סבון

1. סבון

2. מהו סבון? סבון הוא חומר הנוצר משמן, מלח (בסיס הנתרן או בסיס אשלגן) ומים. כשחומרים אלו נמצאים ביחד בתנאים מתאימים הם הופכים לתרכובת אחת בתהליך כימי הנקרא סיבון. במהלך התהליך משתחרר גליצרין. חומרים נוספים אינם נחוצים להכנת סבון, אך הוספתם מעניקה תכונות שונות לסבון בהתאם לחומרים שהוספו. פעולת הניקוי של הסבון מבוססת על כך שחלק מן המולקולה שלו מסיס בשומן, וחלק אחר מסיס במים. כאשר באות בועות הסבון במגע עם השומן שבלכלוך, מקיפות המולקולות של הסבון את השומן בשכבה דקיקה; החלק המסיס בשומן שבהן ממס את השומן שבלכלוך, וזה נשטף במים ומותיר את הבד/ הגוף נקי.

3. ההיסטוריה של הסבון הסבון היה בשימוש ב- 2800 לפני הספירה. באותם ימים שימש הסבון ככל הנראה למטרות חיטוי ברפואה או לעיצוב שיער ולא למטרות ניקיון. לכביסה השתמשו במיני צמחים. לצרכי ניקוי הגוף נהגו לטבול במים או לנסוך את הגוף בשמן. אגדה רומית עתיקה מספרת כי נשים רומיות שנהגו לכבס במקום מסוים בנהר, שבו היה בוץ מיוחד אשר גורם לכביסה להיות נקייה יותר. מקום זה נמצא למרגלות גבעת ספו, גבעה קדושה עליה הקריבו קורבנות. ככל הנראה הבוץ הפלאי היה שומן החיות שניגר, התערבב עם אפר עצים והתקבל בוץ מיוחד. בוץ זה היה בעצם סבון. מרבית סוגי הסבון יוצרו מחֵלֶב עזים שאליו הוסיפו אפר של עץ אשור ותרכובות אלקליות (תמיסה בסיסית).

4. ההיסטוריה של הסבון הצרפתים היו הראשונים שהשתמשו בשמן זית במקום שומן מן החי לייצור סבון, לאחר שגילו כי ריחו של סבון זה טוב יותר. קצת מאוחר יותר פירסם לואי פסטר את מחקריו שעסקו בחשיבות השמירה על היגיינה למניעת התפשטות מחלות, והשימוש בסבון הפך נפוץ יותר ויותר. בתקופת מלחמות העולם בשל מחסור חמור בשמנים ושומנים, הצליח מדען גרמני ליצור חומר סינטטי בעל תכונות דומות לסבון. חומרים אלה היו זולים יותר וייצורם הלך וגבר. חומרים אלה נקראים דטרגנטים ומבחינה כימית אינם סבון. בנוסף חלק גדול מחומרים אלה אינם פריקים ואינם ידידותיים לסביבה. בשנים האחרונות עם המגמה העולמית של "חזרה לטבע" חזרו לייצר את הסבונים הטבעיים בייצור ביתי בכמויות קטנות מחומרים איכותיים. טבעי מלאכותי

5. סבון תעשייתי- אל סבון הסבון שנמכר היום בחנויות מורכב מדטרגנטים. הדטרגנטים עשויים בדרך כלל מנגזרות של נפט ומוסיפים להם חומרי ריח וצבע סינטטיים. לחומרים אלה תכונות של סבון והנם בעלי יכולת לדחות שומנים שנספחו אליהם. הדטרגנטים הראשונים פותחו בגרמניה בתקופת מלחמת העולם הראשונה בעקבות מחסור בשמן ושומן הנידרשים ליצור סבון. בדקו את המרכיבים הרשומים על בקבוקי השמפו שלכם, וראו אם הם מכילים מרכיב הנקראSodiumLaurethSulfate -sls נתרן לאורת סולפט או Sodium Lauryl Sulfate נתרן לאוריל סולפט. מרכיב זה נמצא במרבית בקבוקי השמפו, והיצרנים משתמשים בו מכיוון שהוא מייצר הרבה קצף ומחירו זול. אבל, העובדה היא ש –SLS משמש לקרצוף רצפות במוסכים. הוכח שמוצר זה עלול לגרום לסרטן במרוצת הזמן, במגע עם העור הוא עלול לגרום לדלקות עור, לאובדן שיער, לעצירת שתן ולנזק אפשרי להתפתחות העיניים אצל ילדים קטנים. מלאכותי

6. סבון טבעי הסבונים  הטבעיים מורכבים משמנים טבעיים, המעניקים תכונות שמשפרות את העור ולא מייבשת אותו, כמו: שמן זית: מעניק לחות ושומר על לחות העור מהווה חוצץ למניעת בריחת לחות העור הטבעית. שמן קיק: שמן צלול מאוד ובהיר,.מגן מפני איבוד לחות . מסתבן מהר ויוצר קצף יציב. שמן שקדים מתוקים: שמן קל, שמן עשיר בויטמינים ומתאים לעור רגיש ומגורה. מרכך את העור. מעולה לשימוש בעור יבש. חמאת שיאה: תורמת לחות, משפרת מצבי יובש וסדקים בעור, מסייעת במניעת קמטים. מזינה את העור, מעולה לעור יבש. מוסיפה מרקם קטיפתי. שמן דקל: מסתבן במהירות, נותן בועות קצף קטנות. תורם לקבלת סבון מוצק. שמן קוקוס: השמן מסתבן בקלות ובמהירות, ונוצר סבון קשה. הסבון יוצר בועות קצף גדולות ורכות. שמן קוקוס תורם ללחות. לא רצוי להוסיף מעל 35% שמן קוקוס כיוון שהוספת יתר תיתן סבון במייבש את העור. שמנים נוספים טבעי

7. סבון טבעי • תהליך היצור- קר. השמנים שומרים על תכונותיהם ומזינים את העור. • תהליך היצור יקר יחסית, איטי וממושך. • כדי לייצר סבון טבעי יש להרכיב נוסחה משמנים שונים שלכל אחד מהם • איכות ותכונות אחרות, חלקם מקציפים (שמן קוקוס) חלקם מוסיפים • לחות, חלקם רווי בויטמינים ומינרלים, חלקם תורמים לקשיות ועמידות. • כמו כן בודקים לאיזה סוג עור הוא מתאים ומה זה תורם לעור. • לסבונים מוסיפים שמנים אתרים המשפיעים גם על הנפש והם למעשה יוצרי הניחוחות בסבון טבעי.סבונאים מוסיפים גם עשבי מרפא, מינרלים, חמאות ועוד כדי לשבח את הסבון וליצור סבונים צבעוניים, ללא הוספת צבעים סינטטיים. • תהליך ייצור סבון בעבודת יד לוקח חודש  עד שלושה חודשים, ככל שעובר זמן הסבונים • משתבחים יותר. טבעי הכנת סבון טבעי בבית

8. סבון מגליצרין C3H8O3 סבוני הגליצרין עשויים מגושים או מפתיתי סבון גולמי מוכן, סבון זה מורכב בדרך כלל ממלחי חומצות שומן בתוספת גליצרין, מים, סוכר, סורביטול וחומרים נוספים, המעניקים לסוג זה של סבון תכונות המאפשרות את המסתו בחום (מיקרוגל או סיר כפול). לאחר הפיכת החומר לנוזל, מוסיפים  לסבון מרכיבים  שונים כמו שמני בסיס, צמחי מרפא, שמנים ארומטיים, בשמים, צבעים ועוד. מוזגים את החומר הנוזלי לתוך תבניות שיוצרות את הצורה הסופית . בשיטה הזאת ניתן לייצר סבונים מעוצבים בצורות שונות. היתרונות: שיטה מהירה מאד ,ניתן להכין סבון בבית ,הסבון יפה למראה. החסרונות: הסבון אינו איכותי דיו וחימום המרכיבים לנקודת חימום גבוהה, גורם להרס הויטמינים.השימוש בצובענים אינו בריא לעור ויכול לגרום לגירוי ופצעים.

9. תוספות שמנים אתריים שמן אתרי עשב הלימון לשמן ניחוח לימוני רענן, אבל מתון ומתקתק יותר מהלימון. מבחינה רפואית, שמן למון גראס בעל יתרונות רבים לגוף האדם: הוא אנטי מיקרוביאלי, אנטי בקטריאלי, אנטי פטרייתי, נוגד דיכאון, מאלחש, מחטא, משתן, מזרז ייצר חלב אצל מניקות. משמש להפחתת כאבים, טיפול בדיכאון, סטרס וחרדה, מפחית חום גבוה, מרגיע את מערכת העיכול, אפקטיבי בטיפול בבעיות עור כמו אקנה, יכול לטפל במצבים כמו פטרת כף הרגל, פטרת הציפורניים ועוד. מסייע בהרחקת חרקים.

10. תוספות שמנים אתריים שמן אתרי לבנדר הפקת השמן האתרי של מפרח הלבנדר – נעשת בזיקוק באדים של התפרחות. שם הצמח באנגלית הוא לבנדר מהמילה 'לבר' שפירושה לרחוץ, כנראה משום שהשתמשו בו לניקוי פצעים, לרחצה ולכביסת בגדים. השמן מזרז ריפוי פצעים ללא הותרת צלקות, משכך כאבים. שמן הלבנדר מצוין גם לטיפול בפצעי בגרות. הלבנדר אנטי בקטריאלי- מעכב את התרבות הבקטריה הגורמת לדלקת בעור ומרגיע אותו בעת ובעונה אחת. ברמה הנפשית שמן לבנדר עוזר מאוד. בשל פעולתו המאזנת, הוא עוזר מאוד לאנשים הסובלים מחוסר איזון נפשי - היסטריה, מניה-דפרסיה, או שינוים קיצוניים במצב הרוח. מסייע בהרחקת חרקים ועש מארון הבגדים.