Download
1 / 45
650 likes | 1.44k Views
נחום גוטמן. צייר, סופר ומאייר נולד 1898 נפטר 1980. רקע. נחום גוטמן נולד בשנת 1898 בבסרביה . ב1903 עבר עם הוריו לאודסה. בשנת 1905 עלתה המשפחה לארץ ישראל והתגוררו בשכונת נווה צדק.
E N D
נחום גוטמן צייר, סופר ומאייר נולד 1898 נפטר 1980
רקע • נחום גוטמן נולד בשנת 1898 בבסרביה. ב1903 עבר עם הוריו לאודסה. • בשנת 1905 עלתה המשפחה לארץ ישראל והתגוררו בשכונת נווה צדק. • בשנת 1910 נפטרה אמו של גוטמן. המשפחה עברה להתגורר בשטח שכונת "אחוזת בית". גוטמן החל ללמוד ב"גימנסיה הרצליה" ששכנה בצמוד לבית המשפחה ברחוב הרצל מס' 3. • גוטמן למד אמנות ב"בצלאל". בשנת 1918, בשלהי מלחמת העולם הראשונה, התנדב יחד עם מרבית תלמידי בצלאל ל"גדוד העברי". • בשנים 1920-1926 למד אמנות בוינה, בברלין ובפריז. בשנת 1923 אייר את ספריו של אביו שיצאו לאור בברלין ובכך החל פעילות ארוכה של איור ספרי ילדים.
רקע • בשובו לארץ ערך תערוכות ציורים. הוא השתייך לקבוצת האמנות ל "אסכולת ארץ ישראל" שנושאי הציור שלה היו ארץ ישראל, נופיה ואנשיה ואשר שמה דגש על הצבעים העזים והאור הבוהק של הארץ וקיבלה השראה מדמויותיהם של ערבי ארץ ישראל, שאנשי הקבוצה האמינו כי דמותם היא הקרובה ביותר לדמות תושבי הארץ העבריים בתקופת התנ"ך. • נחום גוטמן אייר את ספריו של חיים נחמן ביאליק, ונחשב לחלוץ איור ספרי הילדים בארץ. אייר במשך עשרות שנים מאות ספרים, כולל ספריו שלו. • בשנת 1928 נשא לאישה את דורה. בשנת 1936 נולד בנם מנחם(חמי). • ב1931 השתתף בייסוד כתב העת לילדים "דבר לילדים", במשך 32 שנה היה חבר במערכת העיתון. הייתה לו פינה קבועה בעיתון ובה סיפורים בהמשים אייר, שקובצו מאוחר יותר לתוך ספריו.
רקע • בשנות ה-50 זכה להכרה בינלאומית, ציוריו הוצגו במוזיאונים הנחשבים בעולם, והוא ייצג את ישראל בביאנלות בינלאומיות. וכן זכה בעיטור כריסטיאן אנדרסן לספרות ילדים ונוער על ספרו "שביל קליפות התפוזים". • יקיר העיר תל אביב-יפו לשנת 1976 וחתן פרס ישראל לספרות ילדים לשנת 1978. • בשנת 1966 הכין פסיפס גדול ממדים המתאר תמונות מחיי תל אביב. הפסיפס נמצא על קיר חברת הכניסה המערבית למגדל שלום. • נחום גוטמן נפטר בעיר תל אביב ב28 בנובמבר 1980 ונטמן בבית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור בעיר. ב1998 נפתח בשכונת נווה צדק בתל אביב מוזיאון נחום גוטמן לאמנות.
דמויות גוטמן התמקד באדם כנושא המסר, עבודת האדמה חגיגית, הדמות מונומנטלית (גדולות, בעלות כוח). המאפיינים הסגנוניים של גוטמן הם: דמויות מסיביות, כבדות ומלאות. ניגודים צבעוניים חריפים, צבעים טהורים במשטחים רחבים שיוצרים הרמוניה. קומפוזיציות פשוטות.
נחום גוטמן, "מנוחת צהרים", 1926, שמן על בד: בתמונה רואים בנוף של השדות גבר ואישה בתנוחה של מנוחה. הפשטות של עובד האדמה מקבילה לדבקות בקרקע. תנוחת העמלים משרה אווירה אידילית סטטית, מצב המנוחה מודגש בקווים אופקיים ואנכיים שמשרים תחושת איזון והנוף עונה כהד לצורות של גוף הדמויות. הדמויות הן מסיביות וכל מערך הצורות הוא מסיבי. גוטמן מדגיש את שייכות האדם לטבע, לאדמה ולנוף של ארצו, מדורי דורות, במספר דרכים: · סטטיות, כבדות של הדמויות. הזמן הוא אינסופי ויש תחושת סטטיות · ניגודים צבעוניים חריפים, צבעים על גבי שטחים נרחבים, צבעים קרים וחמים. · עוצמת האור הארצישראלי, ללא צללים. מקורות השפעה: גוגן , הפרימיטיביזם, חיפוש עולם חוץ אירופאי. · פיקסו · ציור מצרי, בראש ובתנועת היד. אנרי רוסו – הציור הנאיבי.
נחום גוטמן, "נושאת האלומה", 1926, שמן על קרטון:בציור יש סממנים של ארץ ישראל והמזרח התיכון. הדמות עומדת על ערמות ואלומות בידיה. הדמות הגדולה במרכז היצירה, השולטת על כל התמונה, מדגישה את החגיגיות של עבודת האדמה ומסמלת את ההתחדשות. גוטמן מתייחס לנוף הארץ ישראלי ולאווירה של אותם ימים של עבודת כפיים כחלק מהרעיון הציוני של הפרחת הארץ. גוטמן אומר: "אהבתי את הערבים יותר מאשר את הטיפוסים של שלום-עליכם, הם הזדהו בעיני עם הדמויות התנכיות.."
נחום גוטמן, "רועה עזים", 1926 , שמן על קרטון:גוטמן צייר רבות את אותו הנושא: פלח ורועה ערבי בשעת עבודה, או מנוחה, בשדות ובפרדסים. הבחירה בדמות הערבי אינה מקרית היא מאפשרת לו להציג מודל להזדהות, זהו אנטיתזה ליהודי הגלותי, יש בו שורשיות זקיפות, יציבות, שריריות, כוח פיזי, גשמיות, כל מה שחסר ליהודי מהעיירה.
הפשטות של עובד האדמה, מדגישה גם את הדבקות בקרקע. באותה תקופה לא צייר עדיין את החלוצים כי אם את מה שהיה קיים בארץ לפניהם: כפריים הצמודים לאדמתם מדורי דורות, מסורת העבודה בשדה, אלומות החיטה הכבדות, פרי עסיסי ובשל, וכל אותם דברים שנותנים תחושת בטחון ויציבות.רועה העזים הופך למעין מיתוס. הוא צועד קדימה אך נראה נטוע במקומו. הקומפוזיציה מבוססת על משולש שווה צלעות, ששתי צלעותיו הן ידיו המורמות, כשאחת מחזיקה באלה. המשולש מקור היציבות.התאורה דרמטית, האור של הדמות בוהק על רקע השמיים והנוף הכהים. הופעתם של השמש המפציעה והירח הכבוי, זו מול זה וביניהם ראשו של הרועה ( המוצג כמאור השלישי) – כל זה הופך את הנער הערבי לגיבור מיתולוגי הקיים מעבר לחילופי הזמנים; כפות הרגליים הגדולות, ובסיסה האיתן של הדמות, כאילו ממחישים את מטבע הלשון "עומד עם שתי רגליו על הקרקע" מטאפורה חזותית של גשמיות.
יצירות בנושא נופים נופי הארץ- אחד הנושאים הבולטים ביצירותיו של גוטמן ציוריו של נחום גוטמן צבועים בצבעים עזים ובאור רב. הוא רצה לבטא בהם את האווירה של הארץ, עם האור החזק של השמש והצבעוניות הרבה הנובעת מן האור הזה. בציורים ניכרת האהבה שרחש גוטמן לארץ, לאנשיה ולנופיה.
תל אביברחוב הרצל, 1950, רישום גואש והדבקות על נייר
ברחוב שלוש, מחלון הקומה הראשונה של בית הספר, נפתחו בפני גוטמן נופים שאהב " הבטתי מבעד לחלון ומשם נגלו לי בבת אחת, כמו על פני מסך, פלאי עולם חדש וזר. עולם שלא קראתי עליו ולא ידעתי עליו דבר, ואשר מעתה כבש את לבי לתמיד: גבעות חול צהוב שמתחברות אל גלים רכים של ים שקט. כאן הכל היה אחרת. העולם היה גדול ורחב, מלא אור." (בין חולות וכחול שמים)
החלון שימש לגוטמן כמסגרת ממנה צפה גוטמן הילד אל העולם, בחן אותו ואח"כ העלה אותו על הדף. מאוחר יותר הגדיר האמן את חשיבותו של החלון ששייך לעבר "ומחלון חדרו של אבי, חדר שעמד בו שולחן כתיבה וכיסא עם משענת לידיים, הייתי רואה את החצר. ליד חלון זה הייתי יושב רבות ומסתכל. בהיותי ילד באודיסה, הרגשתי כלוא ליד החלון. לאחר עלייתי ארצה ניגלה לי חלון אחר ממנו ראיתי נוף בראשיתי. הבטתי מבעד לחלון, ומשם נגלו לי בבת אחת, כמו על פני מסך פלאי עולם חדש וזר. עולם שלא ידעתי עליו דבר, ואשר מעתה כבש את ליבי לתמיד".
יצירות פיסול בשנות השבעים החל לעסוק גוטמן גם בפיסול. תבליטים ופסלים שיצר עוסקים נושאים שעניינו אותו גם בציוריו. ובאים לידי ביטוי בהומור רב, הקצנה של תנועות ושל הבעות עד כדי קריקטורה.
ריב שכנות ציור שמן על בד 1934 / פסל קרמיקה 1970
אוכל האבטיחים ציור שמן על בד 1960 / פסל קרמיקה 1970
פסיפס 1976המתאר את התפתחותה של העיר תל אביב מוצב כיום במגדל שלום בעיר
גוטמן כמאייר – ספר שירים של ביאליק
