Download
1 / 28
320 likes | 592 Views
דיני תאגידים – שעור 10 זכויות וחובות הדירקטורים. אבי חורש, עו"ד. זכות דירקטור לקבל מידע. לכל דירקטור הזכות לבדוק את מסמכי החברה ורישומיה ולקבל העתקים מהם, ולבדוק את נכסי החברה, ככל שהדבר דרוש למילוי חובותיו כדירקטור.
E N D
דיני תאגידים – שעור 10 זכויות וחובות הדירקטורים אבי חורש, עו"ד
זכות דירקטור לקבל מידע • לכל דירקטור הזכות לבדוק את מסמכי החברה ורישומיה ולקבל העתקים מהם, ולבדוק את נכסי החברה, ככל שהדבר דרוש למילוי חובותיו כדירקטור. • החברה רשאית למנוע מדירקטור לבדוק מסמך או נכס של החברה, אם סבר הדירקטוריון שהדירקטור פועל בחוסר תום לב או שבדיקה כאמור עלולה לפגוע בטובת החברה. • בית המשפט רשאי, לבקשת דירקטור חיצוני, לקבוע כי הזכות האמורה לעיל תחול גם לגבי מסמכים ורישומים של כל חברה קשורה, אם השתכנע כי המידע המבוקש חשוב לביצוע תפקידו כדירקטור חיצוני.
זכות דירקטור להעסיק יועצים • לצורך ביצוע תפקידו זכאי דירקטור, במקרים מיוחדים, לקבל ייעוץ מקצועי על חשבון החברה, אם כיסוי ההוצאה אושר על ידי דירקטוריון החברה או על ידי בית המשפט. • בית המשפט, בבואו להחליט בבקשה כאמור לעיל ישקול, בין היתר, האם המומחים של החברה אינם מספקים את הסיוע הנדרש לדירקטור לצורך מילוי תפקידו, ואת הסבירות של הסכום המבוקש בהתחשב בעילה לבקשת הייעוץ ובמצבה הכספי של החברה. • בש"א 3114/99 אורי כרוך נ' תדביק בע"מ - בפרשה זו קבע בית המשפט כי ניתן להחזיר לדירקטור מן הציבור את הוצאות המשפט על הבקשה המוגשת לערכאה הראשונה אך לא על העירבון הדרוש לערעור על פסק דין הדוחה את הבקשה.
זכות הדירקטור לתבוע • היה לדירקטור יסוד סביר להניח שעומדת להתבצע פעולה של נושא משרה העלולה להוות הפרתחובה של נושא משרה, רשאי הוא, לאחר שפעל לגילוי הלקוי אם הנסיבות מאפשרות זאת, לפנות לבית המשפט בבקשה שיאכוף את החובה או ימנע את הפעולה ; בית המשפט רשאי לתת צו שימנע את הפעולה או כל סעד אחר שייראה לו בנסיבות העניין. • אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת, תשא החברה בכל ההוצאות שהוציא דירקטור שפנה לבית המשפט לפי הוראות סעיף זה, לרבות אגרות בית משפט ושכר טרחת עורך דין, במועד כפי שיקבע בית המשפט.
חובת גילוי ליקוי • נודע לדירקטור על עניין של החברה שנתגלו בו לכאורה הפרת חוק או פגיעה בנוהל עסקים תקין, יפעל ללא דיחוי לזימון ישיבה של הדירקטוריון. • במידה ולא כונסה הישיבה תוך 14 יום מיום מסירת ההודעה יהיה רשאי הדירקטור לכנס ישיבת דירקטוריון בעצמו שתדון בנושא שפורט בדרישה המקורית לכינוס.ניתן להתנות בתקנון על מועד הכינוס. • להבדיל מזכויותיו הקודמות שהובאו לעיל, כאן מדובר בחובה שהיא חלק מחובת האמונים שחלה על כל דירקטור. הפרת החובה תגרום לכך שהדירקטור יהיה צפוי לסנקציה משפטית מצד מי שנפגע מההפרה. • לעניין זה, הוסיף חוק החברות על פקודת החברות אך גם גרע. הוסיף, משום שבעבר חובה זו חלה על דירקטור מן הציבור בלבד. גרע, משום שבעבר הוטלה חובה על הדירקטור מן הציבור לדווח לרשות ניירות הערך על הפגיעה שמצא בפעולות החברה, במידה ותוצאות הישיבה לא הניחו את דעתו.
חובת הזהירות - 1 • נושא משרה חב כלפי החברה חובת זהירות כאמור בסעיפים 35 ו- 36 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש): סע' 35 לפקודת הנזיקין קובע כי אם עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח-יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח-יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות - הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה. סע' 36 לפקודת הנזיקין קובע כי החובה האמורה לעיל בסע' 35 מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל כל נכס, כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן נסיבות לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של דברים להיפגע ממעשה או ממחדל המפורשים באותו סעיף. • אין באמור כדי למנוע קיומה של חובת זהירות של נושא משרה כלפי אדם אחר.
חובת הזהירות - 2 • המחוקק לא מסתפק בכך ומעלה את סטנדרט הזהירות הנדרש מנושא משרה מ"אדם סביר" ל"נושא משרה סביר". • נושא משרה יפעל ברמת מיומנות שבה היה פועל נושא משרה סביר, באותה עמדה ובאותן נסיבות, ובכלל זה ינקוט, בשים לב לנסיבות העניין, באמצעים סבירים לקבלת מידע הנוגע לכדאיות העסקית של פעולה המובאת לאישורו או של פעולה הנעשית על ידיו בתוקף תפקידו, ולקבלת כל מידע אחר שיש לו חשיבות לעניין פעולות כאמור. • המחוקק מדגיש את חשיבות איסוף המידע הנדרש מנושא משרה ומקבע אותו כגורם מרכזי בבחינת פעולותיו של נושא המשרה. • ד"ר חביב-סגלמוצאת כי אפשר לייחס למחוקק שתי כוונות שונות בהתייחס לפירוט חובת איסוף המידע בתיקון. • האחת היא כי בכך התכוון המחוקק לרכך את העלאת סטנדרט המיומנות ל"נושא משרה סביר", בנותנו לנושא המשרה הגנה באם אסף אינפורמציה רלוונטית קודם לקבלת החלטתו.
חובת הזהירות - 3 • למעשה, אם נאמץ אפשרות זאת הרי בכך השתמש המחוקק ביסודות כללי ה-BJR, והכניסם לתוך סטנדרט הזהירות הנדרש מנושא משרה סביר, ובכך הגביל את הבדיקה השיפוטית של מעשיו לגבולות כלל ה-BJR. • האפשרות השנייה שמעלה ד"ר חביב-סגל היא שבפירוט חובת איסוף המידע העמיק המחוקק את מבחן נושא המשרה הסביר והסמיך את בית המשפט גם לבדוק את הליך קבלת ההחלטות של נושא משרה. • שאלת סבירות החלטתו של הדירקטור תבחן לפי המידע שעליו התבסס בקבלת החלטתו. • דירקטור אשר אינו פועל להשגת אינפורמציה נוספת למידע שמספקת החברה מסתכן בהפרת חובת הזהירות. נוצר תהליך, אם כן, שיבטל מן העולם את הנוהג של דירקטורי כבוד הנהנים מהטבות וכיבודים ומהווים גוף ייצוגי בלבד שמאשר כחותמת גומי את החלטות ההנהלה. • מינוי דירקטור שהוא בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית או שהוא בעל כשירות מקצועית, אין בו כדי לשנות מן האחריות המוטלת עליו ועל יתר הדירקטורים בחברה, על פי כל דין.
מקורה של חובת הזהירות - 1 • רמת הזהירות הנדרשת מאדם סביר הינה הבסיס להתפתחות חובת הזהירות גם במשפט האנגלי הקלאסי. • ראו לדוגמא את כללי חובת הזהירות שגובשו בפס"ד המנחה Re City Equitable Fire Insurance Co: • פלוני הקים חברת ביטוח ופאר את הדירקטוריון שלה בשמות אנשים רמי מעלה. • אנשים אלה קבלו שכר גבוה אך לא נדרשו לפיקוח של ממש על פעולות החברה. • החברה לא עמדה בהתחייבויותיה ופורקה. • נתגלה שהחברה נושאת גירעון כבד שנגרם עקב פעולותיו של פלוני שהיו נגועות בתרמית. • הדירקטורים הואשמו בפעולות ניהול רשלניות ונדרשו לשלם את חובות החברה. • בית המשפט קבע כי בדרך כלל לא יהיו דירקטורים אחראים בשל רשלנות אלא אם כן זוהי רשלנות רבתי: "Gross or culpable negligence in a business a sense"
מקורה של חובת הזהירות - 2 • בית המשפט באנגליה קבע שלשה כללי יסוד: 1. במילוי תפקידו אין הדירקטור חייב לגלות מידה רבה יותר של מיומנות, מאשר ניתן היה לצפות מאדם אחר בעל ידע וניסיון כשלו. 2. אין דירקטור חייב במעורבות שוטפת בעסקי החברה. חובותיו הנן בעלות אופי של מעורבות מעת לעת ועליו להפעילן בישיבות הדירקטוריון. אין הדירקטור חייב להשתתף בכל אסיפות הדירקטורים, אלא עליו להשתתף באסיפות בהן, בנסיבות העניין הוא יכול להשתתף באופן סביר. דירקטור שהוא מנהל כללי או מנהל עסקים יידרש למידה רבה יותר של מיומנות מקצועית ולפיקוח מתמיד ושוטף על עסקי החברה. 3. פעולות שניתן להאציל לפקידים אחרים של החברה רשאי הדירקטור להאציל זאת אם אין בסיס לחשש כי מי שעליו הוטלה הפעולה יבצענה שלא כהלכה. מובן שהיקף החובות הנ"ל משתנה בהתאם למבנה החברה ולטיב עיסוקיה. חברה בעלת היקף פעילות נרחב יצטמצם היקף הפקוח של הדירקטורים על פעולות עקרוניות וקביעת מדיניות להבדיל מחברה שעיסוקיה מצומצמים. הוא הדין במבנה החברה. היקף חובת הזהירות יכול שישתנה בהתאם לאמור בתקנון החברה.
הרחבת חובת הזהירות – הפסיקה בארה"ב - 1 • דוגמא קיצונית להרחבת חובת הזהירות והמיומנות של דירקטורים בהתבסס, גם, על דרישת איסוף מידע מהדירקטור, מהווה פסק הדין של בית המשפט העליון של מדינת דלוור בפרשת Smith V. Van Gorkom. • במקרה דנן זומן דירקטוריון החברה לדון בהצעת רכש. • לאחר דיון של שעתיים, אושרה ההצעה שהסתכמה ב-690 מליון דולר (חשוב לציין כי המחיר בהצעת הרכש היה גבוה ממחיר הבורסה). • בעלי המניות של החברה תבעו את הדירקטורים בטענה כי הדירקטוריון נכשל בכך שפעל במהירות רבה וללא מידע מספיק טרם קיבל החלטת הרכישה. • בית המשפט קיבל את התביעה ופסק כי הדירקטורים לא היו זהירים ולא חקרו די לפני שהמליצו לקבל את הצעת הרכש. • בית המשפט מונה שורה של פגמים בפעילות חברי הדירקטוריון בדיון הנדון.
הרחבת חובת הזהירות – הפסיקה בארה"ב - 2 • בין השאר, על כך שלא קוימו התייעצויות עם חברי ההנהלה, היועצים המשפטיים ובנקאים - שלדעת בית המשפט התחייבו מאופי העסקה והיקפה. • כמו כן, לא הופצו בין חברי הדירקטוריון ההסכמים והמסמכים המהותיים שהיו בסיס להצעת הרכש, ועוד. • בסיכומו של עניין, מצא בית המשפט כי הדירקטורים אחראים אישית וחייבים לפצות את בעלי המניות על הנזקים שנגרמו להם. • יש לציין כי פרשת Smith, שקבעה סטנדרטים גבוהים ומחמירים ביותר בדבר חובות המיומנות והזהירות של הדירקטורים, בוקרה בחריפות בקהיליה העסקית והמשפטית והביאה להשלכות מרחיקות לכת בביטוחי מנהלים ולפרישה של דירקטורים. • למרות שדרישת איסוף האינפורמציה איננה משפיעה באופן ישיר על תוכן קבלת ההחלטות של נושאי משרה והיא נוגעת רק להליך קבלת ההחלטות, יש לה השפעה חשובה על ניהול החברה. • ככל שההחלטות בחברה יתבססו על מקורות מידע רבים יותר כך יעלה הסיכוי לקבלת החלטות נכונות יותר.
שיקולים למיתון רמת הזהירות הנדרשת מנושאי משרה - 1 • אין זה ברור, האם בתי המשפט יחלו להתערב באופן מהותי בהחלטות נושאי המשרה. • ישנם מספר גורמים שפועלים על בתי המשפט ומשפיעים על השופטים שלא לבדוק באופן מהותי את החלטות ופעולות נושאי המשרה. • הגורם העיקרי לכך הוא אופיין של ההחלטות העסקיות. • כאשר לחברה נגרם נזק עקב החלטה ניהולית של נושא משרה, נדרש בית המשפט להכריע האם הנזק נגרם כתוצאה מהחלטה רשלנית שמראש לא היה צריך לקבלה או שמדובר בסיכון מחושב שהתממש בעסקה כדאית. • לדוגמא: דירקטוריון חברת יצור בגדים קיבל את הצעת ההנהלה להרחיב לקראת עונת החורף הבאה את יצור המעילים באופן משמעותי. ההחלטה התקבלה לאחר ניתוח מקיף שקבע כי לאור השינויים האקלימיים המתרחשים בעולם, החורף הקרוב יהיה גשום ביותר.
שיקולים למיתון רמת הזהירות הנדרשת מנושאי משרה - 2 • המחקר קבע כי בסיכוי של 90% מספר הימים הגשומים יהיה גדול פי 3 ממספר הימים הגשומים בעונת חורף ממוצעת, ובסיכוי של 10%, הנובע מגורמים לא ודאיים כגון התפרצויות הרי געש וכו', לא יהיה שינוי. • חישובי NPV שנעשו להחלטה הראו שהיא בעלת NPV חיובי. • במציאות, עונת החורף לא הייתה גשומה יותר מהרגיל ועקב הייצור המוגבר ספגה החברה הפסדים. • בית המשפט שיידרש לדון בעניין, בעקבות תביעות בעלי המניות הזועמים, יצטרך להתחקות אחרי שיקולי נושאי המשרה ברגע קבלת החלטותיהם ולא בדיעבד, ולבדוק את כדאיות העסקה ברגע קבלת ההחלטה אל מול חלופות ההשקעה שהיו באותו זמן. • הצורך להיכנס לשיקולי כדאיות כלכלית ברגע ההחלטה ולא לבחון את תוצאות ההחלטה, מהווה נטל משמעותי לבתי המשפט.
שיקולים למיתון רמת הזהירות הנדרשת מנושאי משרה - 3 • בארה"ב הקושי הנ"ל הוא הרקע להיווצרות חזקת ה- BJR שמאפשר לבתי המשפט להימנע מבדיקתן המהותית של ההחלטות העסקיות של נושאי המשרה. • אפשר שבאופן דומה, בתי המשפט הישראלים יסתפקו בבדיקת הליך קבלת ההחלטות של נושאי משרה ובעיקר את דרישת איסוף המידע, ולא יבדקו באופן מהותי את סבירות ההחלטות שהתקבלו. • בנוסף לקושי המשפטי להתחקות אחר שיקולי המנהלים, עלולה הרחבת חובת הזהירות לעיוות מערכת ההחלטות של נושאי משרה באופן שיפגעו בעקיפין ברווחיות החברה עצמה. • העיוות יתרחש אם כתוצאה מהרחבת חובות הזהירות ישאו נושאי המשרה באחריות רבה יותר לכישלונות עסקיים. • החלטה עסקית מבוטאת בשני ערכים: תשואה וסיכון. לא בהכרח סיכון גבוה בעסקה מהווה גורם שלילי שמחייב את נושא המשרה שלא לקבלה. הסיכון נבחן תמיד לאור התשואה, ובהחלט יתכנו מקרים שמבחינה עסקית-כלכלית יש להעדיף החלטות בעלות סיכון גבוה יותר.
חובת אמונים • נושא משרה חב חובת אמונים לחברה, ינהג בתום לב ויפעל לטובתה, ובכלל זה - (1) יימנע מכל פעולה שיש בה ניגוד ענינים בין מילוי תפקידו בחברה לבין מילוי תפקידאחר שלו או לבין עניניו האישיים; (2) יימנע מכל פעולה שיש בה תחרות עם עסקי החברה; (3) יימנע מניצול הזדמנות עסקית של החברה במטרה להשיג טובת הנאה לעצמו או לאחר; (4) יגלה לחברה כל ידיעה וימסור לה כל מסמך הנוגעים לענייניה, שבאו לידיו בתוקף מעמדו בחברה. • אין באמור כדי למנוע קיומה של חובת אמונים של נושא משרה כלפי אדם אחר.
אישור פעולות המהוות הפרת חובת אמונים • חברה רשאית לאשר פעולה מהפעולות המהוות הפרת חובת האמונים לעיל ובלבד שנתקיימו כל התנאים האלה: (1) נושא המשרה פועל בתום לב והפעולה או אישורה אינן פוגעות בטובת החברה; (2) נושא המשרה גילה לחברה, זמן סביר לפני המועד לדיון באישור, את מהות ענינו האישי בפעולה, לרבות כל עובדה או מסמך מהותיים. • אישור החברה לפעולות שאינן פעולות מהותיות; אישור החברה לפעולות מהותיות - בהתאם לאישור עסקאות חריגות.
תרופות בשל הפרת חובת האמונים • על הפרת חובת אמונים של נושא משרה כלפי החברה יחולו הדינים החלים על הפרת חוזה, בשינויים המחויבים. • מבלי לגרוע מהאמור, רואים נושא משרה שהפר חובת אמונים כלפי החברה כמי שהפר את התקשרותו עם החברה. • חברה רשאית לבטל פעולה שעשה נושא משרה בשם החברה כלפי אדם אחר או לתבוע מאותו אדם את הפיצויים המגיעים לה מנושא המשרה, אף ללא ביטול הפעולה, אם אותו אדם ידע על הפרת חובת האמונים של נושא המשרה וידע או היה עליו לדעת על היעדר אישור לפעולה. • חזקה על אדם שלא היה עליו לדעת על העדר אישור לפעולה כנדרש לפי פרק זה אם קיבל את אישור הדירקטוריון לכך שנתקבלו כל האישורים הנדרשים לפעולה.
אחריות אזרחית בגין עוולות של החברה - 1 • האם מקום שהחברה נושאת באחריות בגין עוולה (לדוגמא: הסגת גבול, מצג שווא רשלני, גניבת עין), יהא גם האורגן שביצע את העוולה אחראי לשפות את הניזוק? • בימ"ש העליון פיתח במהלך השנים האחרונות את מודל האחריות האישית, הדוגל בגישה לפיה העובדה כי פלוני פעל כאורגן החברה, אין בה כדי להקנות לו חסינות בנזיקין. • התוצאה הינה כי אורגן ותאגיד עשויים לחוב שניהם בגין מעשה נזיקין של האורגן. האורגן אחראי אישית למעשיו הוא, והתאגיד אחראי אישית למעשה האורגן. • במשפט האנגלי קיימת מחלוקת בשאלה, האם יש לדרוש יסוד נפשי מיוחד לגבי אחריות אישית של נושא משרה או אורגן. קיימת עמדה, הדורשת כי הטלת אחריות אישית תהיה מותנית באשם מוסרי, דהיינו מודעות ליסודותיה העובדתיים של העוולה. • ההיגיון מאחורי דרישה זו מקורו בחשש מהרתעת יתר של נושאי המשרה בחברה.
אחריות אזרחית בגין עוולות של החברה - 2 • בית המשפט העליון בישראל לא קיבל את הגישה האנגלית והקנדית, הדורשת יסוד נפשי נוסף מעבר לדרישת האחריות הרגילה. • הנימוק לעמדה זו הינו, כי אין סיבה לקבוע דין שונה לנושא המשרה בחברה מזה של העיתונאי (בעוולת לשון הרע) או של הרופא (בעוולת הרשלנות). • הרופא עוסק עיסוק מרכזי ברפואה. העיסוק ברפואה עלול להטיל עליו אחריות אישית בנזיקין. אחריות זו, על בסיס רשלנות רפואית, אינה מצטיינת בוודאות. פעמים, הגבול בין רשלנות לבין טעות בשיקול הדעת הוא דק, ואין בית המשפט מוכן לסייג את אחריות הרופא ביסוד נוסף שאינו כלול בדיני הנזיקין.
אחריות חוזית בגין ניהול משא ומתן חוזי בשם החברה • סע' 12 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 קובע, כי במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב. • צד שלא נהג בדרך מקובלת ולא בתום לב חייב לצד השני פיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב המשא ומתן או עקב כריתת החוזה. • הפסיקה בארץ קבעה כי החובה קיימת גם במידה וכבר נכרת החוזה (על אף שהיקף התרופות יהיה שונה). • הסעיף חל גם על צד למשא ומתן שלא אמור להיות צד לחוזה. לדוגמא, מפס"ד פנידר נלמד כי שלוח אשר מנהל משא ומתן עבור שולחו (אשר באופן הרגיל, לפי חוק השליחות, פעולותיו במסגרת השליחות הינם מחייבות ומזכות רק את שולחו), יתחייב אף הוא במקרה של חוסר תום לב (דבר זה נכון אף במקרה בו השולח מורה לשליח שלא למסור מידע אשר יש למסור על פי חובת תום הלב, כאשר מנגד קיימת לו חובת נאמנות לפי סעיף 9 לחוק השליחות – לפי דברי השופט שמגר, חובת האמון אינה נותנת לו חסינות).
אחריות בשל שימוש בשם מטעה • בהתאם לעקרון בסיסי בדיני השליחות יחובו שלוחי החברה, ובכלל זה מנהליה, בחבות אישית אם פעלו בשליחות החברה תוך הסוואת העובדה כי הם שלוחים. • פקודת החברות הורתה במספר סעיפים כי על מנהלי החברה להשתמש בשם החברה ובחותמתה בדייקנות (להלן חובת הדייקנות). • דירקטור שהפר את חובת הדייקנות עשוי היה אם כן לחוב בעסקה שבמסגרתה ביצע את ההפרה ולחוב בנוסף לכך בקנס כספי. • ככלל מקפידה הפסיקה המקומית עם המנהלים בקשר לסטיות מחובת הדייקנות הקשורה בשם החברה. • יחד עם זאת, ניתן למצוא גם מקרים שבהם לא הוטלה אחריות אישית כאמור. הדבר תלוי בנסיבות המקרה, וכדוגמה בפרשת סוליפלסט הגליל קבע בית המשפט כי מנהלים שחתמו על מסמך בלא שטבעו את חותמת החברה לצד חתימותיהם, ובלא שציינו כי הם חותמים עבור החברה לא יחובו בחבות אישית אם עולה מהמסמך עליו חתמו כי התכוונו לחייב את החברה ולא את עצמם.
עבירות מנהלים - 1 • חוק העונשין מונה שורה של עבירות המיוחסות במישרין למנהלי חברות. • רישום כוזב במסמכי תאגיד (סע' 423 לחוק העונשין) - מייסד, מנהל, חבר או פקיד של תאגיד, הרושם, או גורם לרישום, פרט כוזב במסמך של התאגיד, בכוונה לרמות, או נמנע מלרשום בו פרט אשר היה עליו לרשמו, בכוונה לרמות, דינו - מאסר חמש שנים; לעניין סעיף זה, "תאגיד" - לרבות תאגיד העומד להיווסד. • עבירת מנהלים ועובדים בתאגיד (סע' 424 לחוק העונשין) - מנהל, מנהל עסקים או עובד אחר של תאגיד - 1. שעשה ביודעין, בעסקי התאגיד או בנכסיו, דבר הפוגע ביכולתו של התאגיד לקיים את התחייבויותיו, דינו - מאסר חמש שנים או קנס מאה אלף לירות; 2. שעשה ביודעין בעסקי התאגיד דבר בדרך הפוגעת בניהול תקין של עסקיו, דינו - מאסר שנה או קנס. לעניין סעיף זה, "תאגיד" - לרבות תאגיד העומד להיווסד. הביקורת: סעיף מרחיב ובלתי מוגדר.
עבירות מנהלים - 2 • אי גילוי מידע ופרסום מטעה בידי נושא משרה בכיר בתאגיד (סע' 424א לחוק העונשין שנוסף בשנת 1991) – א. נושא משרה בכירבתאגיד שלציבור עניין בו, שעשה אחת מאלה: 1. לא מסר לממונה הודעה נכונה על עסקה או אירוע שפרטיהם הגיעו לידיעתו בתוקף תפקידו בתאגיד, במטרה להטעותו וביודעו שהדבר עלול לפגוע פגיעה של ממש ביכולתו של התאגיד לקיים את התחייבויותיו; 2. לא מסר לממונה, לפי דרישה כדין, מידע חיוני, או שמסר מידע מטעה בדבר עסקיו של התאגיד, נכסיו או התחייבויותיו, במטרה להטעותו, ביודעו שהמידע, או אי מסירתו, או מסירת המידע המטעה כאמור, יכולים לפגוע פגיעה של ממש ביכולתו של התאגיד לקיים את התחייבויותיו או להשפיע השפעה של ממש לרעה על מצבו העסקי של התאגיד, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס. • ב. אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לפגוע בזכותו של נושא משרה בכיר שלא למסור מידע לפי כל דין.
עבירות מנהלים - 3 ג. דירקטור או נושא משרה בכיר בתאגיד שלציבור עניין בו המפרסם, בכוונה לרמות, הודעה שיש בה מידע או פרט מהותי לא נכון בדבר יכולתו של התאגיד לקיים את התחייבויותיו או הודעה כאמור שיש בה הטעיה משמעותית בדבר מצבו העסקי של התאגיד, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס, אלא אם כן הוכיח שההודעה נמסרה שלא מיוזמתו ובמטרה להגן על ענייניו של התאגיד או על ענייניהם של לקוחותיו, ולא היה בה כדי להטעות משקיע סביר. ד. הורשע אדם בעבירה לפי סעיף זה ונוכח בית המשפט כי עקב ביצוע העבירה נגרם נזק לתאגיד, רשאי הוא, בנוסף לכל עונש אחר, לחייב את הנידון לפצות את התאגיד בשל הנזק שנגרם לו על ידי העבירה. ה. החיוב בפיצוי כאמור בסעיף קטן (ד) הוא, לכל דבר ועניין, כפסק דין שניתן בתובענה אזרחית; בערעור על הרשעה שהביאה לידי החיוב כאמור מותר לכלול אף ערעור על אותו חיוב. • בסעיף זה - • "נושא משרה בכיר" - מנהל כללי, מנהל עסקים ראשי, משנה למנהל כללי,סגן מנהל כללי, חשב, מבקר פנימי, מזכיר התאגיד וכל מי שממלא תפקיד כאמור, יהא תואר משרתו אשר יהא ;
עבירות מנהלים - 4 "ממונה" - מי שנושא משרה בכיר כפוף להוראותיו במישרין, ובמנהל כללי - הדירקטוריון של החברה או מי שהוא קבע כממונה לעניין סעיף זה; לא היה בתאגיד דירקטוריון, יהיה הממונה גוף או אדם הממלאים תפקידים דומים לשל דירקטוריון של חברה, או מי שהם קבעו; • "מפרסם" - לרבות המוסר מידע לגוף ציבורי; • "תאגיד שלציבור עניין בו" - אחד מאלה: 1. תאגיד שניירות ערך שלו הוצעו לציבור על פי תשקיף ונמצאים בידי הציבור; 2. תאגיד שניירות ערך שלו נסחרים בבורסה או רשומים בה למסחר; 3. תאגיד אשר בהתאם לדו"חותיו הכספיים ליום 31 בדצמבר שקדם ליום ביצוע העבירה, סכום המכירות והשירותים שסיפק בשנה שאליה מתייחסים הדו"חות, עולה על מאה מיליון שקלים חדשים או שהונו העצמי עולה על עשרים מיליון שקלים חדשים או שהוא מעסיק מעל מאתיים עובדים; שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות בצו את הנתונים הנקובים בפסקה זו, כולם או מקצתם; 4. חברה ממשלתית - כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975.
עבירות מנהלים - 5 • מרמה והפרת אמונים בתאגיד (סע' 425 לחוק העונשין) - מנהל, מנהל עסקים או עובד אחר של תאגיד, או כונס נכסים, מפרק עסקים, מפרק עסקים זמני, מנהל נכסים או מנהל מיוחד של תאגיד, אשר נהג אגב מילוי תפקידו במרמה או בהפרת אמונים הפוגעת בתאגיד, דינו - מאסר שלוש שנים. לעניין סעיף זה, "תאגיד" - לרבות תאגיד העומד להיווסד.
