עבודת חקר

1. אלימות !!! ב ס פ ו ר ט עבודתחקר טרה סנטה רמלה

2. שלום לכל הקוראים. קודם כל קוראים לי סון גוקו ואני רוצה ללוות אתכם בקריאת העבודה של עומר אלזינאתי ונור אלעיסוואי שמדברת על האלימות במגרשים ועל סוגי האלימות.

3. שמות המגישים: נור אלעיסאווי ועומר אלזינאתיכיתה: ז'בית ספר:טרה סנטההמדריך: גיל דחבש

4. סוגי אלימות ומאפייניה

5. קריאה נעימה לכל הקוראים

6. כדורגל כ"אמנות לחימה"בתחרויות הספורט ובעיקר במישחקים כמו כדורגל, פוטבול, רוגבי, הוקי קרח וכיו"ב, באים לידי ביטוי הטוב שבאדם אך גם הרוע והאלימות שבו. מחד-גיסא, תחרויות הספורט נוצרו להנאת המשתתפים והצופים, לפיתוח הגוף ולמתן אפשרות ביטוי לשאיפת ההישג וליצר התחרות והמישחק הטבועים בכל אדם, וזאת במסגרת מבוקרת של חוקי מישחק ומתן כבוד ליריב ומאידך - התחרויות מעוררות אלימות של המשתתפים והצופים כאחד. מצד אחד עומדים דבריו של מחדש המישחקים האולימפיים הברון פייר דה-קוברטן: "העיקר אינו הניצחון כי אם ההשתתפות בתחרויות", ומנגד - דבריו של ג'ורג אורוול (מחבר "חוות החיות"): "בספורט אין שום דבר מהמישחק ההוגן; הוא רצוף שנאה, קנאה, התפארות, זלזול בכל החוקים והנאה סדיסטית מהצפייה באלימות. במילים אחרות, ספורט הוא מלחמה בלי יריות". אורוול הוסיף את התרשמותו ממישחק כדורגל שצפה בו: "שנאתי את המישחק; היה לי קשה מאוד לגלות בו אומץ. נראה לי שמשחקים כדורגל לא למען התענוג של הבעיטה; הכדורגל הוא ממיני אמנויות הלחימה". אכן קיימות תיאוריות הטוענות כי בני-האדם אלימים מטבעם, וכל שנותר לנו לעשות (אם בכלל) הוא לבצע עידונים (סובלימציות) כאלה או אחרים. אחת האפשרויות לעידון האלימות היא תיעולה לספורט תחרותי. לעומתן, קיימות ישנן גישות אחרות שלפיהן הן התוקפנות והן אי-התוקפנות ניתנות ללימוד, וכי הסביבה מהווה גורם משמעותי להתפתחות האלימות. "יש אמת בכל אחת מהגישות", טוענים מחברי הסקירה "אלימות בחברה הישראלית (מטעם מרכז מורשת מנחם בגין). השאלה היא על-פי איזו גישה אנו מעדיפים לחיות, ואיזה פן בנו אנו בוחרים לטפח. ביכולתנו לטפח את אותם חלקים במוח האמונים על האלימות, כמו גם את אותם חלקים האמונים על סובלנות, שליטה עצמית ואלטרואיזם". האם האיגרוף הוא רק "בידור עם דם", כפי שאמר פעם ברונו פרנקו. האם "הכדורגל המקצועי חדל להיות מישחק והפך למלחמה המעוררת באדם את כל היצרים הקמאים מלפני אלפי שנים? או היפוכו של דבר - בני-אדם הם בעלי חיים תאבי מישחק, ותמיד יחפשו דרך להיות טובים יותר בדבר זה או אחר". תשובה מסוימת לדילמה של הקשר בין אלימות וספורט ניתן למצוא בדבריו של הפילוסוף הרומי סנקה: "תשוקת בני-אדם למישחק ולשעשוע בוודאי לא היתה חזקה כל כך לולא מצאו בהם עונג טבעי, אבל להיטות רבה מדי אחריהם נוטלת מן הנפש את משקלה ואת כוחה". במילים אחרות: הגזמה בחשיבות הניצחון וראייה בו חזות הכול מעודדים אלימות, או כפי שאמר ראסל בייקר בהערה אירונית במקצת אבל אמיתית: "ישנם אנשים החושבים כי כדורגל זה עניין של חיים ומוות. אינני אוהב גישה זו; אני יכול להבטיח לכם שזה הרבה יותר רציני

7. תמיד אני שומע אלימות פיזית מה זה? אלימות פיזית זאת אלימות כאשר אנשים מרביצים אחד לשני.בכדורגל זה קורה הרבה כאשר שחקן עושה עברה על שחקן שנגד הקבוצה שלו,השחקן שנעשתה עליו העברה הולך לשחקן שעשה את העברה ומרביץ לו ומתחילה קטטה,שהקטטה שייכת למשפחת אלימות הפיזית.