סגנונות הוראה בלמידה פעילה

1. סגנונות הוראה בלמידה פעילה שמריהו רוזנר, דוד פונדק המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה

2. רקע • קיימת היום הסכמה שההוראה המסורתית בקורסי היסוד במדעים במוסדות להשכלה גבוהה אינה מניבה את התוצאות המקוות • מרבית הסטודנטים המסיימים קורסים אלה, מגלים גישה שלילית למדעים ולחשיבותם • כדי להתמודד עם בעיה זו פותחו במהלך העשורים האחרונים שיטות הוראה המפעילות את הסטודנטים במהלך השיעורים • חרף הצלחתן באוניברסיטאות מובילות, אימוצן ע"י מוסדות אקדמיים אחרים מלווה בהתנגדות חברי הסגל • מחקר זה מתאר: • מודל לדרכי הערכות להתמודדות עם למידה פעילה • סגנונות חברי סגל המלמדים במרכז ללמידה פעילה

3. זיהוי בעיות למידה והוראה בפיזיקה ומתמטיקה ע"י הסגל מורה / מרצה מכיר בקיום הבעיה

4. למידה פעילה במכללת אורט בראודה2004 - 2006 • התמקדות בתהליכי למידה של הסטודנט • תכנון הקורס כמכלול פעילויות המתקיימות הן במהלך השיעורים והן ביניהם באמצעות אתר הקורס ובודק מטלות ברשת • דגש על עבודה בקבוצות • הקטנת הזמן המוקדש להרצאה והגדלת הזמן לפעילות הסטודנטים • מתן משוב רציף לאורך הסמסטר

5. המחקר • שאלת המחקר • מהי מידת האימוץ של חידושים בהוראה מפעילה על ידי חברי הסגל? • שיטת המחקר • תצפיות בשיעורים • במהלך סמסטר א תשס"ו נערכו תצפיות בחמישה קורסים לפחות 2 תצפיות במהלך הסמסטר • בקורס אחד – פיזיקה 1 נערכו 10 תצפיות במהלך הסמסטר • ראיונות עם חברי סגל • שבעה חברי סגל – 4 בפיזיקה, 3 במתמטיקה • הראיונות התקיימו פעמיים בתחילת הסמסטר ובסופו

6. תנאיי קדם • . אי-שביעות רצון • . אמונות • . ערכים • . ניסיון קודם • . נורמות המשכיות יישום החלטה שכנוע ידע המשך אימוץ השיטה אימוץ השיטה באיחור הפסקה המשך הדחייה • משתני השכנוע • . יתרון יחסי • . התאמה • . מורכבות • . התחרטות • . צפייה • סוגי ידע • . מודעות • . הלכה למעשה • . רוח השיטה א. אימוץ ב. דחייה תכנון תהליך הכנסת הלמידה הפעילהלפי המודל של רוג'רס* *E. M. Rogers, Diffusion of innovations (Simon & Schuster, New York, 2001).

7. שלבים במימוש המודל - ידע • שילוב חברי הסגל בתכנון השינויבעקבות ה"קול הקורא" • מעורבות חברי הסגל בביצוע השינוי • תכנון ופיתוח למידה פעילה לאורך זמן • קשר עם מרכזי מחקר שבהם כבר בוצע השינוי בהצלחה

8. שלבים במימוש המודל - שכנוע • בניית קבוצות תמיכה להתמודדות עם השינוי • התמודדות עם אי-ודאות בעזרת מידע • מתן פיצוי על עומס נוסף בעבודה

9. שלבים במימוש המודל - החלטה • מעורבות בפיתוח • פיזיקה 1 – מכניקה • פיזיקה 2 - חשמל ומגנטיות • פיזיקה 3 – פיזיקה מודרנית • חדו"א 1 • חדו"א 2 • כימיה כללית • סה"כ מעורבים בפרויקט 13 חברי סגל • מעורבות ביישום • סה"כ 7 חברי סגל (מתוך 13 המפתחים)

10. שלבים במימוש המודל - יישוםההכנות • שינוי תפיסה"הכנתי מערכי שיעורים חדשים, הייתי צריך לשנות את כל התפיסה שלי. לא רק שינוי בקלסרים אלא בעיקר שינויים בראש, שחשבתי שיתאימו לתפיסה הזו. תוך כדי השיעורים אני משנה. הכנסתי פעילויות. הכנתי הדמיות ובעיות באמצעות בודק מטלות ברשת. צריך להכין כל שיעור במפורט". • גילוי עצמי"ההכנה לקראת העבודה במרכז ללמידה פעילה דורשת הרבה יותר חשיבה, זמן ותכנון. זה דורש גם אינטואיציה והבנה איך תלמידים פועלים בסביבה החדשה. אני מגלה על עצמי דברים חדשים שלא תיארתי לעצמי שהם יכולים להיות. אני מתפעלת כל פעם מחדש עד כמה התלמידים יכולים לבנות ידע במקצוע כבד כמו מתמטיקה."

11. שלבים במימוש המודל - יישוםההכנות (המשך) • תכנון מפורט"השקעה הרבה יותר גדולה. פה צריך להתכונן כמעט לכל רגע, מה צריך לתת. איזה הדגמה, איזו הדמיה. כל רבע שעה 20 דקות צריך לשנות. בהרצאה רגילה כמעט לא צריך להתכונן, יש לי בכך ניסיון רב. בהרצאה רגילה אין בוחן שבועי, ואין שינוי של שיטות ההוראה". • השקעת זמן"ההכנות הנדרשות להגיע למצב יציב הן פי ארבע ממה שהייתי מורגל. עבדתי הרבה מאוד על בחירת התרגילים. כל שבוע הדבר דורש הכנה מהמרצה.לאחר שמראים הדגמה מעבירים אותה לאתר. כך היא לא הופכת לעיקר אלא מה שהיא מציגה."

12. שלבים במימוש המודל - יישוםעבודה בקבוצות • מידת ההפנמה של חומר הלימוד"כשהם עובדים בקבוצות אני עובר ביניהם ורואה מיידית מה הם יודעים ומה לא. יש להם בעיה של הפנמה של רעיון. בשיעור רגיל מניחים שההפנמה תהיה בבית והדבר לא קורה וכאן לפחות המרצה מודע עד היכן הפנימו, כשמחצית מהסטודנטים עמדו במטלה אני ממשיך." • הסטודנטים במרכז"השולחנות העגולים תורמים מאד לעבודה בקבוצות, לדיון בין הסטודנטים, לאינטראקציה ביניהם. ברור להם שהם בעצמם צריכים להגיע לתוצאות. הדרך שבה אתה מושיב את הסטודנטים משפיעה מאד. ניסיתי לעשות זאת בכיתה רגילה. כאשר הם יושבים מולי אני נשארת השחקנית הראשית, והם כל הזמן מצפים שאני אגיב. בכיתה החדשה הם יושבים בקבוצות וברור שהם המרכז."

13. שלבים במימוש המודל - יישוםקשיים • התאמה לסטודנטים במכללה • "הסטודנטים 'רואים את העצים ולא את היער'. אולי השיטה טובה לבעלי יכולות גבוהות. לסטודנטים שלנו אין יכולות ללמוד לבד טקסט ולא רק בגלל האנגלית." • "יש סטודנטים חלשים מאד, שאפילו פעולות פשוטות במתמטיקה אינם יודעים. בהתחלה התחלנו עם בעיות פשוטות שאלו איפה הפיזיקה האקדמית, העליתי את הרמה ומיד צצו בעיות הבנה." • קשיים בהסתגלות לסביבה חדשה • "הסטודנטים לא אוהבים שכותבים על השקףבעמדת המורה, הם מעדיפים את הלוח" • "הסביבה חדשה וכנראה אינני יודעת עוד לעבוד בה כפי שצריך." • "המיקום של המורה במרכז הכיתה שגוי." • "מניסיוני סטודנטים מעדיפים שהמרצה ייתן יותר דוגמאות פתורות. כאן אני פותר דוגמא אחת וכל השאר הסטודנטים פותרים. בהרצאה רגילה אני יכול לפתור חמש דוגמאות."

14. שלבים במימוש המודל - יישוםעבודה בקבוצות (קשיים) • מפת הקשיים של הסטודנטים"יש הבדל גדול בין להבין ולהקשיב למרצה לבין לעשות את הדברים בעצמך. זה לעלות רובד בהבנת הנושא. רוב הסטודנטים עושים זאת בדרך כזו או אחרת, אבל בכיתה יש הכוונה של מומחה, ולכן יש לכך ערך מוסף גדול יותר. תוך כדי למידה זו אני רואה מה הקשיים האמתיים. זה כמו להציב מראה ולראות דברים, שבשיטת ההוראה המסורתית אני לא נפגשת עמה. כאן נפרשת לפני מפת הקשיים של הסטודנטים, ובדרך זו אני יכולה לשפר את ההוראה שלי."

15. רמות האימוץ של למידה פעילה* *Henderson, Dancy (2005). Physics Faculty and Educational Researchers: Divergent Expectations as Barriers to the Diffusion of Innovations. Proceeding of AAPT meeting PER.

16. דוגמא: למידה בקבוצות • אימוץ – הלמידה בקבוצות לפי הגישה שפותחה ע"י: Beichner (NCSU), Belcher (MIT) • התאמה – הלמידה בקבוצות מתאימה לרוח הגישה אך הוכנסו בה שינויי סגנון. • מעורב – הלמידה בקבוצות כמעט אינה מונחית, או שהכללים בה שונים לחלוטין מהגישה המקורית. • אישי – ללמידה בקבוצות כמעט לא מוקצה זמן, ובזמן שמוקדש אין כללים ברורים.

17. שלבים במימוש המודל - יישוםשיטות הוראה חלופיות מורה / מרצה משתמש בתדירות גבוהה משתמש בתדירות נמוכה

18. זיהוי רמת אימוץ הגישה של למידה פעילה בבראודה

19. מסקנות • קיימת אי-שביעות רצון אצל כל חברי הסגל שנחקרו מדרך הלמידה של סטודנטים בסביבת הלמידה המסורתית. • חברי הסגל יודעים להצביע על בעיות למידה של סטודנטים, והצורך לתת להם מענה בסביבת למידה שונה. • ההוראה בחדר למידה פעילה דורשת הכנות רבות מאד בהשוואה להוראה בקורסים מסורתיים • קיימת שונות גבוהה מאד בין חברי הסגל במידת ההכנה והיישום בהוראה פעילה.

20. מסקנות (המשך) • ההסתגלות להוראה בסביבה חדשה ומורכבת היא תהליך ארוך, ובראשית הדרך המורים נפגשים בעיקר בקשיי תפקוד בסביבה החדשה. • כל המורים שנחקרו מדגישים שני היבטים • הסטודנטים פעילים יותר בחדר ומגלים יתר מעורבות • קצב הלימוד בחדר איטי יותר, מלמדים פחות מתוכנית הקורס. • בסמסטר הראשון להפעלת החדר, רק חלק קטן מהטכנולוגיות העומדות לרשות המורים מנוצלות.

21. מסקנות (המשך) • מעורבות המורים בתהליך פיתוח חומרי הלמידה בחדר סייעה בהתמודדות עם הקשיים הכרוכים בתהליך השינוי בשיטת ההוראה. • מורה המבקש ללמד בחדר צריך לערוך השתלמויותבשיטות הוראה חלופיות, תוך התייחסות לתכנים ולשיטות שפותחו ללמידה בסביבה החדשה.

22. שלבים במימוש המודל - המשכיות • תמיכה בחברי הסגל המלמדים • זיהוי שיטות הוראה מצליחות • למידה מהצלחות במכללה ומחוצה לה • חשיפת הוראה פעילה לחברי סגל נוספים. • צוותי פיתוח - מעבר מחדשנות לתהליך שיפור מתמיד • מעקב אחרי משוב והישגי הסטודנטים • פיתוח "מדריך למורה" בכל אחד מהקורסים שפותחו במרכז ללמידה פעילה.