דר' זאב פוזנר מכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות – אוניברסיטת תל-אביב

1. עלייתה ונפילתה של העיר המתוכננת היטב, או כיצד עשויה העיר הישראלית להוות תשתית ידע לתכנון מרחבי בישראל. דר' זאב פוזנר מכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות – אוניברסיטת תל-אביב posnerz@bezeqint.net

2. 1. מדוע 'נכון' להתבונן בדינאמיקה של עיר (או חלק שלה) כבאבולוציה – דינאמיקה של מערכת מורכבת (ולא כדינאמיקה של מערכת נשלטת תכלית, כפי שתוארה על ידי סיימון). 2. כיצד, באיזה מידה ובאילו אמצעים ניתן ליצור צפי עבור מערכת מורכבת (שמתרחשות בה אבולוציות). 3. תכונות של מערכות מורכבות, אשר ידועות כבר כיום, כפי שהן באות לביטוי בהתפתחות אורבאנית (ובכללן אלה שהתגלו במחקר שלי כתכונות אבולוציה של העיר הישראלית). 4. (במידה שיוותר זמן) ההווה והעתיד של השימוש בהדמיה לצורך תכנון במערכות סוציו-אקולוגיות.

3. פרופסור דורון לנצט ממכון ויצמן, ראש מרכז קראון לחקר הגנום: "אל לנו להניח, שכל מתקן מסובך צריך שיהיה לו מין מוח מרכזי שנותן לו הוראות. זה נכון במערכות מסוימות, וזה מאוד לא נכון במערכות אחרות. למשל, רשת האינטרנט. אף אחד לא נותן שם הוראות. יש בה אוסף גדול של פיסות מידע אינטראקטיביות, בדומה לאוסף של תאים וחלבונים שמתקשרים זה עם זה. ובכל זאת, התוצאה הסופית היא שאתה כותב מילת מפתח והרשת מגיבה בהתאם; אתה מקליד מילת מפתח אחרת – התחברת לפייסבוק. כלומר, אין כאן מישהו שמחלק הוראות, אלא אינטראקציה מאוד סבוכה בין החלקים". פרופסור ישעיהו לייבוביץ ז"ל: " מכונה (שתוכננה ומופעלת על ידי בני-אדם – ז.פ) אינה מובנת כלל מן הגורמים הפיסיקו-כימיים הפועלים או המופעלים בה, אלא רק מתוכנית הפעולה שהיא מבצעת. דומה הדבר לתיאור ממצה של אוטובוס מבחינת דרכי ההפקה או הייצור של החומרים שמהם הוא מורכב (פלדה, פחי ברזל, העץ, הצמג, החומרים הפלסטיים וכו'). עיצוב הרכב והמנוע מחומרים אלה, מכניזם פעולת המנוע והתנעת הרכב וכו', אין בכל זה שום הסבר, ואף שום התייחסות, לעובדה שאוטובוס זה מקיים שירות קבוע בין ירושלים לתל-אביב!"

4. השוני בין תכנון אבולוציוני לטכנולוגי מאופיין על-ידי השאלה, אשר מכוונת כל אחד מהם. לתכנון הטכנולוגי קודמת השאלה: 'מה רצוי'; כאשר בתוך השאלה צפונה הנחה שאם מי שבסמכותו להחליט ולכפות יאמץ את התכנון, אזי השינוי הרצוי אכן יתגשם; שכן, המערכת שמתכנן מסוג זה רואה לנגד עיניו היא: 'מערכת נשלטת תכלית' (ובמסגרת זו, גורמים שהוא נוכח שאין לו שליטה עליהם מוגדרים מראש 'זניחים'). המתכנן שרואה את העיר - מושא התכנון - כמערכת מורכבת, שבה מתרחשת כל העת ובכל עת אבולוציה שואל : 'מה אפשרי'; כלומר, לאילו מהלכי תכנון (רצויים יותר מאחרים) יש היתכנות גבוהה יותר. אזורי יישוב 'חוקיים' = צהוב אזורי יישוב 'לא חוקיים' = חום אזורי תעשייה משני הסוגים = סגול אוטוסטראדות מתוכננות ובתהליך ביצוע = קווים שחורים

5. תכונות מערכת מורכבת (לא בסדר חשיבותן) • אין סימטריה עבר-עתיד, כלומר, תכונות 'חדשות ומפתיעות' מופיעות (emergent properties) • אין אפשרות רדוקציה למודל ליניארי; במבט לעתיד, יש לפחות שתי אופטימאציות המקיימות ביניהן התחרות. • כמות גדולה מאוד של נתונים • אי ידיעת נתונים ו/או חיבורים – מבנה רשת מעברי האינפורמציה - לא רק ביחס לעתיד המערכת אלא גם ביחס לעברה היא הכרחית, המערכת חייבת לקיים לא רק מנגנוני זיכרון אלא גם מנגנוני שכחה; מה שמתבטא בכך שדגם דומיננטי נראה כאילו היה מאז ומעולם. • במבט לעתיד, יש ריבוי אפשרויות – אופציות של אסטרטגיה - אבל רק אחת מתגשמת הלכה למעשה; ולכן, במבט לאחור, ה-ככה זה וזהו (just-so-ness) קובע את סדר וקצב הנתיב אבולוציוני; כלומר הנתיב האבולוציוני נראה מצמצם את אופציות האסטרטגיה באמצעות רצף של מוקדי התכנסות (attractor), שנראה מגביל לכאורה את האופציות, במועד התצפית (נניח בימינו). • עליה בצמיגות (viscosity) האינפורמציה מעלה את היחס בין כמות החישובים שמבצעת מערכת המושא לבין כמות החישובים שעל מודל לבצע אקספוננציאלית = בחזקת כמות הקישורים – מעברי האינפורמציה – הממוצעת; אבל, ירידה ברזולוציה (= עליה בהיקף העיר למשל בשטח) אינה מעלה את צמיגות האינפורמציה.

6. סגירת מרפסות שיכון רסקו בצפון הישן של תל-אביב בשנות ה-50 ובשנות ה-90

7. קריית עבודה לימים חולון קריית עמל לימים קריית חיים מתוך שנתון מועצת פועלי תל-אביב 1939

9. מאפייני עידן-המידע 1. עליה בצמיגות האינפורמציה (עבור קבוצה נתונה של בני-אדם ו/או שטח נתונים) 2. עליה של מספר סדרי גודל בכמות החישובים שהאנושות מסוגלת לבצע בפרק זמן נתון. 3. שינוי 'איכותי' בשטף האינפורמציה, כלומר, שינוי צורת הרשת שבה מתקיימת זרימת אינפורמציה בטווח גדול יחסית של מערכות, תוך פרק זמן נתון. מבר מתסמיני המעבר לעידן המידע בערים הופעת ערי ענק (megacities) ואבדן שליטה בחלקים מהם. הופעת ערים גלובאליות (global-cities) אשר חלק מהתפקוד שלהן מתבצע אל מול ערים גלובאליות אחרות ולא אל מול היישובים שסביבן מבחינת הקואורדינאטות. מערכת תכנון הערים מצויה בהתחרות מתמשכת לפרק זמן ארוך מהרגיל.

10. חלק ממרכז העיר יוסטון (טקסס) בסביבת שנת 1990