Download
1 / 52
520 likes | 770 Views
פיתוח ושימוש בכלי להתערבות סיעודית מובנית, המאפשר שיפור איכות חייהם של חולים. ( תוצאות של סדרת מחקרים ). ד"ר ורד דלבר Ph.D) ) ולדה שור ( MN ), מירב סיאני ( MN ),שרה זפרני ז"ל( MN ) מינה מגריל( MN ) ורד בר-יעבץ ( BN )
E N D
פיתוח ושימוש בכלי להתערבות סיעודית מובנית, המאפשר שיפור איכות חייהם של חולים.( תוצאות של סדרת מחקרים) ד"ר ורד דלבר Ph.D) ) ולדהשור (MN ), מירב סיאני (MN ),שרה זפרני ז"ל(MN ) מינה מגריל(MN )ורד בר-יעבץ (BN ) המחלקה לסיעוד, ביה"ס למקצועות הבריאות הקהילתיים ע"ש רקאנטי, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
Nursing Research for Clinical Practice : BURNS & GROVE, 1996 1977,SILVA, • “אנחנו מאמינים שאנשים שואפים לבריאות, בריאות נחשבת בעינינו טובה יותר מחולי, חיים הם יותר טובים ממות. אנו טוענים שאיכות חיים הינה חשובה, וסיעוד טוב מקדם דפוסי בריאות”. • המחקרים בסיעוד,לכן, חייבים לשקף פילוסופיה זו. • גישה הוליסטית מחייבת משתנים רבים ובדיקת אינטראקציה ביניהם,כמו:יכולת התמודדות,תמיכה חברתית, עמדות, איכות חיים ,איזון סימפטומיםוכד’ באותו מחקר.
איזון הסימפטומים הנובעים ממחלה כרונית ומסרטן,משפיע על עצמאות המטופל תפקודו ואיכות חיי המטופל ומשפחתו. • הגישה הכוללת את ההיבט הפיזי,הנפשי, החברתי והרגשי תואמת את הגישה המקובלת כיום בסיעוד, שהיא כוללנית (הוליסטית) ואשר בה לאיכות החיים ולניהול הטיפול העצמי של החולה יש מקום נכבד.
בעבודות מחקר שיוצגו כאן נבדקו השפעתה של התערבות סיעודית מובנית על-פי תיאורית OREM על איכות החיים , דפוסי התמודדות ומיקוד שליטה של חולי סרטן וחולים כרוניים.
השאלה המחקרית • האם הדרכה מובנית על-ידי אחות שתכלול העברת אחריות לטיפול היומיומי אל החולה עצמו תוך כדי תמיכה בו על-פי המודל העצמי של Orem עשויה להגביר את יכולת ההתמודדות, להקטין את החרדה, להגדיל את הידע שלו, את יכולתו התיפקודית, את הרגשתו הסובייקטיבית את הרגשת שליטתו במצב ואת איכות חייו, למרות אפשרות של החמרה רפואית.
איכות חיים • ע"פי WHO רמות איכות חיים :ׂרווחה נפשית חברתית וגופנית: (Spilker et al, 1990,1996) הרגשת רווחה כללית מאפיינים ספיריטואליים ,פסיכולוגיים, חברתיים, כלכליים פיזיים
מחקר1:העלאת היכולת התיפקודית של חולי סרטן המקבלים כימותרפיה או/וקרינה על-ידי התערבות סיעודית מובנית ורד דלבר (1995)Ph.D, RN, ONS אוניברסיטת בן-גוריון בנגב המחקר מומן ע"י האגודה למלחמה בסרטן
בעבודת מחקר זו נבדקו השפעתה של התערבות סיעודית מובנית על-פי תיאורית OREM על איכות החיים , דפוסי התמודדות ומיקוד שליטה של חולי סרטן בחצי השנה הראשונה לאבחנתם ובעת קבלת טיפולים כימותרפיים ו/או קרינתיים.
בעבודה זו פותח ותוקף כלי לאומדן סימפטומים ומידת איזונם של חולים במחלה כרונית ובסרטן בפרט. (SCA-Symptom Control Assessment ) (דלבר, 1995:Benor, Delbar & Krulik, 1998 Delbar & Benor, 2001 )
SCA-Symptom Control Assessment Scale(דלבר,1995 ) הכלי מאפשר הערכת האחות והערכת החולה לגבי • עצמת התלונות והסימנים הקשורים למחלה ולטיפול • מידת העצמאות בטיפול • מידת הערכת התמיכה המשפחתית בו • מידת הידע והצורך בידע כדי להיות אפקטיבי בנטילת האחריות על הטיפול העצמי.
מטרות נוספות של המחקר • הבנת הגורמים המעורבים בתהליך ההערכה של החולה עם אירוע דחק-לחץ הנגרם בגלל מחלה ממארת והטיפול הכימותרפי ואו/ קרינתי הכרוך בה • עצוב שיטות התערבות מובנית והוליסטית (ע"י שימוש בכלי) אשר תצייד חולה כרוני וחולי סרטן בפרט במשאבי התמודדות עם מצבי מחלה משתנים .
מטרות נוספות של המחקר • יישומים בכלי ובדיקה האם באמצעות גישה זו ניתן לשנות את מרכיבי ההערכה הראשונית והמשנית של החולה ע"י התערבות הקוגניטיבי, האפקטיבי והאינסרומנטלי. • בתחום הקוגניטיבי: הבנה של צעדי הטיפול ותגובות צפויות • בתחום האפקטיבי: התמודדות עם רגשות חיוביים ושליליים והיכולת לדבר עליהם • בתחום האינסטרומנטלי: יכולת לטיפול עצמי
שאלון הסתגלות ואיכות חיים • Patient Adjustment Questionaire (PAQ) • (Kreitler & Kreitler , 1991)
השיטה • המחקר הוא קוואזיאקספרמנטלי במהלכו הוכשרה קבוצה של 40 אחיות כדי להדריך אוכלוסיה של חולי סרטן המקבלים טיפול קרינתי, כימותרפי או שניהם
אוכלוסית המחקר • 94 חולים אשר נגזרה מכלל 1690 חולי סרטן חדשים במכון האונקולוגי של מרכז רפואי גדול בדרום הארץ, וכללה 108 חולים (מתוכם נשרו 14 ): חולי סרטן שד, מעי גס, מע' גנקולוגית, אשכים וערמונית שהוגדרו כמחלה מקומית/אזורית, גילאי 20-70 שאובחנו במהלך ששת החודשים שקדמו למחקר והיו בשלב כמותרפי ו/או קרינתי בעת הצטרפותם למחקר
אוכלוסית המחקר • 94 החולים חולקו על-פי סדר הופעתם במכון לקבוצת מחקר בת 48 חולים ולקבוצת בקורת בת 46 חולים שהיו מתואמות מבחינת גיל, מין, סוג המחלה בעת האבחון.
הבדלים בין קבוצת ההתערבות לבין קבוצת בקורת בארבע המשתנים העקריים- ארבע SCA הסולמות על-פי ה- Multivariate Analysis of Variance(MANCOVA) • F16,61=3.36;P<.000 עצמה • F16,61=2.60;P<.004 עצמאות • F16,61=1.86;P<.043 תמיכה משפ' • F16,61=4.04;p<.000 ידע
הבדלים בתפיסת איכות חיים (PAQ) לפני ואחרי ההתערבות בין קבוצת המחקר והביקורת
הבדלים בתפיסת איכות חיים והסתגלות (PAQ )בין קבוצת המחקר והבקורת לפני ואחרי ההתערבות
בעקבות מחקר זה הוכנסה לשימוש אנמנזה סיעודית מובנית לאמדן, טיפול ומעקב סיעודי לחולי סרטן במכון אונקולוגי בדרום הארץ.
2. IMPROVING FUNCTIONINIG OF CANCER PATIENTS THROUGH STRUCTURED NURSING INTERVENTION AIMED AT SYMPTOM CONTROL V. Delbar,PhD. Recanati School for health professions Y. Cohen, M.D. Institute of Oncology Soroka University Medical Center, Ben-Gurion University This research was sponsored by the Chief Scientist Office of the Ministry of Health Grant no.4480 (1998-2000)
Intensity of pain pre and post intervention, research and control groups P<0.05 P<0.001
Intensity of suffering from constipation pre and post intervention, research and control groups P<0.05 P<0.001
Intensity of Activity Daily Living (ADL) pre and post intervention, research and control groups P<0. 01 NS
Intensity of suffering from loneliness pre and post intervention, research and control groups P<0. 01 NS
Intensity of suffering from anxiety pre and post intervention, research and control groups P<0. 001 NS
Intensity of suffering from body image pre and post intervention, research and control groups P<0. 01 NS
Results: Patients’ adjustment and quality of life perception • As expected, better symptom-control was accompanied by self-report of improved quality of life and adjustment, (measured by the PAQ questionnaire) creating significant differences between the two groups (p<.001)
Patient’s adjustment and quality of life perception pre and post intervention, research and control groups P<0. 01 NS
מחקר 3 :השפעת התערבות סיעודית מובנית על איזון סימפטומים ואיכות החיים של חולי סרטן הערמונית פרויקט גמר ללימודי התואר השני בסיעוד מציגה: ולדה שור מנחה: ד"ר ורד דלבר המחקר מומן ע"י קרן גולדמן
מטרת המחקר לבדוק את ההשפעה של התערבות סיעודית מובנית על איזון הסימפטומים הנובעים מהמחלה ומהטיפול, התמודדות ואיכות החיים של חולים קשישים הסובלים מסרטן הערמונית.
שינויים מובהקים בעוצמת הסבל מהסימפטומים
שינויים באיכות חיים בקבוצת הביקורת והתערבות
מחקר 4 :השפעת התערבות סיעודית מובנית על איזון סימפטומים, התמודדות ואיכות החיים של חולי המודיאליזה • פרויקט גמר לתואר שני • סיאני מירב • בהנחית ד"ר ורד דלבר • (המחקר מומן ע"י קרן גולדמן)
נתוני השינוי בעצמת הסימפטומים Ancova קבוצת ביקורת N=10 קבוצת ניסוי N=10 אחרי לפני אחרי לפני F t SD Mean SD Mean t SD Mean SD Mean 19.00a 1.96 a 2 4.3 1.6 3.41 5.46 c 1.1 2.41 1.4 4.3 כאב 29.05 a 2.33 a 2.1 3.3 2.3 2.6 4.02b 0.7 1.3 1.6 3.02 נשימה 59.75 a 2.75 a 1.9 4.6 2.3 3.8 6.00 c 1 2.1 1.4 3.7 נוזלים 19.83 a 1.02 2.3 4.4 2.3 4.2 3.14 a 0.7 2.1 2.3 4 תזונה 2.54 0.69 1.8 2.8 1.5 2.6 1 0.7 1.3 1.3 1.5 הטלת שתן 1.08 0.17 2.6 2.6 2.5 2.5 1 0.8 1.4 1.6 1.7 יציאות 59.24 a 2.25 1.1 5.6 2.2 5 4.07b 1.3 3 2.2 4.8 פעילות 24.11 a 0.9 2.3 4.3 2.3 4 4.79 c 1.1 2.6 2.5 5.1 מנוחה/ שינה 5.55 a 0.79 2.2 4.3 2.2 3.8 2.52 a 1.4 2.9 2.3 4.5 תנועתיות 1.72 0.61 1 1.43 0.6 1.2 2.28 a 0 1.1 1.5 2.1 היגיינה 20.36 a 2.28 a 2.4 4.82 2.9 3.7 1.96 a 1.3 2.02 2.1 2.6 להיות לבד 4.05 1.66 1.9 2.1 1.3 1.4 1.92 a 0.8 1.6 2.1 2.4 עם אחרים 1.9 1.03 0.7 1.33 0.3 1.1 1.94 a 0 1.01 1.6 2 בטיחות בקטר" 7.00 a 1.41 1.9 3.7 2.2 3.01 1.92 a 1.2 2.6 2.1 3.4 בטיחות פיזית 36.91 a 2.62 a 1.9 4.5 2.4 3.2 4.88c 1 2.3 1.9 3.86 חרדה 7.08 a 1.5 2.8 3.9 2.4 3.3 2.81 a 2 3.4 2.6 4.8 דימוי גוף
שינויים מובהקים באיכות חיים • ניסוי- עליה מובהקת • ביקורת- ירידה מובהקת • שינויים מובהקים בין הקבוצות לאחר תכנית ההתערבות F=19.05c • c=p<0.001
מחקר5:התערבות סיעודית בניהול טיפול של חולי סוכרת מאת: שרה זפרניז"ל בהנחיית: ד"ר ורד דלברהמחקר מומן ע"י קרן גולדמן
מטרת המחקר • הדרכה מובנית הנגזרת מתיאוריית הטיפול של Orem אשר מתמקדת בהעברת האחריות לטיפול היום יומי אל המטופל תוך כדי תמיכה בו, תגביר את היכולת ההתמודדות, תקטין חרדה, תגדיל ידע, תשפר יכולת תפקודית והרגשה של שליטה במצב הסימפטומים, ומכאן תשפר את איכות חייו של המטופל חולה סוכרת מסוג 2 (Delbar, 1998(Benor and
ביקורת מחקר N=20 ערכים מאפיינים 57.1 48.7 52.9 שנים גיל 8 7 15 זכר מין 2 3 5 נקבה 9 10 19 נשוי מצב 1 0 1 אלמן 13.7 12.9 13.3 שנים לימוד השיטה אוכלוסיית המחקר
ANCOVA ( N = 10 ) קבוצת המחקר ( N = 10 ) קבוצת הביקורת פרמטרים אחרי לפני אחרי לפני F sd mean sd mean sd mean sd mean t t 0 1 0 1 0 1 0 1 כאב 0 1 0 1 0 1 0 1 נשימה 0 1 0 1 0 1 0 1 נוזלים 12.16** 4.05** 0.96 3.4 0.96 5.4 0 1.3 5.0 1.15 5.0 תזונה 0 1 0 1 0 1 0 1 הפרשת שתן 1.89 1 0.632 1.2 0.949 1.3 0 0.949 1.3 0.949 1.3 הפרשת צואה 0.32 2.33* 0.966 1.6 1.56 2.3 1.6 0.949 1.3 1.7 2.0 פעילות יום יומית 0 1 0 1 0 1 0 1 מנוחה ושינה 0 1 0 1 0 1 0 1 תנועתיות 0 1 0 1 0 1 0 1 היגיינה 0 1 0 1 0 1 0 1 יכולת להיות לבד 0 1 0 1 0 1 0 1 יכולת להיות עם אחרים 0 1 0 1 0 1 0 1 בטיחות בקטריאלית 0 1 0 1 0 1 0 1 בטיחות פיזית 0.4 1 0.422 1.2 0.675 1.3 1 0.316 1.1 0 1 חרדה 0 1 0 1 0 1 0 1 דימוי גוף שינויים בעוצמת הסבל מהסימפטומים
שינויים בעוצמה הסבל לפני ואחרי התערבות לפני התערבות אחרי התערבות ביקורת מחקר ביקורת מחקר ביקורת מחקר ביקורת מחקר
שינויים באיכות החיים לפני ואחרי התערבות ביקורת מחקר לפני התערבות אחרי התערבות
מחקר 6מאפייני אורח החיים, איכות החיים ומשאבי התמודדות של חולי מחלת ריאות חסימתית כרונית מגריל מינה, 1998 חבור לשם קבלת התואר "מוסמך במדעי הרפואה, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן-גוריון
עבודה זו בדקה את אורח החיים, איכותם ומשאבי ההתמודדות של 74 חולים במחלות ריאה חסימתיות כרוניות. מתוך התוצאות עולה שהחולה לא לוקח אחריות בטיפול עצמי בעיקר בסימפטום העיקרי שבמחלה שהוא סימפטום הנשימה. אחריות שכזו ניתנת להשגה ע"י למידה מתמשכת. • איכות החיים של הנבדקים נמצאה ברמה בינונית ומעלה ולא השתנתה באופן מובהק לאחר שלושה חודשים (ערכים של 2.36 – 3.04 מתוך 4 ).
