צמחים המכילים אלקלואידים פירוליזידינים

1. צמחים המכילים אלקלואידים פירוליזידינים

2. האלקלואידים הפירוליזידינים הם מולקולות מסובכות הבנויות משתי טבעות של פירול. מרבים לעסוק בהם בשנים האחרונות, מפני שהם נפוצים בצמחים ועלולים לגרום לנזק לבני אדם. הם עלולים לפגוע בכבד, ולגרום למחלת הורידים החסומים בכבד (veno-occlusive disease). אבל למרות הסכנות הטמונות באלקלואידים הפירוליזידינים קשה מאד לוותר עליהם ולהוציא אותם משימוש. כמה מצמחי המרפא החשובים והנפוצים בשימוש רפואי פנימי וחיצוני, מכילים אלקלואידים פירוליזידינים, ושאלת בטיחות השימוש בצמחים אלה חוזרת ועולה. המטפלים והמטופלים עם צמחי מרפא אינם מוכנים לוותר על הצמחים המכילים מרכיבים אלה, וזה דורש מחקר מדויק לגבי מידת הרעילות שלהם.

3. אין ידע מדויק לגבי המינון המדויק שהוא מסוכן לבריאות, ולגבי משך הזמן שניתן להשתמש בצמחים אלה מבלי להסתכן בתופעות לוואי שליליות. אלקלואידים פירוליזידינים נפוצים בעיקר בשלוש משפחות של צמחים (1): משפחת המורכבים, Asteraceae במיוחד בסוג סביון-Senecio, Eupatorium ו- Ageratum משפחת הזיפניים, Boraginaceae אצל רוב הצמחים במשפחה משפחת הקטניות Fabaceae במיוחד אצל ה- Crotolaria

4. ידועים כ-200 אלקלואידים פירוליזידיניםשונים שחלק מהם עלולים להיות רעילים, ואחרים חסרי רעילות. האלקלואידים שיש להם קשר כפול בין פחמן 1 ו-2 בטבעת הם הבעייתיים. הקשר הכפול פעיל והוא המקור לרעילות האפשרית (Lisa Ganora, Herbal Hall). אם האלקלואיד הפירוליזידין רווי לא יווצרומטבוליטים רעילים הידועים בשם pyrroles. אלקלואידים פירוליזידינים רוויים מצויים בצמחים בטוחים לשימוש השייכים למשפחת המורכבים, כגון, אכינצאה. בלתי רוויים מצויים במשפחת המורכבים והזיפניים, כגון, מיני סביון וטוסילגו ממשפחת המורכבים, וקומפריממשפחת הזיפניים (Lisa Ganora).

5. דבש שמיוצר על ידי דבורים שאספו צוף בשדות בהם גדלים צמחים המכילים אלקלואידים פירוליזידינים עלול להכיל מרכיבים אלה. לדוגמא, דבש שהוכן על ידי דבורים שביקרו בשדות של מיני סביונים הכיל 0.3-3.2 מיקרוגרם של אלקלואידים ב-1 ק"ג של דבש (1). דבש שמקורו במורדות הרי האלפים בשווייץ הכיל 30-70 מיקרוגרם של אלקלואידים ב-1 ק"ג של דבש. לא נמצא כל נזק אצל אנשים שניזונו מהדבש שהכיל אלקלואידים (1). מצאו נזק בכבד של אנשים שאכלו 10-20 מ"ג של אלקלואידים פירוליזידינים ביום. הנזק התבטא בהגדלה של תאי הכבד ושל גרעיני התא, הפרעה במטבוליזם בכבד ובאזורים בהם נראה הרס של תאי כבד (2).ריכוזים נמוכים עלולים לגרום לנזק לכבד בשימוש ממושך.

6. צמחים המכילים אלקלואידים פירוליזידינים

7. רוב המקרים של הרעלה מאלקלואידים פירוליזידינים היו במקומות שאנשים אכלו במשך זמן רב תבואה שהתערבבו בה זרעים של סביונים, קרוטלריה או הליוטרופיום (3,4,5,6). ההרעלה התבטאה בפגיעה בכבד, בעיקר במחלת הורידים החסומים. המחלה מתבטאת בחסימה של הורידים הקטנים והבינוניים שמובילים את הדם מהכבד אל הלב. נוצר מצב של עודף דם שגורם להתנפחות של הכבד ולפגיעה בתפקוד שלו. המחלה עלולה להמשיך להתפתח לצירוזיס ולגרום למוות אם ממשיכים לאכול או לשתות את האלקלואידים. היא תהיה הפיכה במקרים שמפסיקים את השימוש בצמחים המכילים את האלקלואידים, והכבד יחזור למצב תקין (7). לא התגלו מקרים של סרטן בכבד, כפי שקרה כשנתנו ריכוז גבוה מהצמחים לעכברים (7).

8. בשנות ה-80 של המאה ה-20 פורסמו ארבעה מקרים של הרעלה אצל אנשים שהשתמשו בקומפרי. אחד המקרים הסתיים במוות (7). הוחלט לאסור על שימוש בקומפרי. מקרים נוספים של פגיעה בכבד דווחו בארה"ב ובאנגליה. בשנת 1977 חלה תינוק בן חודשיים בארה"ב במחלת כבד. הוא קבל חליטה מהצמח Gnaphalum שהיה בשימוש במקסיקו. לאחר ארבעה ימים הוא נפטר. התברר שהחליפו את הצמח ונתנו לתינוק סביון שידוע כצמח רעיל (8).

9. בסה"כ דווח על 4 מקרים של רעילות עם קומפרי, 2 מקרים של רעילות עם סביון, 4 מקרים עם Heliotropium ושני מקרים עם טוסילגו. אין בספרות תאור של מקרים של ריפוי ושל השפעה חיובית אחרי שימוש במינון מומלץ של קומפרי ושל הצמחים האחרים, למרות שהוא צמח שמרבים להשתמש בו לבעיות של מערכת הנשימה, מערכת העיכול, ריפוי של העור ושל העצמות.

10. קשה לקבוע את מידת הרעילות של האלקלואידים הפירוליזידינים, ואת המינון המומלץ שאינו טוקסי. האלקלואידים הפירוליזידינים שונים זה מזה במידת הרעילות שלהם. נראה שהאלקלואידים הרוויים אינם רעילים בכלל. ריכוז האלקלואידים בצמח שונה בעונות השנה השונות, וכן שונה באותו צמח כשהוא גדל במקומות שונים. יש הבדלים גם ברגישות של בני אדם לרעילות של הצמח. מינון שהוא רעיל לאדם אחד לא ישפיע בכלל על אדם אחר.

11. החוקרים טוענים שאין הצדקה להוציא את הצמחים מכילי האלקלואידים הפירוליזידינים, ובראשם הקומפרי, משימוש. במשך מאות ואולי אלפי שנים השתמשו האנשים בקומפרי. אין דיווח במשך כל השנים האלה על רעילות של הצמח. הקומפריהוא אחד הצמחים האהובים ביותר. מרבים לגדל אותו ולהשתמש בו, ומספר המקרים המדווחים על רעילות שלו הוא קטן מאד. לסיכום טוענים החוקרים, שצריך אמנם להיות זהיר בשימוש בצמחים המכילים אלקלואידים פירוליזידינים, לקחת אותם כחלק מפורמולה ולא להשתמש בהם כצמח יחיד, לא להשתמש בהם לזמן ממושך. ניתן להשתמש בהם במשך 4-6 שבועות ברציפות, עדיף לא כצמח יחיד.

12. RoderE. Medicinal plants in Europe containing pyrrolizidine alkaloids. Pharmazie 1995 , 50: 83-98. • Ridker PM. et al. Hepatic veno-occlusive disease associated with consumption of prrolizidine alkaloid-containing dietary supplements. Gastroenterology 1985, 88: 1050-1054. • Mohabbat O. et al. An outbreak of hepatic veno-occlusive disease in north-western Afganistan. Lancet, 1970, August 7,p.269-271. • Tandon RK et al. Study of an epdemic of veno-occlusive disease in India. Gut, 1976, 17:849-855. • Tandon HD. et al. An epidemic of veno-occlusive disease of the lver in Afganistan. Am J. Gastroenterology, 1978, 70:607-613. • Tandon BN et al. An epidemic of veno-occlusive disease of liver in central India. Lancet 1078, August 7, p 271-272. • Culvenor CCJ. et al. Heliotropiumlasiocarpum identified as cause of veno-occlusive disease due to a herbal tea. Lancet, 1986, 1(8487):978 • Stillman AS. Hepatic veno-occlusive disease due to pyrrolizidine(Senicio) poisoning in Arizona. Gastroenterology 1977, 73 (2): 433-436.

13. צמחי מרפא ממשפחת הזיפניים המכילים אלקלואידים פירוליזידינים tinctoriaAlkanaאלקנתהצבעים ארבעה מינים המשתייכים לסוג אלקנה גדלים בארץ: אלקנת הצבעים, א. סמורה, א. הגליל, א. מזרחית. מיני האלקנה הם עשבים רב שנתיים או בני שיח בעלי שורשים אדומים. אלקנת הצבעים גדל בארץ על קרקעות חוליות. הוא נפוץ מחוף הגליל ועד לנגב הצפוני. הפרח בעל צבע כחול. הצמח גדל בדרום אירופה, תורכיה, מצרים, ומגדלים אותו בארצות אלה. משתמשים בצמח בשימוש פנימי כעוצר שלשול. בשימוש חיצוני משתמשים בו לטיפול במחלות עור. מקור הצבע האדום של קליפת השורש הוא במרכיבים הנקראים alkannins . משתמשים בקליפת השורש כדי לצבוע מוצרי מזון וקוסמטיקה. בודדו מקליפת השורש שלושה אלקלואידים פירוליזידינים, בריכוז כולל של 0.25-0.3%. נוהגים היום להרחיק את האלקלואידים הפירוליזידינים כשמשתמשים בצמח לצביעה של מוצרי מזון.

14. officinalisAnchusa לשון הפר הרפואי בארץ גדלים 6 מינים של לשון הפר. הם נפוצים בכל האזורים בארץ, כולל דרום הנגב. לשון הפר הרפואי נפוץ באירופה. משתמשים בנוף הצמח לטיפול בפציעות, בכיבים, במקרים של אישיאס וכאבים במפרק הירך. השימוש הוא בצורת קומפרסים. יש מעט שימוש פנימי כמכייח. יש שימוש מסורתי בפרחים. יש בו אלקלואידים פירוליזידינים רעילים ובלתי רעילים. ממליצים לא להשתמש בו בשימוש פנימי .

15. officinalisBoragoזיפן רפואי מוצאו של הזיפן הרפואי מאירופה. הוא נפוץ בכל ארצות אירופה מהצפון ועד לצפון אפריקה. מגדלים אותו בצפון אמריקה. משתמשים בעלים ובפירות למאכל, וגם כצמח מנקה, וכן לטיפול בשיעול ובדלקות גרון. יש שימוש גם לשמן שמפיקים מהזרעים. הוא מכיל חומצה שומנית גמא-חומצה לינולנית, אומגה 6 דומה לשמן נר הלילה ולשמן של זרעי הפפטל השחור. ריכוז האלקלואידים הפירוליזידינים בצמח קטן מאד, 0.001% והוא לא נחשב לצמח רעיל .

16. officinaleCynoglossum לשון הכלב הרפואית בארץ גדלים שני מינים של לשון כלב, כרתיתוסיצילית. באירופה נפוץ המין הרפואי. משתמשים בנוף הצמח בפריחה ובשורש. ידוע שימוש פנימי בצמח לעצירת שלשולים וכן כמכייח. בשימוש חיצוני משתמשים בו לטיפול במחלות עור שונות. מצאו בלשון הכלב הרפואי ובמין המצוי אלקלואידים פירוליזידינים בריכוז 0.7-1.5%. ממליצים לא להשתמש במינים השונים בשימוש פנימי.

17. scorpioidesMyosotisזכריני בארץ גדלים 4 מינים של זכריני, צמחים עשבוניים עם פרחים קטנים בצבע כחול בהיר. באירופה נפוץ המין M. scorpioides . ברפואה המסורתית משתמשים בו בשימוש פנימי כמרגיע ומחזק, ובשימוש חיצוני לשטיפות עיניים. ריכוז האלקלואידים הפירוליזידינים הוא 0.08%.

18. asperumSymphytumקומפרי הצמח גדל בקווקז. מגדלים אותו ומשתמשים בו כצמח רפואי בדרום רוסיה ובמרכז אירופה. מין נוסף הגדל ונמצא בשימוש רפואי ברוסיה הוא S. uplandicum. בעלים היבשים של המין S. asperum יש 0.13% אלקלואידים. בשורש ריכוז האלקלואידים הוא 0.14-0.37% . Symphytumcaucasicumקומפרי גדל בקווקז. משתמשים בו ברפואה המסורתית בקווקז ובאזורים האירופיים של רוסיה. חשיבותו של הצמח באזורים אלה דומה לשל הקומפרי הרפואי במרכז אירופה. ריכוז האלקלואידים הפירוליזידינים בצמח הוא 0.48%, ויש המלצה לא להשתמש בו כצמח רפואי בשימוש פנימי.

19. Symphytumofficinaleסימפיטון רפואי הצמח נפוץ מאד באירופה. משתמשים בעלים ובשורש בשימוש חיצוני לטיפול בשברים, פציעות, תרומבופלביטיס, חתכים, המטומה. השימוש הוא עם מיצויים, משחות, קומפרסים. בשימוש פנימי משתמשים בחליטות ומיצויים שונים במקרים של מחלות בדרכי העיכול והנשימה. ריכוז האלקלואידים הפירוליזידיניםבעלים הוא 0.02-0.18%, ובשורש 0.25-0.29% . השפעות טוקסיות נראו אצל חולדות ועיזים. דווח על פגיעה בכבד אצל בני אדם. הקומפריהוא צמח אהוב מאד על האוכלוסיה ומצוי בשימוש רב. הוא מכיל אלנטואין שמסייע לבנות רקמות, ונותן תוצאות חיוביות בבניית עצמות ועור. היו כמה ניסיונות להוציא את הצמח משימוש, וזו גזרה שמתקשים לעמוד בה.