מילונאות ואוצר מילים

1. מילונאות ואוצר מילים כתבה מינה טאובר אורט ימי אשדוד

2. מילונאות ואוצר מילים • המטרה: העשרת אוצר המילים לקסיקוגרפיה סמנטיקה עריכת המילון ודרכי ארגונו מכלול ההיבטים של פרוש מילה כתבה: מינה טאובר אורט ימי,אשדוד

3. סוגי מילונים ומאפייניהם: מילון "אבן שושן" מילון היסטורי דיאכרוני – מטפל ברבדיה של השפה החל מתקופת המקרא ועד ימינו, מבאר מילים צרופים וניבים. בד"כ הסבר קצר, שיטת הביאור: מרבה בציטוטים בהתאם לזמן הופעת הערך לעיתים מלווה באיורים נמנע משימוש במילים נרדפות (אלא מחוסר ברירה) נמנע משימוש בהסברים על דרך השלילה

4. אטימולוגיה (גלגולה של המילה) ציון אטימולוגי ורובד לשוני מופיע בסוגריים מרובעים בראש הערך מתייחס למוצאה של המילה (ערבית ,ארמית, יוונית וכדומה) מתייחס לרובד הלשוני של המילה - לתקופה בה החל השימוש בה (מקרא,ימה"ב, חז"ל,עברית חדשה ,אינו מתייחס לסלנג) נתונים דקדוקיים הפועל פותח בציון השורש ואחריו נטיית השורש בבניינים שבהם הוא מופיע לפי סדר הערך מובא גם בכתיב מלא חסר ניקוד המילון מנוקד יש ציון של חלקי דיבר הומונימים באים כערכים נפרדים כשהם מצוינים ע"י מספרים

5. מילון " רב מילים" / שווייקה חדשני , מתמקד במילים שיש להן שימוש בעברית בת זמננו מבאר מילים צרופים וניבים, אך מתמקד בעברית בת זמננו שיטת באור: הסבר קצר + משפט הדגמה שחובר לצורך ההסבר (לא ציטוט כמו ב"אבן שושן") נמנע משימוש בנירדפות ממעיט בציטוטים

6. אטימולוגיה – אין הרחבה אטימולוגית לעיתים מצוין רובד לשוני התייחסות למוצאן של המילים קיימת רק לגבי מילים לועזיות דוגמות משרתות את הצורך בהבנת המושג מתייחס לסלנג נתונים דקדוקיים המילון אינו מנוקד- כתוב בכתיב מלא וחסר יש ציון של חלקי דיבר בניין קל הוא הבניין העיקרי. בסוף הערך ישנטייה חלקית של הפועל + השורש הומונימים באים כערכים נפרדים ממוספרים

7. מילוןה הווה/ ש' בהט מילון ההווה - מילון שימושי לעברית התקנית, בעריכת שושנהבהט ומרדכי מישור. המילון נוהג בשיטת ההווה,- הפעלים מופיעים בזמן הווה נוקט כתיב מלא ומאמץ את פסיקות האקדמיה ללשון העברית. מבאר מילים צרופים וניבים, אך מתמקד בעברית בת זמננו שיטת באור הסבר קצר + משפט הדגמה שחובר לצורך ההסבר (לא ציטוט כמו ב"אבן שושן") מביא ניבים הקשורים למילה ומסבירם

8. אטימולוגיה – אין הרחבה אטימולוגית לעיתים מצוין רובד לשוני כגון: "ספרותי" "מיושן" בד"כ אינו מתייחס למוצאה של המילה (ערבית ,ארמית, וכדומה) לעיתים מצוין מקורה של המילה, לדוגמה: (תנ) מקורה בתנ"ך נתונים דקדוקיים יש נטייה חלקית של הפועל רק בבניין הנתון (בבניין בו הוא מופיע בצורת ההווה) יש ציון של חלקי דיבר יש התייחסות למשמעות הבניין (סביל, פעיל) השורש מצוין בסוף הערך הערך מובא גם בכתיב מלא חסר ניקוד, מנוקד ובלתי מנוקד

9. מילון "מילה במילה"/אביניון בנוי על נרדפות, שדות סמנטיים ועל ניגודים מתמקד בהעשרה לשונית בעברית בת זמננו (מצוין לתשבצים) אין בו הרחבה אטימולוגית אין בו הגדרות,משפטי הדגמה וציטוטים נתונים דקדוקיים: הערכים כתובים בכתיב חסר ומנוקדים המילים הנרדפות – כתובות בכתיב חסר ומנוקדות חלקית יש ציון של חלקי דיבר

10. דרכי ההגדרה המילונית א. באמצעות מילה נרדפת לדוגמה: שי- דורון , מתנה, מתת ב. באמצעות ניגוד דוגמה: קר – "שהטמפרטורה שלו נמוכה ( כנגד : חם ) " * מתוך "מילון ההווה" ג. באמצעות הגדרה קלאסית – סוג מכלילוהבחנה דוגמה: כסא הוא רהיט המיועד לישיבה

11. ד. הגדרה מעגלית (תאותולוגית) –שימוש בשורש של המוגדר דוגמה: "מאבק – מסיר את האבק" * מתוך "מילון ההווה" זיהום – גרימת זוהמה מתוך "רב מילים"

12. תרגול • הערך "זיהום" • ערוך השוואה בנתוניו בין המילונים: • "אבן שושן" • "מילון ההווה" • "רב מילים" • בהשוואתך התייחס לנקודות הבאות: • האופן של פרוש המילה (נרדפות, ניגוד, מכליל והבחנה, הגדרה מעגלית) • האטימולוגיה (גלגולה של המילה, מוצאה, הרובד הלשוני ) • נתונים דקדוקיים (ניקוד מלא/חסר,חלקידיבר,בניין,שורש,)