הסכמה לטיפול רפואי וניתוחים אלקטיביים

1. הסכמה לטיפול רפואיוניתוחים אלקטיביים

2. Cardozo- 1914 “Every human being of adult years and sound mind has a right to determine what shell be done with his own body; and a surgeon who performs an operation without his patient’s consent commits an assault, for which he is liable in damages”

3. בת"א 906/73 צברי נ' ברונר ואח' פ"מ תשל"ו (2) 465. • "... באם רופא יצטרך לקבל הסכמה מפורשת או בכתב לפני כל טיפול-לא יהא כלל אפשרי לטפל בחולים..." ובהמשך: • "כיצד יוכל רופא לטפל בחולה ולבצע בדיקה... או ניתוח אם יאמר לחולה בערך כך: דע לך, כי כל ניתוח הוא מסוכן... ועכשיו אל תפחד ותודיע לי את הסכמתך בכתב. וזה צריך לאמר לכל חולה, כולל אנשים שרמת תרבותם או האינטליגנציה שלהם... יכולה להיות נמוכה ונסוגה למדי, וייתכן שהם בורים, פחדנים, מתוסבכים, חולי נפש וכיוצא באלה.."

4. פרק ד': הסכמה מדעת לטיפול רפואי • (א) לא יינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם כן נתן לכך המטופל הסכמה מדעת לפי הוראות פרק זה. (ב) לשם קבלת הסכמה מדעת, ימסור המטפל למטופל מידע רפואי הדרוש לו, באורח סביר, כדי לאפשר לו להחליט אם להסכים לטיפול המוצע; לענין זה, "מידע רפואי", לרבות – (1) האבחנה (הדיאגנוזה) והסָכוּת (הפרוגנוזה) של מצבו הרפואי של המטופל; (2) תיאור המהות, ההליך, המטרה, התועלת הצפויה והסיכויים של הטיפול המוצע; (3) הסיכונים הכרוכים בטיפול המוצע, לרבות תופעות לוואי, כאב ואי נוחות; (4) סיכויים וסיכונים של טיפולים רפואיים חלופיים או של העדר טיפול רפואי; (5) עובדת היות הטיפול בעל אופי חדשני.

5. (ג) המטפל ימסור למטופל את המידע הרפואי, בשלב מוקדם ככל האפשר, ובאופן שיאפשר למטופל מידה מרבית של הבנת המידע לשם קבלת החלטה בדרך של בחירה מרצון ואי תלות. (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי המטפל להימנע ממסירת מידע רפואי מסויים למטופל, הנוגע למצבו הרפואי, אם אישרה ועדת אתיקה כי מסירתו עלולה לגרום נזק חמור לבריאותו הגופנית או הנפשית של המטופל.

6. ע"א 434/94 שיר ברמן ותומר גל נ' מור-המכון למידע רפואי בע"מ פ"ד מא(4) 205 הש' דורנר: • "החולה אינו אובייקט. הוא הסובייקט הנושא בתוצאות הסיכון והסיכוי שנוטל הרופא בבוחרו בדרך הטיפול על כן עומדת לו זכות יסוד הנובעת מן האוטונומיה של הפרט להחליט מדעת..." ובהמשך- • "הגישה הפטרנליסטית, הגורסת כי הרופא יצא ידי חובתו כלפי המטופל לעניין מסירת מידע אם נהג על-פי הפרקטיקה הרפואית המקובלת, נדחתה... בפסיקתנו נקבע סטנדרט גילוי, המצוי גם בפסיקה אמריקנית והמקובל בקנדה ובאוסטרליה, המבוסס על צרכיו של המטופל הנדרש לגבש הסכמה לטיפול רפואי".

7. ע"א 2781/93 מיאסה עלי דעקה נ' בית חולים כרמל (טרם פורסם) • בפס"ד זה נקבע כי אי מסירת מידע מלא למטופל כנדרש לצורך ההסכמה מדעת מהווה פגיעה באוטונומיה של המטופל המקימה לו זכות לפיצוי בנזיקין.

9. אופן מתן הסכמה מדעת • (א) הסכמה מדעת יכול שתהיה בכתב, בעל פה או בדרך של התנהגות. (ב) הסכמה מדעת לטיפול רפואי המנוי בתוספת תינתן במסמך בכתב, שיכלול את תמצית ההסבר שניתן למטופל. (ג) נזקק מטופל לטיפול רפואי המנוי בתוספת ונמנע ממנו לתת את הסכמתו מדעת בכתב, תינתן ההסכמה בפני שני עדים, ובלבד שדבר ההסכמה והעדות יתועדו בכתב סמוך ככל האפשר לאחר מכן. (ד) במצב חירום רפואי, הסכמה מדעת לטיפול רפואי המנוי בתוספת יכול שתינתן בעל פה ובלבד שדבר ההסכמה יתועד בכתב סמוך ככל האפשר לאחר מכן.

10. טופס ההסכמה מדעת אינו תחליף להסבר • החתמה על טופס הסכמה ייעודי אינה תחליף למתן הסברים בע"פ למטופל. • טופס ההסכמה מדעת צריך לכלול את שם הניתוח או הפעולה הרפואית בעברית, ללא קיצורים רפואיים ואותיות לטיניות. • בהעדר טופס הסכמה ייעודי יש לכתוב פרוט ההסבר בגיליון ולהחתים עליו את החולה.

11. ההסבר ברפואה פרטית • ע"א 6153/97 יובל שטנדל נ' פרופ' שדה : "ברפואה פרטית בה קיים ניגוד עניינים מובנה בין השאיפה המסחרית להרבות בניתוחים לבין האינטרס של המטופל, כדי להקהות את עוקצו של ניגוד העניינים יש להעמיד את המטופל על הסיכונים והסיכויים שבניתוח המוצע לרבות החלופה שלא לבצע כלל ניתוח סיכוייה וסיכוניה".

12. ההסבר בניתוחים אלקטיביים • ע"א 6153/97 יובל שטנדל נ' פרופ' שדה: "ההסבר הנדרש לקבלת הסכמה מדעת לניתוח אלקטיבי- שאף בלעדיו ניתן לקיים אורח חיים רגיל- נכלל ברף העליון של חובת הגילוי, והוא כולל, בנוסף להתייחסות לסיכויי ההצלחה גם מתן הזהרה מפני הסיבוכים האפשריים... גם אם סיבוכים אלו נדירים".

14. חוזר מנהל רפואה 23/2010 • מומלץ לתת למטופל מראש (במידת האפשר) לעיון את טופס ההסכמה לפני מתן טיפול רפואי. • מתן טופס ההסכמה יאפשר למטופל להפעיל שיקול דעת ולהתייעץ עם כל גורם שימצא לנכון. • פעולת החתימה עצמה תתבצע במועד סמוך לפני קבלתו של המטופל לביצוע הפעולה או בעת קבלתו לטיפול – בטרם קיבל טיפול או תרופות העלולים לשלול את שיקול דעתו. • הליך מתן הסבר למול מאושפזים הנדרשים לפעולה רפואית וקבלת הסכמתם בכתב במקרים המחייבים זאת יעשה מוקדם ככל האפשר. • העתק של טופס ההסכמה החתום בידי המטופל יימסר למטופל- לאחר ביצוע הטיפול או בעת שחרורו מאשפוז.

15. שלב קבלת ההסכמה • קבלת הסכמה ממטופל, בשלב שבו הוא שרוע על שולחן הניתוחים, או לאחר מתן פרה מדיקציה, או סמוך מאוד לביצוע הניתוח עצמו אינה ממלאה את תנאי ה"הסכמה מדעת" ואין לה תוקף משפטי (למעט במצבים דחופים).

16. ת"א 5070/08 ניסבאום נ' זיסמן: "חובת ההחתמה על טופס הסכמה מחייבת לאפשר למטופל לקרוא הטופס בנחת, להיוועץ בבני משפחה וכ"ו. ככל שקיים במוסדות הרפואה נוהג שלפיו במקרים אלקטיביים המטופל חותם על טופס הסכמה סמוך לביצוע ההליך הרפואי, נוהג זה אינו ראוי והוא עומד בסתירה למטרת החתימה שהיא הפעלת שיקול הדעת לאחר קריאה והבנה".

17. טיפול רפואי ללא הסכמה • על אף הוראות סעיף 13 – (1) מטפל רשאי לתת טיפול רפואי שאינו מנוי בתוספת, גם ללא הסכמתו מדעת של המטופל אם נתקיימו כל אלה: (א) מצבו הגופני או הנפשי של המטופל אינו מאפשר קבלת הסכמתו מדעת; (ב) לא ידוע למטפל כי המטופל או אפוטרופסו מתנגד  לקבלת הטיפול הרפואי; (ג) אין אפשרות לקבל את הסכמת בא כוחו אם מונה בא כוח מטעמו לפי סעיף 16, או אין אפשרות לקבל את הסכמת אפוטרופסו אם המטופל הוא קטין או פסול דין.

18. (2) בנסיבות שבהן נשקפת למטופל סכנה חמורה והוא מתנגד לטיפול רפואי, שיש לתיתו בנסיבות הענין בהקדם, רשאי מטפל לתת את הטיפול הרפואי אף בניגוד לרצון המטופל אם ועדת האתיקה, לאחר ששמעה את המטופל, אישרה את מתן הטיפול ובלבד ששוכנעה כי נתקיימו כל אלה: (א) נמסר למטופל מידע כנדרש לקבלת הסכמה מדעת; (ב) צפוי שהטיפול הרפואי ישפר במידה ניכרת את מצבו הרפואי של המטופל; (ג) קיים יסוד סביר להניח שלאחר מתן הטיפול הרפואי יתן המטופל את הסכמתו למפרע.

19. (3) בנסיבות של מצב חירום רפואי רשאי מטפל לתת טיפול רפואי דחוף גם ללא הסכמתו מדעת של המטופל, אם בשל נסיבות החירום, לרבות מצבו הגופני או הנפשי של המטופל, לא ניתן לקבל את הסכמתו מדעת; טיפול רפואי המנוי בתוספת יינתן בהסכמת שלושה רופאים, אלא אם כן נסיבות החירום אינן מאפשרות זאת.

20. מינוי בא כוח למטופל • (א) מטופל רשאי למנות בא כוח מטעמו שיהיה מוסמך להסכים במקומו לקבלת טיפול רפואי; בייפוי הכוח יפורטו הנסיבות והתנאים שבהם יהיה בא הכוח מוסמך להסכים במקומו של המטופל לטיפול רפואי. (ב) השר רשאי לקבוע הוראות לענין אופן מתן ייפוי הכוח לפי סעיף זה.

21. ומה עם קטינים...?חוק הכשרות המשפטית, התשכ"ב-1962 • סעיף 6: סייג לביטול פעולות פעולה משפטית של קטין שדרכם של קטין בגילו לעשות כמוה, וכן פעולה משפטית בין קטין לבין אדם שלא ידע ולא היה עליו לדעת שהוא קטין, אינה ניתנת לביטול כאמור בסעיף 5, אף שנעשתה שלא בהסכמת נציגו, אלא אם היה בה משום נזק של ממש לקטין או לרכושו. • סעיף 14: מעמד ההורים ההורים הינם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים. • סעיף 18: שיתוף בין ההורים בכל עניין הנתון לאפוטרופסותם חייבים שני ההורים לפעול תוך הסכמה; הסכמתו של אחד מהם לפעולתו של רעהו יכולה להינתן מראש או למפרע, בפירושו או מכללא, לעניין מסויים או באופן כללי; וחזקה על הורה שהסכים לפעולת רעהו כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר, בעניין שאינו סובל דיחוי רשאי כל אחד מההורים לפעול על דעת עצמו.

26. חוק העונשין סימן ה': עבירות מין אינוס 345. (א) הבועל אשה - (1) שלא בהסכמתה החופשית; (2) בהסכמת האשה, שהושגה במרמה לגבי מיהות העושה או מהות המעשה; (3) כשהאשה היא קטינה שטרם מלאו לה ארבע עשרה שנים, אף בהסכמתה; או (4) תוך ניצול מצב של חוסר הכרה בו שרויה האשה, או מצב אחר המונע ממנה לתת הסכמה חופשית; (5) תוך ניצול היותה חולת נפש או לקויה בשכלה, אם בשל מחלתה או בשל הליקוי בשכלה לא היתה הסכמתה לבעילה הסכמה חופשית; הרי הוא אונס ודינו - מאסר שש עשרה שנים. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), דין האונס - מאסר עשרים שנים אם האינוס נעשה באחת מנסיבות אלה: (1) בקטינה שטרם מלאו לה שש עשרה שנים ובנסיבות האמורות בסעיף קטן (א)(1), (2), (4) או (5); (2) באיום בנשק חם או קר; (3) תוך גרימת חבלה גופנית או נפשית או הריון; (4) תוך התעללות באשה, לפני המעשה, בזמן המעשה או אחריו; (5) בנוכחות אחר או אחרים שחברו יחד עמו לביצוע האינוס בידי אחד או אחדים מהם. (ג) בסימן זה - "בועל" - המחדיר איבר מאיברי הגוף או חפץ לאיבר המין של האישה;