Download
1 / 37
390 likes | 567 Views
עקרונות ה- CSR. מאת צבי לביא – CPCM. אחריות חברתית תאגידית. הגדרה:
E N D
עקרונות ה- CSR מאת צבי לביא –CPCM
אחריות חברתית תאגידית הגדרה: מסגרת של עקרונות ותהליכים תאגידיים ברי מדידה, וההתנהגות הנובעת מכך, אשר עוצבו לרווחת מקום העבודה ובהרחבה, גם לגבי הפרט, הארגון והקהילה בשטחים הבאים: הקהילה, בסיס ההספקה , סגל העובדים, איכות הסביבה, האתיקה, אחריות פיננסית, זכויות האדם, בריאות ובטיחות ותמיכתיות ( SUSTAINABILITY ). ISM - 2009
תמיכתיות ( SUSTAINABILITY ) הגדרה היכולת לספק את הצרכים עכשיויים מבלי לעצור את היכולת לספק את צרכי הדורות הבאים במונחים של אתגרים כלכליים, חברתיים ושל איכות הסביבה. ISM - 2009
הלבנה הראשונה בבנין ה- CSR האקולוגיה ( שמירת איכות הסביבה) הגדרה "מדע החוקר את היחסים ההדדיים שבין יצורים חיים לסביבתם והאחד לשני". TABER`S CYCLOPEDIC MEDICAL DICTIONARY
תחומי עיסוק כל תחומי החיים ובמיוחד הפעילות התעשייתית , תוצאותיה והשפעתה על החיים על פני כדור הארץ.
אקולוגיה תעשייתית • הגדרה • טיפול בהסבת חומרי גלם למוצרים מוגמרים (ROBERT FROSCH -1989) • 2. צמצום החומרים הנחוצים לייצור מוצרים ושירותים (AUSUBEL&SLADOVICH – 1988) • 3. אופטימיזציה של מחזור החיים של כל החומרים (ח"ג,ייצור,פסולת וכו') • (COLLOQUIUM ON INDUSTRIAL ECOLOGY 1991)
מטרה מרכזית • להקל את השפעת הפעילות התעשייתית על הסביבה, במונחים של : • לאדם • לכל דולר של פעילות כלכלית
תחומי פעילות • אמצעים ומדידות • 1.1 תחומים המועמדים לצמצום השפעתם על הסביבה: • מערכות שאינן דולפות • תחליפי חומרים • צמצום החומרים • פעילות כלכלית (עידוד לשירותים על פני מוצרים)
אמצעים ומדידות (המשך) • 1.2 שיטות לגילוי ומדידת התקדמות • זרימת החומרים וניתוח האיזון • מחזור החיים של מוצרים • מאפיינים • גילוי הדינמיות ההיסטורית (של חומרים ומוצרים) • השוואות בינלאומיות
יישום האקולוגיה התעשייתית • בסיס החומר: • 1.1 בחירת החומר • 1.2 עיצוב המוצר • 1.3 הצלת החומר • 1.4 ניטור ובדיקת הטכנולוגיה
יישום האקולוגיה התעשייתית (המשך) 2. תמריצים ומחסומים ארגוניים: 2.1 השוק והמידע 2.2 עסקים ומימון 2.3 תקנות 2.4 חקיקה 3. ניסויים ואסטרטגיה אזורית
דוגמאות לתחומי פעילות • פליטת פחמן בעולם : • 600 מיליארד טון או יותר מ-1 טון לנפש • ייצור פלדה בעולם: • 700 מיליון טון או 120 ק"ג לנפש
מעורבות הלוגיסטיקה • הנחות יסוד • הלוגיסטיקה יכולה וצריכה לתרום לפעילות של שמירת איכות הסביבה . • 2. תחום הפעילות המרכזית היא האקולוגיה התעשייתית • 3. המנוף העיקרי הוא כח הקניה של הארגון והשפעתו על הספקים
הפעילות בעולם • תקן 14000 – ISO • " מערכות ניהול סביבתי: • דרישות והנחיות לשימוש " • הגירסה הישראלית : • תקן ישראלי (ת"י ) 14001
שלבי התקן ת"י 14001 • קביעת מדיניות סביבתית (ע"י ההנהלה) • תכנון • מימוש ותפעול • בדיקה ופעולה מתקנת • סקר הנהלה • שיפור מתמיד
פעילות לוגיסטית בת"י 14001 • אין אזכור מפורש • יש התיחסות עקיפה בסעיף 4.4.6 • (על בקרה תפעולית) • יש התיחסות לספקים
פעילות לוגיסטית בעולם • . WA, KING COUNTY • על יחידת הלוגיסטיקה האחריות לפיתוח והזמנת מוצרים ידידותיים לסביבה כולל חומרים ממוחזרים או הניתנים למיחזור. • יחידת הלוגיסטיקה תידע את כל יתר היחידות בארגון על הנ"ל. • תפרסם נוהלים ותדווח על כל הנ"ל.
פעילות לוגיסטית בעולם (המשך) • משרד ההגנה בארה"ב (DOD) • תכניות לשמירת איכות הסביבה: • 1.1 ניקוי – החזרת שטחים לשימוש התושבים • 1.2 שימוש שמורות • 1.3 מניעת זיהום • 1.4 שימור ותכנון – של פעילות הזרועות • 1.5 התאמה לעקרונות השמירה על הסביבה • 1.6 ניהול הבניה בהתאם לנ"ל
תקנות ה- FAR • תקנה – 23(ראשי פרקים) • שמור אנרגיה • טיפול נכון בחומרים מסוכנים • מניעת שימוש בסמים • העדפת מוצרים ידידותיים לסביבה • מניעת חומרים הפוגעים באוזון • שמירה על חוקים למניעת זיהום
דרישות נוספות • TRIPLE BOTTOM LINE – חברתי, כלכלי, אקולוגי • P3 (PEOPLE,PLANET,PROFIT) – יצירת עסק כלכלי תוך צמצום הפגיעה בכדור הארץ ןבאנשים החיים עליו. • שני הקבצים הנ"ל הם דרישות הנובעות מגישת התמיכתיות ( SUSTAINABILITY ).
הגישה האירופית ל- CSR ארגון אירופי בשם CSR פרסם מסמך בשם "מפת דרכים" המכיל 3 חלקים: • חזון לתרומה אירופית להקמת עסק תחרותי ותמיכתי. • מחוייבות לעסק אירופי תחרותי ותמיכתי. • פנייה עסקית לאיחוד האירופי, לממשלות ולבעלי העניין השונים.
יעדים (על פי התפיסה האירופית) • חידושים ויזמות. • בניית מיומנויות ויכולות עסקיות. • שונות ושיוויון הזדמנויות. • בטיחות ובריאות. • שמירת איכות הסביבה.
אסטרטגיות מומלצות להשגת היעדים הנ"ל • אחריות תאגידית בזרם העסקים המרכזי • מחוייבות של בעלי העניין • מנהיגות של פעילות שלטונית • תקשורת ושקיפות (כולל דיווח תקופתי אמיתי על כל פעילות בנושא) • בריתות ושת"פ מתמיד בין העסקים השונים • ברית ושת"פ מתמיד בין כל בעלי העניין
עקרונות הגישה האמריקנית (ISM ) • הקהילה – יוזמות קהילתיות מספקות משאבים לתמיכה בקהילה בה הפירמה פועלת. • בסיס ההספקה ע"ס הכללה ושונות – מאמצים לבניית בסיס הספקה המביא בחשבון את כל הטעמים והדרישות של כל תושבי הקהילה. • כוח העבודה ע"ס הכללה ושונות – מאמצים לבנות כוח עבודה הכולל נציגים של סוגי התושבים החיים באותה קהילה. • איכות הסביבה – קבלת החלטות וניהול הספקה המאפשר שמירת הבריאות והאיכות של הסביבה בה פועל ת הפירמה.
ISM ( המשך ) • אתיקה והתנהגות עסקית – התנהגות על פי כללי האתיקה של אנשי העסקים , אנשים פרטיים והממשל בכל הרמות. • אחריות פיננסית – קבלת בהחלטות נכונות בהקצאת משאבים, דיווח מהימן וניהול סיכונים. • זכויות אנוש – לכל בני האדם יש זכויות אוניברסליות שוות ללא קשר לרקע שלהם ולתנאים מקומיים. • בריאות ובטיחות – הזכות של כל תושבי הקהילה להיות מוגנים ממחלות ופגיעות הנובעות מתאונות, טעויות, נזקים וכד'. • תמיכתיות – על פי ההגדרה דלעיל.
יעדי ISM • לחזק את הנחת הבסיס שהמקצוענים בנש"ה מהווים את חוד החנית ביישום עקרונות ה- CSR והתמיכתיות. • להגדיל את תשומת הלב של בעלי המקצוע בנש"ה לבעיות ה- CSR והתמיכתיות. • להעלות את הערך האסטרטגי של נש"ה באמצעות קידום ה-CSR והתמיכתיות. • לקדם את המודל העסקי התומך ב- CSR ובתמיכתיות
יעדי ISM ( המשך ) • לעוד הדיון על כך שלא כל היוזמות בתחום ה-CSR והתמיכתיות הם אודות שיקולי פיננסיים קצרי טווח. • לחנך את הקהילה של ש"ה ואחרים בדבר הצורך ב-CSR ותמיכתיות. • לעודד את מבצעי נש"ה להכניס לחוזים שהם מסכמים, ניסוחים התומכים ב- CSR ובתמיכתיות.
יעדי ISM ( המשך ) • לחזק מחדש את המחוייבות האישית ואת הדרך בה היא מחזקת את ההשפעה על הביצוע והתוצאות של עקרונות CSR והתמיכתיות. • לספק מדדים ,אמצעי בקרה, כלים ומידע הנחוצים לפיתוח תכנית CSR ותמיכתיות פעילה עבור אנשי נש"ה והארגונים שלהם.
הפעילות הלוגיסטית למען CSR הפעילות תתבסס על 3 עקרונות: • הלוגיסטיקה צריכה ויכולה לתרום בצורה משמעותית לפעילות במסגרת CSR. • תחום הפעילות המרכזית הוא בשמירת ושיפור איכות הסביבה. • המנופים העיקריים לפעילות זו הם: • כוח הקנייה של הארגון . • יחסים תקינים ושת"פ מתמידים עם הספקים.
סוגי הפעולה האפשריים • מדיניות הנצלה המעודדת תרומה לקהילה של ציוד עודף המועמד לסילוק . • לחץ אמיתי וכן על הספקים לנקוט באמצעים יעילים לצמצום הפגיעה באיכות הסביבה. • חיפוש תמידי ואפקטיבי אחר שיטות ייצור, חומרים וטכנולוגיות חדישים המסוגלים לתרום לשמירת איכות הסביבה.
פעולות אפשריות ( המשך ) • ניהול ובקרת מלאי המצמצים אותו למינימום הנחוץ לביצוע עסקי הארגון תוך שמירה על האסטרטגיה העסקית שלו. • המנעות מקניות מיותרות . • קונסולידציה של משלוחים, המכלה ואריזה נכונות וכל פעילות אחרת בתחום התו"ש בארגוניהם.
פעילות אפשרית ( המשך ) • תכנון הייצור ( ע"י התפ"י) והשירות ללקוח עם ראיה של CSR. • פעילות לצמצום הפגיעה בסביבה של ה"לוגיסטיקה ההפוכה" ע"י שאיפה לביצוע ייצור בשיטת "אפס ליקויים" הן בארגוניהם והן באלו של הספקים שלהם. • טיפול נכון בבחומרים מזיקים וכל פסולת אחרת הפגעים בסביבה ובאלו החיים בה.
שיטות ואמצעים לביצוע הפעילות הנ"ל קבוצה א' – מניעים (DRIVERS ) • לחץ מצד הלקוחות ושותפים אחרים בשרשרת ההספקה. • לחץ מצד הממשלה וגורמים בינלאומיים • דרישות ההנהלה (בצורת נהלים) • יוזמות אישיות של עובדי הלוגיסטיקה • יחס אישי וערכים של העובדים לדרישות ההתנהגות האתית.
אפשרויות ביצוע (המשך) קבוצה ב' -גורמי הצלחה של פעילות ה- CSR • תרבות ארגונית מתאימה • מנהיגות אישית של ההנהלה • אסטרטגיה מתאימה ויעדים ברורים וברי-השגה • מיומנות, יכולות ושליטה של אנשי הלוגיסטיקה בכלים המקצועיים • הדרכה מתאימה
אפשרויות ביצוע ( המשך) קבוצה ב' ( המשך ) • נהלים מתאימים • שת"פ חוצה פונקציות בעבודה השוטפת • בדיקה של התנהגות הספקים בנדון • פיתוח ספקים חדשים מתאימים • ניטור ושת"פ מתמיד עם הספקים כולל שימוש בשיטת "המקל והגזר". • מדידת ביצועים מתמדת כולל Benchmarking • דיווח אמת על הפעילות והפצתו לכולם
תקן 26000 - ISO • ארגון ISO בשיתוף 2 ארגונים לאומיים ( מברזיל ומשוודיה ) מפתחים תקן בינלאומי לשימושם (בהתנדבות) של ארגונים בכל רחבי העולם. • התקן יפורסם בשנת 2010 ובינתיים פורסמה טיוטה המצביאה על הכיוון שלו. • מכון התקנים הישראלי ( מת"י ) פרסם תקן משלו בשם ת"י 10000 אך הוא לא נתמך על ידי שום גוף אחר.
ההתנגדות לתפיסת ה-CSR • התנגדות לתפיסה מצד חסידי השוק "החופשי". • בראש המתנגדים – פרופ. מילטון פרידמן • הטיעון המרכזי – דרישות ה- CSR מהווה מעין "קנס" על המגזר העסקי • תוצאה אפשרית – העלאת מחירים לצרכן. • לכן מילטון דרש שהממשלה תטפל בנושא • במקרה כזה – על מי יפול הנטל?.......
