע, לאפשר לילד לדבר על מה שקרה. • לעזור לילד לחשוב על דפוסי תגובה אחרים לתסכול ולמתח. מטרת ההתערבות....

15. תהליך ההתערבות.........

16. בעת התרחשותו של אירוע מסוג זה חייבת להיות חלוקת תפקידים בין הגננת לבין חברת צוות אחרת:אחת תתפנה לטיפול ביל דהמתפרץ, והאחרת תדאג להמשך הפעילות בגן.

17. בגלל המתח שהתנהגות כזו מעוררת בגננת בילדים ובצוות,חשוב מאד שהגננת תוכל קודם כול להרגע בעצמה,ואז, כשהיא בשליטה מלאה ואינה במצב של חרדה ובהלה,תפנה להרגיע את הילד. כדאי לנסות את שיטת השכנוע העצמי(מרגיע ומארגן).בעת שהיא ניגשת אל הילד, הגנת תגיד לעצמה: אני לא מפחדת ממנו; אני שולטת במצב; אני אעזור לו לצאת מזה.

18. לא רצוי ולא יעיל לצעוק אל הילד מרחוק.הגננת צריכה להתקרב פיסית אל הילד הנמצא בסערת רגשות ולחצוץ בינו לבין הילדים האחרים או החפצים.הקרבה הפיסית והנחישות חשובות מאד.הגננת תנסה להגביל את תנועות הילד:היא תתקרב אליו מאחור ו"תעטוף" אותו בחיבוק.

19. בעת שאוחזים בילד אפשר לדבר איתו בשקט ולהגיד לו:"תנסה להירגע.אני פה בשביל לעזור לך.הירגע".אין לנהל איתו בירור על מה שהתרחש קודם לכן.הוא אינו פנוי לכך ואינו יכול לענות.עדיף גם לשקף לו את הרגשות שהוא נתון בהם.הוא עדיין אינו פנוי לכך.

20. במידת האפשר כדאי להרחיק את הילד הזועם ממרכז העניינים ולהמשיך את ההתערבות בפינה שקטה.כדאי להרגיע את הילד בעזרת שטיפת פנים,שתיית מים,שמיעת מוסיקה.

21. בשלב זה הגננת צריכה רק להקשיב לסיפורו של הילד מבלי להטיף לו מוסר.אין "לנאום" לילד איך שהוא צריך להתנהג בפעם הבאה.(זה יעודד אותו להגביר את שכיחות התקפי הזעם כדי לזכות בשתומת ליבה של הגננת.) חשוב שמבוגר יהיה בקרבת הילד עד שנראה לעין כי נרגע.רק אז אשפר לנסות לשאול אותו מה הייתה הסיבה לכעסו.(לעיתים צריך לחכות זמן ממושך לפני שניתן להציג שאוה זו מבלי שתתעורר שוב סערת רגשות אצל הילד.

22. אפשר להציע לילד להציג את ההתרחשות באמצעות בובות ו"לשחק" במקביל בכל התפקידים.הילד יכול לדבר, להכות,לצרוח או לצעוק כפי שעשו הילדים שגרמו לו להתרגז כל כך.אם הילד מתקשה לתאר במילים את ההתרחשות, הגננת תתאר במילים מה שהיא רואה בעת ההצגה של הילד.כך תעזור לו לתת שמות לרשותיו ולהבין את האירוע בלי לאבד שליטה.

23. לאחר זמן,כשהילד חזר לפעילות הגן רגוע ונינוח(משחק,או יוצר, או עסוק בפעילות חיובית),רק אז תיזום הגננת שיחה שקטה על מה שקרה ותחשוב עם הילד על דרכי תגובה אחרות בפעם הבאה שירגיש איך הכעס"מטפס ועולה מן הבטן". שלב זה בהתערבות הוא בעל חשיבות מירבית.

24. הטיפול בהתפרצות זעם דורש מהגננת סבלנות ואיפוק רב.החיבוק מגביל את תנועותיו של הילד ובו בזמן מעניק לו הרגשה שיש מי ששומר עליו בעת אובדן השליטה.עונש עלול להחריף את המצוקה הרגשית ולעורר שוב את הכעס והתוקפנות.חשוב להגיב על התפרצויות זעם של ילדים בעקביות כדי לתת להם הרגשת בטחון והגנה וכדי ללמדם שליטה עצמית ותגובות חלופיות.

25. רצוי לשתף את הורי הגן ולהציג בפניהם את שיטת ההרגעה, כדי להפכם לשותפים ולמנוע פירושים שליליים.

26. קשיי התנהגות מופנמים אני רוצה לקום בבוקר ולא לפחד שידחפו אותי, שיכשילו אותי, שילעגו לי. אני רוצה לקום בבוקר ולדעת שיקשיבו לי, שיתחשבו בי, שיאמינו בי. אני רוצה לקום בבוקר ולדעת שכל האנשים הם אחים שלי. אני רוצה לקום בבוקר בשמחה.(אסתר קל).

27. ילדים ביישנים ונמנעים הם ילדים עצורים, מדברים מעט,לא תמיד מוכנים להשתתף בפעילויות קבוצתיות או חברתיות , ובדר"כ יש להם מעט קשרים חברתיים, או כלל לא. הביישנות וההימנעות ממפגש חברתי עלולות לגרום לנזק, משום שבכך נמנעת ממנו אינטראציה חברתית מספקת שתרחיב את עולמו, שתלמד אותו דרכי התמודדות עם מצבים שונים, שתעודד את התבטאותו המילולית ,הרגשית ועוד.

28. טמפרמנט-ילדים "שמתחממים לאט".משחר ילדותם היו מעוכבים והססניים במגעיהם החברתיים.לילדים כאלו נחוץ זמן הסתגלות ממושך למצבים חדשים.הם מאופיינים בד"כ בחרדה,במתח ובאי-בטחון במצבים חדשים ועמומים. סיבות אפשריות להתנהגות נמנעת, מתכנסת או מתבודדת

29. ילדים שהתנסו בעבר בחוויות טראומתיות, בניצול או פגיעה וכן בחינוך נוקשה וקפדני עלולים לפתח רמת חרדה גבוהה ונטייה לבימנע מקשרים רגשיים וממצבים חברתיים. גם ציפיות גבוהות מידי מצד ההורים ושיטת חינוך הנוקטת עונשים, דחייה והעלבה,עלולות לפגוע בבטחון העצמי,באמון באחרים, ולעורר חרדה והימנעות מקשרים בינאישיים ומפעילות חברתית. רמת חרדה גבוהה

30. ילדים הגדלים במשפחות מבודדות חברתית או שהוריהם ביישנים וחרדים במצבים חברתיים, עלולים להרגיש חוסר אונים במתבים חברתיים חדשים, להגיב בהתרחקות ובהימנעות ממצבים כאלה, או לגלות תלות רבה במבוגר. חסר במיומנויות חברתיות

31. יש ילדים בעלי מיומנות חברתית המעדיפים לשחק לבדם;אלה על פי רוב ילדים אינטלגנטיים או בוגרים יחסית, ועל כן הם אינם מוצאים עניין בבני גילם. הרגשת אי התאמה למסגרת

32. ילדים עם בעיות רגשיות עוסקים בעצמם ומקשים להקצות את האנרגיה הנפשית הנחוצה ליוזמה ולפעילות חברתית. תכונות הסביבה החינוכית שעלולות לעודד התנהגות מכונסת ונמנעת: אווירת הישגיות ,מתח ותחרותיות בגן שינויים רבים בסדר היום ובצוות החינוכי בעיות רגשיות

33. איך עוזרים?

34. ילדים הזקוקים לזמן כדי להסתגל ולהשתלב(מבנה, צוות קבוצת הילדים). • ילדים אלה ירגישו נוח יותר בסיטואציה של אחד לאחד מאשר במפגש, בפעילות קבוצתית או ביציאה לחצר. לילדים בעלי טמפרמנט חרד והססן-סביבה חדשה, גירויים רבים, ובייחוד מפגש חברתי עם ילדים לא מוכרים,עלולים להיות מפחידים ומאיימים.

35. הגננת היא הדמות המרכזית לילד הביישן.היא מייצגת עבורו את דמות אימו,ועליה להבטיח לו ולהוריו (שגם הם חרדים ולעיתים נבוכים לנוכח התנהגותו של ילדם)כי היא תשמור ותגן עליו בשעות השהייה בגן.

36. כבוד לקצב ההסתגלות של הילד הוא מושג המפתח בקשר שבין הילד לגננת.

37. חשוב לכבד את רגשות הילד,גם אם אלו רגשות "לא יפים",או "תינוקיים",כמו חרדה,פחד, חשש.

38. הגננת (אישיות ותפיסות חינוכיות) וקשיי התנהגות מוחצנים ילדים לא ממושמעים הנוטים לכעס או להתנהגות תוקפנית מציבים בפני הגננת אתגר לא קל!

39. גם גננות מנוסות המצוידות במגוון רב של תגובות התמודדות, חשות לעיתים חרדה ואף חוסר אונים כנגד ילד כעסן תוקפני שעלול לפגוע בהן ובילדי הגן. • לא פעם מתעורר גם כעס כלפי הילד התוקפן(חוצפה,אי ציות להוראות, לגלוג, גילויים של מרד, עלבון מול הקבוצה...) הגננת ותגובותיה.....

40. הבעיה מחמירה כאשר מדובר בילד שמתנהג בתוקפנות ובמרדנות כדרך התמודדות קבועה עם קונפליקטים בגן. במקרה זה קשה מאד לא להרגיש כעס, תסכול, ואף פחד מפני הילד "הקורא תיגר" על סמכותה של הגננת ואף מהווה סיכון בהתנהגותו.

41. האם היא מפחדת ממנו ומתרחקת ממנו? • האם היא מגלה כלפיו יחס פחות חיובי מיחסה אל שאר הילדים? • האם אינה מייחסת לו כוח ועוצמה מעבר לגילו וליכולתו האמיתיים(מרגישה כי הוא יכול "להרוס" לה את הגן)? • האם היא צופה כי הילד לא ישנה את התנהגותו לעולם("מקרה אבוד")? רק לאחר שהגננת ביררה את רגשותיה(לבד, בסיוע איש צוות או חבר/ה, איש מקצוע), אפשר לנסות להבין את דרכי התגובה של הילד ולעזור לו לשנות את התנהגותו! כדי לעזור לילד תוקפני,חשוב מאד שהגננת תהיה מודעת לרגשותיה המשפיעים במודע ולא במודע על התנהגותה כלפי הילד:

42. הסביבה החינוכית • הסביבה המשפחתית • הילד עצמו סיבות אפשריות להתנהגות לא ממושמעת או תוקפנית

43. איתור-איסוף מידע על הילד בגן ומידע על ניהול מערכת הגן,ועל המשפחה • קריטריונים להגדרת בעיות רגשיות וקשיי התנהגות בגיל הרך • עזרה מקצועית • עקרונות עבודה עם הורים איתור והערכה של ילדים עם בעיות רגשיות התפתחותיות וחברתיות