Download
1 / 41
410 likes | 504 Views
פוסטמודרניזם ופוטושופ. פוטושופ, נוסח 1917. ילדות עם פיות מרקדות. את התמונה צילמו שתי בנות דודות אנגליות, פרנסס גריפית' בת ה-10 ואלסי רייט בת ה-16, שהתגוררו בקוטינגלי שליד העיר בראדפורד באנגליה.
E N D
ילדות עם פיות מרקדות • את התמונה צילמו שתי בנות דודות אנגליות, פרנסס גריפית' בת ה-10 ואלסי רייט בת ה-16, שהתגוררו בקוטינגלי שליד העיר בראדפורד באנגליה. • שתי הילדות החליטו יום אחד לשאול את המצלמה של אביה של אלסי שהיה צלם חובב, צחקקו ונעלמו איתה לתוך הצמחיה שליד הבית. כשהאב פיתח את התמונות גילה להפתעתו את התמונה בה בתו רוכנת ומסביבה פיות קטנות מרקדות ומנגנות. לאחר שצילמו עוד תמונה - הפעם עם שדון יער קטן - השתיים נשבעו שמדובר בפיות אמיתיות. בעוד שהאב ההגיוני היה סקפטי והניח שמדובר בגזירי קרטון, אמא של אלסי האמינה לבתה והיא זו שגרמה לתמונות להתגלגל הלאה ולהפוך לסנסציה שגרמה לאנשים לרגע להאמין שוב בפיות. • חוקרים, מדענים, אנשי רוח וספרות ראו בתמונה זו הוכחה שפיות או יצורים זעירים אכן קיימים בעולם.
המשפחה של אלסי מצאה את עצמה בתוך המולה תקשורתית. שתי התמונות נשלחו לבדיקות אצל מעבדות צילום ידועות, ובכל פעם החוקר אמר כי התמונות נראות אמיתיות, וכי לא נראים סימני זיוף על פילם הפיתוח. רק פיזיקאי אחד טען שלדעתו ייתכן שמדובר ברקדניות שהודבקו על התמונה בתהליך שנקרא פוטו-מונטאז' (חיבור תמונות יחד לתמונה אחת, מעידן הקדם-פוטושופ) אך הוא מצא את עצמו בדעת יחיד.
מספר מועט של אנשים תהו מדוע פיות מהעולם האחר טורחות לסדר את השיער לפי מיטב האופנה הצרפתית של שנות העשרה, אבל מרבית האנשים פשוט נסחפו אחרי הרצון להאמין שתמימות לבן של שתי הבנות גרמו ליצורים השמימיים להתגלות בפניהן. הרעש התקשורתי רק גבר, לאחר שב-1920 הבנות סיפקו עוד שלוש תמונות מחצר הבית בקוטינגלי, בהן נראות פיות מרחפות סביבן.
תאמינו או לא, אבל כמעט עד מותן אלסי ופרנסס דבקו בהצהרה שהתמונות היו אמיתיות לגמרי. בשנות ה-60 וה-70 עיתונאים חזרו על סיפור "הפיות מקוטינגלי", אך התשובה שקיבלו מאלסי היא שיכול להיות שהפיות היו "התגלמות מוחשית" של הדמיון שלה. • רק בשנת 1983, כשהשתיים כבר היו בשנות השבעים והשמונים לחייהן, הודו השתיים בראיון למגזין שהתמונות היו מזוייפות. הפיות והשדונים, כפי שאבא של אלסי הסיק ממבט ראשון, היו ציורים שאלסי העתיקה מספר אגדות ישן, ושהשתיים הדביקו על נייר קרטון וחיברו לחוטים שקופים כדי שירחפו. • אך עד הסוף, אלסי המשיכה לטעון כי למרות שהפיות בתמונות היו מזוייפות, התמונה החמישית והאחרונה היתה אמיתית.
בראיון לפני מותה סיפרה פרנסס, כי הפרסום הפתאומי והעניין שגילו חוקרים ומדענים בתמונה גרם להן לשמור על הסוד - הן פשוט לא רצו להביך אותם. • "אף פעם לא ראיתי את התמונות כהונאה - אלסי ואני רק רצינו להשתעשע קצת, ולא יכולנו להבין למה כולם נשבו בקסמי התמונות והאמינו לנו. הם רצו להאמין".
פוסטמודרניזם והתרבות הוירטואלית – הארכאולוגיה של הסובייקט • ניתן לחלק את הארכאולוגיה של ה"סובייקט" לשלושה רבדים: הסובייקט הדיבורי, הסובייקט הכתוב, הסובייקט הווירטואלי. • הסובייקט הדיבורי – מאפיין את התקופה העתיקה עד המצאת הדפוס. המאפיינים של סובייקט זה הם: זמניות, נזילות, פזרנות, שכחנות • הסובייקט הכתוב – קבוע, עיקבי, יציב, מנורמל, נטול הקשר • הסובייקט הוירטואלי – מרושת, משוחזר, מעובד, מועתק, מודבק, מורכב.
פוטושופ ומות האמת • הפוסט מודרניזם מכריז על עצמו כעל מי שמסרב לומר אמירה חד משמעית דהיינו "מות האמת". • סוגיה זו מעלה שאלות הקשורות בפוטושופ כמו האם יש אמת בצילום? האם יש אמת בפירסומת? האם יש אמת בקליפ? כן, אבל לא אחת, אלא מספר תפיסות, סוגים שונים של נרטיב.
לפני ואחרי: התכשיר שמצמיח חיצים על הפנים
סוזן בוייל • פירוק הסובייקט – מאפיין פוסט מודרניסטי מובהק. הקליפ כולו עשוי מנושא של פירוק ובניה מחדש. מהות של פוסטמודרניזם. דה-קונסטרוקציה בשפת הפוסטמודרניזם. הקליפ מפרק את הסובייקט (היצירה) או האמירה למרכיבים ומחבר מחדש. • הקליפ עוסק בפירוקים – אין לנו אדם אחדותי, אי-מציאות. המציאות אינה יותר הוויה אחידה. היצירה נעשית באמצעות מחיקה. • בגלל הפרוק והמחיקה נראה שאין קשר בין חיקוי למקור. • בפוסטמודרניזם – עידן ההעתקים ללא מקור שאפשר לזהות אותו. אובדן האוטנטיות, המקוריות. • נושא נוסף – טשטוש גבולות – מיטוט הגבולות (מלשון למוטט) בין תחומים, בין תפקידים, בין נשיות לגבריות, בין היחוסים התרבותיים למהי נשיות וגבריות.
פוטושופ, פוסטמודרניזם והאמת • ישנו סיפור מקסים המספר על אדם שחיפש כל חייו אחר האמת. הוא חיפש אותה בכל מקום: בספרים העתיקים, אצל המאסטרים הגדולים. אבל ככל שצבר יותר ידע ולמד על נקודות המבט השונות, הרגיש שהוא מתרחק מהבנת מהות האמת עצמה. בחיפושיו אחר האמת הגיע האיש עד טיבט הרחוקה, ושם שמע על הר מרוחק שיש בו מערה ששוכנת בה האמת. היות שכבר לא היה לו מה להפסיד הוא יצא למסע אל ההר, טיפס בקושי, מצא את המערה וזכה לפגוש את האמת בכבודה ובעצמה. והאמת היא אישה זקנה מאוד, חרושת קמטים, שיניה צהובות ושערה לבן ודליל. אבל היא חכמה ומדהימה והיא מוכנה ללמד אותו הכל אודות עצמה. כעבור שנתיים הרגיש שהגיע הזמן לחזור אל האנשים עם המידע על האמת. והיא אמרה: "אכן הגיע הזמן". לפני שפנה האיש ללכת, ניגש אל האמת ואמר: "את נתת לי כל כך הרבה, את ייעוד חיי. האם יש ולו דבר אחד שאוכל לעשות למענך?" ענתה לו האמת: "כן, דבר אחד קטן – כשישאלו אותך כיצד האמת נראית, תאמר שהיא צעירה ויפה ושערותיה ארוכות ושחורות." …
הדוגמניות המורכבות- פוטושופ ודקונסטרוקציה
דוגמניות מורכבות • הדוגמניות המופיעות בקטלוג המקוון של החברה אינם אמיתיות פרט לראשן. גופן נוצר בהדמייה ממוחשבת. • התהליך הוא כזה: החברה מצלמת בגדים על בובות ראווה, מעבירה את התמונות למחשב ו"מלבישה" את הבגדים על גוף נשי בתלת ממד שנוצר בתוכנת הדמייה. לכל גוף מודבק ראש מתאים של דוגמנית אמיתית, וצבע הגוף מותאם לפניה. • כל הדוגמניות עומדות בדיוק באותו האופן, עם היד המונחת על המותן ואותו הקימור של האגן. הגוף הוירטואלי שלהן אינו מפחיד, מעוות או רזה בהרבה מגופן של דוגמניות קטלוגים אמיתיות, אחרי שמעבדי התמונה מסיימים לטפל בהן. • כתגובה לטענה שגוף דוגמנית ווירטואלי יוצר שאיפות לא אפשריות בראשן של המתבוננות, הגיבו ב-H&M ואמרו כי הדגש בקטלוג אינו על הדוגמנית אלא על הבגדים, וכי השימוש בהדמיה ממחושבת שכיח בתעשיית האופנה כולה ולא רק אצלם.
המדיום הוא המטפורהפוטושופ ופוסטמודרניזם • בפוטושופ אין סיפור, אובדן הצורך בליניאריות סיפורית. • התחלה אמצע וסוף אינם קיימים בסדר הרגיל שלהם. ישנו קולאז'. האמן מאבד את הצורך לספר סיפור. החוויה היא תוצאה של הצרפה, צירוף. הקיטוע – אפשר לראות קטעים שאינם שייכים לשום שלם ומשוייכים זה לזה. • החוויה היא סוג של שעשוע בטכנולוגיות. • האדם לא מסתיר את המשחק והמניפולציות במחשב והאמצעים שעומדים לרשותו. • הסמכה של דימויים ויזואליים הלקוחים מעולמות שונים לגמרי, סמוכים זה לזה. אין צורך באיזשהו שלם. השפעות קליפים על טלוויזיה וקולנוע מכריעים.
פוטושופ ו"מות המקוריות". • ביצירה הנעשית בפוטושופ קיימת תחושה של ציטוטים ממקורות שונים, חלקם לא מתאים לקשר בניהם. • ישנו היבט של אינטרטקסטואליות – מאפיין מרכזי של פוסט מודרניזם, טקסט המורכב מטקסטים קודמים לו, מכל מיני עולמות תוכן – קולנוע, ספרות, דימויים חזותיים, המתחברים זה לזה בתוך היצירה. לפעמים אפילו לא במודע.
ההשלכות של המפכה הדיגיטלית • ההשלכות של המהפכה האלקטרונית והגרפית הן אלה: העולם כפי שהוא נמסר לנו באמצעות המדיה נראה לנו טיבעי. לא ביזרי. אבדן תחושת המוזר הוא אות להתאמה ומידת ההתאמה היא מדד למידה שבה השתנינו. • התאמת התרבות הפוסטמודרנית לאמנות המדיה החדשה כמעט הושלמה. כבר קיבלנו בטבעיות את השאלות אודות האמת, ואי האמת ניראת לנו כבר שפויה בהחלט. • כל זה הביא למצב ה"פוסט פוסט מודרני" ולתחילתה של מהפכה תרבותית נוספת שתחילתה בהתנערות מהמדיה בנוסח: "ללא פוטושופ".
"תאונות" פוטושופ • התמונה הזאת הופיעה באתר של מחוז הואילי בסין, במאמר שעסק בשיפור תנאי הדרכים במחוז. בתמונה אנחנו יכולים לראות שלושה פקידי ממשל דנים באיכות העבודה שנעשתה על הדרך שנסללה זה עתה. אנחנו גם יכולים לראות, אם אנחנו לא עיוורים לגמרי, שהתמונה היא עבודת פוטושופ של ילד בן שש. שלושת האנשים עומדים על הכביש מבלי להטיל עליו צל מכל סוג, ונראים כאילו הם מרחפים מעליו; הנעליים שלהם חתוכות באופן שנראה כאילו חסרות מהן חתיכות, והכי גרוע - מתחת לבית השחי של הסיני השמאלי אפשר לראות חתיכת כביש שבבירור שייכת לתמונה אחרת, ושהפוטושופיסט החובב שכח לחתוך החוצה.
"תאונות" פוטושופ • בסין האמת היא מה שהממשל אומר שהיא האמת. • לממשל אין בעיה לשנות את האמת בעזרת ה"פוטושופ". אך מרגע שחל השינוי נוצרה אמת חדשה שבה נדרש הצופה להאמין. • הסובייקט הסיני, שהוא עדיין סובייקט מדבר, ממשוטר, יציב, יאמין למציאות המוצגת בפניו בתמונה. • הסובייקט המערבי, הוירטואלי יקרא את התמונה קריאה אחרת ויחשוף בכך את כוונת הממשל.
"תאונות" פוטושופ • בצפון קוריאה היו שיטפונות. בעקבות גשמי קיץ גדולים מהרגיל, נהר הטיידונג עלה על גדותיו והציף חלקים מהבירה פיונגיאנג. ככה אומרים, לפחות, סוכנות הידיעות הרשמית של קוריאה הפיצה דרך הסוכנות הבינלאומית מספר תמונות. • יממה לאחר מכן AP משכה את התמונה בטענה שמדובר בתמונה משופצת, ולא קשה להבין מה עורר את החשד. האנשים בתמונה נראים גמדיים ביחס לעצים; הם נמסים אל תוך המים באופן לא משכנע, ואין להם שום השתקפות (בניגוד לעצים, שדווקא משתקפים יפה במים). • מה שלא ברור הוא למה טרחו בצפון קוריאה לזייף את התמונה הזאת. זו הרי לא תמונה מרשימה במיוחד. המים מגיעים לאנשים עד לברכיים? הו לא, יש שכונות בדרום תל אביב שבהם זה קורה בכל חורף. שטפונות באמת קרו אז מה בער לקוריאנים להציג דווקא את האופניים האלה כשהם מוצפים? • האם התמונה אמורה לגרום לצפון-קוריאנים להיראות מסכנים יותר מכפי שהם באמת? אם זה המצב, זה חידוש: עד עכשיו קים ג'ונג-איל ועושי דברו אמנם הקפידו במיוחד על הצגה נאמנה של המציאות, אבל נהגו לעשות את זה בכיוון ההפוך - לייפות את החיים בצפון קוריאה ולהציג אותה כגן עדן עלי אדמות, בה צעירים בריאים וחסונים נהנים מחיים ארוכים פוריים ובריאים תחת שרביטו של המנהיג האהוב והחתיך. תמונות כמו זו, שאנחנו בטוחים שהיא טבעית לחלוטין, הצבעים בה טבעיים לגמרי, השמיים בכלל לא מודבקים, האנשים בה אינם דוגמנים והתנוחות שלהם - בעיקר של זה עם הכובע - טבעיות לחלוטין ולגמרי לא נראות כמו קטע ממחזמר גרוע לא ניראו עד עכשיו באזטר זה של העולם.
מה לא בסדר בצילום הזה? • התשובה פשוטה. עורך המגזין נמנע משימוש בכלי הריטוש של פוטושופ. שימו לב לשקיות העור הקלות מתחת לעיניים, לקמטים בזווית העין ובצד הפה. כך נראה אדם בשר ודם. פניו מכוסים בעור אורגני וחי, לא בקליפת פלסטיק. הקמטים והפגמים בעורו הם עדות לניסיון החיים שלו, לתכונות האופי שלו, ליופיו הפנימי.
פוסט פוסט מודרניזם – "ללא פוטושופ"
ללא פוטושופ – אלומה, מגזין פקטיבי • העיר בת ים מובילה מיזם חינוכי-אמנותי של טיפוח מודעות נשית בקרב נערות בנות גיל 15-16 בעיר בעזרת תערוכת צילומי נשות תקשורת וחברה מובילות לשער למגזין אלטרנטיבי פיקטיבי בשם "אלומה". התערוכה מנסה להתמודד עם הדילמה של קשרי הגומלין בין נשים ותקשורת לדימוי הגוף של נשים. • כל אחד מהצלמים צילם במקום הטבעי שלו בשיתוף פעולה עם הנשים בלי לנסות לעוות משהו בתוך התאורה, הבגד ואפילו האיפור ששמו על עצמן באותו הבוקר. • במקביל לתערוכה התקיים כנס נערות ארצי, שמטרתו ליצור פרלמנט נערות ארצי כתנועה חברתית בדרך לגיבושן ככוח פוליטי, הקורא לאקטיביזם חברתי ולשינוי בסצנה המגדרית בארץ.
ללא פוטושופ – פסל פוסט פוסט מודרני
ללא פוטושופ – פוסט פוסט מודרניזםאלקסה מיד
פוסטמודרניזם ופוטושופ - סיכום • ה"פוטושופ" יצר מהפכה חזותית של ממש בשני תחומי דעת עיקריים: צילום ועיצוב גרפי והיווה את הבסיס ליצירת מונח חדש באמנות "אמנות מדיה חדשה". • הפוטושופ הביא איתו הבטחה לחידוש תרבותי רדיקלי המאופיין באמירה "המדיום הוא המטפורה". • האפשרויות הטכניות שהביא איתו הפוטושופ כמו: קיטוע, מלאכותיות, קולאז', ערבוב צורות שאינן קשורות, תחושת גודש, עודף, דומיננטיות של וויזואלי על הוורבלי, שעשוע ובידור הן למעשה מטפורה של הרוח הפוסטמודרנית או על ה"מצב הפוסטמודרני". • השילוב של המדיום עם התפיסות הפילוסופיות הולידו את הסובייקט החדש – הסובייקט הוירטואלי.
