ניתוח הרשות על פי המדד המוניציפלי

1. ניתוח הרשות על פי המדד המוניציפלי אום אל פחם أم الفحمברשות ח'אלד אגבאריה

2. תקציר • אום אל פחם, העיר השניה בגודלה מבין הערים עם רוב ערבי ישראלי, נבחרה במקרה בוחן לניתוח כלכלי של רשות ערבית • הרשות נמצאת במצב כלכלי לא טוב כתוצאה מטיפול שגוי ומתמשך מצד משרד הפנים ואך גם בגלל שהרשות אינו עושה דיו בכדי לחזק את עצמה בכלים שעומדים לרשותה • הסיבסוד והמענקים מהמדינה מאפשרים לרשות להתקיים אך לא להתחזק, כמו כן המדינה מגבילה את העצמאות של הרשות בכך שהיא אינה מאפשרת לה לנהל את פיתוח העיר דרך ועדה מקומית משלה. • הרשות מצידה אינה עושה דיו בכדי לחזק את גביית הארנונה, צו הארנונה אינו עושה הבחנה בין תושבים חזקים וחלשים ועל סמך נתוני כ"א והשטח הממוצע ליח' דיור, נראה כי מחלקת הפיקוח העירוני על הבניה אינו עושה את עבודתה • בסופו של יום לרשות יש בעיית הכנסה שבגינה ההשקעה בתושב היא מינימלית

3. סקירה כללית של הרשות • נתונים כלליים על הרשות • מגמות דמוגרפיות בעיר בין 2002-2012 • השקעה בתושב • חינוך • רווחה ופעולות • סקירה של נגישות ושקיפות המידע שמספקת הרשות • סקירת הרשות בהיבט התכנון העירוני • נספח ניתוח השקעה בתושב

4. נתונים כלליים על הרשות בשנת 2012 • מספר תושבים: 49.5 אלף (1), 49,136 (2), 50 אלף (3) • מספר משקי בית: 16,957 (2) • אשכול סוציואקונומי: 2 • ראש העיר המכהן: ח'אלד אגבאריה משנת 2008, 58.5% מהקולות בבחירות 2013 (ירידה מ-62% בשנת 2008) • מספר חברי מועצה (כולל ראש העיר): 18, ללא נשים במועצה. סיעת ראש העיר לא עברה את אחוז החסימה. • הרכב המועצה: נור אלמוסתקבל (8), קאאמת אלופאק אלבלדי (3), אום אלפחם אלמוחדה (2), אלתווחיד (2), 2 סיעות של נבחר אחדהרכב המשפחות במועצה: ג'בארין (5), מחאמיד (4), מחאג'נה (3), אגבאריה (2), 3 בודדים אחרים • הרכב גילאים באוכלוסיה: 43.9% מתחת לגיל 18, %3.6 מעל 65 • הרכב מגזרי של האוכלוסיה: 99.9% ערבים מוסלמים • אחוז הזכאות לבגרות בשנת 2012 – 51.4% ללא מגמה חד משמעית • אחוז הזכאים שעמדו בדרישות הסף לאוניברסיטאות – 61.9% ללא מגמה חד משמעית (1) – נתוני הלמ"ס 2012 (2) - (תמצית דוחות כספיים 2012) (3) – נתוני משרד הפנים לגודל אוכלוסיה לקראת בחירות 2013

5. מגמות בעיר בין 2002-2012 • דמוגרפיה • לפי נתוני ההלמ"ס גדלה אום אל פחם מ-38 אלף תושבים ב-2002 ל-49.5 אלף ב-2012* • שינויי הדמוגרפיה אום אל פחם מאופיינים בדעיכה בריבוי הטבעי וניכר שקצב זה קטן ביחס לעשור הקודם שכן אוכלוסיית הגיל 0-4 קטנה ב-15% בין השנים 2002 ל-2012. • השילוב בין נתוני ההגירה והרכב האוכלוסיה מעידים שתושבי העיר בקושי עוזבים אותה. • הגירה • מאזן ההגירה בעיר שלילי אך בערכים קטנים • הכנסה ראלית • חל גידול בהכנסה הראלית של האוכלוסיה, 27.5% אצל השכירים, 7.5% אצל העצמאיים. למרות זאת מעל 50% מהתושבים מרווחים שכר מינימום. • ב-2011 שכיר הרוויח בממוצע כ-2000 ש"ח יותר משכירה (62% יותר). * - קיים פער ממוצע של כ-%1-4% בין גודל האוכלוסיה בנתוני ההלמ"ס וגודל האוכלוסיה בנתוני הרשות, ראה נספח פערי נתונים

6. עיקרי ניתוח השקעה בתושב – מבט כללי • ההשקעה העצמית בתושב ברשות נמוכה וניכר כי הכנסותיה העצמיות של הרשות אינן מספיקות בכדי לתת שירותים משמעותיים לתושבים, במיוחד בחינוך • גם בהשוואה לערים אחרות באשכולות הסמוכים ההשקעה בתושב באום אל-פחם נמוכה ביחס לממוצע ורחוקה מאד מהמובילות

7. עיקרי ניתוח השקעה בתושב –חינוך • ההשקעה העצמית בתלמיד נמוכה מאד. עיקר ההשקעה בתלמיד מגיעה מכספי מדינה, כספים שאינם מאפשרים הקצאה גמישה לפי מדיניות • רמת ההשקעה העצמית בחינוך נמוכה גם ביחס לממוצע האשכולות הסמוכים (1-3) ורחוקה מאד מהמובילה • לאורך השנים לא ניכר שינוי משמעותי בהשקעה העצמית בתלמיד • על סמך נתוני משרד החינוך, כ-10% מהתלמידים ברשות לומדים ברשתות פרטיות שאינן נעזרות בתקציבי הרשות.

8. עיקרי ניתוח השקעה בתושב –רווחה ופעולות • השקעה ברווחה (הנחות ארנונה, השקעה באוכלוסיות מוחלשות ובגיל השלישי) • בשנת 2012 היוו ההנחות בארנונה כ-60% מסך ההשקעה ברווחה בתושבים לאחר ירידה מ-80% ב-2002. למרות הירידה ההנחות בארנונה עדיין מהוות את המרכיב המרכזי בהשקעה ברווחה • עלויות ההשקעה ברווחה מכבידות על התקציב ממקורות העצמיים של הרשות – כ-30% מסך ההכנסות העצמיות • השקעה בפעולות (חזות העיר ואחזקתה, תרבות וספורט) • ההשקעה ממקורות עצמיים בפעולות אינה חורגת בהרבה מהממוצע של האשכולות הסמוכים, אך היא עומדת על מחצית מזו של המובילות

9. נגישות ושקיפות מידע • הרשות לא מדורגת ע"י עמותת שקיפות בינ"ל ישראל (שבי"ל) והאתר מוצג בשפה הערבית בלבד. לאור זאת לא ניתן להאריך את רמת השקיפות של הרשות.הערה: נעשה ניסיון להשיג את המידע הזה אך הוא לא צלח

10. תכנון העירוני ושיתוף ציבור • תוכנית מתאר עירונית • על סמך המידע הקיים, תוכנית אב לרשות הייתה בשלבי סיום בשנת 2011 (פרוטוקול ישיבה מחוזית מס' 20111011). על פי המידע המעודכן באתר הועדה המקומית עירון (עדכני עד 2012), תוכנית זו טרם אושרה. • תוכנית האב, על אף שאינה תוכנית סטטוטורית (אין לה מעמד של חוק), מהווה התייחסות כוללת למרחב העירוני אשר לרובו קיימות תוכניות מפורטות, למעט 2 שכונות. • למרות גודלה, אום אל פחם אינה מובילה את תחום התכנון בתחומה ו"סמוכה על שולחנה" של הועדה המקומית עירון. מצב זה פוגע במשילות העצמית של הרשות וביכולה לקדם תוכניות בכלל ותוכנית מתאר בפרט. • תהליכי שיתוף ציבור • על סמך פורוטוקול הועדה המחוזית, תוכנית האב בוצעה בשיתוף הציבור

11. נספח ניתוח השקעה בתושב

12. שינויי הדמוגרפיה אום אל פחם מאופיינים בדעיכה בריבוי הטבעי והתבגרות/הזדקנות האוכלוסיה הקיימת*. מגמה זו ניכרת כאשר בוחנים את אוכלוסיית הגיל 0-4 קטנה ב-15% בין השנים 2002 ל-2012 * - ההגירה באום אל פחם זניחה ביחס לריבוי

13. ההשקעה העצמית בתושב ברשות נמוכה וניכר כי הכנסותיה העצמיות של הרשות אינן מספיקות בכדי לתת שירותים משמעותיים לתושבים, במיוחד בחינוך

14. גם בהשוואה לערים אחרות באשכולות הסמוכים ההשקעה בתושב באום אל-פחם נמוכה ביחס לממוצע ורחוקה מאד מהמובילות

15. ההשקעה העצמית בתלמיד נמוכה מאד. עיקר ההשקעה בתלמיד מגיעה מכספי מדינה, כספים שאינם מאפשרים הקצאה גמישה לפי מדיניות * - הערכים בגרף עבור "אום אל פחם" מתייחסים למספר התלמידים הכולל לפי ההלמ"ס וכוללים את תלמידי המוסדות של רשת עתיד אום אל פחם (רשת תיכונים פרטית), הערכים המתוקנים ("אום אל פחם מתוקן") מתייחסים להערכה של מספר התלמידים במוסדות בבעלות הרשות.

16. עלויות ההשקעה ברווחה מכבידות על התקציב ממקורות העצמיים של הרשות, על אף שניכר כי קיימת ירידה במשקל הנחות הארנונה בתוך עלויות אלה הנתונים המלאים זמינים רק משנת 2004

17. ההשקעה ממקורות עצמיים בפעולות אינה חורגת בהרבה מהממוצע של האשכולות הסמוכים, אך היא עומדת על מחצית מזו של המובילה

18. סקירה כלכלית של הרשות • נתונים כלליים • ההכנסות • ארנונה • חוסן כלכלי • ההוצאות • נספח ניתוח כלכלי של הרשות

19. נתונים כלכליים של אום אל פחם - 2012 • נתונים עיקריים מתמצית דוח כספי 2012: • תקציב שנתי 217,466 אש"ח מתוכו 57,035 אש"ח ממקורות עצמיים (26%) • גרעון שוטף – 5,002 אש"ח (אחרי 3 שנים ללא גרעון) • גרעון מצטבר 27,074 אש"ח • עומס מלוות 32,217 אלפי ש"ח במגמת ירידה, 56.5% מההכנסות העצמיות • 5% מהתקציב מופנה לתשלום חובות (קרן + ריבית) • גרעון מצטבר בתב"ר של 21,575 אש"ח (ללא שינוי ביחס ל-4 השנים הקודמות) • בשנים 2003-2012 חל גידול של 5,920 אלפי מ"ר בשטחי התעסוקה בעיר ומנגד גידול של 30,200 אלפי מ"ר בשטחי מגורים, יחס של 5:1, לעומת יחס רצוי של 2:1 - יחס זה היה מעיד על ירידה בחוסנה הכלכלי של העיר, אך מכיוון שההוצאה למ"ר מגורים ותעסוקה כמעט שווה להכנסה למ"ר מגורים, הגידול בשטחי התעסוקה מהווה בפועל גידול הכנסה משמעותי.

20. עיקרי ניתוח כלכלי של הרשות • הרשות תלויה בהכנסות מהממשלה, זאת לאור הכנסות עצמיות נמוכות שאינן מאפשרות קיום של השירותים הבסיסיים ברשות • עם השנים מרכיב הארנונה ממגורים בהכנסות העצמיות של הרשות גדל, שינוי תמהיל שפגע ביכולת של הרשות להשקיע בתושבים ובפועל הוביל לירידה בהשקעה הממוצעת ליח' דיור • יוקר הארנונה באום אל פחם נמוך וסך ההכנסות העצמיות נמוכות (וההוצאות העצמיות בהתאם), עד כדי שלא ניתן לקיים שירותים בסיסיים נאותים ומנגנון בסיסי לפעולה תקינה של הרשות. הרשות מעסיקה כרבע מכ"א בתחום המוניציפלי ביחס לערים חזקות בעלות גודל דומה • ההוצאות העצמיות של הרשות ממוקדות במנגנון העירוני, החזר החובות והריבית (הוצאות כלליות) ולכן לא נותר כסף לחיזוק שאר השירותים

21. עיקרי ניתוח ההכנסות • ההכנסות העצמיות של הרשות לא השתנו באופן משמעותי מאז 2012 אך ההרכב השתנה משמעותית – מתלות גבוה בהכנסות עצמיות שאינן מארנונה, כ-70% ב-2002, למצב בו הן רק 40% ב-2012. שינוי זה הקטין את היכולת של הרשות להשקיע בתושבים שכן חלקה של ההכנסה הגרעונית (ארנונה למגורים) גדל. • סך החוב והגרעון של הרשות מגיע לסדר גודל של ההכנסות העצמיות ומרוסן בעיקר בזכות מענקים מהממשלה • גידול האוכלוסיה, בשילוב עם סטטיות בהיקף ההכנסות העצמיות, חייב את הרשות לקצץ בהשקעה בתושבים, קיצוץ אשר בה לידי ביטוי בצמצום ההוצאה ליחידת דיור עד לשיוויון מול ההכנסה ליחידת דיור. על הנייר אום אל פחם שומרת על מאזן חיובי בהכנסות מארנונה, אך בפועל התושבים מקבלים מעט שירותים • הארנונה למגורים, על אף תעריפה הנמוך והגביה הנמוכה, מהווה מרכיב עיקרי בהכנסות מארנונה, מצב שמעיד על חולשתה של העיר ביצירת הכנסות שיכולות לחזור כהשקעה בתושבים. • פערי תכנון וביצוע ברשות מעידים על תכנון הוצאות תקין, גם לאור האופטימיות לגבי גידול בהכנסות העצמיות (שהתבדתה)

22. יוקר הארנונה • אום אל-פחם מדורגת במקום ה-120 במדד יוקר הארנונה הארצי (מתוך 200) ומדורגת במקום ה-17 במחוז חיפה (מתוך 24) • מבנה הארנונה באום אל פחם הוא הבסיסי ביותר – תעריף אחיד ולכן הוא גם התעריף הרגרסיבי ביותר. • תעריף הארנונה למגורים הוא המינימום המותר בחוק וככזה אינו מאפשר קיום של הכנסה עצמית משמעותית גם אילו הגביה הייתה מקסימלית • גביית הארנונה באום אל פחם נמוכה והרשות אינה מצליחה לגבות חובות עבר באופן משמעותי, על אף השיפור בגביה מאז השפל ב-2008 (שנת הבחירות) וצמצום היקף ההנחות בארנונה

23. חוסן כלכלי – דירוג על פי מדרגות המדד המוניציפלי • אום אל פחם היא רשות נתמכת (מקבלת מענקי איזון) שמתנדנדת בעשור האחרון בין יציבות לחוסר יציבות • הגורם המרכזי לחוסר היציבות של הרשות הוא אחוזי הגביה הנמוכים והגדלת התלות בארנונה ממגורים.הגרעון השוטף והגרעון המצטבר תורמים באופן משני לחוסר היציבות של הרשות מכיוון שהם מאוזנים ע"י הכנסות מהמדינה

24. עיקרי ניתוח ההוצאות • הוצאות הרשות ממקורותיה העצמיים מנוהלות באופן תקין, בהתאמה להכנסות העצמיות המוגבלות, אך לאור הגידול באוכלוסיה וגידול בהוצאות הכלליות על התושבים, גדלה התלות של הרשות בתקציבים ממקורות ממשלתיים • הרשות צימצמה את הוצאותיה ממקורות עצמיים כך שבשנת 2012 הגרעון ליח' דיור התאפס (הוצאה עצמית = הכנסה עצמית) • הרשות מוציאה על התושבים (השקעה) פחות ממחצית מהוצאותיה ממקורות עצמיים. • המנגנון המוניציפלי של הרשות וכן ההוצאות על חובות וריבית (שלושת הסעיפים של הוצאות כלליות), מהווים את עיקר ההוצאה ממקורות עצמיים • השכר של מרבית עובדי הרשות נשחק בין 2004-2012, למעט העובדים ששכרם תלויים בשכר מהממשלה (חינוך ורווחה) ובחירי הרשות ששכרם מוצמד לשכר מנכ"ל (נקבע ע"י משרד הפנים). • השקעות תב"ר בין 2004-2012 לא שינו לטובה את מצבה הכללי של הרשות וחובותיה אף גדלו במעט • השתתפות המדינה בתב"ר מהווה כ-50% מסך ההשקעה בפיתוח

25. נספח ניתוח כלכלי של הרשות

26. אום אל פחם נתמכת באופן משמעותי ע"י המדינה. סך חובה וגרעונה, שמאוזנים אף הם ע"י המדינה, גדולים מהכנסותיה העצמאיות, מה שמעיד על חולשתה הגדולה של הרשות ועל חוסן כלכלי נמוך

27. עיקר הכנסות הארנונה של הרשות מגיעות מארנונה למגורים, נתון שמעיד על חולשה, במיוחד לאור אחוזי הגביה והתעריף הנמוכים

28. בין 2003 ל-2012 חל גידול במשקל ההכנסות מארנונה למגורים מתוך סך ההכנסות העצמיות. היות ומדובר על הכנסה גרעונית, שינוי זה מעיד על ירידה בחוסן הכלכלי של הרשות הכנסות עצמיות של הרשות (אלפי ש"ח)

29. על אף שהרשות במצב של הכנסה "חיובית" מארנונה לתעסוקה, חלקה הקטן בהכנסות הרשות הוביל לצימצום הוצאותיה עד לקבלת שיוויון בין ההכנסה וההוצאה הממוצעות ליח' דיור, מקור הכנסתה העיקרי מארנונה

30. עד 2008 תכנון התקציב ברשות היה מציאותי כאשר החריגות בין הצפוי למצוי אוזנו. החל מ-2008 התחזיות לגבי הכנסת הרשות אופטימיות ביחס למציאות, אך הרשות שומרת על איזון התקציב אופטימיות שהתבדתה

31. תעריף הארנונה למגורים באום אל פחם נמוך כפי שבא לידי ביטוי בדירוגה הארצי והמחוזי

32. הארנונה באום אל פחם נמוכה, רגרסיבית ואינה מסוגלת לקיים הכנסה עצמית משמעותית גם אילו הגביה הייתה מקסימלית • הארנונה למגורים ברשות מחושבת בשיטת ברוטו-ברוטו, בתעריף אחיד ללא מדרגות וללא חלוקה לאזורים. תעריף הארנונה הוא המינימלי המותר בחוק, 31.87 ש"ח מ"ר לשנה • מבנה הארנונה הוא רגרסיבי בבסיסו – בעלי נכסים גדולים נהנים מתעריף זהה לבעלי נכסים קטנים וכל תושבי הרשות משלמים את התעריף הנמוך המותר בחוק, ללא קשר למעמדם הסוציואקונומי • נתון בולט לעין הוא שגודל הממוצע של נכס למגורים ברשות הוא 117 מ"ר, גודל שעומד בניגוד משמעותי לגודל הנכסים שרואים כאשר נוסעים על כביש ואדי ערה (65). מצד שני, מרבית העיר נמצאת מעבר לגבעה ולכן אין מה לקפוץ למסקנות. • תעריף הארנונה בפועל תואם את ההכנסה הממוצעת למ"ר (31 ש"ח למ"ר) וכן את דירוגה המחוזי והארצי של הרשות* * - פערי הניקוד של מרבית הרשויות בדירוג נמוך ביוקר הארנונה (מעל 100) קטנים מאד ואין הבדל משמעותי ביוקר הארנונה בין מקום 120, 150 ו-180.

33. גביית הארנונה באום אל פחם נמוכה והרשות אינה מצליחה לגבות חובות עבר באופן משמעותי, על אף השיפור בגביה מאז השפל ב-2008 (שנת הבחירות) וצמצום היקף ההנחות בארנונה

34. אין שינוי משמעותי בהיקף ההכנסות של הרשות ומצד שני יש גידול משמעותי בהיקף ההוצאה על התושבים. מצב זה מעיד על הגדלת התלות של אום אל-פחם בתמיכה הממשלתית ניתוח זה אינו מאפשר לדעת מהי נקודת המוצא של המאזן הכספי, רק את השינויים שלו

35. הגרעון ליח' דיור בעיר צומצם לחלוטין, בין היתר בגלל שההוצאה ממקורות עצמיים ליח' דיור צומצמה עד שהשתוותה להכנסות ממקורות עצמיים מיח' דיור. תושבי הרשות מקבלים שירותים בהיקף ההכנסות שהם מייצרים.

36. מכיוון שההכנסות העצמיות של הרשות נמוכות, ההוצאה על המנגנון העירוני והחזר החובות תופסת נתח משמעותי מההוצאות ממקורות עצמיים, אם זאת מדובר על הוצאה נמוכה (400~ ש"ח לתושב)

37. המנגנון העירוני באום אל פחם רזה, זול ודומה בעלותו לממוצע של האשכולות הסמוכים. ייתכן והוא רזה מדי ולא מסוגל לבצע את תפקידו עקב היעדר תקציב.

38. על אף שמצבת העובדים ברשות גדלה, העובדים היחידים שנהנו מעליית שכר הם עובדים ששכרם מגיע בחלקו מהמדינה (חינוך ורווחה) ובכירי הרשות. שכרם הממוצע של שאר העובדים במנגנון המוניציפלי ירד, כולל של הפנסיונרים יחס כ"א מוניציפלי לתושב (שאינו חינוך ורווחה) עומד על 1:700, כשליש מהיחס המתקיים בערים חזקות (1:200-250)

39. ניכר כי כל התועלת מהשקעות התב"ר בשנים שנבחנו לא תרמו דבר להתחזקות העיר למעט גידול בחוב. בפועל קיימת פגיעה בהשקעה בתושב. כל המספרים הם באלפי ₪

40. נספח פערי נתונים והערות אחרות

41. פערים בגודל אוכלוסיה • נתוני ההלמ"ס לגודל אוכלוסיית התושבים בסוף שנה מבוססים על נתוני רשם האוכלוסין של משרד הפנים • הרשות מדווחת למשרד הפנים על גודל האוכלוסיה במסגרת הדוח הכספי המבוקר, נתוניה מבוססים על מאגרי המידע של הרשות כגון נתוני ארנונה, בקשות תווי חניה וכו' • קיים פער בין מקורות הנתונים כאשר סביר כי נתוני הרשות מדויקים יותר, אם זאת, בסיס הנתונים הקיים לא מכיל את נתוני גודל האוכלוסיה מנתוני הרשויות ולכן, על מנת לשמור על אחידות החישובים, נלקחים נתוני ההלמ"ס כפרמטר לנרמול • [ברשות ]קיים פער עקבי של 4%-1% בין נתוני ההלמ"ס ונתוני הרשות (נתוני הרשות גדולים יותר). בממוצע הפער הוא 2%.

42. פערים בנתוני משרד החינוך • נתוני ההלמ"ס של מערכת החינוך ברשות מתייחסים לכל מוסדות החינוך בתוך תחומי הרשות • נתוני ההלמ"ס של תקציבי החינוך ברשות מתייחסים רק להוצאות הרשות על המוסדות בבעלותה • מכיוון שחישוב ההשקעה בתלמיד מבוסס על מספר התלמידים בנתוני ההלמ"ס, נוצר עיוות בהשקעה בתלמיד (מתקבל מספר קטן יותר) • על מנת לתקן את מספר התלמידים נעשה שימוש בנתונים ממשרד החינוך • באום אל פחם בוצעה השוואה ונדרש לבצע תיקון של 7%-10%. • בגרף מוצג תיקון לפי 10%

43. פערים בנתוני הוצאות הרשות – סעיף פעולות • סכימה של סך ההוצאות של הרשות על סעיפי חינוך, רווחה, פעולות, שכר מוניציפלי, חובות וריבית נותן לרוב תוצאה שאינה שווה לסך כל הוצאות הרשות (לרוב קטן מסך ההוצאות) • על מנת להגיע לתוצאה שווה מבוצע תיקון להוצאות בסעיף ההוצאות כאשר ההנחה היא שהפער שנמצא מופנה לכיוון התושבים • בדיקה מדוקדקת של הדוחות המבוקרים של מספר רשויות מראה כי הפערים נובעים מהשקעה של הרשות בגופים נתמכים אשר משרתים את התושבים כגון שירותי כבאות, עמותות עירוניות, הנחות ארנונה • מבוצע חישוב על סמך נתוני הוצאות אחרים (תמיכות, העברות וכו') כאשר תוצאת החישוב היא סעיף "פעולות מתוקן" וממנו מחושבת ההשקעה בתושב בתחום פעולות

44. פערים בנתוני הוצאות הרשות – השקעה בתושב • על מנת לקבל את היקף ההשקעה "האמיתי" בתושב נדרש לבצע את החישוב על נתוני התקציב המפורט • עקב היעדר זמינות מבוצע החישוב על סמך נתוני ההלמ"ס ונתוני משרד הפנים ולכן עלול החישוב עלול לכלול בתוכו מרכיבים שאינם "השקעה בתושב" באופן מובהק. • בניתוח שמבוסס במדד המוניציפלי ההנחה היא שכל כסף שאינו מופנה לשכר מוניציפלי וחובות הינו כסף שמופנה לישירות לטובת התושב. הפערים במקרה זה תלויים בנתוני השנה והרשות עליה בוצע הניתוח ולכן לא ניתן להעריך את חוסר הדיוק