Download
1 / 32
320 likes | 700 Views
אדיפוס המלך. מהלך המחזה עפ"י רצף סצנות ערך: בן א. הכט. לפני תחילת המחזה:. גיבור הטראגדיה הזאת הוא אדיפוס, בנם של ליוס מלך תבי ויוקסטה .
E N D
אדיפוס המלך מהלך המחזה עפ"י רצף סצנות ערך: בן א. הכט
לפני תחילת המחזה: • גיבור הטראגדיה הזאת הוא אדיפוס, בנם של ליוס מלך תביויוקסטה. • האוראקל של העיר דלפי חוזה, כי בנו של המלך יקום להורגו ועל כן קושר המלך ליוס את שתי רגליו של התינוק ומצווה על אחד ממשרתיו להעלות את תינוקו, בן ימים אחדים, על ההר קיתריון ולהרגו. • ליבו של העבד לא מניח לו לעשות כן, הוא מרחם על הפעוט ולא הורג אותו. • תחת זאת הוא מפקיר אותו לנפשו. • רועה צאן מוצא את התינוק העזוב ומביא אותו לפוליבוס, מלך קורינתוס. זה האחרון מאמץ את התינוק לבן וקורא לו אדיפוס (נפוח הרגלים, על שם המום שהוטל בו).
לפני תחילת המחזה... • המלך לא מגלה לבנו המאומץ איך הגיע לארמונו. • אדיפוס גדל ולימים מגלה לו האוראקל כי נגזר עליו לרצוח את אביו ולשאת את אימו לאישה. • אדיפוס האמין שאביו הוא פוליבוס ולכן הוא בורח מעירו, קורינתוס, כדי להתחמק מן הגורל שיועד לו. • באחד הימים, בדרכים, הוא פוגש זקן נישא על ידי שני משרתים שמתייחסים אליו ביהירות רבה. אדיפוס הורג אותם ואת אדונם, מבלי לדעת שאת אביו שלו הוא הורג.
לפני תחילת המחזה... • בהמשך דרכו נתקל במפלצת בעלת גוף אריה, כנפי ציפור וראש של אישה. שמה של מפלצת זו היה ספינקס והיא נודעה בהתנהגותה האכזרית כלפי בני העיר תבי וידוע היה מנהגה שלא להניח לאיש להיכנס לעיר מבלי לפתור את החידה שהיא חדה לו. המפלצת הרגה כל מי שלא הצליח לפתור את החידה. • החידה שהופנתה לאדיפוס היתה זו: "איזו חיה הולכת בבקר על ארבע, בצהרים על שתים ובערב על שלוש?" תשובתו של אדיפוס הייתה – "האדם. בילדותו הוא זוחל על ידיו וברכיו, הולך זקוף בבגרותו, ונשען על מקל הליכה לעת זקנתו". התשובה הנכונה פוגגה את הכישוף של הספינקס והוא מת.
לפני תחילת המחזה... • אדיפוס נתקבל בכבוד רב על ידי אנשי העיר מפני ששחרר אותם מידי המפלצת, שהכבידה על חייהם ולאות תודה נתנו בידו את שרביט המלוכה. הם סיפרו לו שזמן קצר קודם לכן נהרג מלכם, אך לאדיפוס לא היה מושג שקיים קשר בינו לבין מות המלך. הוא נשא את המלכה האלמנה לאשה ונולדו להם ארבעה ילדים. (ביניהם: אנטיגונה ואיסמנה) • סופוקלס בוחר להתחיל את המחזה "אדיפוס המלך" כשתיים-עשרה שנים אחרי נקודה זו.
תחילת המחזה... • בפתח ארמונו של המלך אדיפוס מצפה העם לבואו של השליח מדלפי. יגון כבד אופף את המצפים, כי אסון גדול פקד את העיר - מגיפת הדבר מפילה מדי יום חללים רבים. השווקים והרחובות נדמו לחלוטין והעם פונה אל מלכו כדי שיסייע להם להיחלץ מן הצרה האיומה.
אדיפוס מרגיע את העם... • "בני האומללים, ידוע לי היטיב מדוע באתם בתחינה, אני רואה – כולכם חולים, אבל גם אם חולים אתם, אין ביניכם חולה כמותי."(54-61)
הגעתו של קראון • קראון, גיסו של אדיפוס, נשלח על ידו נשלח למקדשו של פויבוס, לברר מה על אדיפוס לעשות. • קראון חוזר מהמקדש ובפיו התשובה: "יש להגלות או לגבות דם על שפך דם, משום שעל הדם הזה לוקה העיר.... כיון שמת (ליוס) האל תובע במפורש שנעניש את אלה שרצחו אותו..." (100- )
זימונו של טירסיאס הנביא • אדיפוס מזמין את הנביא האלוהי, שאמנם הוא עיוור, אך הוא "בקי בכל דבר." • המלך מבקש מהנביא עזרה במציאת רוצח ליוס, האמור להתגורר בתחומי העיר תבי. • טירסיאס מסרב לעזור אך כשהוא מקולל בשל כך על ידי המלך- הנביא מגלה: • "אתה הוא הרוצח שאינך מוצא" (363)
קראון מואשם בקשר כנגד המלך • אדיפוס חושד שטירסיאס הנביא יחד עם קראון, גיסו, קשרו קשר להדיחו מכס המלוכה. • קראון שומע על כך ונשבע: • "הרי איני איש-קנוניות, גם לא אתן ידי לחתרנות של מישהו אחר." (601) • אדיפוס ממשיך להאשימו בקנוניה ומטיח בו: "מוטב לי שתמות אך. אין די בהגליה." (622)
יוקסטה, אשת אדיפוס, מפייסת • יוקסטה נזעקת לפייס בין בעלה לאחיה. • היא מנמקת את הפיוס בכך שאין להאמין לדברי הנביא טירסיאס כי לדעתה אין הנביאים יודעים דבר: הקשב ולמד לרווחתך, שבני-אדם אינם שולטים כלל בחכמת הנבואה. אדגים לך את זאת בראיה קצרה: פעם ניבאו לליוס שגורלו נגזר למות מזרוע בנו שיולד לנו ממני וממנו,
אך שודדים זרים, אומרת השמועה, רצחו אותו בצומת של שלוש דרכים "אשר לילד, לא חלפו שלושה ימים מן הלידה, והוא ריתק את שתי רגליו והשליכו בידי אחר על הר שומם." (707)
אדיפוס מתחיל לחשוד שהוא עצמו מעורב • אדיפוס שואל את אשתו באיזו צומת דרכים בדיוק נרצח ליוס, באיזה מקום וכמה זמן עבר מאז אותו רצח נתעב. בתגובה לתשובת יוקסטה אומר אדיפוס: "הוא זאוס, מה תיכננת להביא עלי?" (738)
אדיפוס מקבל סימן ראשון להיותו הרוצח • אדיפוס מבקש מאשתו לתאר את מראהו החיצוני של המלך ליוס וכשהיא משיבה: "שחרחר, מעט נימי שיבה בשערו, ובמבנהו לא נבדל מאוד ממך" (741) קורא אדיפוס בצער גדול: "הוי, זה נורא, אני חושב שבבורות לפני שעה קיללתי את עצמי!" (745)
קיומו של עד לרצח • אדיפוס ממשיך לתחקר את אשתו, יוקסטה, ומגלה שנשאר רק עד אחד לרצח בחיים והוא זה שבישר ליוקסטה את הבשורה הנוראה. • כשהגיע אותו עד לספר על הרצח וגילה שאדיפוס מונה לשליט תבי ביקש לצאת ולעבוד הרחק מהעיר. • אדיפוס מבקש שיקראו לרועה לשוב במהירות לעיר.
אדיפוס מספר לאשתו על הנבואה הנוראה שרודפת אותו • אדיפוס מספר שהלך יום אחד למקדש ושם נובא לו: "שאת אמי אני עתיד לבעול, לחשוף לעין אנוש פרי בטן מעורר סלידה, וגם לרצוח את אבי ומולידי." (791) ולכן ברח אדיפוס מארץ קורינתוס ויצא להסתובב בדרכים.
ויום אחד באותו צומת מדובר נתקל במרכבה שרוכביה רצו לדחוק אותו מהדרך. אך הוא - אדיפוס הלם ברכב וכשהאדם הזקן שבמרכבה הצליף על ראשו החזיר לו אדיפוס כפליים והלם בו במקלו והזקן התגלגל מהמרכבה ושבר את מפרקתו ומת. ואם אכן הוא – הזקן היה ליוס הרי: "היש אומלל כמו האדם שלמולך? היש מי ששנוא יותר על האלים?
"הן אף נכרי ואף אזרח אינו רשאי לא לארחו אצלו, לא לדבר אליו – יש לגרש אותו. ולא אחר, אלא אני הטלתי על עצמי את הקללות. אני שוכב עם האישה שבעלה נרצח במו-ידי: האם איני נבל? טמא מוחלט? עלי ללכת לגלות. " (816)
יוקסטה מנסה להרגיע את בעלה • יוקסטה מזמנת את העד-הרועה, אך אומרת לבעלה שגם אם יחזור הרועה על כל פרטי הסיפור אין זו הוכחה שנבואת האל אפולון היא נכונה. כי הרי אפולון טען שליוס ימות מיד בנו. ובנו, התינוק, הרי מזמן כבר מת. • יוקסטה ואדיפוס נכנסים אל הארמון מצפים לבואו של הרועה. (848)
השליח מקורינתוס מגיע • אל תבי מגיע שליח ממדינתו של אדיפוס, קורינתוס, ובפיו הודעה עצובה: פוליבוס, אביו של אדיפוס, נפטר ממחלה ובשיבה טובה. כעת הם מבקשים שאדיפוס יחזור על מנת להיות מוכתר כמלך על קורינתוס. אדיפוס שומע על כך, כואב על מות אביו אך יחד עם כך שמח כי מבין שנבואת האלים הייתה שיקרית כי עובדה היא שאין לו כל יד במות אביו האהוב.
אמת נוספת מתגלה • השליח מרגיע את אדיפוס ומספר לו ש: "כי פוליבוס כלל לא היה קרוב שלך.... לא הוא הוליד אותך... כשי הוא פעם מידי קיבל אותך... [אותך] מצאתי בגיא על קיתירון... אותה שעה... הייתי גואלך... רגליך יכולות למסור עדות על כך... אני היתרתי את רגליך הנקובות... העביר אותך אלי רועה אחד [ש] אני חושב היה שייך לליוס." (1030)
זימונו של הרועה שמסר את התינוק • אדיפוס מבקש למצוא את הרועה שמסר אותו- כתינוק- לידי השליח מקורינתוס. • יוקסטה מסבירה לאדיפוס שמדובר באותו הרועה שכבר זימנו – זה העד שהודיע על רצח ליוס. • יוקסטה מפצירה בבעלה לא להמשיך לחקור: יוקסטה: חדל, אל תהגה במה שנאמר, הן אלה דיברי סרק. אדיפוס: כשבידי עכשיו כאלה סימנים / לא יתכן שלא אחשוף את מוצאי. יוקסטה: אלים, אם באמת אתה אוהב לחיות,/ אז אל תחקור. די שאני כבר מתענה. (1060)
חקירתו של הרועה • הרועה נאלץ, בחוסר רצון ניכר, להתוודות: רועה: נתתי [לשליח מקורינתוסאת התינוק]. טוב היה לו מתי אותו יום. .... רועה: היה זה ילד מביתו של ליוס. אדיפוס: עבד? או מזרעה של משפחתו? רועה: אוי לי, אני עומד לומר דבר מחריד. אדיפוס: ואני – לשמוע, אך אני חייב לשמוע. רועה: ובכן, אמרו שזהו בנו, אך אם תשאל/ את אשתך בבית היא ודאי תדע.
אדיפוס: כי היא נתנה אותו לך? רועה: כן, אדוני. אדיפוס: לאיזו מטרה? רועה: כדי שאמיתו.... מפחד הנבואות... שהוא עתיד לרצוח את את הוריו. [מסרתי את התינוק לשליח] מתוך חמלה... אך הוא גאל אותו לרע מכל. אם כדבריו אתה הוא, דע לך, נוצרת ביש מזל. (1180)
אדיפוס מוצא את רוצח ליוס- הוא עצמו אדיפוס: הוי, הוי, הנה הכול נחשף והתאמת! הו אור, מרגע זה אחדל לראות אותך, אני, אני, שבניגוד לאיסורים נולדתי, בעלתי ושפכתי דם! (אדיפוס נכנס לבית)
התאבדותה של יוקסטה • מתוך הארמון מגיע בריצה שליח שני ומספר על תגובתה של יוקסטה, אשתו / אימו של אדיפוס. שליח שני: מייד היא מיהרה אל ערש הכלולות/ באגרופים קמוצים מורטת שערה. / ... קראה בשמו של ליוס והזכירה את / אותו הזרע העתיק, שבעטיו / היה עליו למות ולהשאיר אותה / לשכב עם בנם ולעשות פרי מקולל. אדיפוס נכנס בריצה לארמון ושם ראה: את אשתו כשהיא תלויה, / תפוסה בחבל ועדין מתנדנדת. (1264)
תגובתו של אדיפוס המלך • מתוך בגדיה הוא [אדיפוס] תלש את הסיכות / המוזהבות אשר שימשו לה לפריפה, / הניף אותן ואז נעץ בשתי עיניו, כשהוא צועק:"לא תסתכלו עוד בזוועות/ שנעשו לי ועשיתי בעצמי, / בעלטה תראו את מי שאין לראות/ ותתעלמו ממה שאין להתעלם! (1274)
תיאור הזוועה של ניקור העיניים • סופוקלס מתוך הבנתו את מדיום התיאטרון שבו הקהל הרב יושב במרחק וצופה במתרחש מתאר בעזרת השליח בפירוט את הזוועה שהתרחשה בתוך הארמון מעל גופת יוקסטה: שוב ושוב [אדיפוס] דקר את העיניים. מן האישונים / נזל דם על זקנו, לא נגר עצלני/ טיפטף, אלא מטר של דם כהה,/בבת-אחת כעין ברד שטף משם. (1278)
אדיפוס העיוור מגלה עצמו • אדיפוס עושה את אשר ציווה – ומגלה עצמו אל מחוץ לעיר, אל ההרים, בקיתריון- שם הוריו רצו להורגו ושם יתגורר. • קראון מפציר בו להישאר בתבי אך נענה בסירובו של אדיפוס. הוא מבקש רק להיפרד מבנותיו, איסמנה ואנטיגונה.
אדיפוס מתקשה להיפרד מבנותיו • קראון מסרב לתת לאדיפוס לקחת את בנותיו איתו לגלות. קראון: לך, אך הרפה מן הילדות. אדיפוס: לא, אל תגזול אותן! קראון: אל תתאווה לשלוט בכל דבר. (1524)
סיום המחזה – אמירת המקהלה מקהלה: בני תבי, אנא הסתכלו: זה אדיפוס, פותר חידת הספינקס וגדול בני-האדם, אין עוד אזרח שלא קנא בגורלו, וראו לאלו אסונות נגרף האיש. לכן, הבה נמתין ליום האחרון ואל לנו לראות אדם כמאושר טרם יחצה את גבול חייו ללא מכאוב. (1529)
