" שואלים את פי הנערה"

1. "שואלים את פי הנערה" גיבוש קריטריונים לבניית כלי לברירת מועמדים להכשרה להוראה על בסיס תפיסות השדה זיוה סוסק אילנה מלחי מכללת לוינסקי

2. סטודנטיות מגיעות לוועדת קבלה . לכל אחת אפיונים וכישורים שונים מכללה

3. בעבודה זו זוהו קריטריונים שלאורם ניתן יהיה לבנות כלי לאיתור מועמדים מתאימים כלומדים וכמתכשרים להוראה בגן. זוהו קריטריונים משני תחומים: כישורי לומד כישורים מקצועיים

4. כישוריו המקצועיים מה מאפיין גננת טובה ? כישוריו כלומד גובשו קריטריונים לגבי הלומד המבוגרהמתכשר להוראה בגן בשני תחומים:

5. בחרנו : בגישה הקונסטרוקטיביסטית בה החוקרים הם חלק ממושא החקר התיאוריה מעוגנתבמציאותונבנית כל הזמןgrounded theory שיטת החקר פתוחה וכוללנית המדגם ללא הפרדה למשתנים העיבוד מבוסס על ניתוח הנתונים האמצעי, ראיונות פתוחים לעומת הגישה הפוזיטיביסטית בה מושא המחקר חיצוני לחוקר בה מאששים או מפריכים השערות יש שימוש בטכניקות ניסוי מובנות בה המשתנים מבודדים מבוקרים ומוגדרים בה העיבוד סטטיסטי האמצעי , ראיונות מובנים בחירת הגישה המחקריתמבין שתי הגישות המחקריות הגישה הפוזיטיביסטית והגישה האיכותית צבר בן יהושע 1999

6. שאלת מחקר א'מהן הקטגוריות על פיהן יעוצב כלי ברירה לוועדות הקבלה של מועמדים מבוגרים למוסד להכשרת מורים 1. קטגוריות בתחום כישורים מקצועיים 2.קטגוריות בתחום הלמידה המועמדים הם לומדי המשך לקראת הכשרה להוראה בגן

7. שאלת מחקר ב' איך תופסות המדריכות הפדגוגיות החוקרות את תרומתו של תהליך החקר להתפתחותן המקצועית?

8. שלבי העבודה (שאלת המחקר הראשונה) הסטודנטיות שולבו בתהליך החקר: 1. איסוף הנתונים -עריכת הראיונות , 2. תהליך הקטגוריזציה של החומר אשר נאסף.

9. שלב א'- איסוף הנתונים:הנתונים נשאבו מהשדה : גננות,מד"פיות,סטודנטיות וילדי גן.מכאן שם עבודה זו:"שואלים את פי הנערה …" ובמקורות: "ויאמרו נקרא לנערה ונשאלה את פיה: ויקראו לרבקה וגו' " (בראשית כד' 57 )

10. שלב ב'-* ראיונות בנושא: הגננת הטובה/כישורים המקצועיים*קטגוריזציה של ההיגדים* מיון הקטגוריות לקבוצות:א.מהתחום האישיותי, ב.מתחום ידע המורים* ריכוז הקטגוריות בטבלא

11. סכום קטגוריות אישיותיות של ה"גננת הטובה" בלשון המרואיינות

12. שלב ג'-* מיון הקטגוריות מתחום ידע המורים לפי המודל של "סוגי ידע מורים"(שולמן 1987) הצגת ההיגדים בטבלא להלן

13. מיון הקטגוריות על פי סוגי ידע מורים (שולמן 1987) הערה:לא נאמרו היגדים בשאר תחומי הידע .

14. שלב ד'* ראיון הסטודנטיות בנושא כישורי הלומד* מיון ההיגדים על פי עקרונות האנדרגוגיה (Knowels1980 ) • עיקרון 3 : • הבאת ידע והתנסות עצמית כמשאב למידה • לימוד תוך ניסוי וטעייה • התנסות בשטח ולימוד מכך • למידה מהעבודה המעשית • עיקרון 1 : • גדילה בהכוונה עצמית • יכולת ביצוע משימות • עצמאית. • כושר לקיחת אחריות על ביצוע. • יכולת למידה מתצפית. עיקרון 2: מיקוד בנושאים רלוונטיים לחיים המקצועיים -למידה מתוך אהבת הדבר - קיומה של מוטיבציה גבוהה ללמידה

15. לקראת סיכום הממצאים נבדקה שכיחות הקטגוריות בראיונות להלן מוצגות הקטגוריות השכיחות בקרב כל הנשאלות

16. סיכום ממצאים:(שאלת מחקר א') קריטריונים לקראת בניית כלי לועדות הקבלה למכללה להכשרת מורים למסבים להוראה בגן כישורים מקצועיים /הגננת הטובה -יכולת להעניק חום לילדים -חוש הומור -כושר יצירתי המרואיינות מדגישות את התכונות האישיותיות של הגננת הטובה כישורים כלומד -יכולת הכוונה עצמית כדרך למידה -יכולת לנצל ידע והתנסות עצמית כמשאב למידה -מוטיבציה גבוהה לעסוק בהוראה

17. איך מתקשר מה שמצאנו לידע הקיים • חשפנו קריטריונים לועדות הקבלה מפי הנוגעות בדבר grounded theory)) * מצאנו כי אישיות המחנכת חשובה ולא רק יכולתה האינטלקטואלית ( נבו 1984) • מצאנו כי לדרך למידתו של לומד לימודי המשך מאפיינים ייחודיים )נואלס 1984)

18. לשאלת החקר השניה:איך תופסות המדריכות הפדגוגיות החוקרות את תרומתו של תהליך החקר להתפתחותן המקצועית? בתהליך רפלקטיבי זוהתה תרומת תהליך החקר להתפתחות המקצועית של המדריכות החוקרות

19. תרומת החקר להתמקצעותן של המדריכות החוקרות • גילינו דמיון בין הממצאים שלנו וידע קיים ,דבר שתרם לתחושת מקצוענות. • הועצמנו מן העובדה כי מורים יכולים לערוך מחקר באמצעות כלים איכותיים (צייכנר 1995 ). • תרומת תהליך החקר על שיפור שיתוף הפעולה בסגל ההוראה. • נחשפנו לידע חדש. • שכללנו את דרכי ההוראה על ידי הוספת ההתנסות בחקר לעבודתנו כמדריכות פדגוגיות.

20. ולעתיד… מומלץ לראות בתהליך החקר הן מחקר והן דרך הוראה! קשה ? אפשר ? מתי ? למי ?

21. תודה על תשומת ה- אילנה מלחי זיוה סוסק מכללת לוינסקי לחינוך כסלו תשס"א susak@internet-zahav amalchi@netvision.net.il הערה:העבודה נכתבה בלשון נקבה אך הכוונה לשני המינים