160 likes | 277 Views
תגמול המנכ"לים בחברות ציבוריות מצגת לועדת השרים ד"ר קרנית פלוג. בנק ישראל 13 ביוני, 2010. המדגם. בסיס הנתונים בנוי מ- 163 חברות ציבוריות ישראליות, המהוות מדגם מייצג מכלל החברות הבורסאיות בשנים 1995 - 2009 (15 שנים רצופות). התפלגות החברות במדגם לפי ענפים:. בנקים. חיפושי נפט וגז.
E N D
תגמול המנכ"לים בחברות ציבוריותמצגת לועדת השריםד"ר קרנית פלוג בנק ישראל 13 ביוני, 2010
המדגם • בסיס הנתונים בנוי מ- 163 חברות ציבוריות ישראליות, המהוות מדגם מייצג מכלל החברות הבורסאיות בשנים 1995 - 2009 (15 שנים רצופות). • התפלגות החברות במדגם לפי ענפים: בנקים חיפושי נפט וגז מסחר ושירותים השקעות ואחזקות תעשייה נדל"ן ובינוי ביטוח • כ-36 אחוזים מהחברות שבמדגם הן בבעלות משפחתית, וכ-23 אחוזים משתייכות לקבוצה עסקית. • נתוני תגמול המנכ"לים על פי דיווח מתוקף תקנה 21 מהדוחות התקופתיים. • הנתונים כוללים שכר, בונוסים/מענקים והטבות שונות. בשנים 2008-2009 הנתונים כוללים גם את שווי האופציות שהמנכ"ל החזיק ("תשלום מבוסס מניות") ואילו בשנים שלפני כן הדיווח על שווי האופציות חלקי.
תגמול מנכ"לים בחברות ציבוריות(1995-2009, ממוצע שנתי, מחירים קבועים 2006) מיליוני ש"ח מקור: תקנה 21 בדוחות התקופתיים של החברות הציבוריות.
תגמול מנכ"לים והשכר הממוצע במשק(1995-2009, ממוצע שנתי, אלפי שקלים, מחירים קבועים 2006) * מקור: תקנה 21 בדוחות התקופתיים של החברות הציבוריות. ** הגדרה: בכירים במערכת הפוליטית וסביבותיה: ח"כים, שרים, סגני שרים, נשיא, ראש ממשלה, יו"ר סוכנות ועוד וכן מנכ"לים של משרדי ממשלה וגופים מקבילים. מקור: מאגר נתונים הקיים בבנק ישראל, אשר מתקבל ממשרד האוצר. *** מקור: נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
התפלגות תגמול המנכ"לים בחברות הציבוריות(אלפי שקלים, מחירים שוטפים) ממוצע = 2,760 מקור: תקנה 21 בדוחות התקופתיים של החברות הציבוריות בשנים 1995-2009.
התפלגות תגמול המנכ"לים לפי שיוך לקבוצה עסקית, 2009(אלפי שקלים, מחירים שוטפים 2009) משתייכות לקבוצה עסקית ממוצע = 3,461 לא משתייכות לקבוצה עסקית ממוצע = 2,482 מקור: תקנה 21 בדוחות התקופתיים של החברות הציבוריות בשנים 1995-2009. השיוך לקבוצה עסקית נלקח מתוך מאגר הנתונים בבנק ישראל.
התפלגות תגמול המנכ"לים לפי גודל, 2009(אלפי שקלים, מחירים שוטפים 2009) חברות גדולות* ממוצע = 4,867 חברות קטנות** ממוצע = 1,173 * חברות גדולות מוגדרות כחמישון העליון - חברות שסך המאזן שלהן הינו מעל 6 מיליארדי שקלים. ** חברות קטנות מוגדרות כחמישון התחתון - חברות שסך המאזן שלהן הינו מתחת ל-130 מיליוני שקלים.
תגמול המנכ"לים, לפי ענפים (1995-2009, ממוצע שנתי, אלפי שקלים, מחירים קבועים 2006) מקור: תקנה 21 בדוחות התקופתיים של החברות הציבוריות בשנים 1995-2009.
תגמול המנכ"לים, לפי ענפים(1995-2009, מחירים קבועים 2006, 1995=100) מקור: תקנה 21 בדוחות התקופתיים של החברות הציבוריות בשנים 1995-2009.
תגמול המנכ"לים, מדד ת"א 100 ומניות החברות שבמדגם (1995-2009, מחירים קבועים 2006, 1995=100) ת"א 100 מניות החברות שבמדגם תגמול המנכ"לים מקור: תגמול - תקנה 21 בדוחות התקופתיים של החברות הציבוריות בשנים 1995-2009. נתוני המניות – מאגר "פרדיקטה".
תוצאות ראשוניות של בדיקה אמפירית • המשתנה העיקרי בהסבר שכר המנכ"ל הוא גודל החברה. • המאפיינים האישיים של המנכ"ל, כגון, גיל, ותק, השכלה ועוד, לא תורמים להסבר שכר המנכ"ל מעבר לביצועי הפירמה וגודלה. • לא נמצאה השפעה של אחוז אחזקות המנכ"ל בהון החברה על שכר המנכ"ל. • ביצועי החברה משפיעים על שינויים בשכר מנכ"ל במידה מועטה. • נמצא כי עבור רווחיות נתונה בחברה, רווחים קטנים יותר בחברות אחרות בענף יגדילו את שכר מנהל.
מוטיבציה לטיפול בשכר בכירים בחברות ציבוריות: • טיפול בכשל שוק המביא לתגמול יתר ע"ח בעלי המניות שאינם בעלי שליטה • אופן התגמול מעודד לקיחת סיכון יתר • טיפול בשכר בחברות ציבוריות אינו המכשיר לטיפול בסוגיית אי השוויון בשכר במשק
דיון בהצעות התערבות ופיקוח באמצעות רגולציה • אנו תומכים בהצעת הרשות לני"ע שעל פיה אישור חבילת התגמול לבכירים תעשהבאסיפה הכללית לאחר אישור הדירקטוריוןוזאתבאמצעות הענקת משקל ראוי בהחלטה לבעלי המניות שאינם בעלי שליטה • ראוי לשקול קביעת כללים ע"י הרגולטורים אשר יתייחסו להיבטים הבאים: • מדיניות שתקשור בין התגמול לבין ביצועים בטווח הארוך • מנגנון תגמול שאינו יוצר תמריץ ללקיחת סיכונים עודפים • מנגנוני פיקוח ובקרה בתאגיד על מדיניות התגמולים • הסדרי פרישה הלוקחים בחשבון את הביצועים בפועל ואת סיבת הפרישה
דיון בהצעות --המשך למה לא בחקיקה? • אין קריטריון ברור לרמת השכר ה"נדרשת" לטיפול בכשל השוק • חקיקה כזו יכולה למשוך את שכר המנהלים בשכר נמוך יותר אל הרף העליון • החקיקה המוצעת ניתנת לעקיפה ועלולה לגרום עיוותים (למשל, פיטורי עובדים בשכר נמוך ורכישת שירותים במיקור חוץ, העלאת שכר עובדים בתחתית הסולם תוך פגיעה במבנה השכר וברווחיות החברות וכו')
דיון בהצעות--המשך למה לא באמצעות מיסוי? • כלי כהה שאינו מתאים לטיפול בקבוצות מצומצמות • קיימות מגוון דרכי עקיפה (למשל העברת תגמול דרך חברת ניהול)