בסיסים להבנת המאבק החברתי כלכלי

1. הנוער העובד והלומד الشبيبة العاملة والمتعلمة בסיסים להבנת המאבק החברתי כלכלי אדר א' תשע"א, פברואר 2011

2. הקדמה • המצגת שלפניכם נבנתה במטרה לחברי התנועה להעמיק בבסיסיו של המאבק החברתי כלכלי בו אנו מצויים. • המידע במצגת נאסף מפרסומים שונים וההסברים מובאים במטרה לפשט את ההבנה. יריעה קצרה זו אינה מספיקה ללימוד כל החומרים בנושא, אך עשינו מאמץ לרכז עבורכם את עיקרי הדברים. • במידה ומצאתם אי דיוקים אתם מוזמנים לפנות לח"מ. • בתקווה שהמצגת תסייע בידינו במאבקנו החשוב ותאפשר לרבים להצטרף- כי ידע זה כוח! • לשימוש תנועתי בלבד! • להתייעצויות, שאלות, הערות והארות אתם מוזמנים לפנות ליואב בדוא"ל yoav-r@noal.co.il

3. הנחות המוצא • "כלכלה זה לא מדע" יש מדע בכלכלה, אבל הוא משרת סדרי עדיפויות. ה"מדע" יכול להשיג מגוון תוצאות והשאלה היא מה המטרה... • באחריות המדינה לדאוג לרווחתם של אזרחיה. עבור זה היא קיימת- המדינה היא התאגדות האזרחים. • ראשי המשק "יודעים מה הם עושים"- כלומר מה שקורה זה מה שהם התכוונו! אנחנו לא הולכים לעסוק כ"כ במספרים- אלא בעקרונות.

4. מונחי יסוד תקציב המדינה: הכלי המרכזי שבעזרתו מעצבת המדינה את מדיניותה. • התקציב מורכב מהכנסות (הרוב ממיסים) ומהוצאות (על כל דבר שהמדינה עושה). • (תקציב המדינה ל 2011 עומד על 271.196 מיליארד ₪). גרעון: כשההוצאות גדולות מההכנסות יש גרעון. • למרבית המדינות המפותחות יש גרעון. • גרעון זה לא בהכרח שלילי- הוא יכול לייצר צמיחה ולהגדיל שוויון! • למדינת ישראל ב 2010 תוכנן גרעון של 3.7%- מאוד נמוך ביחס למדינות מפותחות אחרות. בפועל סיימה המדינה את השנה עם עודף תקציבי! צמיחה/ מיתון: • למדינה יש כלים מגוונים למדוד את מצב הכלכלה. • בגדול, סופרים את כל הכסף ש"מחליף ידיים", כל מה שנקנה ונמכר. • אם זה יותר משנה שעברה יש צמיחה. אם פחות- יש מיתון. • השנה היתה צמיחה של כ 4%.

5. תקציב המדינה ממה מורכב תקציב המדינה? • הכנסות- כל הכסף שנכנס לקופת המדינה. • רוב הכנסות המדינה הן ממיסים (93% נכון ל 2007). • הכנסות אחרות כוללות רווחי חברות ממשלתיות, הלוואות מהציבור וממדינות אחרות ותמיכה מארה"ב. • הוצאות- כל הכסף שהמדינה מוציאה. • הוצאות ביטחון (21.8% נכון ל 2007). • שירותי חברה כולל חינוך בריאות ורווחה (38.8% נכון ל 2007). • פיתוח, מנהל ורשויות מקומיות, כלכלה, ריבית ועוד...

6. תקציב המדינה כיצד "נולד" תקציב המדינה? • קביעת מסגרת התקציב • טרם אישור התקציב קובעת הממשלה את גודל ה"עוגה" שיש לחלק. • בפועל קובע משרד האוצר את מסגרת התקציב. מסגרת זו מבטאת "מדיניות על" המשפיעה על כל שאר ההיבטים. (לרוב לא מתקיים בנושא דיון ציבורי "איכותי"). • חלוקת התקציב • חלוקת ה"עוגה" למשרדי הממשלה השונים ע"פ סדרי העדיפויות שנקבעים במו"מ הקואליציוני. • זהו ההיבט המוכר יותר של אישור התקציב.

7. תקציב המדינה • ממשלת ישראל מנהלת מדיניות תקציבית "מצמצמת" ולא "מרחיבה". • משמעות הדבר היא שהמדינה משקיעה פחות כסף בכל אזרח- ללא קשר ל"מצב המשק" או להכנסות המדינה. • בין 2001 ל- 2009 קוצצה ההוצאה הממשלתית לנפש בכ- 2275 ₪ לשנה: יותר מ 7%. • צמצום זה מורגש בעיקר בקרב השכבות הנמוכות ומעמד הביניים (המסתמכים יותר על שירותי מדינה). • הצמצום הוא מדיניות מוצהרת של הממשלה. • הצמצום, יחד עם מדיניות המיסוי של הממשלה, מעמיק את הפערים הכלכליים במדינה.

8. מיסים ומדיניות מיסוי שני סוגי המיסים • מיסים "ישירים" מוטלים על אדם המבצע פעולה כלכלית ביחס ישר לגודל הפעולה. • מס הכנסה מוטל על הכנסה ממשכורת ביחס לגובה המשכורת. מי שמקבל יותר משכורת משלם יותר מס ויותר אחוזי מס. כנ"ל "מס חברות" שהוא בעצם מס על רווחים של חברות עיסקיות. • מיסים "עקיפים" מוטלים על רכישה של מוצר ללא קשר למחירו. • מע"מ (בסך 16.5%) מוטל על כל קניה של מוצר- משקית שוקו ועד רכב. • מס על הדלק ("בלו") וצמצום הסבסוד במחיר הלחם הם עוד דוגמאות למיסים כאלו.

9. מיסים ומדיניות מיסוי • מיסים "ישירים" נקראים גם מיסים "פרוגרסיביים" (מקדמים). • זה בגלל שהם מקדמים את השוויון= מקטינים פערים. • מי שמקבל משכורת גדולה יותר משלם מס הכנסה גבוהה יותר. • רוב אזרחי המדינה העובדים אינם חייבים בתשלום מס הכנסה כלל. • כלומר את רוב המיסים הישירים משלמים העשירים. • מיסים "עקיפים" נקראים גם מיסים "רגרסיביים" (מעקבים). • זה בגלל שהם מעקבים את השוויון= מגדילים פערים. • העשיר והעני קונים שניהם מלפפונים- ומשלמים אותו מע"מ. • נהג המרצדס ונהג הסובארו ג'אסטי קונים את אותו דלק ומשלמים אותו "בלו" (מס על הדלק). • נטל המיסוי העקיף על השכבות הנמוכות גדול משמעותית מאשר על השכבות המבוססות- באופן יחסי להכנסתם.

10. מסים ישירים ומסים עקיפים כאחוז מסך הכנסות המדינה ממסים ומתשלומי חובה, (עיבוד של מכון אדווה) 2009-2000 מבין 32 המדינות המפותחות (ה OECD) ישראל היא השלישית בשיעור המיסוי העקיף! (וזאת על אף שבשיעור המס הכולל היא מתחת לממוצע ב OECD). בתקציב 2011-2012 יוקטנו המיסים הישירים ב 2.4 מיליארד ₪ (שישארו בידי העשירים) ויגדלו המיסים העקיפים ב 10.8 מיליארד ₪ (שילקחו בעיקר מהעניים). מיסים ומדיניות מיסוי • ממשלה המעוניינת לצמצם את הפערים בין עשירים ועניים תבסס את מדיניותה יותר על מיסים ישירים ופחות על מיסים עקיפים. • מה עושה ממשלת ישראל? • אחד מכללי הבסיס של קביעת מסגרת התקציב הוא "המתווה להורדת מיסים" (ישירים). • איך זה נראה במספרים? משמעות הגרף היא כי החל משנת 2009 מדינת ישראל גובה יותר מיסים עקיפים מאשר ישירים- כלומר שבאופן יחסי מעמד הביניים והמעמדות הנמוכים נושאים יותר מנטל המס!

11. הגרעון בתקציב המדינהעל קצה המזלג... • אנחנו רגילים לחשוב על ניהול תקציב במונחים "עקרת בית". • לעקרת בית הכנסות ידועות (סך המשכורות של המפרנסים). • עליה להחליט על מה היא מוציאה את הכסף- מזון, בריאות, חוגים לילדים וכו'... • ברור שעליה לעשות כל מאמץ שלא להיכנס ל"אוברדרפט"= חוב. • תקציב של מדינה מתנהל אחרת משתי סיבות עיקריות: • מדינה יכולה להשפיע על כמות ההכנסות שלה ( ע"י שינוי מדיניות מיסים למשל). • מדינה יכולה להרשות לעצמה להיות בגרעון- אם היא מתכוונת להשקיע את הכסף באופן שיגדיל את הכנסותיה בעתיד כך שתוכל לכסות את הגרעון.

12. הגרעון בתקציב המדינהעל קצה המזלג... כלכלנים רבים ובכירים ממליצים למדינה להיכנס לגרעון במטרה לצאת מתקופות של מיתון או משבר ו/או לעודד צמיחה. בין כלכלנים אלו בולט ג'ון מיינארדקיינס, הכלכלן החשוב ביותר במאה העשרים וזוכה פרס נובל לכלכלה. תפישותיו של קיינס הובילו את רוב העולם המערבי משנות הארבעים ועד שנות השמונים של המאה העשרים כמעט ללא עוררין. המדיניות המומלצת לפי המודל של קיינס במקום שבו ההתנהגות האינדיווידואלית של הפרטים בשוק אינה יכולה לחלץ את הכלכלה והחברה מהמשבר, צריך לנקוט פעולה מתואמת דרך המערכת הפוליטית. ואמנם הגורם היחיד שיכול ללוות ולהשקיע במצב זה הוא הממשלה. הממשלה היא שתלווה ותשקיע בפרויקטים ציבוריים מסוגים שונים, למשל עבודות תשתית כגון סכרים וכבישים. קיינס טען שבעקבות הפרויקטים הממשלתיים תגדל התעסוקה פי ארבעה או חמישה – זהו "המכפיל הקיינסיאני". זאת מפני שההכנסה הנוספת של העובדים תיצור עוד תצרוכת, אשר תצרוך עוד תעסוקה, אשר תיצור עוד תצרוכת וכו'. על המדינה מוטלת אפוא החובה לדאוג לתעסוקה מספקת, על ידי מדיניות של גרעון בתקציב בזמן שפל. מתוך סקירה של פרופ' אביה ספיבק על ספרו של קיינס – התיאוריה הכללית של תעסוקה, ריבית וכסף. קיינס, כלכלן זוכה פרס נובל, מהוגי רעיון מדינת הרווחה, אחד הכלכלנים המשפיעים במאה ה-20.

13. הגרעון בתקציב המדינהעל קצה המזלג... • גרעון בתקציב הוא הדרך של מדינה להשקיע כסף בפיתוח- כלומר לספק לאזרחיה תשתיות ושירותים טובים יותר ולעודד צמיחה (שתגדיל את הכנסות המדינה ותאפשר להחזיר את החובות). • מבלי יצירת גרעון תהיה בהכרח שחיקה של שירותי המדינה ומכך פגיעה באיכות חייהם של השכבות הבינוניות והנמוכות. • מדינת ישראל "תכננה" לסיים את 2010 בגירעון קטן מאוד, 3.7%. בפועל היא סיימה בעודף של 29.3 מיליארד ₪. • כלומר גם בלי להגדיל את אחוז הגירעון יכלה המדינה להשקיע עוד מליארדי שקלים באזרחיה- ובחרה לא לעשות זאת!

14. מדיניות זו מיושמת כאשר המשק הישראלי בצמיחה (4% בשנה האחרונה), וכאשר יש גדילה בהכנסות הממשלה ממיסים! • (גבייה של 12 מיליארד ₪ מעבר למתוכנן ל 2010). • כלכלת ישראל לא נמצאת במשבר, ואינה נמצאת במצב בו יש צורך "להדק את החגורה", או ש"אין כסף בתקציב", להיפך. • יש כסף אבל קיימת מדיניות ברורה של פגיעה במעמד הביניים והשכבות החלשות. הגזרות הכלכליות על מה כל המהומה? • עלייה של 20% במחיריהפירות והירקות בשנים האחרונות. • עלייה של 10% במחירי החלב והביצים בשנים האחרונות. • עלייה של 3% במחיר הלחם. • עלייה של 8.2% במחירי הדלק בחודשיים האחרונים. • עלייה של 33% במחירי המים בשנה האחרונה. • עליה במחירי הדיור- 57% בחמש שנים! • מדיניותה של הממשלה הנוכחית הורידה 120,000 נפשות מתוכן 66,700 ילדים אל מתחת לקו העוני (כאשר 6,300 משפחות הכוללות שני מפרנסים נמצאות למרות זאת מתחת לקו העוני).

15. משמעות הגזרות משמעות הגזרות היא שפחות ופחות אנשים יכולים להרשות לעצמם רמת חיים סבירה! שכר ממוצע קו מגמה של עליית השכר הממוצע במשק שיעור מדד המחירים של החמישון התחתון שכר המינימום

16. האם זה חייב להיות כך? מבין המדינות המפותחות (ה OECD): • צמיחת הכלכלה הישראלית- מהגדולות ביותר. • העודף בתקציב המדינה- מהגבוהים ביותר ביחס לתקציב. • עודפי התקציב אינם מנוצלים לרווחת התושבים! • נטל המיסים בישראל מהנמוכים ביותר. • המיסוי מאוד רגרסיבי באופן יחסי (הנטל נופל על השכבות הנמוכות). • מיסוי עקיף, מע"מ, בלו, מים, קיצוץ בקצבאות על מוצרי בסיס... • הפערים הכלכליים במדינת ישראל מהגדולים ביותר במערב. לא! אפשר לנהל כלכלה אחרת!

17. המאבק החברתי-כלכלי • לאור המצב הוקם מטה מאבק הכולל את: הסתדרות העובדים, המעסיקים (לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים) ומרכז השלטון המקומי. • דרישות מטה המאבק: • עליית שכר המינימום (יישום הסכם עם שר התמ"ת הקודם). • הורדת המס על הדלק (ה"בלו"). • ביטול עליית מחיר הלחם. • הורדת מחיר המים, ביטול המע"מ על המים וביטול תאגידי המים. • הקמת צוות משותף לבחינת הוזלת מחירי הדיור. • מימון הדרישות ע"י ביטול ההקלות במס הכנסה ולא קיצוץ רוחבי.

18. המאבק החברתי-כלכלי תוכנית נתניהו – זריית חול בעיני הציבור • רוה"מ אמנם הגיב לדרישות מטה המאבק, אך האופן עקום וחלקי. • חלק מהדרישות מקבלות מענה מסוים, מאחרות הוא התעלם. • מימון התוכנית של נתניהו יתבצע ע"י קיצוץ רוחבי בתקציבי הממשלה- משמע עוד פגיעה בשירותים לתושב. • הקיצוץ המוצע, 1.8% בתקציב הממשלה עתיד לחסוך 4.8 מיליארד ₪, בעוד התוכנית המוצעת תעלה רק 3.06 מיליארד= שימוש בתוכנית בכדי להעמיק את הפגיעה בשכבות החלשות! (ורק נזכיר כי מראש יש "עודף" של 12 מיליארד בגביית מיסים ועודפים נוספים...).

19. המאבק החברתי-כלכלי • לאור הצעותיו הפוגעניות של רוה"מ יוצא מטה המאבק למאבק ציבורי. גל הפגנות, כוונות לפתיחת שביתה ותכניות להפגנת ענק. מה צריך להיות תפקידה של תנועת הנוער העובד והלומד במאבק?

20. סיכום • ממשלת ישראל מנהלת מדיניות הפוגעת ברוב אזרחי המדינה! • המאבק במדיניות זו צריך ויכול לחצות את גבולות ההגדרות המוכרות בציבוריות הישראלית! • תנועת הנוער העובד והלומד חייבת להתייצב בחזית המאבק הזה- • בהיותה תנועת נוער מורדת ובועטת. • מתוך מחויבותה לערך שוויון ערך האדם. • הציבור הישראלי אינו מבין את העובדות- וזה מכשול רציני ליציאה למאבק. ידע הוא כוח! • ניהול כלכלת המדינה באופן זה לא מתבצע "בטעות"- אלא כחלק מאידאולוגיה מובהקת המבקשת להפקיר את רוב אזרחי המדינה לגחמות בעלי ההון. • יכול להיות פה טוב! הפערים הכלכליים הנם תוצאת בחירה של בני אדם- ותיתכן בחירה אחרת!

21. נוער שמע!מישהו אי שם מחזיק את מאזני חיינו בידיו.וכפות המאזניים עולות ויורדות,יורדות ועולות.על הכף האחת- שואת ישראל, תקומת ישראל ומלחמת ישראל.ועל הכף השנייה:תככי מסחר ופוליטיקה,והתככים- משקלם כבד מאוד.נוער, זכור:בבוא השעה, השלך עצמך על כף המאזניים.השלך עצמך בכוח ובאומץ!זה יכריע, המאזן ישתנה!נוער , שמע! יצחק שדה