שיטות להתמודדות עם עייפות במהלך נהיגה ממושכת בקרב נהגים מקצועיים

1. מטלה קוגניטיבית סימולאטור נהיגה פרוטוקול הניסוי מפגש ביקורת/מפגש בו שתה הנבדק משקה אנרגיה מפגש בו הופעלה מטלה קוגניטיבית ידנית/קולית מפגש שכלל חניית מנוחה לצד הדרך מיקרופון להפעלה קולית תוצאות המדד הפיזיולוגי ממוצע שונות קצב הלב מקלדת אלחוטית להפעלה ידנית • תוצאות מדדי הביצוע • ממוצע שונות המיקום בנתיב • * בהשוואה לניסוי הביקורת, יכולת הנהגים לשמור על מיקומם בנתיב • נמצאה טובה יותר בניסוי שכלל שתיית משקה אנרגיה ברוב חלקי • הנהיגה (p<0.05) • ** בניסוי בו הופעלה המטלה הידנית נראה כי לאחר 10 דקות מתחילת • ביצוע המטלה שונות המיקום בנתיב קטנה יותר ביחס לניסוי הביקורת • (p<0.05) • ממוצע שונות זווית הטיית ההגה • * בניסוי שכלל שתיית משקה אנרגיה שונות הטיית ההגה נשמרה נמוכה • יותר בתחילת הנהיגה בהשוואה לניסוי הביקורת (p<0.05) • ** ב- 20 הדקות הראשונות של הפעלת המטלה הקולית שונות הטיית • ההגה קטנה ביחס לפרק הזמן שלפני הפעלת המטלה (p<0.05) • ***בניסויים שכללו שתיית משקה האנרגיה וחניית המנוחה נראה כי • שונות הטיית ההגה נמוכה יותר לקראת סוף הניסוי בהשוואה • לביקורת (p<0.05) * ניתן לראות כי מייד לאחר חניית המנוחה ערנות הנהגים גבוהה באופן מובהק בניסוי שכלל שתיית משקה אנרגיה לעומת הניסוי שכלל חניית מנוחה (p<0.05)**בשלב הנהיגה האחרון, בניסוי שכלל שתיית משקה אנרגיה ערנות הנהגים גבוהה ביחס לניסויים שכללו מטלה קוגניטיבית קולית/ידנית וחניית מנוחה (p<0.05) ***קיים הבדל מובהק בין המנוחה לפני הנהיגה למנוחה שלאחר הנהיגה בניסוי הביקורת ובניסויים שכללו מטלה קוגניטיבית קולית וחניית מנוחה. הבדל זה מצביע על כך שמטלת הנהיגה גרמה לעלייה בעייפות הכללית (p<0.05) RMS of lane position (n=10) HRV (n=10) ICT 1.90 500 1.70 ICT 450 1.50 400 350 1.30 Feet * 300 * ** (Base Line) 1.10 % of Reference drive 250 Energy ICT_Manual *** * 200 ICT_Menual ICT_Voice 0.90 ** 150 Energy ICT_voice 0.70 * 100 Parking Parking 50 Control 0.50 Control 0 0 10 20 30 40 50 60 70 80 90 100 110 120 10-20 20-30 30-40 40-50 50-60 60-70 70-80 80-90 Time (min) 90-100 100-110 110-120 0-10 (Base Line) Rest After Driving Rest Before Driving Time(min) תוצאות המדד הסובייקטיבי שאלון SOFI * RMS of steering wheel (n=10) *תחושת "חוסר המוטיבציה" נמצאה נמוכה באופן מובהק בניסוי שכלל שתיית משקה אנרגיה בהשוואה לניסוי הביקורת (p<0.05) ICT 2.00 1.80 1.60 1.40 1.20 Degrees 1.00 ICT_Manual *** 0.80 ** ICT_Voice 0.60 * Energy 0.40 Parking 0.20 Control 0.00 0 10 20 30 40 50 60 70 80 90 100 110 120 Time (min) תוצאות ומסקנות מניתוחים ראשוניים של התוצאות עולה כי הנהגים חשו שהמטלה הקוגניטיבית הידנית ומשקה האנרגיה היו בעלי ההשפעה המשמעותית ביותר. ביצועי הנהיגה הצביעו על יעילות יחסית של הפעלת המטלה הקוגניטיבית (ידנית וקולית) אך ההשפעה היתה נקודתית בלבד. הניתוח הראשוני מצביע כי היעילות היחסית של משקאות האנרגיה והשימוש במנוחה קצרה במפרצי חנייה עשויות להיות בעלות יעילות לטווח ארוך יותר ובהתאם נדרש לבחון זאת בנהיגה ממושכת יותר וכן לבדוק את השפעת השילוב של שתי השיטות האלו יחד. יתכן כי במידה ותמצא יעילות של השיטות בסביבת עבודה זו כדאי יהיה לבחון את יעילות השיטות בסביבות עבודה נוספות הדורשות שעות עבודה רבות וממושכות בהן גורם העיפות עשוי להשפיע על תפקוד העובד. שיטות להתמודדות עם עייפות במהלך נהיגה ממושכת בקרב נהגים מקצועיים פנינה גרשון, עדי רונן, טל אורון-גלעד, דוד שנער המחלקה להנדסת תעשייה וניהול, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב שלבי המחקר המחקר הנוכחי בוחן שיטות שונות להתמודדות עם עייפות במהלך נהיגה ממושכת בקרב נהגים מקצועיים. המחקר מורכב ממספר שלבים כאשר בשלב הראשון נבחנה תוכנה הדורשת אינטראקציה עם הנהג. שלב זה נועד לבחון שימוש בשיטה המבוססת על טכנולוגיה שאמורה להיות מופעלת כאשר הנהג חש בעייפות במהלך נהיגה ממושכת. בשלב השני נבחנו מספר שיטות הכוללות שימוש בתוכנה תוך בחינת תפעול התוכנה באופן קולי ותפעול ידני על ידי הנהג וכן היעילות של השימוש במשקאות אנרגיה ובמפרצי חנייה. כל הניסויים נערכו על נהגי משאיות בסימולטור הנהיגה המתקדם הנמצא במעבדות להנדסת גורמי אנוש באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. במהלך הניסויים נדרשו הנהגים להגיע למספר מפגשים בכל שלב ולנהוג בדרך מונוטונית במשך שעתיים בכל מפגש כאשר באופן זה ניתן היה לבחון את היעילות היחסית של השיטות ואף להשוות ביניהן. רקע בעולם המתועש כאשר יום עבודה עשוי להמשך הרבה מעבר לשמונה שעות, גורם העיפות עשוי להיות אחד הנושאים המשמעותיים ביותר לעובד. השפעת העיפות על הגורם האנושי עשויה להשפיע על יכולות קוגניטיביות ופסיכולוגיות להוביל לטעויות ואף לתאונות. מקצועות ותחומי עבודה רבים מאופיינים על ידי שעות עבודה ממושכות ואף עבודה בשעות לא שגרתיות דוגמת עובדי ביטחון, עובדים במערכות בריאות ועובדים במפעלים שונים. בין מקצועות אלו נמנים הנהגים המקצועיים הנדרשים לשעות רבות של ערנות וריכוז שכן כל פגיעה ביכולות אלו עשויה להוביל לתאונה קטלנית. אוכלוסיית עובדים אלו, הנהגים המקצועיים, משתמשים בשיטות ואסטרטגיות שונות על מנת להתמודד עם העיפות ולנסות לשמר ערנות. למרות השכיחות הרבה של חלק מהשיטות בהן משתמשים הנהגים בניסיונם לשמר ערנות, חלק מהשיטות עשויות להיות בעלות יעילות נמוכה ואף חסרות יעילות (Oron-Gilad et al. 2008).