הקצאת מקורות במערכת הבריאות- נפקדותו של המשתנה החברתי - כלכלי

1. הקצאת מקורות במערכת הבריאות- נפקדותו של המשתנה החברתי - כלכלי

2. נושאי המצגת • נוסחת הקפיטציה- רקע • נוסחת הקפיטציה- בפועל • היכרות עם המשתנה החברתי כלכלי • מסקנות וסיכום

3. 1. נוסחת הקפיטציה- רקע 1. "מטרת נוסחת הקפיטציה היא לחלק את משאבי עלות סל שירותי הבריאות בצורה יעילהוהוגנת בין קופות החולים, בהתחשב בצרכים היחסיים של החברים בקופות השונות לפי הרכב האוכלוסיות שבהן" (המלצות הצוות הבינמשרדי לעדכון נוסחת חלוקת מקורות המימון לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי בין קופות החולים, 2010, ההדגשה אינה במקור)2. "הקצאה נכונה של המקורות מקדמת את עקרון השוויון שבבסיס החוק, שכן היא מעמידה בידי הקופה את האמצעים הנדרשים לתת את השירותים הנדרשים לכל חבר בה, בהתאם למאפייניו" (שם, ההדגשה אינה במקור).

4. נוסחת הקפיטציה- בפועל • המשתנים בנוסחת הקפיטציה- • עד שנת 2010- גיל בלבד; • החל משנת 2010- • גיל; • מגדר; • פריפריה –בצורה חלקית ביותר: כאחוז בלבד • 18שנים של דיונים- • מקדם פריפריה שאינו מניע לפעולה; • אין התייחסות למשתנה החברתי – כלכלי.

5. המשתנה החברתי –כלכלי: היכרות (1)- מצב בריאותי נתפס מתוך דו"ח משרה"ב, פערים בבריאות ופריפריה חברתית ( אוגוסט 2011): 1. "הערכה עצמית של מצב הבריאות הינו מדד מקובל בספרות העולמית כמנבא טוב של מצב הבריאות האובייקטיבי" ; 2. "תושבים במעמד גבוה, מעריכים את מצב בריאותם מצוין וטוב מאוד, באחוזים גבוהים לעומת התושבים הגרים באשכולות במצב חברתי-כלכלי נמוך ובינוני"*; (* הערכה עצמית לא טובה כוללת את ההגדרות "לא כל כך טוב ובכלל לא טוב")

6. המשתנה החברתי –כלכלי: היכרות (1)- המשך- מצב בריאותי נתפס • מבוטחים במעמד נמוך תופסים את מצב בריאותם כלא טובה באופן • משמעותי יותר בהשוואה למבוטחים האחרים הערכה עצמית של הבריאות כ"לא טובה"* (מקור נתונים: משרה"ב, האגף לכלכלה וביטוח בריאות, פערים בבריאות ופריפריה חברתית, 8/2011). * הערכה עצמית לא טובה כוללת את ההגדרות "לא כל כך טוב ובכלל לא טוב*

7. המשתנה החברתי –כלכלי: היכרות (2)- מודעות נמוכה (ויכולת) • שיעור חדירת השב"ן- בקרב מבוטחים הגרים באשכולות 5-10 גדול כמעט פי שניים משיעור החדירה באשכולות 1-4 : מקור: נתוני לאומית לשנת 2011

8. המשתנה החברתי –כלכלי: היכרות (3)- רמת התחלואה • לאומית שירותי בריאות- נבדק הקשר בין רמת תחלואה באסטמה ובסוכרת לבין המצב החברתי – כלכלי. בעלי פטור מתשלום היטלים עפ"י נתוני המוסד לביטוח לאומי- כמייצגים את המבוטחים ברמה סוציו-אקונומית נמוכה. מקור נתונים: מתוך המעיין נתוני מדדי איכות לשנת 2009

9. המשתנה החברתי –כלכלי: היכרות (4)- תוחלת החיים הלמ"ס– " פרופיל בריאותי חברתי של היישובים בישראל לשנים 1998-2002" : ככל שדרוג היישוב נמוך יותר במדד החברתי-כלכלי, כך תוחלת החיים בו נמוכה יותר

10. המשתנה החברתי –כלכלי: היכרות (5)- עלות טיפול נטו לקופה הוצאה (הכנסה) ממוצעת נטו, ₪ לנפש משוקללת - • אשכולות 1-4-עודף הוצאה על הכנסה נטו לנמ"ש; • אשכולות 5-10- עודף הכנסה על הוצאה נטו לנמ"ש. מקור: נתוני לאומית לשנת 2011, לא כולל העמסות הנהלה ראשית.

11. סיכום ביניים • מבוטח ממצב חברתי כלכלי נמוך (בהשוואה למבוטח ממצב כלכלי חברתי גבוה): • תופס את מצבו הבריאותי כגרוע יותר; • מודעות נמוכה יותר לצריכת שירותי בריאות; • רמת תחלואה גבוהה יותר (סוכרת ואסטמה); • תוחלת חיים נמוכה יותר; • עלות טיפול נטו לקופה- גבוהה יותר. • וברקע- זמינות השירותים

12. מטרות נוסחת הקפיטציה- מתיאוריה ליישום • "מספריים" – יש לפתוח פער משמעותי בתקצוב לנפש באמצעות מקדם חברתי – כלכלי: • פיתוח שירותים; • חינוך, הדרכה והגדלת מודעות; • כיסוי פערי עלות. • תועלות ברמה המשקית- • צמצום תחלואה "כללי" • צמצום פערים חברתיים. • בהעדר תמריצים משמעותיים לקופות- • אין הנעה לפעולה; • הפער לא יצטמצם- מגבלת היכולת של המבוטח.

13. COPD כמשל • COPD- מחלת ריאות חסימתית כרונית ( Chronic Obstructive Pulmonary Disease) • מבחן תמיכה – עידוד הקופות (גרעוני). • התהליך- • איתור חולים רלבנטיים; • סדנאות מתמשכות. • נקודות השירות- • תל אביב

14. תודה