גורמים

1. עוני במגזר החרדי הוצאות שוק התעסוקה גורמים עוני סובייקטיבי מימדי העוני הסיבה המרכזית לעוני בישראל פתרונות קצבאות "החרדים החדשים"

2. תחולת העוני באוכלוסייה החרדית2009-2010 המגזר החרדי מהווה 8-11% מכלל אוכלוסיית המדינה. למשפחה חרדית נולדים בממוצע כ-7 ילדים, פי 3 ממשפחה שאינה חרדית. אחוז החרדים הנשואים גבוה פי 2 משאר האוכלוסייה, וגיל הנשואים החציוני בקרב החרדים הינו 15 לעומת 30 בכלל האוכלוסייה היהודית. למרות זאת שיעור החרדים בעלי הדירות נמוך משאר האוכלוסייה ושיעור העוני גבוה בהרבה – 60% לעומת 14% בשאר האוכלוסייה. קישור למקור-מתוך אתר המוסד לביטוח לאומי

3. משקל החרדים באוכלוסייה הענייה פי 3.7 ממשקלם בכלל האוכלוסייה. * תרשים המציג את ההסתברות של קבוצת אוכלוסייה מסוימת להימצא באחד משלושת השלישים של העניים. קישור למקור- מתוך אתר המוסד לביטוח לאומי

4. לפי דו"ח "ממדי העוני והפערים החברתיים" של המוסד לביטוח לאומי(2011), נראה כי החרדים הם העניים ביותר במדינת ישראל: יותר מ- 344 אלף נפשות, שהם כ-66 אלף משפחות במגזר החרדי חיים מתחת לקו העוני. הדו"ח אף קובע שלמרות העלייה המשמעותית בשיעור התעסוקה בקרב החרדים (מ-40% ל-50%) אין שינוי ברמת העוני שלהם. אמנם בהשוואה לדו"ח הקודם, נרשמה ירידה של 1.9% בתחולת העוני בקרב הציבור החרדי, אך עדיין האוכלוסייה הזו עומדת בראש טבלת האוכלוסיות העניות ביותר בישראל עם תחולה של 60%. קישור למקור- אתר כיכר השבת

5. נתוני העוני בקרב החרדים מציגים תמונה מדאיגה בה מגזר זה נראה כמוקד עוני מרכזי במדינה וכתוצאה מכך מוקד עוני בקרב ילדים רבים. הבעיה המרכזית היא שהעוני בחברה זו עלול להמשיך גם בעתיד כי הוא סובב אוכלוסייה מעוטת השכלה כללית שמאפשרת תעסוקה ומורכבת ממשפחות מרובות ילדים. שיעור ההשתתפות הנמוך במעגל התעסוקה והכנסה שוטפת נמוכה של מגזר זה, יחד עם קצב גידול מהיר (7.1% בשנה למול 1.4% בקרב חילונים) מקרבת אסון דמוגרפי והופכת אוכלוסייה זו לנטל על כתפי האוכלוסייה התומכת.

6. הגורמים המרכזיים לעוני באוכלוסייה החרדית הגורמים המרכזים לעוני • חסכים בחינוך היסודי בתחומים חיוניים ליצירת כושר השתכרות עתידי. • גילו של ראש משק הבית. עוצמת העוני הולכת ופוחתת ככל שעולה גילו של ראש משק הבית, אך כידוע גילם של מקימי המשפחה בחברה החרדית צעיר (העוני בישראל). • שיעור השתתפות נמוך בכוח העבודה (דניאל גוטליב, העוני בישראל). • שיעור ילודה גבוה המגדיל את ההוצאות החיוניות של המשפחה ומצמצם את יכולות השתכרותה של האם (מתוך The Marker). • קיצוצים בקצבאות הילדים, משנת 2003 ((ynet. קישור ל The marker חסמים בהשתלבות חרדים בשוק העבודה העוני בישראל- תמונת מצב קישור לכתבה ב- ynet

7. פתרונות לעוני • עידודצעירים וצעירות חרדים לרכוש מקצוע כדי לשפר את רמת ההון האנושי ולשלבם בכוח העבודה ובכך לצמצם את העוני בקרב הדורות הבאים(התוכנית לכלכלה וחברה). • צמצום היקף הילודה. זהו פתרון מעט קיצוני אך הגיוני. הקטנת גודל המשפחות עשוי לשפר את המצב הכלכלי של האוכלוסייה. • מתן תשלומי העברה לאוכלוסיות הנמצאות בעוני, כגון השלמת הכנסה, קצבאות ילדים ומס הכנסה שלילי.(מכון ירושלים לחקר ישראל) (יש לציין שקיים ויכוח לגבי מתן תשלומים כאלה. יש הטוענים שתשלומי העברה יכולים לפגוע במוטיבציה להשתלב בשוק העבודה והעדפה לחיים מקצבאות אשר מובילה בסופו של דבר לעוני מתמשך).

8. הקמת מקומות תעסוקה המותאמים לצרכי המשפחה החרדית, ובעיקר לאמהות, אשר יעזרו להן לשלב בין עבודה ופרנסה בין דאגה לילדיה ולמשק הבית (אתר הכנסת). • שינוי הסטיגמות אצל מעסיקים אשר נרתעים להעסיק חרדים וחיזוק המוטיבציה של החרדים להשתלבות בשוק העבודה (מסקנות כנס ישראל 2012 שפורסם ב- The Marker). • טיפול בנוער חרדי נושר או בסיכון, הכשרתו לחיי עבודה ותמיכה במסלול חייו עד לעצמאותו הכלכלית (מסקנות כנס ישראל 2012 שפורסם ב-The Marker). • הקמת והרחבת מרכזי תעסוקה בריכוזים חרדיים (אתר הכנסת).

9. גיבוש פתרון לסוגיית הקשר צבא-תעסוקה. העדרם של החרדים משירות צבאי או אזרחי אינה מהווה רק נקודת מחלוקת אלא גם חסם להשתלבותם בעבודה. אדם שמעמדו הוא "תורתו אומנותו" אינו רשאי לפי החוק להשתכר מעבודתו ולכן יש למצוא דרכים לפתרון כגון חיזוק מסלולי השירות לחרדים כמו נחל חרדי וש"חר (שילוב חרדים בצה"ל), התאמת מסגרת לשירות אזרחי ובדיקה של גיל הפטור מצה"ל לאברך מבוגר יותר (מסקנות כנס ישראל 2012 שפורסם ב- The Marker) • הכשרה אקדמאית ייחודית המתאימה לתרבות ולאורח החיים החרדים (העוני וההתנהגות בשוק העבודה בחברה החרדית).   תוכנית לכלכלה וחברה קישור לאתר הכנסת קישור לכתבה ב- The marker

10. תכנית פתרון – שילוב חרדים בשוק העבודה קרן קמח (קידום מקצועי חרדי) הוקמה ב-2007 עקב המספר הגדול של חרדים שאינם מועסקים ונתמכים על ידי הממשלה. הקרן מאפשרת הכוונה תעסוקתית בעזרת מימון השכלה אקדמאית ובכך מעניקה הזדמנות שווה בשוק העבודה. מכון ברוקדייל חקר את התועלת של התכנית מול העלויות שלה ומצא כי התועלת גדולה מהעלות. 81% מבוגרי התכנית מועסקים. 70% דיווחו על שיפור משמעותי בהכנסותיהם ורמת ההכנסה הממוצעת שלהם עומדת על 65% מעל שכר המינימום. עבור בוגר התכנית התמורה ברורה, אך במבט חברתי התמורה גבוהה עוד יותר. עבור 5,000 בוגרים התועלת נטו לחברה תעמוד על כ- 150 מליון שקלים לשנה. קישור למקור- אתר קרן קמ"ח

11. שיעורי תעסוקה לפי מגזרים, גילאי 64-25 קישור למקור- פורום קיסריה, התעסוקה במגזר החרדי

12. שיעור הגברים החרדים בכוח העבודה הוא 37%, אחוז נמוך בהחלט מול 67.7% מהגברים בכוח העבודה שאינם חרדים. אך בקרב נשים התמונה יותר מעודדת. נשים חרדיות נוטות להשתתף בכוח העבודה. הסיבה העיקרית לפער ביניהן לבין הנשים הלא חרדיות היא טיפול בילדים. מתוך הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

13. השתתפות בכוח העבודה הגדלת הנתח של המשתתפים בשוק העבודה מהמגזר החרדי היא אחת מהדרכים להתמודדות וליציאה ממעגל העוני. 66% מהמשפחות שאין בהן מפרנסים הן עניות בהשוואה ל- 3.4% מהמשפחות העניות בהן יש שני מפרנסים. • קישור למקור- אתר בנק ישראל * הנתונים מתייחסים לכלל האוכלוסייה הענייה

14. מאפיין נוסף של אוכלוסיית העוני הוא הקשר הישיר בין מספר הילדים במשפחה לעומק העוני*. משפחה עם 5+ ילדים זקוקה בממוצע לתוספת של כ-3,000 ₪ בהכנסה החודשית. אין דרך לקבל תוספת זו של הכנסה אלא דרך יציאה לעבודה. הלוח הבא מבטא את התוספת בהכנסה הנדרשת למשפחה לפי מספר הילדים. *עומק העוני- אומדן המרחק בין הכנסת משק הבית לקו העוני,מאפשר להעריך את חומרת העוני. • קישור למקור- אתר בנק ישראל

15. מ-2001 שיעור האבטלה בקרב גברים חרדים עולה באופן מתמשך, אך הוא מבטא את החיפוש של החרדים אחר עבודה שהם אינם מצליחים למצוא. מנתונים אלה משתמע כי בשנים האחרונות מתרחשת עלייה בנכונות של קבוצה זו לצאת לעבוד אך קיימים חסמים רבים המקשים עליהם במציאת עבודה (הסבר בהמשך). קישור למקור- מכון טאוב

16. שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים עלה בעשור האחרון באופן משמעותי ולפי התחזית הממשלתית עתיד להגיע לכ-63% ב-2020. אולם שעות העבודה של החרדים נמוכות משמעותית משעותיהם של החילונים ולכן רבים מהם נתקלים בקשיים לצאת ממעגל העוני ולפרנס את משפחתם כראוי. קישור למקור- אתר בנק ישראל

17. חסמים להשתתפות חרדים בתעסוקה 1 תפיסת עולם ומערכת חברתית שאינן מעודדות יציאה לעבודה. * חשיבות השמירה הקפדנית על אורח חיים חרדי. * נשים - ניהול משק בית עם מספר נפשות גדול. * גברים - הקדשת שנים רבות ללימוד תורה. 2 חוסר במיומנות, בכישורים תעסוקתיים, בידע מקצועי ו/או בהשכלה אקדמית בקרב מחפשי העבודה החרדים. 3 פערי ידע ומידע על עולם העבודה. קישור למקור- מתוך The marker

18. 4 מחסום תרבותי אצל מעסיקים ודורשי עבודה. רבים מהמעסיקים הפרטיים מאמינים כי החרדים לא רוצים לעבוד ואם כן - אז רק בשביל לקבל קצבה בנוסף למשכורת. 5 ירידה בתמיכות ועלייה בהוצאות לעומת הכנסה צפויה נמוכה מעבודה. 6 שירות צבאי. סוגיית השירות הצבאי מהווה חסם מכיוון שהיא מדרבנת את האברכים הצעירים להישאר ללמוד בישיבות בכדי להיות פטורים מגיוס ולכן מעטים החרדים שמתגייסים לצה"ל. קישור למקור- אתר Ynet

19. ממחקר שנערך על ידי המועצה הלאומית לכלכלה עולה כי לאברכים לא משתלם לעבוד כי משפחה חרדית ממוצעת נהנית מקצבה של כ-5,000 ₪ בחודש. הקצבה מהווה תמריץ לאברכים להישאר בישיבה וליהנות מהנחות בהוצאות הקשורות ללימודיהם. במידה והם יצאו לשוק העבודה הם יפסידו הטבות אלו וגם ייחשבו כחסרי ניסיון. קישור למקור- אתר Ynet

20. מדיניות ממשלתית הפעילות הנדרשת להרחבת התעסוקה • הכשרה מקצועית. • יזמות עסקית. • לימודים אקדמיים. • השמה בעבודה. • מרכזי תעסוקת חרדים. • שירות צבאי או אזרחי. התעסוקה במגזר החרדי- פורום קיסריה

21. תורתו אומנותו אחד החסמים העיקריים העומדים בפני שילוב החרדים בתעסוקה הוא חוק דחיית השירות לתלמידי הישיבות שתורתם אומנותם. ראשית ההסדר הזה במלחמת העצמאות. אז הורה ראש המפקדה הארצית לפטור את תלמידי הישיבות משירות בצבא. ראשית זכו לפטור זה כ-400 אברכים. מהות ההסכם היא שתלמידי הישיבות יהיו פטורים משירות בתנאי שיקדישו את כל זמנם ומרצם בלימוד תורה. לאורך השנים הלך וגדל מספרם של החרדים שאינם מתגייסים לצבא למרות שחזרו ועלו קולות מתנגדים להסדר. אולם קולות אלה הושקטו או דעכו וההסכם נמשך. * סקירה היסטורית של חוק טל קישור למקור- אתר Ynet

22. ב-1998 החליט בג"צ כי יש להבהיר את ההסדר. לאור זאת מונתה ועדת טל אשר בהחלטותיה נשאר ההסכם על כנו עם מספר שינויים. אחד השינויים הוא שבגיל 22 יכול אברך להחליט אם להמשיך ללמוד או לצאת לעבוד. מי שייצא לעבוד יוכל להתגייס בתנאים מקלים לצבא. ב-2009 הכריז ראש אגף כוח אדם כי ניסיון שילוב החרדים בצבא נכשל וכי בשלושת השנים בהן הוא פועל התגייסו רק עשרות בודדות של חרדים. קישור לסרטו של אמנון לוי על יחסם של החרדים לצבא קישור למקור- אתר Ynet

23. ב-2012 בוטל חוק טל בעקבות המחלוקות בעניין. השופטת בייניש קבעה כי קיימת התנגשות בין הזכויות הבסיסיות של מי ששרתים בצה"ל ובין מי שאינם משרתים לבין שמירת זכויותיו של המיעוט אשר דתו ואמונתו מונעות ממנו את השירות בצבא. בנוסף נטען כי החוק לא הגשים את מטרותיו במהלך השנים. ישנם הטוענים כי ביטול החוק מביא למציאות בה רבים מהאברכים הצעירים רוצים להתגייס לצבא אבל עקב היותם כבולים בכבלי הישיבה הם אינם יכולים לממש זאת. הגיוס לצבא אמור להוות עבורם צעד ראשון במציאת עבודה ובבניית חיים שיתנהלו מחוץ לישיבה ובכך להוות "כרטיס יציאה" ממעגל העוני. קישור למקור- אתר Ynet

24. החרדים הם הסיבה המרכזית לעוני במדינת ישראל ? "לא ייתכן שחלק הולך וגדל של האוכלוסייה ממשיך להימנע מעבודה. אז זה הולך להשתנות, בדרך זו או אחרת. השאלה היא האם השינוי יהיה במסגרת קונפליקט חברתי, קונפליקט פוליטי או שניתן לתמוך בו כך שהוא ייווצר באופן בונה ויהיה מקובל כל כולם". סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל פישר טוען כי הבעיה המרכזית בתעסוקת חרדים היא שהם לא רוצים לצאת לעבוד. הסיבה לכך נעוצה בגובה הקצבאות והתמריצים הממשלתיים שבחורי הישיבה מקבלים. פישר מזהיר שחייבים לבצע שינוי במדיניות בנושא. קישור למקור- אתר Ynet

25. בנימין נתניהו: "אם ננכה את החרדים והערבים ממדדי האי-שוויון אנחנו במצב מצוין". לדבריו, אם ננכה אוכלוסיות אלו הפערים לפי מדד ג'יני לאי שוויון מצטמצמים. חולק עליו פרופ' דהאן. בבדיקתו לפי קו העוני ביחס להכנסה ממוצעת ולא לפי מדד ג'יני, הוא הגיע לתוצאה הפוכה מזו של ראש הממשלה. בהתייחסו למחאה החברתית בקיץ 2011 אמר נתניהו כי המעמד הבינוני מוחה בין היתר על העובדה כי הוא צריך למממן את האוכלוסיות הערבית והחרדית וכי לצערו הדבר נכון. המעמד הבינוני נושא בנטל כי שתי האוכלוסיות הן בעלות שיעור השתתפות נמוך מאוד בכוח העבודה ונהנות מכספי משלם המיסים. קישור למקור- בנימין נתניהו על מעמד הביניים קישור למקור- בנימין נתניהו, מתוך The marker

26. פרופ' בן דוד, מנהל מכון טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, טוען כי אי הגיוס לצבא אינו הגורם לחוסר השתתפותם של החרדים במעגל העבודה אלא הגדלת הקצבאות לאברכים הינו הגורם העיקרי. לדבריו, לפני מספר עשורים השתתפות של המגזר החרדי בכוח העבודה הייתה כ-80% ואילו היום היא רק 21% וזאת כתוצאה מהגדלת הקצבאות. "האם הצבא הוא הבעיה? ממש לא. מה שהשתנה הוא שאז התמיכות היו נמוכות הרבה יותר ולא הייתה ברירה והיום אפשר להסתדר רק עם הקצבאות". פרופ' דן בן דוד- מתוך אתר כלכליסט

27. בפגישה עם השר אלי ישי אמר בן־דוד: "הבעיה העיקרית בישראל, באוכלוסייה בכלל, ובמגזר החרדי בפרט, היא בעיה של חינוך. בתחומים מסוימים אמנם אפשר להשלים את הפערים לאנשים שאין להם את היסודות ולהעביר להם את מה שהם צריכים בתוך שנה-שנתיים, אבל בהינתן הצורך של משק מודרני כמו ישראל בעוד דור - במהנדסים, בפיזיקאים ובמדענים, אתה חייב אנשים עם רמה של חמש יחידות בגרות באנגלית, מתמטיקה, מדעים ועוד. כל אלה הם מקצועות שמעט מאוד יחידי סגולה יכולים להשלים בשנות ה־20 המאוחרות לחייהם. אני לא מעוניין להפוך חרדים לחילונים אלא לראות איך אפשר להכניס אותם לאוניברסיטה ולאפשר להם לעבוד במה שהם יחפצו לאחר מכן". בתגובה טען ישי כי לחברה החרדית תרבות משלה ולכן כל ניסיון לכפות עליהם צורת התנהגות מסוימת ייכשל.

28. ח"כ משה גפני (יהדות התורה): "נתניהו מנסה לברוח מאחריות על פגיעה בשכבות החלשות (לא רק בחרדים) ובמעמד הביניים מאז היותו שר אוצר. הסיוע המתמיד שלו לעשירים והפגיעה בכל האחרים מביא לכך שהעשירים מקבלים סבסוד מהמדינה ומקבלים אוצרות טבע שהקב"ה נתן לכולנו, וזאת במחירים מצחיקים, בעוד שהעניים ובני מעמד הביניים משלמים מסים עקיפים על דלק, חשמל, מים ודיור". משה גפני, על בנימין נתניהו- מתוך The marker

29. פרופ' זליכה (החשב הכללי במשרד האוצר בשנים 2003 -2007) טוען שהעוני ואי ההשתתפות בשוק העבודה הם תוצאה ולא סיבה. הבעיה אינה אצל החרדים או הערבים שאינם יוצאים לעבוד, אלא במשק הישראלי שלא מייצר מספיק מקומות עבודה. במקום 3.3 מליון מקומות עבודה ישנם רק 2.7 מליון, כלומר חסרים 600,000 מקומות עבודה. לפיכך, לדעתו, טוב שהחרדים לא מחפשים עבודה כי אחרת שיעור האבטלה במשק היה גבוהה בהרבה יותר. קישור להרצאתו המלאה של ירון זליכה

30. בן-דוד אמר בתגובה לדבריו של נתניהו כי "בהחלט יש המון ערבים וחרדים שנמצאים מתחת לקו העוני, אבל זו לא חוכמה להוציא אותם מהמשוואה. צריך לחשב מחדש את קו העוני, ואחרי שמבצעים את החישוב הזה מבינים שיש בעיה כללית של עוני ואי-שוויון בחברה הישראלית". בן-דוד מסביר כי כדי לבחון את שיעורי העוני באוכלוסייה ללא ערבים וחרדים יש לחשב מחדש את קו העוני, שמוגדר כ-50% מההכנסה הפנויה החציונית למשפחה וממנו נגזרת תחולת העוני. שיעור העוני באוכלוסייה ב-2010 היה 25%. אחרי חישוב כזה מתברר כי קו העוני יורד בשיעור מזערי בלבד. המשמעות, לטענתו, היא שאי-השוויון בחברה הישראלית אינו נמחק במחי ביטול של שתי אוכלוסיות. פרופ' דן בן דוד מתוך The marker

31. את טענותיו של בן דוד מחזק פרופ' דהן באומרו כי "לא שיעור הילודה בקרב החרדים והערבים, לא היעלמות מעמד הביניים ולא החינוך קובעים את מספר העניים". דהן מאמין שבישראל שיעור העניים כפול מאשר בשאר המדינות המפותחות מסיבה עיקרית אחת והיא שאת ההוצאות הביטחוניות הגבוהות מממנים בקיצוץ בקצבאות ולא במסים גבוהים יותר . בשנים האחרונות מרבים הארגונים הכלכליים המבקרים את ישראל לציין כי הבעיה המרכזית של המשק היא הגידול הדמוגרפי של החרדים והערבים והיקף העוני באותן אוכלוסיות. בהתאם, שר האוצר ונגיד בנק ישראל מרבים לתאר את שיעור ההשתתפות הנמוך של החרדים והערבים בשוק העבודה כבעיה הכלכלית מספר אחת של המשק. ד"ר מומי דהן מתוך Ynet

32. דהן טוען כי ההעדפות התרבותיות של ערבים וחרדים הינם גורם משני לממדי העוני במדינה. לטענתו הגורם הראשון במעלה הוא מדיניות הממשלה שמקצצת בקצבאות תמיכה כדי לממן הורדת מסים. דהן בדק את היקף העוני בישראל אילו לא היו במדינה חרדים ומצא שהוא כמעט זהה להיקף העוני הנוכחי. "אם מודדים את העוני בישראל ללא עוניים של החרדים, אך גם ללא הכנסותיהם הנמוכות, מוצאים שבגלל העלייה של ההכנסה החציונית היקף העוני בקרב משפחות הוא 19.6% לעומת 19.8% כאשר כוללים את החרדים". כלומר, החרדים לא באמת משפיעים על היקף העוני. ד"ר מומי דהן מתוך Ynet

33. בעיית הקצבאות הבטחת הכנסה חוק הבטחת הכנסה נחקק ב- 1980 ועל פיו משולמת גמלת הבטחת הכנסה למעוטי יכולת או לבעלי מוגבלות פיזית/שכלית אשר אינם יכולים לכלכל את עצמם. החל מ- 1982 משולמת גמלת הבטחת הכנסה גם לאברכים בעלי משפחות ומעוטי יכולת כדי לסייע להם ולבני משפחותיהם ולשמור על אורח חייהם.

34. הקריטריונים לקבלת גמלת הבטחת הכנסה לאברכים: • לומד בכולל 5 ימים בשבוע. • יש לו לפחות שלושה ילדים מתחת גיל 18. • הכנסת המשפחה מעבודה אינה עולה על 1,200 ₪ לחודש. האברך יכול לעבוד שלא בשעות הלימודים אך עליו לקבל אישור עבודה. • העדר נכסים מלבד דירת מגורים. • ללא רכב. • אי קבלת קצבה ממוסד אחר.

35. עם השנים הלך וגדל מספר האברכים המקבלים הבטחת הכנסה וב-2010 הוא עמד על 10,000. את סכום הגמלה קובע אגף התקציבים במשרד האוצר וב-2012 היא עמדה על כ-1,040 לחודש. הסכום משתנה משנה לשנה בעקבות השינויים במדד המחירים לצרכן. ב- 2009 ההוצאה הממשלתית על גמלת הבטחת הכנסה עמדה על כ- 132 מליון ₪. בשונה מהקצבה הרגילה, הגמלה לאברכים מותנית בלימודים. קצבת הבטחת הכנסה הרגילה מותנית במבחן תעסוקה ומבחן הכנסה ללא תלות במספר הילדים. מאידך, בגמלת האברכים, הם רשאים לעבוד כל עוד הם עובדים מחוץ לשעות הלימודים ובעלי שלושה ילדים לפחות.

36. כחלק מהקצבה מקבל האברך מלגת לימודים מטעם משרד החינוך במטרה לשלב אותו בתעסוקה ולקדמו מבחינה חברתית וכלכלית. במהלך ארבע השנים הראשונות במלגה האברך ירכוש השכלה תעסוקתית. בתקופה השנייה, במסגרת מסלול ההשתלבות בשוק העבודה, הוא זכאי למלגת השתלבות במשך שנה עד לשילובו המלא. קישור למקור- מתוך אתר הכנסת

37. קצבת ילדים הביטוח הלאומי משלם קצבת ילדים למשפחות שיש להן ילדים עד גיל 18. הקצבה משולמת ללא קשר להכנסה ומחושבת רק לפי מספר הילדים. משפחה חרדית ממוצעת מכילה 7.7 ילדים והגיל החציוני באוכלוסייה זו הוא 15. המשתמע מכך הוא שכמות מקבלי קצבת הילדים במגזר זה היא עצומה. קישור למוסד לביטוח לאומי

38. השלכות חוץ ממלגת הלימודים לאברך אשר מיועדת לקדם את מעמדו החברתי כלכלי, כלל הקצבאות האחרות הן קצבאות סעד וקבלתן, ברוב המקרים, מדכאת יציאה ממעגל העוני מפני שהזכאים מעדיפים להיחשב כמובטלים נטולי הכנסה ולקבל קצבה אשר תכניס להם יותר כסף מהכנסה מעבודה. במחקר של המועצה הלאומית לכלכלה נמצא כי עבור משפחה חרדית טיפוסית, בה האישה עובדת בשכר מינימום והבעל במעמד אברך, סך ההכנסות החודשיות הינו 6,000 ש"ח. אם באותה משפחה גם הבעל יצא לעבוד אז הכנסת המשפחה תגדל ב-500 ₪ בלבד ועל כן המהלך לא כדאי בהסתכלות כוללת. קישור לאתר המועצה הלאומית לכלכלה

39. הוצאות ממוצעות למשפחה (חרדית 7 ילדים) . מתוך אתר גלובס

40. למשפחה החרדית הוצאות אופייניות הייחודיות רק לה הנובעות מאורח החיים שלה

41. מעשר - על פי ההלכה אדם חייב להפריש עשירית ממשכורתו לצדקה. מזון כשר - לרוב אין הבדל בין מחירי מזון כשר בכשרות רגילה למחירי מזון הכשרים למהדרין. כלל זה נכון כל עוד אין מדובר בעופות, בשר פירות וירקות בשנת שמיטה. לדוגמא: מחיר עוף בכשרות רגילה הוא כ- 12 ₪ לקילו, ומחירו של עוף בכשרות למהדרין נע בין 20 -30 ₪ לקילו . חגים-. • מחירם של המוצרים הכשרים לפסח נאמד כמעט "בזהב" .מחיר מצות היד נע בין 90 -200 ₪ לקילו. קישור לסרטו של אמנון לוי על הוצאות ופרנסה מתוך אתר אנשים

42. לא רוצים להיות חרדים עניים מספר הולך וגדל של צעירים חרדים מבינים כי הם יכולים לשלוט על מצבם הכלכלי וכי ישנה דרך אחרת לחיות. להלן שלושה סיפורים של דתיים חרדים אשר ביקשו לדחות את השיטה שדנה אותם לעוני והתבדלות ובכך הם יוצרים את השינוי. יש המכנים אותם: "החרדים החדשים" שרוצים לתרום למדינה ולקדם את עצמם תוך שמירה על אורח חיים דתי חרדי.

43. בצלאל כהן, חוקר ופעיל חברתי בן 37, למד בישיבה בבני ברק, אך הדבר לא מנע ממנו לצאת למסע חיים שונה. הוא החל להתעניין בקיצוצים הממשלתיים בקצבאות הילדים. הקיצוצים עוררו כעס רב בחברה החרדית אך בצלאל חשב אחרת: אולי הבעיה נעוצה בתפיסת המגזר החרדי וכי עליה להשתנות. הוא חקר לעומק את בעיות המגזר החרדי, כתב כתבי מדיניות ואף פעל לשכנע את מקבלי ההחלטות. ב- 2004 יזם קרן למלגות עבור סטודנטים חרדים. הוא מסביר כי הוא פועל מדאגה לחברה החרדית בה הקושי הכלכלי הכבד מביא חרדים לעזוב את הדת.

44. טלי פרקש, עיתונאית בת 31, למדה בבית ספר חרדי קיצוני, ולאחר מכן בסמינר של חב"ד. אולם היא רצתה לעסוק בעיתונות. טלי החלה לכתוב על התחלואים בחברה החרדית, הציפה את בעיותיו של המגזר על דפי העיתון ובאתר האינטרנט Ynet. היא כתבה לא מעט על התעסוקה וההשכלה במגזר החרדי, נושאים שהדיבור עליהם דורש אומץ רב. לדבריה, מטרתה היא שצעירים חרדים ייקחו אחריות על עצמם ועל עתידם מפני שהוא נמצא בידיהם ולא בידי אף עסקן או חבר כנסת.

45. אריאל דרעי, מנכ"ל תנועת "טוב" בגיל 20, כאשר למד בישיבה חרדית, הוא הבין כי הוא רוצה לעשות משהו אחר בחייו. הוא התגייס לצבא, נרשם ללימודי משפטים וקיבל ג'וב בפוליטיקה. תוך עבודתו הוא הבין כי ישנה קבוצה גדולה של צעירים חרדים המעוניינים לרכוש השכלה ולעבוד. הוא ביצע תפנית בחייו והתמנה למנהל המכללה החרדית בירושלים בה רוכשים חרדים השכלה שמכשירה אותם לשוק העבודה. לאחר מכן הוא הפך למנכ"ל תנועת "טוב" המייצגת את החרדים הצעירים אשר בחרו להשתלב בשוק העבודה. התנועה מפעילה מוסדות חינוך להשכלה גבוהה שתומכים בצעירים הרוצים להשתלב בשוק העבודה. הכתבה המלאה- מתוך The marker

46. עוני סובייקטיבי "האוכלוסייה החרדית שיוצרות לכאורה את הקבוצה הגדולה ביותר מתחת לקו העוני, לא מכירה בעוני הזה. הם לא מרגישים את עצמם עניים ולא קוראים לעצמם עניים. יש הבדל בין תרבות עוני לבין תרבות של הסתפקות במועט". אמנון רובינשטיין לא רואים עצמם כעניים

47. עוני סובייקטיבי בספר חסידים כתב רבי יהודה החסיד בזה הלשון: ``לא יחשוב הצדיק כשהוא עני. אם אבוא אל אשתי שמא תהר ממני ואנה אקח לפרנסה זה ממחוסרי אמנה הוא כל מי שחושב כך. כי הקב``ה מזמין בדדי אישה חלב ליונק כשיוצא ממעי אמו, ואמרו במכילתא מי שיש לו מה שיאכל היום ואומר מה אוכל למחר הרי זה ממחוסרי אמנה``, עד כאן לשונו.