בנייה רוויה

1. בנייה רוויה בנייה רוויה במדינת ישראל במדינת ישראל כתה: ט' 5 "חושבים גאוגרפיה - ישראל בת 60" מגיש: דין יעקבי בית ספר: רוגוזין ב', קרית אתא

2. בנייה רוויה במרכזי הערים הגדולות בעבודתי זו אתמקד בארבעה נושאים: 1 2 בנייה בצפון הארץ 3 בנייה בנגב 4 בנייה רוויה במגזר הערבי

3. מהי בנייה רוויה? בניה רוויה: בנין הרשום כבית משותף או ראוי להירשם בעתיד כבית משותף על פי חוק המקרקעין התשכ"ט ‎1969, בן שתי קומות ומעלה ואשר יש בוארבע יחידות דיור לפחות, כאשר בכל קומה לפחות יחידת דיור אחת. צורת בינוי הממצה את שטח הקרקע באופן מרבי וממקסמת את אחוזי הבנייה, ומכאן - קרקע רוויה.

4. צפיפות האוכלוסיה בישראל: שיעור הגדילה באוכלוסיית ישראל הוא גבוה באופן ניכר מהקיים בארצות המפותחות. ישראל היא המדינה המפותחת היחידה בעולם בה חלים תהליכי הגידול באוכלוסיה על רקע צפיפות כה גבוהה הצפיפות הגבוהה של האוכלוסייה בישראל יחסית למדינות מפותחות אחרות, מתבטאת לא רק במכסה הממוצעת של קרקע לתושב, אלא גם ברמת הפיתוח של השטחים וכיסוי השטחים במבנים ובמתקנים. לדוגמא בטבלה שלפנינו: פיזור האוכלוסיה בישראל: מתוך הטבלה עולה כי קיימת שונות ניכרת בצפיפות האוכלוסין בין המחוזות השונים ובין הנפות השונות: הצפיפות (נפש/קמ"ר) במחוז הצפוף ביותר (תל אביב) היא 6,439 ובדליל ביותר (בדרום) רק 40.7 הנפה הצפופה ביותר היא תל אביבוהדלילה ביותר היא נפת באר שבע.

5. תרבות המגדלים בערים הגדולות בשנים האחרונות עולה בישראל ביתר שאת שאלת הבנייה הרוויה, כלומר הקמתם של בניינים רבי – דירות. הביקוש למגורים הולך וגדל, אולם השטח הבנוי לבנייתם הולך ומצטמצם. לכן, במרכזי הערים הגדולות בונים מגדלים לגובה. בתל אביב, הקרקע יקרה מאד בגלל ההיצע המוגבל של קרקעות, וטיפול איטי של הרשויות בהפשרת קרקעות לבנייה. כפועל יוצא, פונים היזמים לבנייה לגובה, דבר המייקר את מחיר הדירות.לאחרונה אנו עדים לתופעה של חזרה למגורים מהפריפריות אל מרכז העיר. אנשים עייפו מבית על הקרקע בפריפריה: מהטיפול בגינה והנסיעות הממושכות למקום העבודה והבילוי. יותר אנשים מעדיפים מתחם חדש, שמור וסגור, במפלס אחד, עם כל השירותים המגוונים הנלווים והממוקם במרכז העיר וקרוב למרכזי הבילוי, העבודה והקניות.

6. מה מיוחד ברבי קומות בתל אביב ביחס לפריפריה? הייחוד של רבי הקומות הנבנים בתל אביב הוא, קודם כל מספר הקומות חסר התקדים שבונים כאן, בשנתיים- שלוש האחרונות, המגדלים בעיר טיפסו למעלה ולגובה והיום רוב המגדלים החדשים הנבנים בעיר מטפסים עד מעל ל- 30 קומות ומשנים אט אט את קו הרקיע של העיר. הבנייה לגובה בעיר, החלה לפני יותר מעשור בשל מצוקת קרקעות קשה, המציאות היא כזאת שפשוט לא קיימים מגרשים המאפשרים בנייה היקפית בעיר, אלא אם עולים לגובה.

7. בנייה לגובה גם בפריפרייה תופעת מגדלי העל בבנייה רוויה של פרויקטים במגורים, זולגת מהמרכז גם לערי הלוויין והפריפריה כך עולה מבדיקה שערכה התאחדות הקבלנים. בבדיקה המבוססת על נתוני הלמ"ס נבחנו התחלות בנייה במגזר הפרטי על פי כמות יחידות הדיור הנבנות בבניינים רבי קומות מ-11 קומות ומעלה והעיר נתניה נמצאת במקום השישי בארץ. בנייה בחיפה בערי הביקוש, בהן הקרקעות יקרות מפז, ניכרת מגמת עלייה ברבי הקומות, הנבנים בתחומן.  מאידך גם בערים אשר עדיין נתפסות כאלטרנטיבה זולה למרכז, כמו: פתח-תקווה, רחובות, אשדוד ונתניה ניכרת ההתפשטות של בניית רבי הקומות. במספר ערים, כל הבנייה הפרטית כמעט הינה של רבי קומות כפי שקורה למשל בערים נשר ואור יהודה.  התפשטות  המגמה של בנייה לגובה היא חלק ממגמה עולמית שישראל היא חלק ממנה: היום ברור שהפתרון לצפיפות באזורים מרכזיים ולמצוקת הקרקעות באזורי הביקוש היא בנייה לגובה המאפשרת מצד אחד לאכלס מספר רב של דיירים בבניין אחד ומאידך להשאיר מקום לשטחים ירוקים, פיתוח ויצירת סביבת מגורים נעימה ומודרנית.

8. דוגמא לבנייה בפריפריה: יוקרה בנתניה על פי נתוני התאחדות הקבלנים, למרות שרוב הבנייה הרוויה בנתניה מתרכזת בקריית השרון, דווקא הבנייה של רבי קומות בעיר, מתרכזת בפרויקטים על קו החוף ולא בקריה. כך למשל ניתן לראות בכניסה הדרומית לעיר ולאורך החוף במתחם המכונה עיר ימים ואחרים הסמוכים לו, את קו הרקיע המשתנה והגבוה של הבניינים. העירייה מעודדת בנייה לגובה באזורים האלה, הן בשל מחירי הקרקעות הגבוהים ליד הים והן בשל התמעטות של קרקעות כאלה בשנים האחרונות. בשל סיבות אלה המחירים ברבי הקומות על קו החוף גבוהים ופונים לחתך סוציו אקונומי גבוה ולתושבי חוץ בעיקר.

9. נעבור לצפון הארץ • רמת הגולן • גליל עליון • גליל תחתון • גליל מערבי • עמקים • עמק הירדן • בצפון הארץ סוגי התיישבות מגוונים: • קיבוץ • מושב • יישוב קהילתי • יישוב עירוני • מועצות מקומיות • הרחבות קהילתיות

10. פרוייקטים בבנייה בכרמיאל בנייה רוויה בערי הצפון בערי הצפון, ככל ששטח הקרקעות מצטמצם, כך בונים יותר לגובה. בערים שלפנינו מתקיימת בנייה רוויה: כרמיאל, נצרת עילית, עכו, קרית שמונה, קריות

11. מה קורה ביישובים הכפריים? מתוך מודעות בעיתונים: "הגליל קרוב אליך... לא רק סיסמא , כאן ועכשיו בגליל אתם מוזמנים להנות מתשתיות ,תחבורה ,חינוך, תעסוקה  וכמובן מגורים... אז בואו התקרבו אלינו..." הצפון פותח את שעריו לחיים מלאי אוירה. המגורים הקרובים לטבע, בלב הנופים והשלווה, הם סביבת הגידול האיכותית ביותר לילדים. חיי קהילה ענפים, חיי תרבות עשירים, השכנים שלך הם גם החברים שלך. שמי הצפון הצלולים פרוסים מעליך... כל אלה במרחק נגיעה ממך. הפוך אותם לשלך.

12. בוא ותיקח, בית בודד על שטח אדמה... קונים בית ומקבלים דירה במתנה.... חיים אחרת – חיים בירוק... לא בונים רק בתים – בונים סגנון חיים... מגשימים את החלום... החופש לבחור את המגרש... לווי צמוד ועמידה בלוח זמנים... נוף לכינרת... מציאה... כותרות העיתונים "זועקות" תבוא... תבחר... ותקח... תבוא... תבחר... ותקח...

13. הנגב מהווה כ-61% משטח מדינת ישראל, אך האוכלוסייה באזור זה מהווה פחות מ- 14% מכלל אוכלוסיית ישראל. בנייה בנגב הנגב הוא המרחב המדברי הדרומי של ארץ ישראל עד תחילת המאה הנוכחית היה הנגב מאוכלס שבטי בדווים בלבד. בשנת 1899 החלה בניית העיר באר-שבע. באופן כללי, מזהים היום שלושה סוגי ישובים בנגב: יישובים חקלאיים- מרבית הישובים הם מושבים. הישובים רביבים, משאבי-שדה ושדה-בוקר, קיבוץ איילות, אליפז, סמר, יוטבתה, גרופית, קטורה, לוטן, יהל, פארן, צופר, מרכז ספיר, עין-יהב, חצבה, עידן ונאות-הכיכר. יישובי כורים- דוגמה של ישוב כורים הוא העיר ירוחם, אשר חלק מתושביה עובדים במחצבות של המכתש הגדול ובמפעלי הזרחן שבאורון. גם חלק מתושבי מצפה רמון מתבססים על ניצול המחצבים במכתש רמון, וכן מועסקים תושבי ערד במפעל ים-המלח. העיר דימונה בצפון הנגב, היא הישוב הגדול ביותר מסוג זה. ישובים עירוניים – הישוב הגדול מסוג זה היא העיר באר-שבע אילת מתפתחת אף היא כישוב עירוני מובהק, כעיר נמל ותיירות והעיר ערד.

14. בנייה רוויה בנגב באר שבע בעיר באר שבע, כמו בערים הגדולות מתקיימת בנייה רוויה. לפי תוכנית מתאר מקומית, יש לחזק את המעמד האזורי, הלאומי והבינלאומי של העיר כאחת מארבע הערים הגדולות בישראל. גיבוש באר שבע כבירת הנגב והצבתה כמרכז המטרופולין תביא לצמיחה ופיתוח של העיר, תוך ניצול יעיל של משאבי הקרקע בהתאמה לאקלים ולנוף. כדי להשיג יעד זה, מקצה התוכנית שטחים וקובעת כי יש להוסיף כ- 160,000 יחידות דיור בעיר.

15. פרוייקטים באילת אילת בקרוב, שטחה של אילת יגדל לכ- 100 אלף דונם- כפליים משטחה של תל אביב.שטח העיר יכלול מעתה גם את אזור שדה התעופה המתוכנן בתמנע ואת שטחי פרויקט האקווריה, שאמור לכלול מגוון אטרקציות בנוסח דיסנילנד, וכן אחד המתחמים החשובים שיועברו לשטח אילת הוא שכונת נחל רודד, שם מתוכננת בשנים הקרובות בניה נרחבת בהיקף של 5,500 יחידות דיור. הבנייה באילת מבוצעת ברובה בשכונת שחמון, הנמצאת החלקה המערבי של העיר מול הים. השכונה נמצאת בראש רשימת הביקוש. התכנון המודרני של השכונה, המדשאות ועוד מיני תפנוקים כגון בריכה וג'קוזי בחלק מהמבנים, הציבו אותה במקום המכובד של שכונת האיכות של אילת.

16. חזון בן גוריון: להפריח את שממת הנגב יישובים כפריים בנגב ההתיישבות הכפרית בארץ, ובכלל זה בנגב, נמצאת עכשיו בעיצומו של שינוי אידיאולוגי. בעבר הוקמו מרבית הקיבוצים והמושבים ביוזמת או בחסות גורמים מוסדיים, בשנים האחרונות חל מפנה, יישובים חדשים במתכונת המסורתית של קיבוץ שיתופי ומושב שיתופי למחצה כבר לא מוקמים. אבל בתחומם מוקמות שכונות "עיבוי" ("הרחבה"), שהם בתי מגורים צמודי קרקע וללא יחידת ייצור חקלאית. צורת ההתיישבות הכפרית המועדפת היא יישובים קהילתיים בגדלים שונים או " ישובים בודדים". היישובים הקהילתיים יזומים על ידי עמותות משתכנים כדוגמת מיתר, להבים ונווה – צין, שהם למעשה שכונות או פרברים של יישובים קיימים. ישנם מושבים שהפכו ליישובים קהילתיים כדוגמת אשלים. יישובי הבודדים הן חוות מבודדות בהן מתגוררות עד ארבע משפחות המתפרנסות רובן מתיירות ומעבודות חוץ שונות. מיתר

17. פרויקט בית בלהבים מעמיד לרשותכם מבחר דגמי בתים, במגוון אפשרויות אדריכליות, בקשת רחבה של עיצובי פנים וחוץ. כל משפחה מדמיינת את בית החלומות שלה אחרת. יש כאלו שחולמים על בית במפלס אחד ואחרים יעשו הכל בשביל Deck היוצא מהסלון לגינה ולבריכה. לכן אנו מאפשרים לכם לבחור בית - בהתאמה אישית. בית בלהבים - בית בהתאמה אישית בית בלהבים - החופש לבחור ! כל מה שאתם צריכים לעשות זה להחליט מה מתאים בדיוק לכם. את כל השאר - תשאירו לנו, בלי כאבי ראש מיותרים, דאגות או עיכובים. פרסומים בעיתונים ובאינטרנט: כפי שראינו בצפון, גם בנגב: בתים צמודי קרקע לבחירתכם לדוגמא: פרוייקט להבים

18. בנייה רוויה במגזר הערבי מספר נתוני בסיס:במדינה 18% אזרחים ערבים.בתחום הקרקעי המצב כיום הוא כזה שבמדינה יש מעל 1000יישובים יהודים לעומת 83 יישובים ערבים. מ-1948 לא הוקם אף יישוב ערבי ביוזמה של ערבים לעומת זאת הוקמו 800 יישובים יהודים.2.5% משטח המדינה נמצא בידי מועצות ערביות3.5% משטח המדינה נמצא בבעלות פרטית ערבית.96.5% בבעלות יהודית ישראלית.מחצית מהאדמות שהיו בידי ערבים הופקעו על ידי המדינה אחרי 1948ב- 80% משטח המדינה הערבים חסומים מלרכוש זכויות בקרקע. אוכלוסיית הערבים במדינה גדלה מאז 1948 פי שש לעומת זאת כמות הקרקע שברשותם הצטמצמה בחצי.

19. המצב כיום במגזר הערבי כיום, עיקר הבנייה הקיימת במגזר הערבי הינה פרטית ועל פי רוב ללא תשתיות. בניינים רבים אינם מושלמים ותקופת ההקמה נמשכת שנים. חלקם של המתכננים והקבלנים הרשומים בבנייה זו אפסי ועבודות התשתית מושלמות לבסוף, בעלויות גבוהות, אותן נאלצת המדינה לממן בסופו של דבר.

20. נכונות לבנייה רוויה במגזר הערבי ביישובים הערביים, אשר רובם ראשיתם בכפרים קטנים, נהוגה עדיין בניית בתים משפחתיים. עם הפיכתם של רבים מן הכפרים הערביים ליישובים עירוניים בני עשרות אלפי תושבים, החמיר המחסור בשטחים לבניית מגורים, ושאלת הבנייה הרוויה עומדת על סדר היום ברמה הלאומית והמקומית כאחד. היא מהווה אתגר גם לתושבים עצמם. בשנים האחרונות , בכל עת שעלו הצעות להגביר את הבנייה הרוויה ביישובים הערבים, נטען כי סגנון בנייה זה אינו מקובל על האוכלוסייה הערבית. אולם , לפי מחקר שנעשה, התושבים מצביעים על נכונות להסתגל למציאות בנייה חדשה ביישובים הערבים. רוב היזמים מאמינים שאחוז גדול ממשקי הבית ביישובים הערביים מוכנים לשקול מגורים בבנייה רוויה.

21. ההמלצות לבנייה רוויה במגזר הערבי הבנייה הרוויה ביישובים הערביים נועדה לאפשר למשקי בית חסרי קרקע לבנייה וחסרי משאבים כספיים למצוא פתרון דיור שימומן ברובו באמצעות משכנתאות. בישובים הערביים יש שכבה של משקי בית המתקשה לפתור את בעיות הדיור שלה באמצעות מנגנוני השוק הקיימים. בעשור האחרון גדל במידה ניכרת מספרם של משקי הבית אשר אינם זוכים לרשת קרקע לבנייה, ואין באפשרותם לבנות יחידות דיור נוספות בחצר בית המשפחה המורחבת. מצב זה מחייב מחשבה בפתרון מצוקת הדיור. לאט לאט, הולכת ומתערערת מסורת העזרה ההדדית במשפחה המורחבת, ומשקי בית רבים, בעיקר משכבות מעטות אמצעים, שוב אינם נהנים מסיוע כלכלי של משפחתם למימון הדיור.

22. לסיכום ומה יהיה בעתיד? כפי שהובהר עד כה, הלחצים על הקרקעות הפנויות הולכים וגדלים. הגורמים לכך: שטחה של מדינת ישראל עשוי להצטמצם עם חתימת הסכם עם הפלשתינאים. מרבית האוכלוסייה תמשיך להעדיף להתגורר באזור המרכז. המשך תהליכי פירבור יגרמו להגדלה בכמות הבנייה צמודת הקרקע. התפשטות האוכלוסייה לעבר שולי המרכז: אזורי השפלה, צפון הנגב וירושלים יגבירו את הצורך בשטחים למגורים, לנופש, לתשתיות. על מנת להיערך לתסריט המוצג, העלה צוות בינתחומי שכלל גיאוגרפים, כלכלנים, ואדריכלים תכנית אב לפיתוח הפיזי, החברתי והכלכלי של ישראל לקראת שנת 2020. שמה של התכנית: "ישראל 20-20". הפתרונות העולים מהתכנית הם: בנייה רוויה לגובה על מנת לחסוך בשטח עירוני. בנייה לעומק, בתת הקרקע. צמצום הבנייה צמודת השטח. העברת בסיסי צה"ל מאזורי המרכז לפריפריה.

23. העתיד בערים הגדולות אנקת גבהים אדריכלים רואים את עתיד הבנייה: "ב-2027 ייעלמו הבניינים בני 2-4 קומות ויוקמו בניינים בני 100 קומות. מרכזי הערים ייראו כמו מנהטן והונג קונג. ישראל במירוץ להפוך למדינה הצפופה בעולם, ועוד לפני 2027 היא תגיע לשם", חוזה אדריכל גיל שנהב מכנען-שנהב אדריכלים. "כשנתפכח, תופסק הבנייה הנמוכה". "פני הערים ישתנו לחלוטין", אומר ברק ציפור, מציפור אדריכלים. "בכל גוש דן - מנתניה עד אשדוד - ייעלמו בניינים בני 2-4 קומות. פרויקטי פינוי-בינוי יתפסו עד אז תאוצה, ולא יהיה בניין שלא יגבה". "הגדילה תהיה בכמה אופנים", מסביר טומי לייטרסדורף, אדריכל ומתכנן ערים: "עיבוי - כלומר בנייה מחדש של בניינים נמוכים תוך הוספת יחידות דיור, ושינוי ייעוד של קרקעות לצורכי בנייה למגורים. המטרופולין של תל אביב תמשיך למשוך את רוב האוכלוסייה".

24. העתיד בערים הגדולות המשך - אדריכלים רואים את עתיד הבנייה: "כל הערים המרכזיות, ובוודאי במחוז תל אביב, יעלו מאוד לגובה", אומרת בביטחון האדריכלית עדנה לרמן ממשרד התכנון לרמן אדריכלים. "מכיוון שהמצאי הקיים אינו מספק, ינסו להגיע כמה שיותר גבוה בבנייה, כדי לענות על הביקוש". "יהיו 2-3 מגדלים בערים הגדולות של 100 קומות ויותר", אומר ציפור, "אבל זה יהיה לעשירים. השדרוג כלפי מעלה יהיה מנת חלקם של כולם. מי שגר כיום בקומה חמישית יעבור לקומה 25, ומי שגר כיום בקומה 30 יעבור לקומה ה-100".

25. דעתי האישית בנושא: בעבודה זו ראינו כי הרעיון של בנייה רוויה הוא בעיקר ניצול שטחי קרקע יקרים. ישנם אזורים בארץ שהשטח מצטמצם בעיקר במרכזי הערים הגדולות ובהם מתבקש לבנות לגובה, וישנם אזורים מרוחקים (בצפון ובדרום) שבהם ישנן קרקעות לבנייה צמודת קרקע. מגדלי המגורים הם העתיד הארכיטקטוני בעולם בכלל ובארץ בפרט. כיום למדו לתכנן שכונות בבנייה רוויה, כאשר שמים דגש על תכנון סביבתי של השכונה, כלומר: שמירה על ריאות ירוקות בתוך השכונה (שטחים ירוקים), מגרשי משחקים, נחל זורם, צמחייה וכדומה. השכונה שאני גר בה "גבעת טל" שכונה של קרית אתא, משלבת בנייה רוויה עם בנייה צמודת קרקע, כאשר שמו דגש בתכנון על שטחים ירוקים. בכביש הכניסה ל"גבעת טל" הוקמה טיילת להליכה ורכיבה על אופניים, לצידי הטיילת נטועים עצים וצמחייה, ישנם שני פארקים, גינות נוי ומגרשי משחקים. אני אישית , גר בבית צמוד קרקע, ואוהב את צורת המגורים הזאת.... ולפעמים אני חושב איך זה יהיה לגור בעתיד בקומה 150???

26. ביבליוגרפיה: כשהתחלתי לאסוף חומר לעבודתי, ראיתי שאין חומר מרוכז באתר אחד, לכן, חקרתי את הנושא לעומק, חפרתי ונברתי באתרים רבים באינטרט, חיפשתי חומר לפי הנושאים של העבודה, חיפשתי בעיתוני הכלכלה במדורי נדל"ן ובדקתי מודעות פרסום לבנייה בעיתונים ובאינטרנט. ואלה מרבית האתרים מהם אספתי מידע: • http://www.mmi.gov.il/static/milon.asp • http://www.fips.org.il/fips/site/p_publications/item_he.asp?doc=&iss=&iid=550 • http://www.ecowave.org.il/alaperek_new.php?ind=248 • http://www.architimes.co.il/ShowPage.php?pID=60 • http://www.msnbait.co.il/article.asp?newsid=271 • http://www.nfc.co.il/uploadFiles/490322291851044.doc • http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=903447 • http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m01864.pdf • http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3357702,00.html • http://www.snunit.k12.il/heb_journals/biosfera/2401009.html • http://www.media-vision.co.il/building/newsletter/0307/doc/2007.ppt • http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=924636

27. המשך ביבליוגרפיה: • http://www.alonestate.co.il/HTMLs/article_list.aspx?C2003=12103&BSP=822&B SS21=12103&BSCP=822 • http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3435102,00.htm • http://www.krayot.com/news.php?action=show&type=news&id=4942 • http://www.notes.co.il/yodan/22770.asp • http://www.tam.co.il/14_3_2008/chdashot8.htm • http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-152375-00.html?tag=00-39-10 • http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-147025-00.html?tag=15-58-26 • http://www.way-togo.com/plan-102.htm • http://www.local.co.il/kfar-saba/6083/articles.htm • http://www.a-designer.co.il/newsfull.asp?newsid=520&maincatid=55 • http://www.e-mago.co.il/e-magazine/buildisra.html • http://www.cover.co.il/Israeli-Architecture/ • http://www.mmi.gov.il/machadash/show_h.asp?key=618 • http://www.sikkuy.org.il/modiin/tzohar1/6_9_04.html • http://www.fips.org.il/fips/site/p_publications/item_he.asp?doc=&iss=&iid=550 • http://www.lagalil.co.il/

28. קו רקיע חדש בתל אביב קו רקיע חדש בתל אביב סוף... סוף...