Download
1 / 34
340 likes | 587 Views
"הערכים הסמויים" של תרבות שיעורי הבית . עפרה מייזלס הפקולטה לחינוך, אוניברסיטת חיפה. * פרופ' עפרה מייזלס, דיקן הפקולטה לחינוך, אוני' חיפה ויו"ר הפורום של בתי ספר לחינוך באוניברסיטאות בישראל
E N D
"הערכים הסמויים" של תרבות שיעורי הבית עפרה מייזלס הפקולטה לחינוך, אוניברסיטת חיפה • * פרופ' עפרה מייזלס, דיקן הפקולטה לחינוך, אוני' חיפה ויו"ר הפורום של בתי ספר לחינוך באוניברסיטאות בישראל • הרצאה במסגרת יום עיון בנושא: "מה לשיעורים ולבית? בדק בית לשיעורי הבית" במכון מופ"ת, בית ספר למחקר ולפיתוח תכניות בהכשרת עובדי חינוך והוראה במכללות, קרית החינוך, תל-אביב • 15 בפברואר 2009 כ"א בשבט תשס"ט
רקע כללי • שיעורי בית מלווים את מערכת החינוך והעשייה החינוכית לאורך כל שנות הלימודים ביסודי, בחטיבת הביניים ובתיכון: מן השבוע הראשון בכיתה א' ועד השיעורים האחרונים לפני הבגרות.
מטרות מוצהרות של שיעורי הבית • מקור לשינון ותרגול חומר שנלמד • הכנה לקראת חומר שיועבר בהמשך • דרך חליפית להעברת חומר חדש, בעיקר כאשר המורה אינו מספיק להעביר החומר בשיעור. • אמצעי לחינוך התלמיד והתלמידה לעבודה עצמאית ולרכישה ותרגול של מיומנויות לימוד ולא רק של חומר לימודי.
מטרות ראויות • על פניו נראה שמדובר במטרות ראויות שמשקפות (1) את התפיסה שיש חשיבות לפעילות לימודית עצמאית • (2) את האמונה, שיש לה הוכחות אמפיריות רבות, שתרגול וחזרה על חומר לימודי וכן תרגול של מיומנויות שונות אכן מסייע להפנמתם ולזכירתם. • יתכן אכן שהדבר הוא כך במדינות שונות בעולם.
הערכים הסמויים • בהרצאה זו ארצה לטעון ששיעורי הבית בישראל משמשים אחת הזירות המרכזיות לאימון הילד ברכישת ערכים מרכזיים בתרבות הישראליות, ערכים שאינם מוצהרים בריש גלי אלא הם ערכים סמויים למחצה.
מה כולל האימוּן? • אימון זה כולל בעיקרו לימוד מורכב ולא פשוט: • (1) כיצד לא לציית לסמכות מבלי להיענש • (2) כיצד לרמות בלי להיחשב שקרן • (3) כיצד לעקוף את החוק והנוהל מבלי להיתפס • (4) כיצד להצליח בלי להתאמץ ובעיקרון כיצד "להסתדר" בחברה הישראלית
הטיעון המרכזי • בהרצאה ארצה לטעון שאימון זה אכן מצליח ביותר, בין השאר בשל היותו סמוי חלקית מן העין. • חיסיון זה מאפשר לעוסקים באימון זה – הורים, מורים, ומנהלים להכשיר את הצעירים לתפקוד מוצלח בחברה הישראלית בלי שהם מתחייבים לערכים הבעייתיים שמבוטאים על ידי כך. • אין כאן טענה שמדובר במערך מודע או מתוכנן של עשייה אלא בשיקוף לא מודע בחלקו של ערכים מרכזיים בחברה הישראלית, שאינם מחמיאים לה אך מאפשרים את קיומה.
דרכים למימוש האימוּן (1) • מתן שיעורי בית ועבודות לבית שהילד מתקשה לעשות לבד מבלי לספק "פיגום" Scaffolding) ) מתאים • כתוצאה מכך הילד פונה לסיוע ההורים ולעיתים קרובות עבודות הבית נעשות על ידם או לא נעשות כלל
דרכים למימוש האימוּן (2)בבית ההורים • סיוע בהכנת שיעורי הבית באופן שלא בהכרח משאיר לילד את האחריות (האוטונומיה) על התוכן של מה שנכתב ועל האופן בו נעשים השיעורים • קביעת מועדים ואופנים להכנת השיעורים בבית יחד עם אי הקפדה על נהלים אלו
דרכים למימוש האימוּן (3)בבית הספר • מתן שיעורי בית – כחובה - בידיעה די ברורה שלא ייעשו • בדיקת שיעורי הבית באופן שמאפשר ולעיתים אף מזמין אי הכנה, העתקות או רמאות • תוצאות שליליות ישירות – מועטות מאוד - לאי הכנה או העתקה (כמעט ואין עונשים, או שיש אך בסוף מוותרים על יישומם)
לסיכום הטענות .... • בשני ההקשרים בהם דמויות סמכות אמורות לעצב את ערכיו והתנהגותו של הילד • ישנה השלמה וקבלה של תרבות של רמאות ושקר בלי נסיון לאתגר תרבות זו או לשנותה ולעיתים תוך עידודה הסמוי
קצת נתונים... • מחקר על מדגם מייצג של בני נוער ונערך עם ד"ר מירי שרף • המחקר נערך ביוזמת החוקרות ובתמיכה כספית של משרד החינוך במסגרת התחרות השנתית של לשכת המדען הראשי, אך ללא פיקוח מלווה של לשכת המדען הראשי בעת ביצועו • המחקר בחן : • (1) את סביבת בית הספר בהקשר של נהלים, סמכות ותיפקוד הצעירים בבית הספר • (2) את מאפייני ההורות למתבגרים יהודים בארץ תוך דגש מיוחד על ההיבט של הסמכות ההורית
שיטת מחקר • מדגם מייצג : 3500 בני נוער, 158 כיתות • כיתות ח' כמייצגות חטיבת ביניים – 22 חטיבות ביניים • כיתות י"א כמייצגות חטיבה עליונה – 25 חטיבות עליונות • ייצוג לכל המגזרים היהודיים מלבד חרדים בדגימת שכבות • דיווח תלמידים על עצמם ועל חבריהם לכיתה ודיווח מורים • שאלונים מהימנים ומתוקפים, ידועים ומקובלים בעולם (לצורכי השוואה)
האווירה בית ספרית • 53% מן המשיבים מדווחים שבכיתה יש רעש ומהומה לעיתים קרובות • כ- 50% מדווחים שהתלמידים בכיתה משתעממים לעיתים קרובות • רק בין 13% (בוגרים) ל- 29% (צעירים) מדווחים שלעיתים קרובות יש בכיתה חוקים ברורים שצריך לפעול לפיהם. • על פניו נראה שקרוב למחצית מן התלמידים חווים את בית הספר כמסגרת כאוטית (לא מאורגנת) ומשעממת ("בכיתה יש רעש ומהומה לעיתים קרובות"; "התלמידים בכיתה משתעממים לעיתים קרובות").
רמה גבוהה ונורמטיבית של הפרות משמעת "קלות"ממצאים חדשים !! • בתחומי בעיות המשמעת והעבירות "הקלות" האחוזים מעידים על רמת מוסר והתנהגות מוסרית נמוכה ביותר שהפכה בעצם לנורמה. • אינדיקציה מעניינת לקושי של מתבגרים ישראלים לקבל סמכות ניתן לראות בכך ש 64% מהם ענו שהם מתעצבנים (ברמה גבוהה עד גבוהה מאד) ממבוגרים שאומרים להם מה לעשות.
ביחס כלפי המורים • 50%מן הצעירים ו60% מן הבוגרים מדווחים שהרימו קול על מורה. • 20% מן הצעירים ומן הבוגרים דיווחו שקיללו אחד מן המורים. • רק כ- 30% נותנים אימון במורים (במידה רבה עד רבה מאוד). • 17% גאים בהם (במידה רבה עד רבה מאוד) • ורק 6% רוצים להידמות להם (במידה רבה עד רבה מאוד).
ביחס כלפי רכוש • כ 35% מן הצעירים ו-42% מן הבוגרים מדווחים על השחתת רכוש בבית הספר בשנה האחרונה • 64% מן הצעירים ו 76% מן הבוגרים קשקשו על רכוש בית הספר • 65% השליכו ניירות טיוטה על הרצפה
ביחס לגבי לימודים • 48% מן הצעירים ו 79% מן הבוגרים מדווחים על "הברזה" משיעורים. • 85% מן הצעירים ו 87% מן הבוגרים מדווחים על העתקת שיעורי בית. • 55% מן הצעירים ו 70% מן הבוגרים מדווחים על העתקה במבחן.
קשרים בין משתנים שונים ו - העתקת שיעורי בית קשר עם דפוסי הורות העתקת שיעורי בית קשורה עם • רמה גבוהה של הורות פוגענית • רמה נמוכה של הורות חיובית ובמיוחד • רמה נמוכה של בקרה • ורמה גבוהה של מתירנות ותחושת "נסיכות"
קשרים בין משתנים שונים ו - העתקת שיעורי בית קשר עם משתני כיתה העתקת שיעורי בית קשורה עם רמה נמוכה של כבוד למורה רמה גבוהה של ונדליזם רמה נמוכה של הישגים לימודיים אבל רמה גבוהה של קומפטנטיות חברתית ומעמד חברתי
קשרים בין משתנים שונים ו - העתקת שיעורי בית העתקת שיעורי בית קשורה עם (בעיות הסתגלות) • רמה גבוהה של התנהגויות נטילת סיכון • רמה גבוהה של דווקאיות • רמה גבוהה שלהתנהגויות עברייניות • רמה גבוהה של תוקפנות כלפי בני הגיל
דמיון מפתיע בין המגזרים: כור ההיתוך הצליח • תמונת המצב אינה שונה מהותית בחלוקה לפי מין, גיל (שכבת כיתה), עשירון טיפוח או מגזר (ממלכתי לעומת ממלכתי דתי). • הבדלים בין מגזרים ואחוזוני טיפוח הם בסדר גודל של 1%-2% • עם זאת ישנה שונות לא מבוטלת בין בתי ספר ובין כיתות או מורים בתוך אותו בית ספר
השתמעויות • באחד ההקשרים המרכזיים שבו הילד גדל – בית הספר ניתן במחקר הנוכחי לזהות היבט בולט של התרבות הישראלית: חוסר כבוד לסמכות, ועידוד של אי צייתנות או של ניסיונות לעקיפת החוק. דבר זה בא לידי ביטוי גם בהיבט של תרבות שיעורי הבית התרבות הישראלית שאינה מגלה בדרך כלל כבוד רב לסמכות רואה לעיתים קרובות בהפרות חוקים ותקנות סממנים של "פקחות" והעדר פרייריות.
גם במסגרת תרבות שיעורי הבית לומדים הילדים: • איך להסתדר מבלי להיענש • איך להצליח בלי לעבוד קשה • ובמיוחד איך "לתחמן" את הסמכות בעידודה המוסווה
הסברים אפשריים • מעבר מחינוך שהוא ממוקד חברה לחינוך שהוא ממוקד ילד. • הרצון לאפשר לילד חיים טובים ולא לגרום לו תסכול או להכעיס אותו. (החיים ממילא קשים בארץ) • אסטרטגיה שאינה בהכרח מודעת, לחנך את הילד שיהיה גמיש, שיידע לאלתר ולהסתדר – לא להיות פרייר
המלצות • תמונת המצב – במידה ונרצה לשנות אותה - מחייבת חשיבה של הציבור ושל קובעי מדיניות לגבי טיפול בהיבטים בעיתיים אלו. • אין מדובר ב"עשבים שוטים" או ב"אירועים שוליים" אלא בפרופיל מרכזי של מאפייני התרבות הישראלית שבאים לידי ביטוי גם בבית הספר ובכלל זה גם בתרבות שיעורי הבית.
אם כן?? • בית הספר מהווה מקור מרכזי לאפשרות לשינוי עמדות וערכים בחברה הישראלית • להערכתי - יש לפעול לשינוי משמעותי של האקלים הבית ספרי – והדבר בידינו
